מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 145 - 156 of 165
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $40,000
לא נמכר
תליון כסף מפואר, שנעשה לכבוד ראש היודנראט של גטו לודז', מרדכי חיים רומקובסקי, וניתן לו כשי. לודז', תש"א [1941].
כסף (חתום) יצוק, חקוק ומנוסר; הזהבה; זירקונים.
התליון מורכב משלושה חלקים עיקריים: בחלקו העליון שני אריות הרלדיים, ניצבים על שתי רצועות כסף עליהן הולחמו אותיות מנוסרות היוצרות את הכיתוב "ליטצמאנ / שטאדט" [ליצמנשטאט], וביניהם עיטור בצורת מאזניים (אולי על מנת לרמוז על אופי תפקידו הציבורי של רומקובסקי, שנאלץ להשתמש ב"מאזני הצדק" לקבלת החלטות גורליות). משובץ חמישה זירקונים. חלקו המרכזי של התליון, העשוי כמעין תיבה, מתחבר אל חלקו העליון באמצעות צמד מתלים (קולבים) והוא בעל צורה סגלגלה ומוקף בשמונה עיטורים דמויי עלים, המשובצים זירקונים. בפנים התיבה, מאחורי חלון זכוכית, מופיע עיטור בצורת ספר תורה שעליו מגן דוד עם הכיתוב "שד-י", אחוז בידי זוג אריות, ובראשו כתר (בחלקו הפנימי של מכסה התיבה ובדופן האחורית שלה חקוקים עיטורים אקראיים, ונראה כי הורכבו מלוחיות כסף שנעשה בהן שימוש משני). על חזית מכסה התיבה מופיעים לוחות הברית, זוג שופרות, זוג מגני דוד, זוג אריות, כתר, והכיתוב "נשיא מ. ח. רוּמקאווסקי. תש"א. גע/טא [גטו], עם ישראל חי". חלקו התחתון מתחבר לחלק המרכזי באמצעות מתלה (קולב), והוא מעוצב כמגן דוד שבמרכזו מנורה בעלת חמישה קנים, על רקע ירוק, ומשובץ זירקונים.
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), ראש היודנראט בגטו לודז' במשך כל שנות קיומו, נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה והגטאות. בתור מי שקיבל מהשלטונות הנאציים סמכויות נרחבות בכל התחומים הקשורים בניהול חיי היום-יום של הגטו, ולרשותו הועמדה גם המשטרה היהודית, דאג רומקובסקי לשמירה מוחלטת על הסדר, ועל התנהלות תקינה בכל תחומי החיים. יחד עם ניהול ענייני הציבור בגטו, הוטלה על רומקובסקי המשימה להכין את רשימות הגירוש מהגטו. רומקובסקי האמין שבאמצעות שיתוף-פעולה, ניתן יהיה להציל חלק מהאוכלוסיה היהודית של הגטו. באוגוסט 1944 נשלח רומקובסקי לאושוויץ עם אחרוני תושבי הגטו, שם נרצח, ככל הנראה, באותו יום.
באוסף החפצים של מוזיאון "יד ושם" שמורים מספר חפצי כסף יחידאיים שנעשו בידי צורפים יהודים בגטו לודז' בתקופת השואה, ביניהם חנוכיית כסף מתקפלת לצורת ספר-תפילה קטן, שניתנה לרומקובסקי על ידי זיסו אייבשיץ, מנהל מפעל הנייר בגטו (החנוכיה נמצאה בהריסות ביתו של רומקובסקי בגטו); נרתיק כסף מעוטר למגילת אסתר, אף הוא ניתן כשי לרומקובסקי; סיכות וצמיד שנעשו בגטו בידי האמן חיים קליגר; ופריטים נוספים.
מצורף מכתב אישור מאת הרב בנימין שצ'רנסקי מירושלים, המעיד כי התליון היה בחזקתו של יעקב צבי (הערש) יוסקוביץ מתל-אביב (1905-1985), מניצולי גטו לודז' (כפי הנראה, היה זה יוסקוביץ שהביא את התליון לארץ ישראל. למידע נוסף אודותיו, ראה חומר מצורף).
מצורפת כתבה שהתפרסמה בעתון "ידיעות אחרונות" בשנת 1981, שכותרתה "התליון שנעשה בגיטו לודז' - הובא לארץ".
אורך: 13 ס"מ. רוחב מירבי: 7 ס"מ. מצב טוב. התליון עבר ניקוי ותיקונים, והזירקונים המקוריים והחסרים הוחלפו בחדשים (ראה תמונה המציגה את מצבו המקורי, לפני תיקונו).
כסף (חתום) יצוק, חקוק ומנוסר; הזהבה; זירקונים.
התליון מורכב משלושה חלקים עיקריים: בחלקו העליון שני אריות הרלדיים, ניצבים על שתי רצועות כסף עליהן הולחמו אותיות מנוסרות היוצרות את הכיתוב "ליטצמאנ / שטאדט" [ליצמנשטאט], וביניהם עיטור בצורת מאזניים (אולי על מנת לרמוז על אופי תפקידו הציבורי של רומקובסקי, שנאלץ להשתמש ב"מאזני הצדק" לקבלת החלטות גורליות). משובץ חמישה זירקונים. חלקו המרכזי של התליון, העשוי כמעין תיבה, מתחבר אל חלקו העליון באמצעות צמד מתלים (קולבים) והוא בעל צורה סגלגלה ומוקף בשמונה עיטורים דמויי עלים, המשובצים זירקונים. בפנים התיבה, מאחורי חלון זכוכית, מופיע עיטור בצורת ספר תורה שעליו מגן דוד עם הכיתוב "שד-י", אחוז בידי זוג אריות, ובראשו כתר (בחלקו הפנימי של מכסה התיבה ובדופן האחורית שלה חקוקים עיטורים אקראיים, ונראה כי הורכבו מלוחיות כסף שנעשה בהן שימוש משני). על חזית מכסה התיבה מופיעים לוחות הברית, זוג שופרות, זוג מגני דוד, זוג אריות, כתר, והכיתוב "נשיא מ. ח. רוּמקאווסקי. תש"א. גע/טא [גטו], עם ישראל חי". חלקו התחתון מתחבר לחלק המרכזי באמצעות מתלה (קולב), והוא מעוצב כמגן דוד שבמרכזו מנורה בעלת חמישה קנים, על רקע ירוק, ומשובץ זירקונים.
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), ראש היודנראט בגטו לודז' במשך כל שנות קיומו, נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה והגטאות. בתור מי שקיבל מהשלטונות הנאציים סמכויות נרחבות בכל התחומים הקשורים בניהול חיי היום-יום של הגטו, ולרשותו הועמדה גם המשטרה היהודית, דאג רומקובסקי לשמירה מוחלטת על הסדר, ועל התנהלות תקינה בכל תחומי החיים. יחד עם ניהול ענייני הציבור בגטו, הוטלה על רומקובסקי המשימה להכין את רשימות הגירוש מהגטו. רומקובסקי האמין שבאמצעות שיתוף-פעולה, ניתן יהיה להציל חלק מהאוכלוסיה היהודית של הגטו. באוגוסט 1944 נשלח רומקובסקי לאושוויץ עם אחרוני תושבי הגטו, שם נרצח, ככל הנראה, באותו יום.
באוסף החפצים של מוזיאון "יד ושם" שמורים מספר חפצי כסף יחידאיים שנעשו בידי צורפים יהודים בגטו לודז' בתקופת השואה, ביניהם חנוכיית כסף מתקפלת לצורת ספר-תפילה קטן, שניתנה לרומקובסקי על ידי זיסו אייבשיץ, מנהל מפעל הנייר בגטו (החנוכיה נמצאה בהריסות ביתו של רומקובסקי בגטו); נרתיק כסף מעוטר למגילת אסתר, אף הוא ניתן כשי לרומקובסקי; סיכות וצמיד שנעשו בגטו בידי האמן חיים קליגר; ופריטים נוספים.
מצורף מכתב אישור מאת הרב בנימין שצ'רנסקי מירושלים, המעיד כי התליון היה בחזקתו של יעקב צבי (הערש) יוסקוביץ מתל-אביב (1905-1985), מניצולי גטו לודז' (כפי הנראה, היה זה יוסקוביץ שהביא את התליון לארץ ישראל. למידע נוסף אודותיו, ראה חומר מצורף).
מצורפת כתבה שהתפרסמה בעתון "ידיעות אחרונות" בשנת 1981, שכותרתה "התליון שנעשה בגיטו לודז' - הובא לארץ".
אורך: 13 ס"מ. רוחב מירבי: 7 ס"מ. מצב טוב. התליון עבר ניקוי ותיקונים, והזירקונים המקוריים והחסרים הוחלפו בחדשים (ראה תמונה המציגה את מצבו המקורי, לפני תיקונו).
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $1,800
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
אלבום מאויר, מעשה ידי אווה קוֹבָאץ' (Kováč, לבית Schillová, ילידת ברטיסלבה, אפריל 1924), המתאר את חייה ואת חיי משפחתה וידידיה בברטיסלבה של שנות ה-30, בתקופת השואה, ואת עלייתה לארץ בשנת 1949.
באלבום מופיעים איורים רבים מעשה ידיה של אווה, ומודבקים בדפיו תצלומים וגזירי-נייר, מלווים בהערות בכתב-יד, בצ'כית, סלובקית, גרמנית, אנגלית ועברית. מאות האיורים והתצלומים המשולבים בדפי האלבום מתעדים את מקומות המגורים של המשפחה, טיוליה, אירועים שונים, וכן את תקופת השואה, "שארית הפליטה", פעילות ציונית והעליה לארץ ישראל.
83 העמודים הראשונים של האלבום מוקדשים לשנות ה-30 המוקדמות עד שנות ה-40 המוקדמות ומשולבים בהם תצלומים ותיאורים של חיי המשפחה, החברים, חגים, טיולים, בית-ספר, עבודה ושעות הפנאי.
בעמוד 84 משתנות נסיבות חיי המשפחה, ולצד איור צלב-קרס, כתבה אווה "12 ביולי 1944 - קיבלתי את תעודת הזהות שלי", וב-1 בספטמבר 1944: "הגרמנים כבשו את ברטיסלבה". באותו עמוד מודבקת תעודת-זהות גרמנית-צ'כית, שעליה חותמת דיו עם הכיתוב " Žid". בעמוד 85 מופיעות נקודות הציון הבאות: "7 במרץ - סֶרֶד", ו-"9 במרץ - טרזין", המעידות כי אווה ומשפחתה גורשו מברטיסלבה, בתחילה למחנה עבודה בסרד (Sered, דרום סלובקיה) ומשם למחנה הריכוז טרזיינשטט.
בראש עמוד 86 מופיעה הכותרת "טרזין!" ומוצגים בו בני המשפחה האסורים בטרזיינשטט: לצד טלאי בד צהוב, תוית נייר של שירותי הבריאות בטרזיינשטט וצילום של שטר-כסף מטרזיינשטט, מופיע איור של אדם לבוש במדי אסיר, דוחף מריצה, משולב בתצלום ראשו של אביה של אווה. בתחתית העמוד מופיעים שני כיתובים נוספים: "21 באפריל 1945 - הצלב האדום מגיע לטרזין" ו-"10 במאי 1945 - ניצחון הצבא הזר!" (מחנה טרזיינשטט שוחרר יומיים קודם לכן בידי חיילים רוסים).
בעמוד הבא מתואר מסעהּ של המשפחה בחזרה מטרזיינשטט, עם תצלומים של ידידי המשפחה או קרובים בדרכם הביתה, ושמות מחנות הריכוז בהם שהו (ביניהם אושוויץ ומאוטהאוזן). עמוד 89 הנו "עמוד זכרון" המוקדש לידידים שלא שרדו את המלחמה - "היכן קבריהם? היכן אפרם?" - והוא מלווה בתמונותיהם ובשמות מחנות ההשמדה בהם נרצחו.
עמודים 90-126 מוקדשים לשנים 1945-1947 וכוללים אף הם תיאורים של חיי המשפחה, חברים, ועוד. בעמוד 127 נזכרת לראשונה פלשתינה: "הדרך לחיים חדשים - הדרך לפלשתינה!". בעמודים הבאים מופיעים אזכורים לציונות ולעליה. בהמשך האלבום מתועדים ביקור משפחתי בפלשתינה (נובמבר 1947), אירוסיה וחתונתה של אווה (נישאה ללָדִיסְלַב קובאץ' בברטיסלבה ב-9 במאי 1948) - יחד עם ההזמנה לחתונה (מודבקת בצדו האחורי של עמוד 139); תכניה של אירועי הספורט שנערכו בברטיסלבה במסגרת ה"גורדוניאדה" של תנועת "גורדוניה - מכבי הצעיר" (יולי 1948) בסימן הקמת מדינת ישראל; ועוד.
בעמוד 147, לצד איור של מזוודות, מופיע הכיתוב "תחילתו של פרק חדש - חיינו בישראל". העמודים הבאים מציגים את מסעה של המשפחה לישראל באנייה, ובעמודי האלבום האחרונים מוצגים חייה החדשים של המשפחה (שהתיישבה בשכונת התקוה בתל-אביב), הגעת הוריה של אווה לישראל ולידת בנם הבכור של אווה ולדיסלב, גבריאל (יולי 1949).
האלבום שלפנינו, שבהכנתו הושקעו יצירתיות ומחשבה רבות, מהווה תיעוד ויזואלי יוצא דופן ומאפשר הצצה "עלילתית" ובלתי-אמצעית לחייה של משפחה יהודית אירופאית ולתהפוכות שעברה בשנות המלחמה, בשנים שקדמו לה ובשנים שלאחריה.
מצורפים מספר מסמכים של בני משפחת קוֹבָאץ', מן השנים שלאחר המלחמה: · תעודת זהות צ'כוסלובקית על שם Sžimon Schill, אביה של אווה (1946). · כרטיס חבר "הפדרציה הציונית בצ'כוסלובקיה" על שם אווה (1947). · כרטיס חבר של "הפדרציה הצ'כית של אסירים פוליטיים אנטי-פשיסטיים" (SPROV) על שם אביה של אווה (1948). · "כרטיס בריאות" של הג'וינט באוסטריה, על שם לדילסב קובאץ' (1949). · תעודת עליה מטעם "הסוכנות היהודית" באוסטריה, על שם לדיסלב קובאץ' (1949). · כרטיס חבר "הסתדרות המזרחי" בארץ ישראל על שם לדיסלב קובאץ' (1950).
194 דף (מהם 155 דף כתובים), 33.5 ס"מ. מצב כללי טוב מאד. כתמים. כריכה מקורית, עם פגמים קלים. קרע בשדרה.
באלבום מופיעים איורים רבים מעשה ידיה של אווה, ומודבקים בדפיו תצלומים וגזירי-נייר, מלווים בהערות בכתב-יד, בצ'כית, סלובקית, גרמנית, אנגלית ועברית. מאות האיורים והתצלומים המשולבים בדפי האלבום מתעדים את מקומות המגורים של המשפחה, טיוליה, אירועים שונים, וכן את תקופת השואה, "שארית הפליטה", פעילות ציונית והעליה לארץ ישראל.
83 העמודים הראשונים של האלבום מוקדשים לשנות ה-30 המוקדמות עד שנות ה-40 המוקדמות ומשולבים בהם תצלומים ותיאורים של חיי המשפחה, החברים, חגים, טיולים, בית-ספר, עבודה ושעות הפנאי.
בעמוד 84 משתנות נסיבות חיי המשפחה, ולצד איור צלב-קרס, כתבה אווה "12 ביולי 1944 - קיבלתי את תעודת הזהות שלי", וב-1 בספטמבר 1944: "הגרמנים כבשו את ברטיסלבה". באותו עמוד מודבקת תעודת-זהות גרמנית-צ'כית, שעליה חותמת דיו עם הכיתוב " Žid". בעמוד 85 מופיעות נקודות הציון הבאות: "7 במרץ - סֶרֶד", ו-"9 במרץ - טרזין", המעידות כי אווה ומשפחתה גורשו מברטיסלבה, בתחילה למחנה עבודה בסרד (Sered, דרום סלובקיה) ומשם למחנה הריכוז טרזיינשטט.
בראש עמוד 86 מופיעה הכותרת "טרזין!" ומוצגים בו בני המשפחה האסורים בטרזיינשטט: לצד טלאי בד צהוב, תוית נייר של שירותי הבריאות בטרזיינשטט וצילום של שטר-כסף מטרזיינשטט, מופיע איור של אדם לבוש במדי אסיר, דוחף מריצה, משולב בתצלום ראשו של אביה של אווה. בתחתית העמוד מופיעים שני כיתובים נוספים: "21 באפריל 1945 - הצלב האדום מגיע לטרזין" ו-"10 במאי 1945 - ניצחון הצבא הזר!" (מחנה טרזיינשטט שוחרר יומיים קודם לכן בידי חיילים רוסים).
בעמוד הבא מתואר מסעהּ של המשפחה בחזרה מטרזיינשטט, עם תצלומים של ידידי המשפחה או קרובים בדרכם הביתה, ושמות מחנות הריכוז בהם שהו (ביניהם אושוויץ ומאוטהאוזן). עמוד 89 הנו "עמוד זכרון" המוקדש לידידים שלא שרדו את המלחמה - "היכן קבריהם? היכן אפרם?" - והוא מלווה בתמונותיהם ובשמות מחנות ההשמדה בהם נרצחו.
עמודים 90-126 מוקדשים לשנים 1945-1947 וכוללים אף הם תיאורים של חיי המשפחה, חברים, ועוד. בעמוד 127 נזכרת לראשונה פלשתינה: "הדרך לחיים חדשים - הדרך לפלשתינה!". בעמודים הבאים מופיעים אזכורים לציונות ולעליה. בהמשך האלבום מתועדים ביקור משפחתי בפלשתינה (נובמבר 1947), אירוסיה וחתונתה של אווה (נישאה ללָדִיסְלַב קובאץ' בברטיסלבה ב-9 במאי 1948) - יחד עם ההזמנה לחתונה (מודבקת בצדו האחורי של עמוד 139); תכניה של אירועי הספורט שנערכו בברטיסלבה במסגרת ה"גורדוניאדה" של תנועת "גורדוניה - מכבי הצעיר" (יולי 1948) בסימן הקמת מדינת ישראל; ועוד.
בעמוד 147, לצד איור של מזוודות, מופיע הכיתוב "תחילתו של פרק חדש - חיינו בישראל". העמודים הבאים מציגים את מסעה של המשפחה לישראל באנייה, ובעמודי האלבום האחרונים מוצגים חייה החדשים של המשפחה (שהתיישבה בשכונת התקוה בתל-אביב), הגעת הוריה של אווה לישראל ולידת בנם הבכור של אווה ולדיסלב, גבריאל (יולי 1949).
האלבום שלפנינו, שבהכנתו הושקעו יצירתיות ומחשבה רבות, מהווה תיעוד ויזואלי יוצא דופן ומאפשר הצצה "עלילתית" ובלתי-אמצעית לחייה של משפחה יהודית אירופאית ולתהפוכות שעברה בשנות המלחמה, בשנים שקדמו לה ובשנים שלאחריה.
מצורפים מספר מסמכים של בני משפחת קוֹבָאץ', מן השנים שלאחר המלחמה: · תעודת זהות צ'כוסלובקית על שם Sžimon Schill, אביה של אווה (1946). · כרטיס חבר "הפדרציה הציונית בצ'כוסלובקיה" על שם אווה (1947). · כרטיס חבר של "הפדרציה הצ'כית של אסירים פוליטיים אנטי-פשיסטיים" (SPROV) על שם אביה של אווה (1948). · "כרטיס בריאות" של הג'וינט באוסטריה, על שם לדילסב קובאץ' (1949). · תעודת עליה מטעם "הסוכנות היהודית" באוסטריה, על שם לדיסלב קובאץ' (1949). · כרטיס חבר "הסתדרות המזרחי" בארץ ישראל על שם לדיסלב קובאץ' (1950).
194 דף (מהם 155 דף כתובים), 33.5 ס"מ. מצב כללי טוב מאד. כתמים. כריכה מקורית, עם פגמים קלים. קרע בשדרה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $11,250
כולל עמלת קונה
אלבום ובו 28 תצלומים שצולמו בידי איש ה-S.S. היינץ יוסט (Heinz Jost),י 18 מהם מתוך אוסף תצלומיו הנודע מגטו ורשה, ו-10 תצלומים נוספים, כפי הנראה מהמשך שירותו כמפקד איינזצגרופה-A. ורשה ומקומות נוספים בפולין וסביבותיה, 1941 [עד 1942].
אלבום ובו 28 תצלומים המיוחסים לפושע המלחמה ומורשע משפטי נירנברג היינץ יוסט (1904-1964), אשר תיעד במצלמתו את חיי היהודים בגטו ורשה, בחודש ספטמבר 1941. אוספו של היינץ יוסט, המונה כ-140 תצלומים, נתגלה בשנת 1979 בידי מכרו, העיתונאי Günther Schwarberg (גונטר שוורברג, 1926-2008), שמסרם לידי "יד ושם" (ללא התשלילים, שגורלם אינו ידוע).
בנוגע לתצלומים העיד יוסט: "שוטטתי ברחובות שמאחורי החומות וצילמתי מה שראיתי. עד אז לא ידעתי דבר על המתרחש שם, בין חומות הגטו... הגוועים ברעב לא בקשו ממני אוכל, מכיוון שהייתי לבוש במדי חייל גרמני. הם שכבו ליד הבתים יחד עם המתים, שאיש לא שם לב עליהם עוד...", (מתוך: "יום בגטו ורשה, טיול יום הולדת בגיהינום, 19.9.41", קטלוג תערוכה במוזיאון "יד ושם", ירושלים, 1988).
האלבום שלפנינו כולל תצלומים שפותחו מן התשלילים המקוריים, וכן תצלומים שלא נכללו באוסף שנמסר ל-"יד ושם":
· 18 תצלומים מגטו וורשה, ביניהם: תצלום מוכרת סרטי-זרוע עם מגני דוד, תצלום כנר יהודי בגטו, זוג נשים יהודיות בעגלה, ותצלומים נוספים, המתעדים את חייהם וסבלם של היהודים בגטו.
· 10 תצלומים שאינם מצויים באוספו של יוסט, ובהם מראה חיילים ופליטים, כמה מהם על רקע נוף כפרי. באחד התצלומים שלט המורה את הדרכים לויטבסק, גוסינו (Gusino), ומקומות נוספים, שאוכלוסיותיהם היהודיות חוסלו בידי חיילי האיינזצגרופה בראשית שנת 1942 (בה שימש יוסט כמפקד יחידה A).
בעמוד השער מופיע כיתוב ברוסית, לפיו התצלומים נמצאו בין חפציו של חייל גרמני הרוג בעיר גדיניה (Gdynia) שבצפון פולין, בשנת 1945.
סה"כ 28 תצלומים. תצלומים בגודל 9X6.5 ס"מ בקירוב. אלבום בגודל 10.5X8 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וקרעים קלים על חלק מדפי האלבום. כריכה קדמית רופפת. בדף הראשון מופיע גם רישום קצר בגרמנית, משנת 1939.
מקור: אוסף ד"ר סימון כהן.
אלבום ובו 28 תצלומים המיוחסים לפושע המלחמה ומורשע משפטי נירנברג היינץ יוסט (1904-1964), אשר תיעד במצלמתו את חיי היהודים בגטו ורשה, בחודש ספטמבר 1941. אוספו של היינץ יוסט, המונה כ-140 תצלומים, נתגלה בשנת 1979 בידי מכרו, העיתונאי Günther Schwarberg (גונטר שוורברג, 1926-2008), שמסרם לידי "יד ושם" (ללא התשלילים, שגורלם אינו ידוע).
בנוגע לתצלומים העיד יוסט: "שוטטתי ברחובות שמאחורי החומות וצילמתי מה שראיתי. עד אז לא ידעתי דבר על המתרחש שם, בין חומות הגטו... הגוועים ברעב לא בקשו ממני אוכל, מכיוון שהייתי לבוש במדי חייל גרמני. הם שכבו ליד הבתים יחד עם המתים, שאיש לא שם לב עליהם עוד...", (מתוך: "יום בגטו ורשה, טיול יום הולדת בגיהינום, 19.9.41", קטלוג תערוכה במוזיאון "יד ושם", ירושלים, 1988).
האלבום שלפנינו כולל תצלומים שפותחו מן התשלילים המקוריים, וכן תצלומים שלא נכללו באוסף שנמסר ל-"יד ושם":
· 18 תצלומים מגטו וורשה, ביניהם: תצלום מוכרת סרטי-זרוע עם מגני דוד, תצלום כנר יהודי בגטו, זוג נשים יהודיות בעגלה, ותצלומים נוספים, המתעדים את חייהם וסבלם של היהודים בגטו.
· 10 תצלומים שאינם מצויים באוספו של יוסט, ובהם מראה חיילים ופליטים, כמה מהם על רקע נוף כפרי. באחד התצלומים שלט המורה את הדרכים לויטבסק, גוסינו (Gusino), ומקומות נוספים, שאוכלוסיותיהם היהודיות חוסלו בידי חיילי האיינזצגרופה בראשית שנת 1942 (בה שימש יוסט כמפקד יחידה A).
בעמוד השער מופיע כיתוב ברוסית, לפיו התצלומים נמצאו בין חפציו של חייל גרמני הרוג בעיר גדיניה (Gdynia) שבצפון פולין, בשנת 1945.
סה"כ 28 תצלומים. תצלומים בגודל 9X6.5 ס"מ בקירוב. אלבום בגודל 10.5X8 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וקרעים קלים על חלק מדפי האלבום. כריכה קדמית רופפת. בדף הראשון מופיע גם רישום קצר בגרמנית, משנת 1939.
מקור: אוסף ד"ר סימון כהן.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $30,000
לא נמכר
ארכיון המונה כ-170 מכתבים, פרוטוקולים, טיוטות, תעודות ומסמכים מקוריים הנוגעים לפרשת קסטנר. בודפשט, ז'נבה, שטוקהולם, לונדון, פריז, חיפה, תל-אביב וערים נוספות, אמצע שנות ה-40 עד אמצע שנות ה-50. גרמנית, הונגרית, אנגלית, מעט עברית ומעט יידיש.
ארכיון מסמכים משתי תקופות עיקריות בחייו של ישראל קסטנר: "דם תמורת סחורה" - ימיו של קסטנר בראש "ועד העזרה וההצלה", בעת שניסה לגבש עסקה עם הגרמנים להצלת יהודי הונגריה; "משפטי נירנברג" - ימיו של קסטנר בסמוך לתום המלחמה, בהם העיד, חקר וסיפק דו"חות אודות הקצינים הגרמנים ופועלם בעת המלחמה; וכן מסמכים נוספים, מסוגים שונים.
הארכיון נאסף בידי חוקר השואה דב דינור, שביקש להעמיק את המידע המועט שעמד לרשות החוקרים בעת המשפטים, ולצורך מחקרו ליקט עשרות מסמכים מארכיונה הפרטי של המשפחה, תעודות נדירות מרחבי אירופה (שהגישה אל מרביתם נאסרה בידי רוסיה הקומוניסטית שנים ספורות לאחר האיסוף), חומרים מחקריים שנשלחו לבקשתו מידי אנשי אקדמיה, ועוד.
פריטים בנושא עסקת "דם תמורת סחורה":
· "Der Bericht des Jüdischen Rettungskomitees aus Budapest 1942-1945",י 55 דפים מתוך טיוטה מוקדמת לדו"ח המיוחד שנכתב בידי קסטנר אודות פעילות "ועד העזרה וההצלה", בשנת 1946. עדות זו הנה העדות היחידה שמסר קסטנר מתוקף תפקידו כיושב ראש הועד, והטיוטה המצויה בארכיון כוללת הבדלים ניכרים מזו שנתפרסמה בסופו של דבר. מודפסים במכונת כתיבה, עם מחיקות, הערות ותיקונים רבים בכתב יד; מספר דפים בכתב יד.
· שישה מסמכים מחודש אוגוסט 1944 - טיוטה שחיברו קסטנר וסאלי מאייר (1875-1953, נשיא איחוד הקהילות היהודיות בשווייץ בעת המלחמה), ובה נוסח מוקדם לעיקרי המשא ומתן עם הגרמנים, מן ה-30 לאוגוסט 1944 (העתק מקורי של הדפסה במכונת כתיבה), וחמש פתקאות ודפים מודפסים שבהם מצוינים מקורות מימון, הסכומים שגויסו ונתונים נוספים לקראת המשא ומתן.
· חמישה דו"חות (העתקים מקוריים של הדפסות במכונת כתיבה), אשר חוברו בידי קסטנר בחודשים יולי-אוגוסט 1944 בעקבות פגישותיו עם אדולף אייכמן, קורט בכר, הרמן קרומיי (Hermann Krumey), אדמונד ווסנמאייר (Edmund Veesenmayer) ודיטר ויסליצני (המכונה בדו"ח Willy). הונגרית.
· אחד עשר מכתבים (העתקים מקוריים של הדפסה במכונת כתיבה), מתוך התכתבויותיו של קסטנר עם עמיתיו ל"ועד העזרה וההצלה", בהם סאלי מאייר, נתן שוואלב ואחרים.
ופריטים נוספים.
פריטים בנושא "משפטי נירנברג":
· שלושה מכתבים מאת בכיר ה-אס.אס. קורט בכר (Kurt Becher 1909-1995) - נציגה העיקרי של גרמניה הנאצית במשא ומתן מול "ועד העזרה וההצלה" מעת המשפט שהתנהל נגדו. המכתבים מודפסים במכונת כתיבה, חתומים בחתימת ידו של בכר ומתוארכים לחודש אוגוסט 1947. שניים מהם ממוענים לידי אישה ששמה אינו מצוין, והשלישי לידי קסטנר עצמו. במכתב מביע בכר את הכרת תודתו לעדות שמסר קסטנר במשפטו (עדות אשר הביאה, בסופו של דבר, לזיכויו המלא של בכר), ומבקש, בשל האמון השורר בין השניים, שיואיל קסטנר לסייע לו בהלוואה כספית. [4], [1], [5] דף. גרמנית.
· צילום (זירוקס) של פרוטוקול חקירת קורט בכר מיום 7 ביוני 1947, אשר נוהלה בהשתתפות קסטנר.
· שלושה פרוטוקולים של חקירות הבכירים הנאציים אבנהארד פון טאהדן (Ebenhard von Thadden), אדמונד ויסנמאייר (Edmund Veesenmayer), ואריך פון דם באך-צלבסקי (Erich von dem Bach Zelewski), אשר נערכו בשיתוף קסטנר במסגרת משפטי נירנברג, בחודשים אפריל-מרץ 1948. שניים מהפרוטוקולים הנם העתקים מקוריים של הדפסה במכונת כתיבה, ואחד, כפי הנראה, הנו עותק מקורי שנדפס במכונת כתיבה. 18, 18, 27 עמ'.
· העתק מצולם של מברק ששלח ויסנמאייר (ראה לעיל) ביום 21 באפריל 1944, ובו דו"ח מפורט על רצח יהודים בימים 20 ו-21 באפריל 1944. ממוען לידי איש משרד החוץ Karl Ritter (קארל ריטר). [2] דפים.
· דו"ח שהכין קסטנר על ולטר שולנברג ותפקידו ביישום הפתרון הסופי. מוגש לידי חוקר בשם Hardy ומתוארך ל-3 במאי 1948.
· פריטים נוספים.
פריטים שונים:
· 18 מכתבים מתוך התכתבות אישית בין קסטנר ובני משפחתו (אחיו Erno, חמו Joska Fischer), מעת שהותו בז'נבה בין 1945 ל-1947.
· דו"ח שחיבר פרופ' יהודה באואר על תפקיד הג'ויינט באירופה ובפרשיית יהודי הונגריה בפרט.
מצורף ספרו המחקרי של דב דינור: "קסטנר, גילויים חדשים על האיש ופועלו". הוצאת גסטליט, חיפה, 1987.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. סימני קיפול, כתמים, קמטים וקרעים (ברובם קלים, בשולי המסמכים). כיתוב בעפרון ובעט על גבי חלק מהפריטים.
ארכיון מסמכים משתי תקופות עיקריות בחייו של ישראל קסטנר: "דם תמורת סחורה" - ימיו של קסטנר בראש "ועד העזרה וההצלה", בעת שניסה לגבש עסקה עם הגרמנים להצלת יהודי הונגריה; "משפטי נירנברג" - ימיו של קסטנר בסמוך לתום המלחמה, בהם העיד, חקר וסיפק דו"חות אודות הקצינים הגרמנים ופועלם בעת המלחמה; וכן מסמכים נוספים, מסוגים שונים.
הארכיון נאסף בידי חוקר השואה דב דינור, שביקש להעמיק את המידע המועט שעמד לרשות החוקרים בעת המשפטים, ולצורך מחקרו ליקט עשרות מסמכים מארכיונה הפרטי של המשפחה, תעודות נדירות מרחבי אירופה (שהגישה אל מרביתם נאסרה בידי רוסיה הקומוניסטית שנים ספורות לאחר האיסוף), חומרים מחקריים שנשלחו לבקשתו מידי אנשי אקדמיה, ועוד.
פריטים בנושא עסקת "דם תמורת סחורה":
· "Der Bericht des Jüdischen Rettungskomitees aus Budapest 1942-1945",י 55 דפים מתוך טיוטה מוקדמת לדו"ח המיוחד שנכתב בידי קסטנר אודות פעילות "ועד העזרה וההצלה", בשנת 1946. עדות זו הנה העדות היחידה שמסר קסטנר מתוקף תפקידו כיושב ראש הועד, והטיוטה המצויה בארכיון כוללת הבדלים ניכרים מזו שנתפרסמה בסופו של דבר. מודפסים במכונת כתיבה, עם מחיקות, הערות ותיקונים רבים בכתב יד; מספר דפים בכתב יד.
· שישה מסמכים מחודש אוגוסט 1944 - טיוטה שחיברו קסטנר וסאלי מאייר (1875-1953, נשיא איחוד הקהילות היהודיות בשווייץ בעת המלחמה), ובה נוסח מוקדם לעיקרי המשא ומתן עם הגרמנים, מן ה-30 לאוגוסט 1944 (העתק מקורי של הדפסה במכונת כתיבה), וחמש פתקאות ודפים מודפסים שבהם מצוינים מקורות מימון, הסכומים שגויסו ונתונים נוספים לקראת המשא ומתן.
· חמישה דו"חות (העתקים מקוריים של הדפסות במכונת כתיבה), אשר חוברו בידי קסטנר בחודשים יולי-אוגוסט 1944 בעקבות פגישותיו עם אדולף אייכמן, קורט בכר, הרמן קרומיי (Hermann Krumey), אדמונד ווסנמאייר (Edmund Veesenmayer) ודיטר ויסליצני (המכונה בדו"ח Willy). הונגרית.
· אחד עשר מכתבים (העתקים מקוריים של הדפסה במכונת כתיבה), מתוך התכתבויותיו של קסטנר עם עמיתיו ל"ועד העזרה וההצלה", בהם סאלי מאייר, נתן שוואלב ואחרים.
ופריטים נוספים.
פריטים בנושא "משפטי נירנברג":
· שלושה מכתבים מאת בכיר ה-אס.אס. קורט בכר (Kurt Becher 1909-1995) - נציגה העיקרי של גרמניה הנאצית במשא ומתן מול "ועד העזרה וההצלה" מעת המשפט שהתנהל נגדו. המכתבים מודפסים במכונת כתיבה, חתומים בחתימת ידו של בכר ומתוארכים לחודש אוגוסט 1947. שניים מהם ממוענים לידי אישה ששמה אינו מצוין, והשלישי לידי קסטנר עצמו. במכתב מביע בכר את הכרת תודתו לעדות שמסר קסטנר במשפטו (עדות אשר הביאה, בסופו של דבר, לזיכויו המלא של בכר), ומבקש, בשל האמון השורר בין השניים, שיואיל קסטנר לסייע לו בהלוואה כספית. [4], [1], [5] דף. גרמנית.
· צילום (זירוקס) של פרוטוקול חקירת קורט בכר מיום 7 ביוני 1947, אשר נוהלה בהשתתפות קסטנר.
· שלושה פרוטוקולים של חקירות הבכירים הנאציים אבנהארד פון טאהדן (Ebenhard von Thadden), אדמונד ויסנמאייר (Edmund Veesenmayer), ואריך פון דם באך-צלבסקי (Erich von dem Bach Zelewski), אשר נערכו בשיתוף קסטנר במסגרת משפטי נירנברג, בחודשים אפריל-מרץ 1948. שניים מהפרוטוקולים הנם העתקים מקוריים של הדפסה במכונת כתיבה, ואחד, כפי הנראה, הנו עותק מקורי שנדפס במכונת כתיבה. 18, 18, 27 עמ'.
· העתק מצולם של מברק ששלח ויסנמאייר (ראה לעיל) ביום 21 באפריל 1944, ובו דו"ח מפורט על רצח יהודים בימים 20 ו-21 באפריל 1944. ממוען לידי איש משרד החוץ Karl Ritter (קארל ריטר). [2] דפים.
· דו"ח שהכין קסטנר על ולטר שולנברג ותפקידו ביישום הפתרון הסופי. מוגש לידי חוקר בשם Hardy ומתוארך ל-3 במאי 1948.
· פריטים נוספים.
פריטים שונים:
· 18 מכתבים מתוך התכתבות אישית בין קסטנר ובני משפחתו (אחיו Erno, חמו Joska Fischer), מעת שהותו בז'נבה בין 1945 ל-1947.
· דו"ח שחיבר פרופ' יהודה באואר על תפקיד הג'ויינט באירופה ובפרשיית יהודי הונגריה בפרט.
מצורף ספרו המחקרי של דב דינור: "קסטנר, גילויים חדשים על האיש ופועלו". הוצאת גסטליט, חיפה, 1987.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. סימני קיפול, כתמים, קמטים וקרעים (ברובם קלים, בשולי המסמכים). כיתוב בעפרון ובעט על גבי חלק מהפריטים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
"הדרך לנצחון", לוח משחק צבעוני - משחק מלחמה בין בעלות הברית לגרמניה הנאצית. ללא ציון מו"ל או מעצב. [ארץ ישראל, 1942]. עברית.
לאורך הלוח משורטטות מאה תחנות בצפון אפריקה ובאירופה. לצד התחנות השונות מופיעים איורים צבעוניים המתארים סצנות מלחמה - חיילים בריטים, טנקים, מטוסי קרב וספינות, מתקפת חיילים אוסטרליים, מרגל יפני מצויד במצלמה, מטוסי ספיטפייר ומסרשמיט, ספינה בריטית עולה על מוקש, ספינה גרמנית טובעת, ועוד. ההתקדמות במשחק מובילה לתבוסת הגרמנים. לקראת סוף המסלול מוסוליני נורה, במשבצת מס' 94 מתוארת חטיפתו של היטלר, ובמשבצת האחרונה - כניעת הצבא הגרמני, המתבטאת באיור מפקד יחידת הטנקים כורע ברך.
מטרת המשחק היא להגיע ראשון לסוף המסלול. ההתקדמות נקבעת בהטלת קוביה, ובהסתמך על הוראות המשחק של התחנות השונות (משבצות אדומות לאורך המסלול מעכבות את ההתקדמות, ומשבצות ירוקות מקדמות אותה. ההוראות הנוגעות למשבצות הללו מודפסות בחלקו המרכזי-התחתון של הלוח). המשחק נועד לשישה משתתפים, או פחות, כשכל משתתף מייצג צבא במלחמה: בריטי, אמריקאי, רוסי, סיני, אוסטרלי או ארץ-ישראלי.
המשחק הוצא לאור בשלוש גרסאות - עברית, ערבית ואנגלית.
פריט לא מצוי.
לוח 46.5X34 ס"מ, מקופל לשניים. בגב הלוח, בצד אחד, מופיע שם המשחק, ובצד השני - הוראות המשחק. מצב טוב-בינוני. שתי הפינות העליונות חסרות ומשוקמות שיקום מקצועי. קרעים (משני צדי הלוח), חלקם עם פגיעות בטקסט. כתמים. קשקושים בעפרון ועפרונות צבעוניים.
ראה: "הדרך לנצחון: משחק מלחמת העולם השנייה", מאת גדי כפיר, בתוך: "משחקים בבלוג - הבלוג של גדי כפיר" באתר "הארץ".
לאורך הלוח משורטטות מאה תחנות בצפון אפריקה ובאירופה. לצד התחנות השונות מופיעים איורים צבעוניים המתארים סצנות מלחמה - חיילים בריטים, טנקים, מטוסי קרב וספינות, מתקפת חיילים אוסטרליים, מרגל יפני מצויד במצלמה, מטוסי ספיטפייר ומסרשמיט, ספינה בריטית עולה על מוקש, ספינה גרמנית טובעת, ועוד. ההתקדמות במשחק מובילה לתבוסת הגרמנים. לקראת סוף המסלול מוסוליני נורה, במשבצת מס' 94 מתוארת חטיפתו של היטלר, ובמשבצת האחרונה - כניעת הצבא הגרמני, המתבטאת באיור מפקד יחידת הטנקים כורע ברך.
מטרת המשחק היא להגיע ראשון לסוף המסלול. ההתקדמות נקבעת בהטלת קוביה, ובהסתמך על הוראות המשחק של התחנות השונות (משבצות אדומות לאורך המסלול מעכבות את ההתקדמות, ומשבצות ירוקות מקדמות אותה. ההוראות הנוגעות למשבצות הללו מודפסות בחלקו המרכזי-התחתון של הלוח). המשחק נועד לשישה משתתפים, או פחות, כשכל משתתף מייצג צבא במלחמה: בריטי, אמריקאי, רוסי, סיני, אוסטרלי או ארץ-ישראלי.
המשחק הוצא לאור בשלוש גרסאות - עברית, ערבית ואנגלית.
פריט לא מצוי.
לוח 46.5X34 ס"מ, מקופל לשניים. בגב הלוח, בצד אחד, מופיע שם המשחק, ובצד השני - הוראות המשחק. מצב טוב-בינוני. שתי הפינות העליונות חסרות ומשוקמות שיקום מקצועי. קרעים (משני צדי הלוח), חלקם עם פגיעות בטקסט. כתמים. קשקושים בעפרון ועפרונות צבעוניים.
ראה: "הדרך לנצחון: משחק מלחמת העולם השנייה", מאת גדי כפיר, בתוך: "משחקים בבלוג - הבלוג של גדי כפיר" באתר "הארץ".
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
הגדה, חברת סיער. ללא ציון מקום הדפסה [הולנד?], ניסן תש"ג [אפריל 1943]. גרמנית ומעט עברית.
הגדה לא מסורתית. שכפול של הדפסה במכונת כתיבה, עם איורים.
כפי הנראה, הגדה זו נדפסה במחתרת, באירופה, בזמן מלחמת העולם השניה. הטקסט והאיורים מבטאים היטב את מצוקת החיים באירופה וביתר שאת את השאיפה לעלות לארץ ישראל: בעמוד שלפני השער מופיעה אך המילה "גאולה!"; בעמוד 4 מופיע באותיות ענק הכיתוב "לשנה הבאה בירושלים"; בעמוד [21] מופיעות מילות השירים "שירת הנוער" ו"אל החולה"; בדף [25] מפת ארץ ישראל; ובדף [26] מילות השיר "תחזקנה", והכיתוב "עליה!" מופיע בתוך שמש זורחת. ומנגד: בעמוד השער מופיע איור של זרועות כבולות באזיקים ושל יד המניפה את דגל ישראל; בעמודים [13-14] מופיע טקסט ארוך וציורי המתאר פוגרום ביהודים בפולין ומציאות של חיים בגטו, במחבוא, הרג במלחמה, שוד, גירוש והיעלמות של קרובים; ובעמוד [22], תחת הכותרת "והגדת לבנך ביום ההוא", טקסט אידאולוגי, על כך ש"שרדנו את הגלות רק בזכות האמונה החזקה - שנשוב ונהיה חופשיים... ובזוועות ואירועי התקופה [הנוכחית], עלינו לכפר על הטעויות שעשינו. בעוד חלוצינו נלחמו והצליחו להתגבר על כל המכשולים בדם ובדמעות, אנו בזבזנו את חיינו ברשלנות. היום עלינו להישבע לתקן את שניתן לתקן...".
בעמוד הראשון של ההגדה נדפסה הקדשה: "Chawer Schuschu Simon, Deinem Andenken ist, diese Hagadah gewidmet " [הגדה זו מוקדשת לזכרו של החבר שׁוּשׁוּ סימון]. "שושו" היה כינויו של יואכים סימון (1919-1943) , יהודי גרמני יליד ברלין, שיחד עם אשתו ובסיוע המחתרת ההולנדית הבריח יהודים אל מחוץ להולנד כדי להצילם מהשמדה בתקופת השואה. שושו נתפס במהלך פעילותו בדרום הולנד בינואר 1943, והתאבד במעצרו.
לא הצלחנו לגלות מה טיבה של "חברת סיער" ומטעם מי נדפסה ההגדה שלפנינו, אך מתוכן הדברים ניתן לשער כי נדפסה בידי קבוצת מחתרת כלשהי שפעלה באירופה בזמן המלחמה, ואפשר כי היתה קשורה למחתרת החלוצית בהולנד.
[26] דף (מספור לא רציף), 29.5 ס"מ. מצב בינוני. נקבי תילוע בשוליים התחתונים של כל הדפים. כתמים. מעט קרעים ובלאי. כריכת קרטון ובד חדשה.
אינה ידועה ביבליוגרפית.
הגדה לא מסורתית. שכפול של הדפסה במכונת כתיבה, עם איורים.
כפי הנראה, הגדה זו נדפסה במחתרת, באירופה, בזמן מלחמת העולם השניה. הטקסט והאיורים מבטאים היטב את מצוקת החיים באירופה וביתר שאת את השאיפה לעלות לארץ ישראל: בעמוד שלפני השער מופיעה אך המילה "גאולה!"; בעמוד 4 מופיע באותיות ענק הכיתוב "לשנה הבאה בירושלים"; בעמוד [21] מופיעות מילות השירים "שירת הנוער" ו"אל החולה"; בדף [25] מפת ארץ ישראל; ובדף [26] מילות השיר "תחזקנה", והכיתוב "עליה!" מופיע בתוך שמש זורחת. ומנגד: בעמוד השער מופיע איור של זרועות כבולות באזיקים ושל יד המניפה את דגל ישראל; בעמודים [13-14] מופיע טקסט ארוך וציורי המתאר פוגרום ביהודים בפולין ומציאות של חיים בגטו, במחבוא, הרג במלחמה, שוד, גירוש והיעלמות של קרובים; ובעמוד [22], תחת הכותרת "והגדת לבנך ביום ההוא", טקסט אידאולוגי, על כך ש"שרדנו את הגלות רק בזכות האמונה החזקה - שנשוב ונהיה חופשיים... ובזוועות ואירועי התקופה [הנוכחית], עלינו לכפר על הטעויות שעשינו. בעוד חלוצינו נלחמו והצליחו להתגבר על כל המכשולים בדם ובדמעות, אנו בזבזנו את חיינו ברשלנות. היום עלינו להישבע לתקן את שניתן לתקן...".
בעמוד הראשון של ההגדה נדפסה הקדשה: "Chawer Schuschu Simon, Deinem Andenken ist, diese Hagadah gewidmet " [הגדה זו מוקדשת לזכרו של החבר שׁוּשׁוּ סימון]. "שושו" היה כינויו של יואכים סימון (1919-1943) , יהודי גרמני יליד ברלין, שיחד עם אשתו ובסיוע המחתרת ההולנדית הבריח יהודים אל מחוץ להולנד כדי להצילם מהשמדה בתקופת השואה. שושו נתפס במהלך פעילותו בדרום הולנד בינואר 1943, והתאבד במעצרו.
לא הצלחנו לגלות מה טיבה של "חברת סיער" ומטעם מי נדפסה ההגדה שלפנינו, אך מתוכן הדברים ניתן לשער כי נדפסה בידי קבוצת מחתרת כלשהי שפעלה באירופה בזמן המלחמה, ואפשר כי היתה קשורה למחתרת החלוצית בהולנד.
[26] דף (מספור לא רציף), 29.5 ס"מ. מצב בינוני. נקבי תילוע בשוליים התחתונים של כל הדפים. כתמים. מעט קרעים ובלאי. כריכת קרטון ובד חדשה.
אינה ידועה ביבליוגרפית.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $4,250
כולל עמלת קונה
כ-200 תצלומים ממחנה המעצר בעתלית. עתלית, [1947 בקירוב].
אוסף תצלומים גדול, המתעד את חיי היום-יום במחנה המעצר עתלית, בתקופה בה נאסרו בו אנשי "הגנה", אצ"ל ולח"י.
מחנה המעצר בעתלית, שפעל משנת 1940 ועד לאחר הקמת המדינה, שימש במרבית שנותיו למעצר מעפילים. לאחר "השבת השחורה" (29 ביוני 1946) נכלאו בו גם אנשי ארגוני ה"הגנה", אצ"ל ולח"י. כמו כן, שהו בו אסירים יהודים שהועברו מבית הסוהר המרכזי בירושלים ועצורים שהוחזרו ממחנות המעצר בקניה. בשנת 1987 הוכרז כאתר לאומי למורשת ההעפלה והעלייה של מדינת ישראל.
מקצת התצלומים שלפנינו מתוארים בצדם האחורי, "במחנה עטלית", ונושאים תיאורים קצרים עם שמות המצולמים, או נסיבות הצילום: "בשעת לימוד הגמרא בבית הכנסת במחנה העצורים עטלית", "הכניסה למחנה עטלית, מצולם ע"י מינה העצורה במחנה עטלית לבנות", "בעל ואשתו במעצר. האשה - מלכת היופי במחנה עטלית", "המפקח החיצוני שלנו משקיף אל הכרמל ה'מחייך' מרחוק", ועוד. אחד התצלומים (בפורמט גדול יותר מן האחרים), מתואר ומתוארך - "ליל הסדר תש"ז" [אפריל 1947]. תצלום נוסף מתואר בצדו האחורי "לטרון - החבריא 'כבשו' את המשורין", וכפי הנראה, צולם במחנה המעצר הבריטי בלטרון [אף במחנה לטרון שהו עצורים של ארגוני ה"הגנה", אצ"ל ולח"י; בפברואר 1948 פונו מלטרון העצירים היהודים שנותרו בו והועברו למחנה עתלית].
התצלומים מתעדים את חיי היום-יום במחנה עתלית (וכנראה, חלקם מתעדים גם את חיי היום-יום במחנה לטרון): פעילויות בשעות הפנאי, פנים הצריפים, התעמלות ומשחקי ספורט שונים, קריאה, מסדרים סביב הדגל, הורדת הדגל עם חשיכה, חדר האוכל, כביסה, השער למחנה הנשים, ועוד.
מרבית התצלומים בגודל 8.5X6 ס"מ בממוצע. שניים בגודל 9X14 ס"מ ואחד בגודל 4X3 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים ופגמים קלים בשוליים.
אוסף תצלומים גדול, המתעד את חיי היום-יום במחנה המעצר עתלית, בתקופה בה נאסרו בו אנשי "הגנה", אצ"ל ולח"י.
מחנה המעצר בעתלית, שפעל משנת 1940 ועד לאחר הקמת המדינה, שימש במרבית שנותיו למעצר מעפילים. לאחר "השבת השחורה" (29 ביוני 1946) נכלאו בו גם אנשי ארגוני ה"הגנה", אצ"ל ולח"י. כמו כן, שהו בו אסירים יהודים שהועברו מבית הסוהר המרכזי בירושלים ועצורים שהוחזרו ממחנות המעצר בקניה. בשנת 1987 הוכרז כאתר לאומי למורשת ההעפלה והעלייה של מדינת ישראל.
מקצת התצלומים שלפנינו מתוארים בצדם האחורי, "במחנה עטלית", ונושאים תיאורים קצרים עם שמות המצולמים, או נסיבות הצילום: "בשעת לימוד הגמרא בבית הכנסת במחנה העצורים עטלית", "הכניסה למחנה עטלית, מצולם ע"י מינה העצורה במחנה עטלית לבנות", "בעל ואשתו במעצר. האשה - מלכת היופי במחנה עטלית", "המפקח החיצוני שלנו משקיף אל הכרמל ה'מחייך' מרחוק", ועוד. אחד התצלומים (בפורמט גדול יותר מן האחרים), מתואר ומתוארך - "ליל הסדר תש"ז" [אפריל 1947]. תצלום נוסף מתואר בצדו האחורי "לטרון - החבריא 'כבשו' את המשורין", וכפי הנראה, צולם במחנה המעצר הבריטי בלטרון [אף במחנה לטרון שהו עצורים של ארגוני ה"הגנה", אצ"ל ולח"י; בפברואר 1948 פונו מלטרון העצירים היהודים שנותרו בו והועברו למחנה עתלית].
התצלומים מתעדים את חיי היום-יום במחנה עתלית (וכנראה, חלקם מתעדים גם את חיי היום-יום במחנה לטרון): פעילויות בשעות הפנאי, פנים הצריפים, התעמלות ומשחקי ספורט שונים, קריאה, מסדרים סביב הדגל, הורדת הדגל עם חשיכה, חדר האוכל, כביסה, השער למחנה הנשים, ועוד.
מרבית התצלומים בגודל 8.5X6 ס"מ בממוצע. שניים בגודל 9X14 ס"מ ואחד בגודל 4X3 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים ופגמים קלים בשוליים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,500
לא נמכר
לקט פריטים אישיים של לוחם האצ"ל פסח אוסטשינסקי, שהשתתף בהפלגת האנייה "אלטלנה" לארץ ישראל.
חמישה פריטים של לוחם האצ"ל פסח אוסטשינסקי, איש "החזית השנייה" של האצ"ל (סניפי המחתרת מחוץ לגבולות ישראל) באיטליה, אשר סייע בהכנות למבצע "אלטלנה" והיה על סיפונה:
1. כידון פלדה להרכבה על רובה, תוצרת חברת "Sandel". אל הניצב ממוסמרת לוחית קטנה, עליה חקוק הכיתוב "אלטלנה", ומעליו האנייה וסמל האצ"ל.
כידון 58 ס"מ, נתון בנדן עור. מצב בינוני-גרוע. חלודה ופגעי קורוזיה רבים. הלוחית במצב טוב.
2. תצלום מקורי מסיפון "אלטלנה", בעת שעשתה את דרכה לארץ ישראל. בתצלום מופיע, כפי הנראה, פסח אוסטשינסקי, חובש קסדה עם סמל האצ"ל ואוחז בידו אקדח, ומאחוריו אחד מצלמי האנייה אוחז בידו מסרטה. מתואר בכתב-יד: Altalena 1948.י
10.5X7.5 ס"מ. מצב בינוני. קמטים וקרעים בשוליים.
3-4. "אות חטיבת הגולה", עיטור (מדליה) עם סמל האצ"ל על רקע של גלובוס, מעוטר בשוליו בענפי עץ זית. מוצמד לסרט כחול עם שני פסים לבנים; תעודת-רשאות לענוד את "אות חטיבת הגולה", שהוענקה לפסח אוסטשינסקי, חתומה בידי מנחם בגין, אליהו לנקין, אלי תבין ואיתן לבני. 1966.
תעודה 30X23 ס"מ בקירוב. עיטור (מדליה) בקוטר 3.5 ס"מ. נתונים במסגרת. לא נבדקו מחוץ למסגרת.
5. תצלום דיוקן גדול ממדים של מנחם בגין, חתום ומוקדש לפסח אוסטשינסקי מידי מנחם בגין.
תצלום בגודל 40X30 ס"מ. מצב טוב. נתון במסגרת. לא נבדק מחוץ למסגרת.
האנייה "אלטלנה" הפליגה בחודש יוני 1948, ונועדה לשאת מצבורי נשק גדולים עבור הכוח העברי הלוחם במלחמת השחרור. הפלגתה הייתה לאחד המבצעים הסבוכים והמורכבים שביצע ארגון האצ"ל, וסיפונה כלל גם כוח לוחם גדול, שחלקו הוכשר במהלך ההפלגה. כאשר הגיעה האנייה אל חופי ישראל, נתגלעו חילוקי דעות חריפים בין הנהגת היישוב וראשי האצ"ל, ולאחר ניסיון כושל למשא ומתן ואולטימטום קצר שניתן לצוות האנייה, הותקפה וטובעה "אלטלנה" בידי כוחות צה"ל.
בספרו של מפקד אלטלנה אליהו לנקין, נמנה אוסטשינסקי ברשימת הלוחמים ששהו על סיפון ה"אלטלנה".
ספרות:
1. ספורו של מפקד אלטלנה, אליהו לנקין. הוצאת "הדר", תל-אביב, 1974, עמ' 333.
2. "אלטלנה", שלמה נקדימון. הוצאת "עידנים", ירושלים, 1978.
חמישה פריטים של לוחם האצ"ל פסח אוסטשינסקי, איש "החזית השנייה" של האצ"ל (סניפי המחתרת מחוץ לגבולות ישראל) באיטליה, אשר סייע בהכנות למבצע "אלטלנה" והיה על סיפונה:
1. כידון פלדה להרכבה על רובה, תוצרת חברת "Sandel". אל הניצב ממוסמרת לוחית קטנה, עליה חקוק הכיתוב "אלטלנה", ומעליו האנייה וסמל האצ"ל.
כידון 58 ס"מ, נתון בנדן עור. מצב בינוני-גרוע. חלודה ופגעי קורוזיה רבים. הלוחית במצב טוב.
2. תצלום מקורי מסיפון "אלטלנה", בעת שעשתה את דרכה לארץ ישראל. בתצלום מופיע, כפי הנראה, פסח אוסטשינסקי, חובש קסדה עם סמל האצ"ל ואוחז בידו אקדח, ומאחוריו אחד מצלמי האנייה אוחז בידו מסרטה. מתואר בכתב-יד: Altalena 1948.י
10.5X7.5 ס"מ. מצב בינוני. קמטים וקרעים בשוליים.
3-4. "אות חטיבת הגולה", עיטור (מדליה) עם סמל האצ"ל על רקע של גלובוס, מעוטר בשוליו בענפי עץ זית. מוצמד לסרט כחול עם שני פסים לבנים; תעודת-רשאות לענוד את "אות חטיבת הגולה", שהוענקה לפסח אוסטשינסקי, חתומה בידי מנחם בגין, אליהו לנקין, אלי תבין ואיתן לבני. 1966.
תעודה 30X23 ס"מ בקירוב. עיטור (מדליה) בקוטר 3.5 ס"מ. נתונים במסגרת. לא נבדקו מחוץ למסגרת.
5. תצלום דיוקן גדול ממדים של מנחם בגין, חתום ומוקדש לפסח אוסטשינסקי מידי מנחם בגין.
תצלום בגודל 40X30 ס"מ. מצב טוב. נתון במסגרת. לא נבדק מחוץ למסגרת.
האנייה "אלטלנה" הפליגה בחודש יוני 1948, ונועדה לשאת מצבורי נשק גדולים עבור הכוח העברי הלוחם במלחמת השחרור. הפלגתה הייתה לאחד המבצעים הסבוכים והמורכבים שביצע ארגון האצ"ל, וסיפונה כלל גם כוח לוחם גדול, שחלקו הוכשר במהלך ההפלגה. כאשר הגיעה האנייה אל חופי ישראל, נתגלעו חילוקי דעות חריפים בין הנהגת היישוב וראשי האצ"ל, ולאחר ניסיון כושל למשא ומתן ואולטימטום קצר שניתן לצוות האנייה, הותקפה וטובעה "אלטלנה" בידי כוחות צה"ל.
בספרו של מפקד אלטלנה אליהו לנקין, נמנה אוסטשינסקי ברשימת הלוחמים ששהו על סיפון ה"אלטלנה".
ספרות:
1. ספורו של מפקד אלטלנה, אליהו לנקין. הוצאת "הדר", תל-אביב, 1974, עמ' 333.
2. "אלטלנה", שלמה נקדימון. הוצאת "עידנים", ירושלים, 1978.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $50,000
לא נמכר
אוסף אוטוגרפים, מסמכים ומכתבים של כל חותמי מגילת העצמאות. נספחים: מסמכים בחתימת מעצב המגילה אוטה וליש, מנסח טיוטת ההכרזה צבי ברנזון, מזכיר המועצה הזמנית זאב שרף, ועוד; אלבום תצלומים ממעמד הכרזת העצמאות, חתומים בידי הצלם רודי ויסנשטין.
האוסף שלפנינו הנו פרי עבודת איסוף שקדנית ורבת שנים. האספן, מיכאל לוין, החל בהרכבת האוסף בראשית שנות השבעים, כאשר כשליש מן החותמים עוד היו בין החיים, ולאורך השנים הִרְחִיבוֹ והוסיף לו חתימות של אישים שונים הקשורים במעמד ההכרזה.
המסמכים עליהם מופיעות החתימות שונים ומגוונים, וחובקים תקופה של שלושה עשורים ויותר. לצד דפים רשמיים, תעודות ומכתבים בענייני ציבור ושעה, כלולים באוסף גם מכתבים בעלי נופך אישי ואינטימי, המתעדים מגוון היבטים של חיי הציבור וההנהגה הציונית באותן שנים מכריעות. בין הנושאים, נזכרים מערכת החינוך, שאלות דת, התארגנויות ציוניות בגולה, כספים, יהודים בשכם בימי התנ"ך, תוצרת הארץ, אדמות נטושות ונושאים נוספים.
בין היתר, מתייחד האוסף בשל טכניקת האיסוף שנקט מיכאל לוין, אשר נהג לפנות אל החותמים ולבקש שיכתבו לו אודות תחושותיהם, לבטיהם וחווייתם ממעמד החתימה. בנוסף, שלח לוין שאלות שהעסיקו אותו באופן אישי, על הרכב החותמים והשם שבחרו לחתום בו, ואוספו כולל תגובות ועדויות מגוף ראשון, שחלקן נכתבו עבורו במיוחד.
אוספים שלמים של כל חותמי מגילת העצמאות אינם נפוצים כלל, בין היתר, בשל העובדה שרבים מהחותמים מיעטו לשמש בתפקידים ציבוריים או רשמיים לאחר הקמת המדינה, ואחדים אף נפטרו בגיל צעיר יחסית.
האוסף כולו נתון במארז מפואר שעוצב בידי האספן, בוגר האקדמיה "בצלאל". המסמכים החתומים נתונים בתיקיות שבחזיתן תמונות החותמים, צילום חתימתם וביוגרפיות קצרות. בפנים התיקיות תרגומי המסמכים והמכתבים לאנגלית, ותעתיק של המכתבים לדפוס.
בשנת 2008 הוצג האוסף במסגרת התערוכה - "14 במאי 1948: חקירתו של אספן", במוזיאון לאמנות והיסטוריה יהודית בפריז (14th of May 1948: A collector's investigation, Musée d'art et d'histoire du Judaïsme).
האוסף כולל:
1. 37 מכתבים, מסמכים וחתימות של כל חותמי מגילת העצמאות (שתי חתימות כפולות).
בין המסמכים: · שש חתימות בצירוף עדות אישית ממעמד ההכרזה: "חתמתי על מגילת העצמאות בהפסקת האש הראשונה, כאשר הטיסו אותי באווירון קטן... שגרנו לבן גוריון שאנו נגד הדחייה על הכרזת המדינה...", מתוך מכתבו של משה קולודני (קול); "האמת ההיסטורית היא, שאף אחד מן החותמים לא הסכים לכל מה שכתוב במגילת העצמאות... איחד אותם רק הפסוק האחרון, האומר: 'אנחנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בא"י היא מדינת ישראל...", מתוך תדפיס חתום של דברי מאיר וילנר; "באשר לשאלה, מדוע אני חתום על מגילת העצמאות בשם 'ורדי' ולא 'רוזנבלום'... כאשר עמדתי לחתום על מגילת העצמאות יעץ לי בן-גוריון... חסיד שמות עבריים, כידוע, לחתום בשם 'ורדי', וכך עשיתי...", מתוך מכתבו של הרצל ורדי רוזנבלום. ״בשעה הגורלית בה חתמתי את שמי על המגילה, הרגשתי שאני חותמת בשם כל בנות ישראל...״, מתוך תדפיס חתום של דברי רחל כהן-כגן. · חתימתו של יצחק גרינבוים על גבי מכתב משנת 1938, המפציר בחיים בוגרשוב לנסוע לליטא בכדי להשכין שלום בין הפלגים הציונים השונים, שהמתיחות ביניהם לבשה "צורת איבה ושטנה המעמידה [ב]סכנה את התנועה בליטא". · חתימתו של דוד צבי פנקס, על גבי מכתב שנשלח שבועות ספורים לאחר שהושלכה פצצה אל עבר ביתו.
2. מסמכים נוספים:
· מכתב חתום מאת מזכיר המועצה הזמנית זאב שרף, שנשלח לבקשתו של בעל האוסף ומבאר מדוע לא הוזמן חיים וייצמן לחתום על המגילה; חתימתו של זאב שרף על צילום של ההזמנה לטקס ההכרזה על הקמת המדינה.
· צילום של הטיוטה השנייה להכרזה, מיום 9.5.1948, חתום בידי מנסח הטיוטה צבי ברנזון (המקור מצוי בארכיון המדינה).
· שתי חתימות של הקליגרף ומעצב מגילת העצמאות אוטה וליש, בעברית ובלועזית, על גבי פנקס בולים למזכרת. מתוך מהדורה מיוחדת של 99 סדרות בולים חתומות בעיצוב וליש.
3. אלבום תצלומים:
תשעה תצלומים ממעמד הכרזת העצמאות והחתימה על ההכרזה, הדפסות כסף אשר פותחו מן התשלילים המקוריים, חתומים בידי הצלם רודי (שמעון) ויסנשטין. מסודרים באלבום נאה, בליווי ביוגרפיה קצרה של הצלם. ביניהם: דוד בן גוריון נושא את הכרזת העצמאות; משה שרת, דוד בן גוריון, גולדה מאיר, דוד רמז ואחרים חותמים על המגילה; ועוד. חותמת הצלם ומספר התשליל בגב כל צילום.
מסמכים חתומים בגודל משתנה, מרביתם כתובים במכונת כתיבה, חלקם בכתב יד. תיקיות בגודל 32X22.5 ס"מ, מארז בגודל 34.5X24.5 ס"מ, תצלומים 24X18 ס"מ, אלבום 21X29.7 ס"מ. מצב משתנה. מצב כללי טוב ובינוני. סימני קיפול, כתמים, קרעים ומעט קרעים חסרים על חלק מן הדפים החתומים, ללא פגיעה בחתימות.
האוסף שלפנינו הנו פרי עבודת איסוף שקדנית ורבת שנים. האספן, מיכאל לוין, החל בהרכבת האוסף בראשית שנות השבעים, כאשר כשליש מן החותמים עוד היו בין החיים, ולאורך השנים הִרְחִיבוֹ והוסיף לו חתימות של אישים שונים הקשורים במעמד ההכרזה.
המסמכים עליהם מופיעות החתימות שונים ומגוונים, וחובקים תקופה של שלושה עשורים ויותר. לצד דפים רשמיים, תעודות ומכתבים בענייני ציבור ושעה, כלולים באוסף גם מכתבים בעלי נופך אישי ואינטימי, המתעדים מגוון היבטים של חיי הציבור וההנהגה הציונית באותן שנים מכריעות. בין הנושאים, נזכרים מערכת החינוך, שאלות דת, התארגנויות ציוניות בגולה, כספים, יהודים בשכם בימי התנ"ך, תוצרת הארץ, אדמות נטושות ונושאים נוספים.
בין היתר, מתייחד האוסף בשל טכניקת האיסוף שנקט מיכאל לוין, אשר נהג לפנות אל החותמים ולבקש שיכתבו לו אודות תחושותיהם, לבטיהם וחווייתם ממעמד החתימה. בנוסף, שלח לוין שאלות שהעסיקו אותו באופן אישי, על הרכב החותמים והשם שבחרו לחתום בו, ואוספו כולל תגובות ועדויות מגוף ראשון, שחלקן נכתבו עבורו במיוחד.
אוספים שלמים של כל חותמי מגילת העצמאות אינם נפוצים כלל, בין היתר, בשל העובדה שרבים מהחותמים מיעטו לשמש בתפקידים ציבוריים או רשמיים לאחר הקמת המדינה, ואחדים אף נפטרו בגיל צעיר יחסית.
האוסף כולו נתון במארז מפואר שעוצב בידי האספן, בוגר האקדמיה "בצלאל". המסמכים החתומים נתונים בתיקיות שבחזיתן תמונות החותמים, צילום חתימתם וביוגרפיות קצרות. בפנים התיקיות תרגומי המסמכים והמכתבים לאנגלית, ותעתיק של המכתבים לדפוס.
בשנת 2008 הוצג האוסף במסגרת התערוכה - "14 במאי 1948: חקירתו של אספן", במוזיאון לאמנות והיסטוריה יהודית בפריז (14th of May 1948: A collector's investigation, Musée d'art et d'histoire du Judaïsme).
האוסף כולל:
1. 37 מכתבים, מסמכים וחתימות של כל חותמי מגילת העצמאות (שתי חתימות כפולות).
בין המסמכים: · שש חתימות בצירוף עדות אישית ממעמד ההכרזה: "חתמתי על מגילת העצמאות בהפסקת האש הראשונה, כאשר הטיסו אותי באווירון קטן... שגרנו לבן גוריון שאנו נגד הדחייה על הכרזת המדינה...", מתוך מכתבו של משה קולודני (קול); "האמת ההיסטורית היא, שאף אחד מן החותמים לא הסכים לכל מה שכתוב במגילת העצמאות... איחד אותם רק הפסוק האחרון, האומר: 'אנחנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בא"י היא מדינת ישראל...", מתוך תדפיס חתום של דברי מאיר וילנר; "באשר לשאלה, מדוע אני חתום על מגילת העצמאות בשם 'ורדי' ולא 'רוזנבלום'... כאשר עמדתי לחתום על מגילת העצמאות יעץ לי בן-גוריון... חסיד שמות עבריים, כידוע, לחתום בשם 'ורדי', וכך עשיתי...", מתוך מכתבו של הרצל ורדי רוזנבלום. ״בשעה הגורלית בה חתמתי את שמי על המגילה, הרגשתי שאני חותמת בשם כל בנות ישראל...״, מתוך תדפיס חתום של דברי רחל כהן-כגן. · חתימתו של יצחק גרינבוים על גבי מכתב משנת 1938, המפציר בחיים בוגרשוב לנסוע לליטא בכדי להשכין שלום בין הפלגים הציונים השונים, שהמתיחות ביניהם לבשה "צורת איבה ושטנה המעמידה [ב]סכנה את התנועה בליטא". · חתימתו של דוד צבי פנקס, על גבי מכתב שנשלח שבועות ספורים לאחר שהושלכה פצצה אל עבר ביתו.
2. מסמכים נוספים:
· מכתב חתום מאת מזכיר המועצה הזמנית זאב שרף, שנשלח לבקשתו של בעל האוסף ומבאר מדוע לא הוזמן חיים וייצמן לחתום על המגילה; חתימתו של זאב שרף על צילום של ההזמנה לטקס ההכרזה על הקמת המדינה.
· צילום של הטיוטה השנייה להכרזה, מיום 9.5.1948, חתום בידי מנסח הטיוטה צבי ברנזון (המקור מצוי בארכיון המדינה).
· שתי חתימות של הקליגרף ומעצב מגילת העצמאות אוטה וליש, בעברית ובלועזית, על גבי פנקס בולים למזכרת. מתוך מהדורה מיוחדת של 99 סדרות בולים חתומות בעיצוב וליש.
3. אלבום תצלומים:
תשעה תצלומים ממעמד הכרזת העצמאות והחתימה על ההכרזה, הדפסות כסף אשר פותחו מן התשלילים המקוריים, חתומים בידי הצלם רודי (שמעון) ויסנשטין. מסודרים באלבום נאה, בליווי ביוגרפיה קצרה של הצלם. ביניהם: דוד בן גוריון נושא את הכרזת העצמאות; משה שרת, דוד בן גוריון, גולדה מאיר, דוד רמז ואחרים חותמים על המגילה; ועוד. חותמת הצלם ומספר התשליל בגב כל צילום.
מסמכים חתומים בגודל משתנה, מרביתם כתובים במכונת כתיבה, חלקם בכתב יד. תיקיות בגודל 32X22.5 ס"מ, מארז בגודל 34.5X24.5 ס"מ, תצלומים 24X18 ס"מ, אלבום 21X29.7 ס"מ. מצב משתנה. מצב כללי טוב ובינוני. סימני קיפול, כתמים, קרעים ומעט קרעים חסרים על חלק מן הדפים החתומים, ללא פגיעה בחתימות.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $18,000
לא נמכר
"אוסף חתימות של צירי הכנסת הראשונה" - אלבום חתימות שלם של יושבי הכנסת הראשונה. לוקט, נערך וסודר בידי נער תל-אביבי. תל-אביב, 1949-1950.
אלבום נאה ומקושט הכולל את חתימותיהם של כל חברי הכנסת הראשונה, בתוספת ארבעת החברים שנתמנו במהלך הכהונה והחבר שאינו מן המניין יורם גרי (סך הכל - 131 חתימות). האלבום נאסף בין השנים 1949 ל-1950 בידי "צייד-חתימות" צעיר, אשר הדביק בדפיו, לצד החתימות, גם תמונות של החותמים, קריקטורות שנגזרו מתוך עיתונים, ביוגרפיות קצרות ופסקאות מידע בכתב יד על הכנסת ועל הרכבה. רבות מהחתימות מוקדשות, ומספר אישים חתומים פעמיים, בחתימות שונות מעט.
איסוף חתימות של חברי-הכנסת רווח לתקופה קצרה בראשית ימי המדינה, ו"ציידי-חתימות" צעירים נהגו להתגודד בפתח משכן הכנסת הישן ולבקש את חתימותיהם של הנכנסים והיוצאים. בקרב האספנים התפתח "שוק חתימות", בו נקבעו ערכי החליפין בהתאם לנדירות החתימות והקושי הכרוך בהשגתן. הנחשקות והייחודיות שבחתימות היו אלה של "סרבני-החתימות", שלא העניקו את חתימתם למבקשים הצעירים לעולם. בין אותן חתימות היו אלה של ס. יזהר (יזהר סמילנסקי), ישראל גורפינקל (ישראל גורי, אבי המשורר חיים גורי), ואחרים. חתימות אלה נחשבו יקרות המציאות, ועל מנת להשיגן נדרשה תושייה מיוחדת. לא פעם ניהלו הילדים מארבים, שלחו מכתבים אל הלשכות והיו אף מקרים של התפרצות אל מסדרונות הכנסת.
סה"כ 131 חתימות. III, 126, יIV-XI עמ', (ממוספרים בכתב יד). אלבום 22X17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
אלבום נאה ומקושט הכולל את חתימותיהם של כל חברי הכנסת הראשונה, בתוספת ארבעת החברים שנתמנו במהלך הכהונה והחבר שאינו מן המניין יורם גרי (סך הכל - 131 חתימות). האלבום נאסף בין השנים 1949 ל-1950 בידי "צייד-חתימות" צעיר, אשר הדביק בדפיו, לצד החתימות, גם תמונות של החותמים, קריקטורות שנגזרו מתוך עיתונים, ביוגרפיות קצרות ופסקאות מידע בכתב יד על הכנסת ועל הרכבה. רבות מהחתימות מוקדשות, ומספר אישים חתומים פעמיים, בחתימות שונות מעט.
איסוף חתימות של חברי-הכנסת רווח לתקופה קצרה בראשית ימי המדינה, ו"ציידי-חתימות" צעירים נהגו להתגודד בפתח משכן הכנסת הישן ולבקש את חתימותיהם של הנכנסים והיוצאים. בקרב האספנים התפתח "שוק חתימות", בו נקבעו ערכי החליפין בהתאם לנדירות החתימות והקושי הכרוך בהשגתן. הנחשקות והייחודיות שבחתימות היו אלה של "סרבני-החתימות", שלא העניקו את חתימתם למבקשים הצעירים לעולם. בין אותן חתימות היו אלה של ס. יזהר (יזהר סמילנסקי), ישראל גורפינקל (ישראל גורי, אבי המשורר חיים גורי), ואחרים. חתימות אלה נחשבו יקרות המציאות, ועל מנת להשיגן נדרשה תושייה מיוחדת. לא פעם ניהלו הילדים מארבים, שלחו מכתבים אל הלשכות והיו אף מקרים של התפרצות אל מסדרונות הכנסת.
סה"כ 131 חתימות. III, 126, יIV-XI עמ', (ממוספרים בכתב יד). אלבום 22X17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
שעון זהב (14k, 17 Jewels) תוצרת Schiffman, בעל לוח-מחוגים עם אותיות עבריות. נושא הקדשה מאת היצרן לכבוד חיים ויצמן. פיטסבורג, פנסילבניה, [1950 בקירוב].
בחלקו האחורי של גוף השעון חקוקה הקדשה לכבוד חיים ויצמן: "President Chaim Weizmann, From Irving Schiffman, Pittsburgh, Pa., USA".
חנות התכשיטים של אירווינג שיפמן קיימת עד היום בפיטסבורג, פנסילבניה.
גוף השעון: 3X2 ס"מ. מצב טוב.
מקור:
1. חיים וורה ויצמן.
2. מאיר וייסגל (נתקבל מאת ורה ויצמן סמוך לפטירתו של חיים ויצמן).
3. אוסף אלכסנדרה וייסגל, נכדתו של מאיר וייסגל.
בחלקו האחורי של גוף השעון חקוקה הקדשה לכבוד חיים ויצמן: "President Chaim Weizmann, From Irving Schiffman, Pittsburgh, Pa., USA".
חנות התכשיטים של אירווינג שיפמן קיימת עד היום בפיטסבורג, פנסילבניה.
גוף השעון: 3X2 ס"מ. מצב טוב.
מקור:
1. חיים וורה ויצמן.
2. מאיר וייסגל (נתקבל מאת ורה ויצמן סמוך לפטירתו של חיים ויצמן).
3. אוסף אלכסנדרה וייסגל, נכדתו של מאיר וייסגל.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
כ-930 פריטי נייר שנדפסו מטעם צה"ל, הפיקודים והגדודים, בזמן מלחמת ששת הימים. ישראל, 1967.
אוסף רחב יריעה של פריטי דפוס צה"ליים ממלחמת ששת הימים, הכולל את כל פרסומי הפיקודים הגדולים, מרבית פרסומי היחידות הקטנות, פריטי נייר רבים בכתב יד, טיוטות, כרוזים, שירונים, עלוני הודעות לעיתונות, ועוד.
בין הפריטים:
· כלל פרסומי הפיקודים והחילות הגדולים, בהם פרסומי פיקוד המרכז, פיקוד הדרום, חיל הים וחיל האוויר.
· עלונים קרביים בהדפסות מצומצמות, מרביתן מצויות בשלמותן: גליונות 1-4 של עלון חטיבת "הראל", גליונות 1-5 של "חטיבון", גליונות א-ה של עיתון "מחניים", גליון 2 של "תשבצה"ל", העלון "כידון ושלוף", גליונות 1 ו-3 של "דורבני הפלדה", ועלונים נוספים רבים.
· 45 גלויות דואר צבאיות, שהונפקו במהלך הלחימה, הנושאות תצלומים ראשונים של התקדמות הכוחות, קריקטורות משעשעות וסיסמאות לחיזוק רוח החיילים.
· 346 גליונות של "Press Bulletin" ו-"ידיעות לעתונות", עלוני-בזק מטעם "לשכת העתונות הממשלתית", הכוללים ידיעות ראשונות משדה הקרב, הצהרות מטעם הגופים הרשמיים ונאומי בכירים: 247 עלונים באנגלית (בהם 16 עלוני סיקור ותרגום מהעתונות העברית), 59 עלונים עבור אמצעי התקשורת העבריים, ושמונה מפות, ארבע בעברית וארבע באנגלית.
· 10 "דפי קרב" של בית החולים תל השומר, ובהם הנחיות צה"ל לעובדי בית החולים (כפי הנראה, לא נדפסו גליונות נוספים).
· "צבא ההגנה לישראל, מנשר מס' 1", כרוז ראשון מטעם המשטר הצבאי בשטחים הכבושים, הנושא שמונה הנחיות לאוכלוסייה המקומית. עברית וערבית.
· הדפסה ראשונה של מילות השיר "ירושלים של ברזל", שירו הנודע של מאיר אריאל, ימים ספורים לאחר כתיבתו, ב-"דפוס הר הבית" של מפקדת החטיבה. מתוארך ליום 12.6.67.
· מפת הר הבית, בכתב מסוגנן ושוליים מעוטרים, שנדפסה מטעם קצין חינוך ראשי ביום 14.6.67, בחג השבועות.
· לוח משחק דו-צדדי, בהוצאת חיל החינוך. בצדו האחד המשחקים דמקה ו"תחנות" ובצדו השני המשחק "תפוס את המסתנן", שהומצא במיוחד עבור החיילים.
סה"כ כ-930 פריטים. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש. חלק מהפריטים מצויים במספר עותקים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קמטים, כתמים, נקבי תיוק וקרעים קלים.
מקור: אוסף שלמה שבא.
אוסף רחב יריעה של פריטי דפוס צה"ליים ממלחמת ששת הימים, הכולל את כל פרסומי הפיקודים הגדולים, מרבית פרסומי היחידות הקטנות, פריטי נייר רבים בכתב יד, טיוטות, כרוזים, שירונים, עלוני הודעות לעיתונות, ועוד.
בין הפריטים:
· כלל פרסומי הפיקודים והחילות הגדולים, בהם פרסומי פיקוד המרכז, פיקוד הדרום, חיל הים וחיל האוויר.
· עלונים קרביים בהדפסות מצומצמות, מרביתן מצויות בשלמותן: גליונות 1-4 של עלון חטיבת "הראל", גליונות 1-5 של "חטיבון", גליונות א-ה של עיתון "מחניים", גליון 2 של "תשבצה"ל", העלון "כידון ושלוף", גליונות 1 ו-3 של "דורבני הפלדה", ועלונים נוספים רבים.
· 45 גלויות דואר צבאיות, שהונפקו במהלך הלחימה, הנושאות תצלומים ראשונים של התקדמות הכוחות, קריקטורות משעשעות וסיסמאות לחיזוק רוח החיילים.
· 346 גליונות של "Press Bulletin" ו-"ידיעות לעתונות", עלוני-בזק מטעם "לשכת העתונות הממשלתית", הכוללים ידיעות ראשונות משדה הקרב, הצהרות מטעם הגופים הרשמיים ונאומי בכירים: 247 עלונים באנגלית (בהם 16 עלוני סיקור ותרגום מהעתונות העברית), 59 עלונים עבור אמצעי התקשורת העבריים, ושמונה מפות, ארבע בעברית וארבע באנגלית.
· 10 "דפי קרב" של בית החולים תל השומר, ובהם הנחיות צה"ל לעובדי בית החולים (כפי הנראה, לא נדפסו גליונות נוספים).
· "צבא ההגנה לישראל, מנשר מס' 1", כרוז ראשון מטעם המשטר הצבאי בשטחים הכבושים, הנושא שמונה הנחיות לאוכלוסייה המקומית. עברית וערבית.
· הדפסה ראשונה של מילות השיר "ירושלים של ברזל", שירו הנודע של מאיר אריאל, ימים ספורים לאחר כתיבתו, ב-"דפוס הר הבית" של מפקדת החטיבה. מתוארך ליום 12.6.67.
· מפת הר הבית, בכתב מסוגנן ושוליים מעוטרים, שנדפסה מטעם קצין חינוך ראשי ביום 14.6.67, בחג השבועות.
· לוח משחק דו-צדדי, בהוצאת חיל החינוך. בצדו האחד המשחקים דמקה ו"תחנות" ובצדו השני המשחק "תפוס את המסתנן", שהומצא במיוחד עבור החיילים.
סה"כ כ-930 פריטים. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש. חלק מהפריטים מצויים במספר עותקים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קמטים, כתמים, נקבי תיוק וקרעים קלים.
מקור: אוסף שלמה שבא.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג