מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 121 - 132 of 165
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של 39 אגרות, מכתבים וכתבי שד"רים, מגנזי משפחת ששון. עם חתימות רבני ארץ ישראל בשנות הת"ר [מפנה המאות ה-19 וה-20].
האוסף כולל מכתבי ברכה ותודה, בקשות עזרה, מכתבי שד"רים הנוסעים לבומביי, ועוד. חלק מהדפים מעוצבים ומקושטים בכותרות נאות ובדיו צבעונית. חתימות רבניות מסולסלות של רבני ירושלים, חברון, צפת וטבריה.
בין הפריטים:
· מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי קהילת חברון: רבי אליהו סלימאן מאני (חותמת), רבי בנימין ריבלין ורבי לוי יצחק סלונים. [ללא תאריך].
· מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי הישוב החבד"י בחברון: רבי שניאור זלמן סלונים, רבי שמעון מנשה חייקין, רבי שלמה ליב אשכנזי [אליעזרוב] ורבי שמעון הויזמן. [ללא תאריך].
· שני מכתבים מרבני טבריה בעניין השד"ר רבי דוד אסודרי. אל הגביר ר' יוסף אליה דוד עזרא ולגברת חנה כאתון עבדאללה דוד ששון מכלכותא. תר"ן. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפייא, רבי יאודה רבוח, רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי ברוך טולידאנו, רבי מכלוף הכהן, רבי שלמה בן קיקי, רבי מנשה חמווי ורבי שלמה רחמים אבואלעפייא.
· עשרה מכתבי תנחומים מאת רבני ארץ ישראל, שנשלחו בחודש ניסן תרנ"ד למרת פרחה ששון, על פטירת בעלה, ר' סלימאן דוד ששון: מכתב רבני הספרדים בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף נסים בורלא, רבי שלמה משה סוזין, רבי גבריאל שבתי ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב חכמי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, בחתימת רבי ששון בכ"ר משה פרסיאדו וחכמים נוספים; מכתב רבני ישיבת "מזל צומח" בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף מיוחס, רבי יעקב מרדכי הלוי, רבי שלמה יאודה פאניז'יל, רבי מורנו יחיאל בר אדון, רבי שמואל מיוחס, רבי שלמה משה סוזין ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב רבני "תלמוד תורה וישיבת תפארת ירושלם הכללית", בחתימות רבי אליהו אלעזר מזרחי, רבי חיים דוד סורנאגה ורבי שלמה משה סוזין; מכתב רבי רחמים יוסף פראנקו ראב"ד חברון; מכתב רבני הספרדים בצפת, בחתימות רבי יוסף יאודה חכים, רבי משה ממאן, רבי יעקב חי עבו, רבי אברהם חי שאקי ורבי משה יעקב; מכתב רבני טבריה, בחתימות רבי יוסף דוד אבואלעפייא (החכם באשי), רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי יאודה טולידאנו, רבי חביב חיים דוד סתהון, רבי דוד אסודרי ורבי משה אהרן ידיד הלוי (מכתב תנחומים נוסף מרבי שלום בן יצחק בכ'אש רפאל מאלג'יר).
· שלוש אגרות מרבני טבריה על שליחותו של רבי אליעזר מנצור סתהון, בשנת תרנ"ז. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפיה (חכם באשי), רבי יצחק אברהם בקריה, רבי חביב חיים סתהון, רבי אברהם אביחצירא, רבי שלמה רחמים אבואלעפיאה, רבי ברוך טולידאנו, רבי דוד יעקב ואקנין ורבי אהרן בכור אלחדיף.
· מכתב מאת רבני בגדאד, אל מרת פרחה ששון. תרנ"ט. בין החתומים: רבי שמואל אברהם שלמה, רבי ראובן יוסף יעקב, רבי משה רחמים רפאל שלום מגזע ח"ר צדקה חוצין, רבי יחזקאל עזרא יהושע הלוי, רבי יחזקאל עזרא אלייה, רבי עזרא צאלח שמואל אדם, רבי משה יעקב יחזקאל עזרא, רבי ששון ישראל יעקב ישראל, רבי שמואל אברהם.
· איגרת שליחות של שד"ר ירושלים רבי שמואל מיוחס, אל מרת פרחה ששון, מאת רבני הספרדים בירושלים. תר"ס. חותמות: רבי יעקב שאול אלישר, רבי גבריאל שבתי, רבי יוסף נשים בורלא - ראב"ד הספרדים.
· מכתב לגביר ר' יוסף אליא דוד עזרא, מאת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, המודה לו על "בזמן הקור והשלג הנורא". ירושלים, תרנ"א [1891].
· מכתב לר' יוסף אליה דוד עזרא. מאת רבני "תלמוד תורה לעדת ספרדים" בירושלים. בחתימות רבי שלמה משה סוזין, רבי יצחק הכהן, רבי אלעזר אליהו מזרחי ורבי חיים דוד סורנגה. ירושלים, תרנ"ג 1893.
· ועוד מכתבים רבים.
רשימה מפורטת של המכתבים תשלח לכל דורש.
רוב המכתבים באוסף שלפנינו נדפסו בספר "פרקים בתולדות יהדות בבל", מאת אברהם בן יעקב, ירושלים תשמ"ט, מיעוטם בספר "נחלת אבות - אסופת גנזים מבית משפחת ששון", ירושלים תשס"ז, ושלושה מהם לא נדפסו עדיין.
39 מכתבים. גודל ומצב משתנים (רובם במצב טוב).
מקור: אוסף משפחת ששון.
האוסף כולל מכתבי ברכה ותודה, בקשות עזרה, מכתבי שד"רים הנוסעים לבומביי, ועוד. חלק מהדפים מעוצבים ומקושטים בכותרות נאות ובדיו צבעונית. חתימות רבניות מסולסלות של רבני ירושלים, חברון, צפת וטבריה.
בין הפריטים:
· מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי קהילת חברון: רבי אליהו סלימאן מאני (חותמת), רבי בנימין ריבלין ורבי לוי יצחק סלונים. [ללא תאריך].
· מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי הישוב החבד"י בחברון: רבי שניאור זלמן סלונים, רבי שמעון מנשה חייקין, רבי שלמה ליב אשכנזי [אליעזרוב] ורבי שמעון הויזמן. [ללא תאריך].
· שני מכתבים מרבני טבריה בעניין השד"ר רבי דוד אסודרי. אל הגביר ר' יוסף אליה דוד עזרא ולגברת חנה כאתון עבדאללה דוד ששון מכלכותא. תר"ן. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפייא, רבי יאודה רבוח, רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי ברוך טולידאנו, רבי מכלוף הכהן, רבי שלמה בן קיקי, רבי מנשה חמווי ורבי שלמה רחמים אבואלעפייא.
· עשרה מכתבי תנחומים מאת רבני ארץ ישראל, שנשלחו בחודש ניסן תרנ"ד למרת פרחה ששון, על פטירת בעלה, ר' סלימאן דוד ששון: מכתב רבני הספרדים בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף נסים בורלא, רבי שלמה משה סוזין, רבי גבריאל שבתי ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב חכמי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, בחתימת רבי ששון בכ"ר משה פרסיאדו וחכמים נוספים; מכתב רבני ישיבת "מזל צומח" בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף מיוחס, רבי יעקב מרדכי הלוי, רבי שלמה יאודה פאניז'יל, רבי מורנו יחיאל בר אדון, רבי שמואל מיוחס, רבי שלמה משה סוזין ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב רבני "תלמוד תורה וישיבת תפארת ירושלם הכללית", בחתימות רבי אליהו אלעזר מזרחי, רבי חיים דוד סורנאגה ורבי שלמה משה סוזין; מכתב רבי רחמים יוסף פראנקו ראב"ד חברון; מכתב רבני הספרדים בצפת, בחתימות רבי יוסף יאודה חכים, רבי משה ממאן, רבי יעקב חי עבו, רבי אברהם חי שאקי ורבי משה יעקב; מכתב רבני טבריה, בחתימות רבי יוסף דוד אבואלעפייא (החכם באשי), רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי יאודה טולידאנו, רבי חביב חיים דוד סתהון, רבי דוד אסודרי ורבי משה אהרן ידיד הלוי (מכתב תנחומים נוסף מרבי שלום בן יצחק בכ'אש רפאל מאלג'יר).
· שלוש אגרות מרבני טבריה על שליחותו של רבי אליעזר מנצור סתהון, בשנת תרנ"ז. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפיה (חכם באשי), רבי יצחק אברהם בקריה, רבי חביב חיים סתהון, רבי אברהם אביחצירא, רבי שלמה רחמים אבואלעפיאה, רבי ברוך טולידאנו, רבי דוד יעקב ואקנין ורבי אהרן בכור אלחדיף.
· מכתב מאת רבני בגדאד, אל מרת פרחה ששון. תרנ"ט. בין החתומים: רבי שמואל אברהם שלמה, רבי ראובן יוסף יעקב, רבי משה רחמים רפאל שלום מגזע ח"ר צדקה חוצין, רבי יחזקאל עזרא יהושע הלוי, רבי יחזקאל עזרא אלייה, רבי עזרא צאלח שמואל אדם, רבי משה יעקב יחזקאל עזרא, רבי ששון ישראל יעקב ישראל, רבי שמואל אברהם.
· איגרת שליחות של שד"ר ירושלים רבי שמואל מיוחס, אל מרת פרחה ששון, מאת רבני הספרדים בירושלים. תר"ס. חותמות: רבי יעקב שאול אלישר, רבי גבריאל שבתי, רבי יוסף נשים בורלא - ראב"ד הספרדים.
· מכתב לגביר ר' יוסף אליא דוד עזרא, מאת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, המודה לו על "בזמן הקור והשלג הנורא". ירושלים, תרנ"א [1891].
· מכתב לר' יוסף אליה דוד עזרא. מאת רבני "תלמוד תורה לעדת ספרדים" בירושלים. בחתימות רבי שלמה משה סוזין, רבי יצחק הכהן, רבי אלעזר אליהו מזרחי ורבי חיים דוד סורנגה. ירושלים, תרנ"ג 1893.
· ועוד מכתבים רבים.
רשימה מפורטת של המכתבים תשלח לכל דורש.
רוב המכתבים באוסף שלפנינו נדפסו בספר "פרקים בתולדות יהדות בבל", מאת אברהם בן יעקב, ירושלים תשמ"ט, מיעוטם בספר "נחלת אבות - אסופת גנזים מבית משפחת ששון", ירושלים תשס"ז, ושלושה מהם לא נדפסו עדיין.
39 מכתבים. גודל ומצב משתנים (רובם במצב טוב).
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $18,750
כולל עמלת קונה
אוסף ענק של למעלה מ-250 חוברות, קונטרסים, דפי תפילה ושירונים מודפסים, לאירועים שונים בקהילה היהודית בלונדון. תפילות לכבוד אירועים במשפחת המלוכה האנגלית, אירועים בבתי כנסת ומוסדות יהודיים באנגליה, ועוד. לונדון, תר"ו-תשל"ט 1846-1979. עברית ואנגלית.
האוסף מחולק לארבעה חלקים:
1. תפילות שחוברו לאישים ואירועים שונים, כגון: "תודה וקול זמרה אחר עצירת חולי קאלערא", "תפלה לתודה... בכל בתי כנסיות האשכנזים... אחר עצירת דבר בבהמה ואחר הצלה מחולי-רע", "סדר למספד על הרב הגאון מו"ה נפתלי בן מו"ה נתן אדלר הכהן", "סדר למספד על פרנס הדור... השר נתן מאיר... ראטשילד", "תודה וקול זמרה... על אשר נתנה אגודת העמים את ממשלת ארץ הצבי לבריטניא בעד עם ישראל", "תפילה... לזכרון חמש מאות שנה ליום הולדת השר הגאון דון יצחק אברבנאל", ועוד.
2. תפילות לכבוד משפחת המלוכה ואירועים הקשורים בה, כגון: "תפלה ותחנונים... ביום קבורת השר האהוב עטרת הנסיכים פרינץ אלבערט", תפילה "עת כי פקד ה' הגבירה הנסיכה והמליטה זכר", "ביום מלאת חמשים שנה לשבת המלכה ויקטוריא יר"ה על כסא מלכותה", "ביום הושם נזר מלכות על ראש אדוננו המלך גיאורג והמלכה מרים", "על שוב המלך והמלכה יר"ה לשלום ממסעיהם בארץ הודו", "בעד אדוננו המלך יר"ה אשר חלה ויחזק", "להולדת בן לגברתנו המלכה יר"ה", ועוד.
3. תפילות לאירועים מדיניים ופוליטיים ו"לאנשי הצבא", כגון: "להצלחת חיל המלכה בארץ כוש", "עת כי גבר חיל בריטניא ונתנה ירושלים עיר הקודש ביד אנשי צבאותינו", "עת כי גבר חיל בריטאניא על אויביהם בארץ הודו", "עת נכרתה ברית שלום", "סדר תפלה ותחנונים לתשועת אנשי צבאותינו", "עת אשר נכרתה ברית שלום בין העמים ושקטה הארץ מן המלחמה הגדולה", "תפלה לתודה עת כי באו העמים בברית שלום", ועוד.
4. תפילות לכבוד פתיחת בתי כנסת ואירועים שנערכו בהם, כגון: "שיר... [ל]יום מלאת מאתים שנים ליסוד בית הלמוד לנערי עניי ישראל המכונה בשם שערי תקוה", "זמירות ושירות... ביום חנכת בית הכנסת כותל מערבי", "תהלות לשיר במקהלות בהוסד בית הכנסת 'האמפסטעד' בצפונית מערבית של לונדון הבירה", "סדר תפלה ליום אשר בו יושיבו את מורינו רבי יוסף צבי הערץ על כסא רבנות מלכות בריטאניא", ועוד.
כ-260 חוברות, קונטרסים ודפים בודדים. גודל ומצב משתנים.
אוסף נדיר בכמותו והיקפו, המתפרס על פני תקופה של למעלה ממאה ושלושים שנה ומהווה תיעוד מרשים של ההיסטוריה והווי הקהילה היהודית בלונדון במהלך תקופה זו. חלק מן החוברות אינן בספריה הלאומית ולא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.
· לאוסף מצורפות מספר חוברות בודדות ממקומות נוספים [5 חוברות מירושלים, בומביי, אמשטרדם ודרום אפריקה, וארבע חוברות מאוסטרליה].
מקור: אוסף משפחת ששון.
האוסף מחולק לארבעה חלקים:
1. תפילות שחוברו לאישים ואירועים שונים, כגון: "תודה וקול זמרה אחר עצירת חולי קאלערא", "תפלה לתודה... בכל בתי כנסיות האשכנזים... אחר עצירת דבר בבהמה ואחר הצלה מחולי-רע", "סדר למספד על הרב הגאון מו"ה נפתלי בן מו"ה נתן אדלר הכהן", "סדר למספד על פרנס הדור... השר נתן מאיר... ראטשילד", "תודה וקול זמרה... על אשר נתנה אגודת העמים את ממשלת ארץ הצבי לבריטניא בעד עם ישראל", "תפילה... לזכרון חמש מאות שנה ליום הולדת השר הגאון דון יצחק אברבנאל", ועוד.
2. תפילות לכבוד משפחת המלוכה ואירועים הקשורים בה, כגון: "תפלה ותחנונים... ביום קבורת השר האהוב עטרת הנסיכים פרינץ אלבערט", תפילה "עת כי פקד ה' הגבירה הנסיכה והמליטה זכר", "ביום מלאת חמשים שנה לשבת המלכה ויקטוריא יר"ה על כסא מלכותה", "ביום הושם נזר מלכות על ראש אדוננו המלך גיאורג והמלכה מרים", "על שוב המלך והמלכה יר"ה לשלום ממסעיהם בארץ הודו", "בעד אדוננו המלך יר"ה אשר חלה ויחזק", "להולדת בן לגברתנו המלכה יר"ה", ועוד.
3. תפילות לאירועים מדיניים ופוליטיים ו"לאנשי הצבא", כגון: "להצלחת חיל המלכה בארץ כוש", "עת כי גבר חיל בריטניא ונתנה ירושלים עיר הקודש ביד אנשי צבאותינו", "עת כי גבר חיל בריטאניא על אויביהם בארץ הודו", "עת נכרתה ברית שלום", "סדר תפלה ותחנונים לתשועת אנשי צבאותינו", "עת אשר נכרתה ברית שלום בין העמים ושקטה הארץ מן המלחמה הגדולה", "תפלה לתודה עת כי באו העמים בברית שלום", ועוד.
4. תפילות לכבוד פתיחת בתי כנסת ואירועים שנערכו בהם, כגון: "שיר... [ל]יום מלאת מאתים שנים ליסוד בית הלמוד לנערי עניי ישראל המכונה בשם שערי תקוה", "זמירות ושירות... ביום חנכת בית הכנסת כותל מערבי", "תהלות לשיר במקהלות בהוסד בית הכנסת 'האמפסטעד' בצפונית מערבית של לונדון הבירה", "סדר תפלה ליום אשר בו יושיבו את מורינו רבי יוסף צבי הערץ על כסא רבנות מלכות בריטאניא", ועוד.
כ-260 חוברות, קונטרסים ודפים בודדים. גודל ומצב משתנים.
אוסף נדיר בכמותו והיקפו, המתפרס על פני תקופה של למעלה ממאה ושלושים שנה ומהווה תיעוד מרשים של ההיסטוריה והווי הקהילה היהודית בלונדון במהלך תקופה זו. חלק מן החוברות אינן בספריה הלאומית ולא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.
· לאוסף מצורפות מספר חוברות בודדות ממקומות נוספים [5 חוברות מירושלים, בומביי, אמשטרדם ודרום אפריקה, וארבע חוברות מאוסטרליה].
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,500
לא נמכר
שבעה תצלומים גדולים של בני ובנות משפחת ששון, שזכתה לכינוי "הרוטשילדים של המזרח". משפחת ששון, שמוצאה בבגדאד, חלשה על המסחר בין האימפריה הבריטית להודו ולמזרח הרחוק. המשפחה התיישבה בהודו, ואחר-כך באנגליה ובארץ ישראל. שמה יצא למרחוק, בין היתר בזכות הונה המופלג, ששימש לפעילות פילנתרופית ענפה, ובזכות כמה מבניה, דוגמת האספן הידוע דוד סלימאן ששון, ואמו, הרבנית המלומדת פרחה (פלורה) ששון.
בין התצלומים שלפנינו נמצאים דיוקנאותיהם של כמה מן הידועים שבבני משפחת ששון. חלקם בפורמט גדול ובאיכות מעולה, וחלקם אף נתונים במסגרות מפוארות.
1. תצלום של עזיזה בת סיר עבדאללה-מאיר (אלברט) בן דוד ששון, אשת יחזקאל בן יהושע גבאי, אמהּ של פרחה (פלורא) ששון. נולדה בשנת 1839 ונפטרה בשנת 1897. 28X23 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת זהובה מפוארת ובמסגרת נוספת.
2. תצלום של סלימאן דוד ששון (1841-1894) יחד עם אשתו פרחה (פלורא) ובתם, ליידי רחל (עזרא). חתום: P. Vuccino - סטודיו לצילום בעיר בומביי. 28X23 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת זהובה מפוארת ובמסגרת נוספת.
3. תצלום גדול של פרחה (פלורא) ששון לבית גבאי, אשת סלימאן דוד ששון. נולדה בבומביי בשנת 1856 ונפטרה בלונדון בשנת 1936. חתום במונוגרמה ומתוארך, מאי 1900. 54.5X61 ס"מ. ללא מסגרת. פגמים וקרעים בשוליים.
4. תצלום של רחל עזרא (בילדותה) - ליידי רחל בת סלימאן דוד ששון, אשת סיר דוד עזרא (נולדה בבומביי בשנת 1877, נפטרה באנגליה בשנת 1952). חתום: P. Vuccino & Co. - סטודיו לצילום בעיר בומביי. 28X23 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת זהובה מפוארת ובמסגרת נוספת.
5. תצלום של ליידי רחל עזרא (ראה לעיל, מס' 4). חתימת צלם מכלכתה. 23X15 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת.
6. הברונט פיליפ ששון (1888-1939) בילדותו, יחד עם אמו, אלין קרולין דה רוטשילד (1865-1909) אשת הברונט אדוארד ששון [בנו של עבדאללה (אלברט) דוד ששון]. 47X35 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת.
7. תצלום של מזל טוב בת פרחה (פלורא) ששון אשת סלימאן דוד ששון, אחותו של דוד סלימאן ששון (נולדה בבומביי בשנת 1884, נפטרה בלונדון, צעירה בימים, בשנת 1921). מודבק לקרטון של סטודיו לצילום Lala Deen Dayal & Sons, בומביי. 28.5X23.5 ס"מ. נתון במסגרת.
מקור: אוסף משפחת ששון.
בין התצלומים שלפנינו נמצאים דיוקנאותיהם של כמה מן הידועים שבבני משפחת ששון. חלקם בפורמט גדול ובאיכות מעולה, וחלקם אף נתונים במסגרות מפוארות.
1. תצלום של עזיזה בת סיר עבדאללה-מאיר (אלברט) בן דוד ששון, אשת יחזקאל בן יהושע גבאי, אמהּ של פרחה (פלורא) ששון. נולדה בשנת 1839 ונפטרה בשנת 1897. 28X23 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת זהובה מפוארת ובמסגרת נוספת.
2. תצלום של סלימאן דוד ששון (1841-1894) יחד עם אשתו פרחה (פלורא) ובתם, ליידי רחל (עזרא). חתום: P. Vuccino - סטודיו לצילום בעיר בומביי. 28X23 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת זהובה מפוארת ובמסגרת נוספת.
3. תצלום גדול של פרחה (פלורא) ששון לבית גבאי, אשת סלימאן דוד ששון. נולדה בבומביי בשנת 1856 ונפטרה בלונדון בשנת 1936. חתום במונוגרמה ומתוארך, מאי 1900. 54.5X61 ס"מ. ללא מסגרת. פגמים וקרעים בשוליים.
4. תצלום של רחל עזרא (בילדותה) - ליידי רחל בת סלימאן דוד ששון, אשת סיר דוד עזרא (נולדה בבומביי בשנת 1877, נפטרה באנגליה בשנת 1952). חתום: P. Vuccino & Co. - סטודיו לצילום בעיר בומביי. 28X23 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת זהובה מפוארת ובמסגרת נוספת.
5. תצלום של ליידי רחל עזרא (ראה לעיל, מס' 4). חתימת צלם מכלכתה. 23X15 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת.
6. הברונט פיליפ ששון (1888-1939) בילדותו, יחד עם אמו, אלין קרולין דה רוטשילד (1865-1909) אשת הברונט אדוארד ששון [בנו של עבדאללה (אלברט) דוד ששון]. 47X35 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת.
7. תצלום של מזל טוב בת פרחה (פלורא) ששון אשת סלימאן דוד ששון, אחותו של דוד סלימאן ששון (נולדה בבומביי בשנת 1884, נפטרה בלונדון, צעירה בימים, בשנת 1921). מודבק לקרטון של סטודיו לצילום Lala Deen Dayal & Sons, בומביי. 28.5X23.5 ס"מ. נתון במסגרת.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
אוסף הכולל כ-320 אגרות "שנה טובה". מו"לים, מקומות וזמני הדפסה שונים, [סוף המאה ה-19 עד שנות ה-50 של המאה ה-20].
אוסף עשיר של גלויות ואגרות "שנה טובה" בפורמטים שונים. גלויות רבות נשלחו אל בני ובנות משפחת ששון, וכוללות ברכות ואיחולים בכתב-יד.
ביניהן: מספר גלויות נדירות שנדפסו בירושלים בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, גלויות משולבות עם "פרסים" (Scraps) וגלויות נפתחות (Pop-Up), שלוש אגרות שנדפסו על דפי שֶׁקֶף, ועוד. חלק מהגלויות מופיעות במספר עותקים.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
אוסף עשיר של גלויות ואגרות "שנה טובה" בפורמטים שונים. גלויות רבות נשלחו אל בני ובנות משפחת ששון, וכוללות ברכות ואיחולים בכתב-יד.
ביניהן: מספר גלויות נדירות שנדפסו בירושלים בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, גלויות משולבות עם "פרסים" (Scraps) וגלויות נפתחות (Pop-Up), שלוש אגרות שנדפסו על דפי שֶׁקֶף, ועוד. חלק מהגלויות מופיעות במספר עותקים.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של תצלומים ומסמכים המתעדים את חיי הקהילה היהודית בסין; רובם מטיינג'ין ומחרבין, משנות ה-20-30. רוסית; מעט גרמנית, אנגלית, סינית ועברית.
אוסף מעניין, הכולל תצלומים קבוצתיים, חלקם בפורמט גדול, של חברי ארגונים ומוסדות יהודיים שונים (מועדון התרבות "קונסט", בית הכנסת בטיינג'ין, תנועת "מכבי" ועוד) וכן מסמכים אישיים של יהודים תושבי סין.
בין היתר כולל האוסף:
1. תצלומים ומסמכים מטיינג'ין:
· 23 תצלומים, ובהם: שני תצלומים קבוצתיים מחגיגות פורים בעיר, 1920-1922; תצלום קבוצתי של נערים, תלמידי בית ספר בטיינג'ין, לאחר תחרות ספורט; תצלומים קבוצתיים של מורי ותלמידי בית הספר העברי בטיינג'ין, 1931-1939 (אחד התצלומים צולם על במת המועדון היהודי "קונסט", במהלך הצגה לכבוד חג הפורים); תצלומים של חברי המועדון "קונסט" (תצלום קבוצתי משנת 1935, תצלום דיוקן של אחד מחברי הדירקטוריון של המועדון, תצלום קבוצתי של דירקטוריון המועדון משנת 1937 - עבודת פוטומונטאז' המשלבת תצלומי דיוקן ואיורים); תצלום קבוצתי מיום חנוכת בית הכנסת בטיינג'ין, 1938 (שני עותקים); תצלום קבוצתי מפתיחת בית החולים היהודי בעיר; תצלום של "הועד לבנין בית הכנסת של הקהלה העברית דטינצזין" (Financial & Building Committees of T. H. A. Synagogue)י, [1940] (שני עותקים); ועוד.
· דף מודפס עם שרטוט מבנה בית הכנסת בטיינג'ין - חתום: "J. J. Levitin… Architect".
· חותם של הקהילה היהודית בטיינג'ין - מגן-דוד וסביבו הכיתוב "The Tientsin Hebrew Association".
· שתי כתובות מודפסות (הוצאת "ח. יקובסון מ. גולדברג ורשה") עם מילוי פרטים בכתב-יד, לחתונות אשר נערכו בטיינג'ין בשנים 1929-1930.
2. תצלומים ומסמכים מחרבין:
· תעודות ומסמכים אישיים של Wolf Dubinsky מחרבין. מסמכים מודפסים (עם תוספות וחתימות בכתב-יד) מטעם "הצלב האדום" הגרמני בסיביר, כתובים בגרמנית. 1920-1921; ומסמכים נוספים.
· לקט תצלומים ומסמכים אישיים של ליאופולד ברושטיין (Leopold Bruschtein), מפקד חיל הפרשים בצבא הרוסי, סייס, מנהל ומדריך מועדון חובבי הרכיבה בעיר חרבין, אשר נחשב למומחה הבכיר ביותר בענף הרכיבה והטיפול בסוסים בחרבין ובמזרח הרחוק בכלל. בין הפריטים: תצלומים ממהלך רכיבה על סוס, ומסמכי אישור מן השנים 1945-1950 אשר שימשו אותו, כפי הנראה, בנסיונותיו למצוא עבודה לאחר עלייתו לישראל; מספר מסמכים בסינית.
· תצלום-דיוקן גדול של הרב אהרן משה קיסילוב (1866-1949), מחסידי ליובאוויטש ותלמידם של "הגדול ממינסק" ורבי חיים סולובייצ'יק; הרב הראשי של חרבין וכל קהילות המזרח הרחוק.
· תצלום קבוצתי גדול בו נראה, בין היתר, הרב קיסילוב.
· ארבע תעודות אשר הוענקו למשתתף בתחרויות ספורט שונות בעיר חרבין, 1924-1927. שלוש מהן מטעם תנועת "מכבי". תעודות מודפסות נאות, בפורמט גדול, עם מילוי פרטים בכתב-יד (רוסית).
· כחמישים תגי בד רקומים של "מכבי".
3. מסמכים ותצלומים נוספים מסין:
· תצלומים משנגחאי (תצלומים קבוצתיים של ועד בית החולים היהודי בעיר, רופאים ואחיות בבית החולים, ארגון "בני ברית", ועוד). · אישור שהיה מטעם עיריית טיינג'ין. · שני תצלומים קבוצתיים גדולים - תלמידים וחברי ועד "תלמוד תורה" על-שם ל. ש. סקידלסקי. · שני פספורטים רוסים, עם ויזות לסין. · פנקס לרישום נישואין של זוגות יהודיים בעיר טיינג'ין, עם רישומים בכתב-יד (ברוסית) מהשנים 1922-1938, ופנקס לרישום אנשים אשר התגיירו, עם רישומים מהשנים 1935-1951. · ועוד.
סה"כ כ-200 פריטים, מהם כ-85 תצלומים. גודל ומצב משתנים. מצב בינוני עד טוב. בחלק מהפריטים קרעים (לעתים קרעים גסים), פגעי רטיבות ופגמים אחרים.
אוסף מעניין, הכולל תצלומים קבוצתיים, חלקם בפורמט גדול, של חברי ארגונים ומוסדות יהודיים שונים (מועדון התרבות "קונסט", בית הכנסת בטיינג'ין, תנועת "מכבי" ועוד) וכן מסמכים אישיים של יהודים תושבי סין.
בין היתר כולל האוסף:
1. תצלומים ומסמכים מטיינג'ין:
· 23 תצלומים, ובהם: שני תצלומים קבוצתיים מחגיגות פורים בעיר, 1920-1922; תצלום קבוצתי של נערים, תלמידי בית ספר בטיינג'ין, לאחר תחרות ספורט; תצלומים קבוצתיים של מורי ותלמידי בית הספר העברי בטיינג'ין, 1931-1939 (אחד התצלומים צולם על במת המועדון היהודי "קונסט", במהלך הצגה לכבוד חג הפורים); תצלומים של חברי המועדון "קונסט" (תצלום קבוצתי משנת 1935, תצלום דיוקן של אחד מחברי הדירקטוריון של המועדון, תצלום קבוצתי של דירקטוריון המועדון משנת 1937 - עבודת פוטומונטאז' המשלבת תצלומי דיוקן ואיורים); תצלום קבוצתי מיום חנוכת בית הכנסת בטיינג'ין, 1938 (שני עותקים); תצלום קבוצתי מפתיחת בית החולים היהודי בעיר; תצלום של "הועד לבנין בית הכנסת של הקהלה העברית דטינצזין" (Financial & Building Committees of T. H. A. Synagogue)י, [1940] (שני עותקים); ועוד.
· דף מודפס עם שרטוט מבנה בית הכנסת בטיינג'ין - חתום: "J. J. Levitin… Architect".
· חותם של הקהילה היהודית בטיינג'ין - מגן-דוד וסביבו הכיתוב "The Tientsin Hebrew Association".
· שתי כתובות מודפסות (הוצאת "ח. יקובסון מ. גולדברג ורשה") עם מילוי פרטים בכתב-יד, לחתונות אשר נערכו בטיינג'ין בשנים 1929-1930.
2. תצלומים ומסמכים מחרבין:
· תעודות ומסמכים אישיים של Wolf Dubinsky מחרבין. מסמכים מודפסים (עם תוספות וחתימות בכתב-יד) מטעם "הצלב האדום" הגרמני בסיביר, כתובים בגרמנית. 1920-1921; ומסמכים נוספים.
· לקט תצלומים ומסמכים אישיים של ליאופולד ברושטיין (Leopold Bruschtein), מפקד חיל הפרשים בצבא הרוסי, סייס, מנהל ומדריך מועדון חובבי הרכיבה בעיר חרבין, אשר נחשב למומחה הבכיר ביותר בענף הרכיבה והטיפול בסוסים בחרבין ובמזרח הרחוק בכלל. בין הפריטים: תצלומים ממהלך רכיבה על סוס, ומסמכי אישור מן השנים 1945-1950 אשר שימשו אותו, כפי הנראה, בנסיונותיו למצוא עבודה לאחר עלייתו לישראל; מספר מסמכים בסינית.
· תצלום-דיוקן גדול של הרב אהרן משה קיסילוב (1866-1949), מחסידי ליובאוויטש ותלמידם של "הגדול ממינסק" ורבי חיים סולובייצ'יק; הרב הראשי של חרבין וכל קהילות המזרח הרחוק.
· תצלום קבוצתי גדול בו נראה, בין היתר, הרב קיסילוב.
· ארבע תעודות אשר הוענקו למשתתף בתחרויות ספורט שונות בעיר חרבין, 1924-1927. שלוש מהן מטעם תנועת "מכבי". תעודות מודפסות נאות, בפורמט גדול, עם מילוי פרטים בכתב-יד (רוסית).
· כחמישים תגי בד רקומים של "מכבי".
3. מסמכים ותצלומים נוספים מסין:
· תצלומים משנגחאי (תצלומים קבוצתיים של ועד בית החולים היהודי בעיר, רופאים ואחיות בבית החולים, ארגון "בני ברית", ועוד). · אישור שהיה מטעם עיריית טיינג'ין. · שני תצלומים קבוצתיים גדולים - תלמידים וחברי ועד "תלמוד תורה" על-שם ל. ש. סקידלסקי. · שני פספורטים רוסים, עם ויזות לסין. · פנקס לרישום נישואין של זוגות יהודיים בעיר טיינג'ין, עם רישומים בכתב-יד (ברוסית) מהשנים 1922-1938, ופנקס לרישום אנשים אשר התגיירו, עם רישומים מהשנים 1935-1951. · ועוד.
סה"כ כ-200 פריטים, מהם כ-85 תצלומים. גודל ומצב משתנים. מצב בינוני עד טוב. בחלק מהפריטים קרעים (לעתים קרעים גסים), פגעי רטיבות ופגמים אחרים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
מכתב ממוען אל נפוליאון בונפרטה (נפוליאון הראשון), עם חתימת ידו. [יפו או מצרים, סוף המאה ה-18 (כנראה, אוגוסט 1799)]. ערבית וצרפתית.
ממוען אל "Au Général en Chef Bonaparte", מאת Jacob Petro. חתום בידי נפוליאון: "Bonaparte".
מימין מופיע נוסח המכתב בערבית, ומשמאל - בצרפתית. במכתב שוטח ג'אקוב פטרו את סיפורו האישי: הוא יליד ירושלים, אשר נשדד ביפו ונותר חסר כל. לטענתו, זכה ליחס פוגעני מהרשויות הצרפתיות ביפו, שסרבו לשלם לו בעד כמות גדולה של אורז שנשדדה ממנו, ומפציר בנפוליאון בתחנונים, שיסייע לו, על מנת שיוכל לשלם לספקיו.
כפי הנראה, המכתב נשלח אל נפוליאון בתקופת שהותו בארץ ישראל או במצרים.
[1] דף, 33 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מספר קרעים בשוליים. כתמים.
ממוען אל "Au Général en Chef Bonaparte", מאת Jacob Petro. חתום בידי נפוליאון: "Bonaparte".
מימין מופיע נוסח המכתב בערבית, ומשמאל - בצרפתית. במכתב שוטח ג'אקוב פטרו את סיפורו האישי: הוא יליד ירושלים, אשר נשדד ביפו ונותר חסר כל. לטענתו, זכה ליחס פוגעני מהרשויות הצרפתיות ביפו, שסרבו לשלם לו בעד כמות גדולה של אורז שנשדדה ממנו, ומפציר בנפוליאון בתחנונים, שיסייע לו, על מנת שיוכל לשלם לספקיו.
כפי הנראה, המכתב נשלח אל נפוליאון בתקופת שהותו בארץ ישראל או במצרים.
[1] דף, 33 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מספר קרעים בשוליים. כתמים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
אחד עשר "כתבי קיום" (כתבי זכויות) שהוענקו ליהודי מנטובה לאורך המאה ה-17 וראשית המאה ה-18. מנטובה, 1603-1713. איטלקית ומעט עברית.
אחד עשר קונטרסים כתובים בכתב יד; כתבי קיום שהוענקו ליהודי מנטובה מידי שליטיה ודוכסיה. הקונטרסים חתומים וחלקם אף מלווים בהערות וביאורים בכתב יד, בעברית, שנרשמו סמוך לזמן פרסומם, כנראה בידי אחד מיהודי מנטובה.
הקונטרסים שלפנינו כוללים כתבי זכויות שהוענקו במשך למעלה ממאה שנים ליהודי קהילת מנטובה, מן העתיקות והמשגשגות שבקהילות היהודיות באירופה. בין היתר, נידונים בהם מקצועות היהודים, מגוריהם, הסדרת מחלוקות בין יהודים ללא יהודים, סמכויות משפט, בתי כנסת, נשיאת כלי נשק, ונושאים נוספים, השופכים אור על חיי היהודים ויחסם עם המושלים.
כפי הנראה, הוענקו כתבי הקיום מידי כל שליטי מנטובה שבתקופה הנידונה: שבעה דוכסים לבית גונזגה (Gonzaga), הדוכסית מאריה גונזגה (Maria Gonzaga, 1609-1660) ושליטה הראשון של מנטובה מטעם האימפריה ההאבסבורגית - ויטוריו אמדאו השני (Victor Amadeus II, 1666-1732).
"כתבי-קיום" [Privilegia] נפוצו בשלהי ימי הביניים בערי אירופה, ושימשו מודל לביסוס מעמדם של מיעוטים. יהודי מנטובה הורשו בתחילה לעסוק בבנקאות והלוואות בלבד, וקיומם עוגן בחוזה כלכלי עם השלטונות. עם צמיחתה של הקהילה, הצטרפו אליה גם בעלי מקצועות יהודיים שונים, והחוזה שבין היהודים והדוכסות שונה בהדרגה עד שלבסוף הפך לכתב קיום מלא. חרף התמורות הרבות שפקדו את העיר, הרעת היחס הכללי כלפי היהודים והצרכים הפוליטיים המשתנים, כיבדו השליטים את כתבי הקיום וחידשו אותם עם כניסתו לתפקיד של כל מושל.
[185] עמ' בסה"כ. דפים בגודל משתנה, מרביתם בגודל 31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, קמטים וקרעים בשולי הדפים. נקבים בחלק קטן מהדפים, עם נזקים קלים או ללא נזק לטקסט. בסופם של חלק מהקונטרסים מודבקות תוויות נייר (חלקן חסרות או קרועות).
למידע נוסף, ראה: תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, שלמה סימונסון. הוצאת אוניברסיטת תל-אביב ומכון בן-צבי, ירושלים, תשכ"ג, כרך ראשון, עמ' 72-110.
אחד עשר קונטרסים כתובים בכתב יד; כתבי קיום שהוענקו ליהודי מנטובה מידי שליטיה ודוכסיה. הקונטרסים חתומים וחלקם אף מלווים בהערות וביאורים בכתב יד, בעברית, שנרשמו סמוך לזמן פרסומם, כנראה בידי אחד מיהודי מנטובה.
הקונטרסים שלפנינו כוללים כתבי זכויות שהוענקו במשך למעלה ממאה שנים ליהודי קהילת מנטובה, מן העתיקות והמשגשגות שבקהילות היהודיות באירופה. בין היתר, נידונים בהם מקצועות היהודים, מגוריהם, הסדרת מחלוקות בין יהודים ללא יהודים, סמכויות משפט, בתי כנסת, נשיאת כלי נשק, ונושאים נוספים, השופכים אור על חיי היהודים ויחסם עם המושלים.
כפי הנראה, הוענקו כתבי הקיום מידי כל שליטי מנטובה שבתקופה הנידונה: שבעה דוכסים לבית גונזגה (Gonzaga), הדוכסית מאריה גונזגה (Maria Gonzaga, 1609-1660) ושליטה הראשון של מנטובה מטעם האימפריה ההאבסבורגית - ויטוריו אמדאו השני (Victor Amadeus II, 1666-1732).
"כתבי-קיום" [Privilegia] נפוצו בשלהי ימי הביניים בערי אירופה, ושימשו מודל לביסוס מעמדם של מיעוטים. יהודי מנטובה הורשו בתחילה לעסוק בבנקאות והלוואות בלבד, וקיומם עוגן בחוזה כלכלי עם השלטונות. עם צמיחתה של הקהילה, הצטרפו אליה גם בעלי מקצועות יהודיים שונים, והחוזה שבין היהודים והדוכסות שונה בהדרגה עד שלבסוף הפך לכתב קיום מלא. חרף התמורות הרבות שפקדו את העיר, הרעת היחס הכללי כלפי היהודים והצרכים הפוליטיים המשתנים, כיבדו השליטים את כתבי הקיום וחידשו אותם עם כניסתו לתפקיד של כל מושל.
[185] עמ' בסה"כ. דפים בגודל משתנה, מרביתם בגודל 31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, קמטים וקרעים בשולי הדפים. נקבים בחלק קטן מהדפים, עם נזקים קלים או ללא נזק לטקסט. בסופם של חלק מהקונטרסים מודבקות תוויות נייר (חלקן חסרות או קרועות).
למידע נוסף, ראה: תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, שלמה סימונסון. הוצאת אוניברסיטת תל-אביב ומכון בן-צבי, ירושלים, תשכ"ג, כרך ראשון, עמ' 72-110.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $20,000
לא נמכר
ארבעה אלבומי תצלומים מונומנטאליים ממסע שנערך במצרים, ארץ ישראל, סוריה, לבנון, יוון, טורקיה, שוויץ וגרמניה, בשנת 1894.
בדפי האלבומים שלפנינו הודבקו 479 תצלומים, המתעדים את המסע בסדר כרונולוגי. במרבית הדפים הוסיפו בעלי האלבום כותרות גדולות ומקושטות, ציטוטים מן המקרא ומן הברית החדשה (ההולמים את האתרים המצולמים), ציטוטים של שירים וכן איורים נאים, גדולים וצבעוניים (בצבעי מים), המפארים את הדפים ועל פי רוב גם מהווים המשך ישיר לנושאים המצולמים: דמויות אוריינטליות, פרחים, ציפורים, נופים ועוד.
כמחצית מהתצלומים באלבומים (235) הנם תצלומים קטנים ו"פרטיים" שצולמו על ידי בעלי האלבומים וכמחציתם (244) הנם תצלומים גדולים, על פי רוב של צלמים ידועים ומוכרים, דוגמת הצלם הטורקי פסקל סֶבָּה (J.P. Sébah, 1838-1890), הצלם הצרפתי פליקס בונפיס (Félix Bonfils, 1831-1885), הצלמים היווניים האחים אדלפי וקונסטנטין זנגקי (Zangaki, היו פעילים בשנות ה-70-90 של המאה ה-19) והצלם הצרפתי רוּבֶּלִין (פעל משנת 1860, בעל סטודיו באיזמיר; בהמשך חתום "Rubellin et fils" - "רובלין ובנו"); מרבית התצלומים הללו חתומים ומתוארים בלוח.
האלבומים בהם מסודרים התצלומים הנם בעלי מימדים גדולים במיוחד (גובהו של כל אלבום 31 ס"מ ורוחבו של כל אלבום 45 ס"מ, עובי כל אלבום בין 6 ל-10 ס"מ) והם מדמים בצורתם כריכות ספרים: בעלי שדרות עור רחבות, פינות עור והטבעות מוזהבות. בכל אלבום דפי קרטון עבים, שחיתוכם בשוליים צבוע זהב. כנראה, ארבעת האלבומים נוצרו במיוחד לכבוד בעליהם, בידי כורך מליברפול. על כל כרך הוטבעו באותיות מוזהבות כותרתו (הארצות או האזורים בהם נערך הטיול; ראה להלן), השנה "1894" וראשי התיבות "RMI".
האלבום הראשון כותרתו Egypt and the Nile [מצרים והנילוס] וכריכתו ירוקה. בעמוד הראשון באלבום נכתב "The start" והוא כולל תצלומים של גיברלטר, פורט סעיד, תעלת סואץ, עמק הנילוס וקהיר, בתי מלון במצרים, פירמידות, הספינקס, מסגדים, רכיבה על גמלים אל מדבר סהרה, מוזיאון גיזה ומוצגים מתוכו (ספינקסים, מומיות ועוד), תבאי, מדינֶת האבּוּ, ועוד. מודבקים בדפיו 77 תצלומים גדולים, 73 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד ארבעה תצלומים.
האלבום השני כותרתו Southern Palestine [פלשתינה הדרומית] וכריכתו אדומה. הוא כולל תצלומים של השוק ביפו, מבט מבית Simon the Tanner על יפו, מראה העיר ירושלים מהר הצופים, הר הבית (כפת הזהב בשיפוצים), אבן השתיה, "בריכות הצאן" ("בריכות בית חסדא"), מצודת אנטוניה, שער שכם, גבעת הגולגולתא, כנסיית הקבר, שער יפו, הדרך לבית לחם, מגדל דוד, הכנסיה הארמנית, הכניסה לחדר "הסעודה האחרונה", קשת רובינזון, הכותל המערבי, גיא בן הינום, בריכת השילוח, הר הזיתים, עמק יהושפט, הרי מואב וים המלח (מבט מהר הזיתים), קבר רחל, בית לחם, כנסיית המולד, בית לחם, בריכות שלמה, חברון, אשל אברהם, אתר "השומרוני הטוב", עמק הירדן ויריחו, מנזר מאר אליאס, ים המלח, נהר הירדן, שילה, הר עיבל, שכם, סבסטיה, עמק דותן, הר הכרמל, דרוזים בארוחת ערב, מבצר עתלית, ועוד. מודבקים בדפיו 54 תצלומים גדולים, 46 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד שמונה-עשר תצלומים.
האלבום השלישי כותרתו Northern Palestine [פלשתינה הצפונית] וכריכתו אף היא אדומה. הוא מהווה המשכו של האלבום השני וכולל תצלומים של הכרמל, חיפה, עתלית, נצרת, הגלבוע, כנסיית בן האלמנה בניין (Nein), טבריה, מגדל, כפר נחום, חאן ג'וב יוסף, מקורות הירדן ועינות דן, מבצר נמרוד, מקדש האל פן בבניאס, כפר חאצביא (דרום לבנון), הר חרמון; אתרים בדמשק: המסגד הגדול, נהר הברדה (אבנה), שערים וחומות עתיקים בעיר; עולי רגל בדרכם למכה ("חאג'"), קונסול בריטי (Sir Harry Eyres?), בּעלבּכּ (מקדש יופיטר, מקדש בכחוס, מקדש ונוס), נסיעה בכרכרה לבירות, עתיקות, העיר צידון, צרפתה ("אשר לצידון"), צוֹר, קבר חירם, העיר צפת, ד"ר אנדרסון (ממקימי בית החולים המיסיונרי, בית בוסל), מבצר הבופור, תצלום קבוצתי של מיסיונרים אמריקנים (תצלום קבוצתי; מצורף דף עם רשימת המצולמים), העיר בירות, ועוד. מודבקים בדפיו 44 תצלומים גדולים, 61 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד חמישה תצלומים.
האלבום הרביעי כותרתו Ephesus, Greece, Constantinople and Switzerland [אֵפֶסוֹס, יוון, קונסטנטינופול ושוויץ] וכריכתו כחולה. הוא כולל תצלומים של אפסוס, אקרופוליס, מקדש יופיטר, מקדש הפרתנון, מקדש אתנה ניקה ומקדשים נוספים, תיאטרון עתיק, תבליטי אבן, פסלי שיש, אלאוסיס, אקרו-קורינתוס, תיאטרון אפידרוס, הריסות רעידת האדמה ליד אתונה; אתרים באיסטנבול: גשר גלטיאה, כנסיית איה סופיה, מסגד סולטן אחמד, אובליסק תחותמס השלישי; מיצרי הבוספורוס, כניסה לים השחור, בולגריה, נהר הדנובה בבלגרד, נהר הריין בבזל, שלנגנבד (גרמניה), וייסבאדן, הומבורג, אפנצל (שוויץ), תצלום דיוקן של ד"ר רפאל פמפלי (Pumpelly, 1837-1923, גיאולוג וחוקר אמריקני), לוצרן, אינטרלאקן, גרינדלוולד, ברנו, ועוד. מודבקים בדפיו 69 תצלומים גדולים ו-46 תצלומים קטנים. בסופו תשעה דפים ריקים.
אף על פי ששמות בעלי האלבומים אינם נזכרים במפורש, נראה כי האלבומים היו שייכים לרֶנִי וז'נט מֶקאינס (Rennie & Janet Macinnes) [זאת על-פי ראשי התיבות RMI המוטבעים על הכריכות, ראשי התיבות RMI ו-JMI הנזכרים ליד תצלום של הזוג בסוף האלבום הראשון ועל-פי כרטיס הביקור המצורף, עליו נדפס הכיתוב "Mrs. R. Mac Innes M.B. / St. George's Close, Jerusalem"].
רני מקאינס נולד בהמפסטד, אנגליה, בשנת 1870. אביו, Miles, היה בעל-קרקעות, מנהל מסילות רכבת ופוליטיקאי במפלגה הליברלית. בשנת 1896 הוסמך מקאינס לכהונה כבישוף מטעם הכנסיה האנגליקנית ולאחר תקופה של כארבע שנים ככומר בכנסיית St. Matthew's בְּבּייזווטר, לונדון, עברו עליו מרבית שנותיו כבישוף במזרח התיכון: בקהיר, במצרים ובצפון סודן. במשך 18 שנים - החל משנת 1914 ועד מותו בשנת 1931 - כיהן מקאינס כבישוף של העיר ירושלים, בכמה כנסיות שונות, ביניהן גם בקתדרלת סנט ג'ורג' (הנזכרת לעיל בכרטיס הביקור של גברת מקאינס). ב-26 במארס 1921 תיעדו צלמי ה"אמריקן קולוני" את מקאינס יחד עם ווינסטון צ'רצ'יל, בטקס אזכרה בבית הקברות הצבאי אשר על הר הצופים. על אודות רעייתו, ז'נט, לא ידועים לנו כל פרטים, מלבד זאת שנולדה בדַרבִּי בשם Janet Waldergrave Carr ושהשניים נישאו בשנת 1896. אחד מבניהם, קמפבל (Campbell) מקאינס, הלך בדרכו של אביו ושימש עשרות שנים במזרח התיכון, כסגן-בישוף של פלשתינה, סוריה ועבר הירדן המזרחי ואחר-כך כארכיבישוף של ירושלים.
סה"כ 479 תצלומים. גודל התצלומים המוגדרים כ"גדולים" 21X28 ס"מ בממוצע (משתנה); גודל התצלומים המוגדרים כ"קטנים" 7.5X10 ס"מ. ארבעה אלבומים 45X31 ס"מ. מצב כללי טוב. מפאת משקלם הרב, בדרך כלל ניתקו דפי האלבום מן הכריכה והם נפרדים. בדפים ספורים קיימים קרעים קלים או שברים בפינות ובשוליים, בדרך כלל ללא פגיעה בתצלומים.
בדפי האלבומים שלפנינו הודבקו 479 תצלומים, המתעדים את המסע בסדר כרונולוגי. במרבית הדפים הוסיפו בעלי האלבום כותרות גדולות ומקושטות, ציטוטים מן המקרא ומן הברית החדשה (ההולמים את האתרים המצולמים), ציטוטים של שירים וכן איורים נאים, גדולים וצבעוניים (בצבעי מים), המפארים את הדפים ועל פי רוב גם מהווים המשך ישיר לנושאים המצולמים: דמויות אוריינטליות, פרחים, ציפורים, נופים ועוד.
כמחצית מהתצלומים באלבומים (235) הנם תצלומים קטנים ו"פרטיים" שצולמו על ידי בעלי האלבומים וכמחציתם (244) הנם תצלומים גדולים, על פי רוב של צלמים ידועים ומוכרים, דוגמת הצלם הטורקי פסקל סֶבָּה (J.P. Sébah, 1838-1890), הצלם הצרפתי פליקס בונפיס (Félix Bonfils, 1831-1885), הצלמים היווניים האחים אדלפי וקונסטנטין זנגקי (Zangaki, היו פעילים בשנות ה-70-90 של המאה ה-19) והצלם הצרפתי רוּבֶּלִין (פעל משנת 1860, בעל סטודיו באיזמיר; בהמשך חתום "Rubellin et fils" - "רובלין ובנו"); מרבית התצלומים הללו חתומים ומתוארים בלוח.
האלבומים בהם מסודרים התצלומים הנם בעלי מימדים גדולים במיוחד (גובהו של כל אלבום 31 ס"מ ורוחבו של כל אלבום 45 ס"מ, עובי כל אלבום בין 6 ל-10 ס"מ) והם מדמים בצורתם כריכות ספרים: בעלי שדרות עור רחבות, פינות עור והטבעות מוזהבות. בכל אלבום דפי קרטון עבים, שחיתוכם בשוליים צבוע זהב. כנראה, ארבעת האלבומים נוצרו במיוחד לכבוד בעליהם, בידי כורך מליברפול. על כל כרך הוטבעו באותיות מוזהבות כותרתו (הארצות או האזורים בהם נערך הטיול; ראה להלן), השנה "1894" וראשי התיבות "RMI".
האלבום הראשון כותרתו Egypt and the Nile [מצרים והנילוס] וכריכתו ירוקה. בעמוד הראשון באלבום נכתב "The start" והוא כולל תצלומים של גיברלטר, פורט סעיד, תעלת סואץ, עמק הנילוס וקהיר, בתי מלון במצרים, פירמידות, הספינקס, מסגדים, רכיבה על גמלים אל מדבר סהרה, מוזיאון גיזה ומוצגים מתוכו (ספינקסים, מומיות ועוד), תבאי, מדינֶת האבּוּ, ועוד. מודבקים בדפיו 77 תצלומים גדולים, 73 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד ארבעה תצלומים.
האלבום השני כותרתו Southern Palestine [פלשתינה הדרומית] וכריכתו אדומה. הוא כולל תצלומים של השוק ביפו, מבט מבית Simon the Tanner על יפו, מראה העיר ירושלים מהר הצופים, הר הבית (כפת הזהב בשיפוצים), אבן השתיה, "בריכות הצאן" ("בריכות בית חסדא"), מצודת אנטוניה, שער שכם, גבעת הגולגולתא, כנסיית הקבר, שער יפו, הדרך לבית לחם, מגדל דוד, הכנסיה הארמנית, הכניסה לחדר "הסעודה האחרונה", קשת רובינזון, הכותל המערבי, גיא בן הינום, בריכת השילוח, הר הזיתים, עמק יהושפט, הרי מואב וים המלח (מבט מהר הזיתים), קבר רחל, בית לחם, כנסיית המולד, בית לחם, בריכות שלמה, חברון, אשל אברהם, אתר "השומרוני הטוב", עמק הירדן ויריחו, מנזר מאר אליאס, ים המלח, נהר הירדן, שילה, הר עיבל, שכם, סבסטיה, עמק דותן, הר הכרמל, דרוזים בארוחת ערב, מבצר עתלית, ועוד. מודבקים בדפיו 54 תצלומים גדולים, 46 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד שמונה-עשר תצלומים.
האלבום השלישי כותרתו Northern Palestine [פלשתינה הצפונית] וכריכתו אף היא אדומה. הוא מהווה המשכו של האלבום השני וכולל תצלומים של הכרמל, חיפה, עתלית, נצרת, הגלבוע, כנסיית בן האלמנה בניין (Nein), טבריה, מגדל, כפר נחום, חאן ג'וב יוסף, מקורות הירדן ועינות דן, מבצר נמרוד, מקדש האל פן בבניאס, כפר חאצביא (דרום לבנון), הר חרמון; אתרים בדמשק: המסגד הגדול, נהר הברדה (אבנה), שערים וחומות עתיקים בעיר; עולי רגל בדרכם למכה ("חאג'"), קונסול בריטי (Sir Harry Eyres?), בּעלבּכּ (מקדש יופיטר, מקדש בכחוס, מקדש ונוס), נסיעה בכרכרה לבירות, עתיקות, העיר צידון, צרפתה ("אשר לצידון"), צוֹר, קבר חירם, העיר צפת, ד"ר אנדרסון (ממקימי בית החולים המיסיונרי, בית בוסל), מבצר הבופור, תצלום קבוצתי של מיסיונרים אמריקנים (תצלום קבוצתי; מצורף דף עם רשימת המצולמים), העיר בירות, ועוד. מודבקים בדפיו 44 תצלומים גדולים, 61 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד חמישה תצלומים.
האלבום הרביעי כותרתו Ephesus, Greece, Constantinople and Switzerland [אֵפֶסוֹס, יוון, קונסטנטינופול ושוויץ] וכריכתו כחולה. הוא כולל תצלומים של אפסוס, אקרופוליס, מקדש יופיטר, מקדש הפרתנון, מקדש אתנה ניקה ומקדשים נוספים, תיאטרון עתיק, תבליטי אבן, פסלי שיש, אלאוסיס, אקרו-קורינתוס, תיאטרון אפידרוס, הריסות רעידת האדמה ליד אתונה; אתרים באיסטנבול: גשר גלטיאה, כנסיית איה סופיה, מסגד סולטן אחמד, אובליסק תחותמס השלישי; מיצרי הבוספורוס, כניסה לים השחור, בולגריה, נהר הדנובה בבלגרד, נהר הריין בבזל, שלנגנבד (גרמניה), וייסבאדן, הומבורג, אפנצל (שוויץ), תצלום דיוקן של ד"ר רפאל פמפלי (Pumpelly, 1837-1923, גיאולוג וחוקר אמריקני), לוצרן, אינטרלאקן, גרינדלוולד, ברנו, ועוד. מודבקים בדפיו 69 תצלומים גדולים ו-46 תצלומים קטנים. בסופו תשעה דפים ריקים.
אף על פי ששמות בעלי האלבומים אינם נזכרים במפורש, נראה כי האלבומים היו שייכים לרֶנִי וז'נט מֶקאינס (Rennie & Janet Macinnes) [זאת על-פי ראשי התיבות RMI המוטבעים על הכריכות, ראשי התיבות RMI ו-JMI הנזכרים ליד תצלום של הזוג בסוף האלבום הראשון ועל-פי כרטיס הביקור המצורף, עליו נדפס הכיתוב "Mrs. R. Mac Innes M.B. / St. George's Close, Jerusalem"].
רני מקאינס נולד בהמפסטד, אנגליה, בשנת 1870. אביו, Miles, היה בעל-קרקעות, מנהל מסילות רכבת ופוליטיקאי במפלגה הליברלית. בשנת 1896 הוסמך מקאינס לכהונה כבישוף מטעם הכנסיה האנגליקנית ולאחר תקופה של כארבע שנים ככומר בכנסיית St. Matthew's בְּבּייזווטר, לונדון, עברו עליו מרבית שנותיו כבישוף במזרח התיכון: בקהיר, במצרים ובצפון סודן. במשך 18 שנים - החל משנת 1914 ועד מותו בשנת 1931 - כיהן מקאינס כבישוף של העיר ירושלים, בכמה כנסיות שונות, ביניהן גם בקתדרלת סנט ג'ורג' (הנזכרת לעיל בכרטיס הביקור של גברת מקאינס). ב-26 במארס 1921 תיעדו צלמי ה"אמריקן קולוני" את מקאינס יחד עם ווינסטון צ'רצ'יל, בטקס אזכרה בבית הקברות הצבאי אשר על הר הצופים. על אודות רעייתו, ז'נט, לא ידועים לנו כל פרטים, מלבד זאת שנולדה בדַרבִּי בשם Janet Waldergrave Carr ושהשניים נישאו בשנת 1896. אחד מבניהם, קמפבל (Campbell) מקאינס, הלך בדרכו של אביו ושימש עשרות שנים במזרח התיכון, כסגן-בישוף של פלשתינה, סוריה ועבר הירדן המזרחי ואחר-כך כארכיבישוף של ירושלים.
סה"כ 479 תצלומים. גודל התצלומים המוגדרים כ"גדולים" 21X28 ס"מ בממוצע (משתנה); גודל התצלומים המוגדרים כ"קטנים" 7.5X10 ס"מ. ארבעה אלבומים 45X31 ס"מ. מצב כללי טוב. מפאת משקלם הרב, בדרך כלל ניתקו דפי האלבום מן הכריכה והם נפרדים. בדפים ספורים קיימים קרעים קלים או שברים בפינות ובשוליים, בדרך כלל ללא פגיעה בתצלומים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
אוסף נרחב ומרשים של כ-100 אלבומי פרחים מיובשים. מו"לים שונים, ירושלים, בית לחם, ירדן, לונדון, וושינגטון, ניו יורק, ומקומות נוספים, 1896-1950 בקירוב (רובם משני העשורים הראשונים של המאה ה-20). עברית, צרפתית, אנגלית, גרמנית, רוסית, ערבית ויוונית.
אלבומי הפרחים המיובשים הופיעו בארץ ישראל לקראת סוף המאה ה-19 ונחלו הצלחה מהירה ויוצאת דופן. התיירות המתרחבת למזרח הקרוב הגבירה מאוד את הביקוש למזכרות וחפצי נוי, ועד ראשית המאה העשרים נעשו האלבומים לפריטים מבוקשים, שנחשבו יוקרתיים ואותנטיים. על פי רוב הציגו האלבומים מגוון מלאכות יד ואומנויות מסורתיות של ארץ ישראל, בהן גילוף ושיבוצי עץ זית, ייבוש וסידור דקורטיבי של פרחים, ומאוחר יותר גם אמנויות הדפסה שונות. האוסף שלפנינו מציג מבחר רחב, מגוון וייחודי של אומנות נשכחת זו.
מרבית האלבומים באוסף שלפנינו מחופים בכריכות עץ זית מגולפות ומשובצות, וברבים מהם משולבים גלויות צבעוניות, הדפסות ליטוגרפיות, עיטורים ופסוקי שיר בכתב מסוגנן. מקצת האלבומים בעלי זיקה נוצרית ומציגים עיטורים ברוח הברית החדשה.
בין הפריטים:
· "פרחי ארץ הקדושה", אלבומו המוקדם של המשכיל, הגיאוגרף וחוקר ארץ ישראל אברהם משה לונץ. · "אספת פרחים מהמקומות הקדושים בארץ הקודש", אלבום בתוספת מפה ליטוגרפית צבעונית של ארץ ישראל. · Souvenir to Our Benefactors, אלבום מזכרת, מוגש לידי אנשי הקומיסריון הפרנציסקני של ארץ הקודש, בהוצאת 'כנסיית הר הקבר הקדוש בוושינגטון' - Mount st. Sepulchre. · י14 אלבומים עם ליטוגרפיות צבעוניות שנדפסו בדפוס "מונזון", ירושלים. · שלושה אלבומים שנדפסו בירושלים תחת השלטון הירדני, חתומים H. K. Jorden (הממלכה ההאשמית, ירדן). · שלושה אלבומים בהוצאת המושבה האמריקאית בירושלים.
· שישה אלבומים שנדפסו לרגל כניסת אלנבי לירושלים - Remembrance of the British Army Conqueror of the Holy Land 9th December 1917, שניים מהם מלווים תמונות מיום כניסת הצבא הבריטי לירושלים.
· אלבומים רבים בהוצאות שונות: ליב כהנא; H. N. Shechter; Ferdinand Vester; Daud A. Hallac Bros.; Ephtimios frères; Gabriel et Abrahim Dabdoub Elias A. Coubrousli; M. Weisman; T. Habesch, The commercial Press; N. De Simini; F. F. Marroum; Ibrahim Atallah / King David Store T. J. Atallah; ;Atallah Bros.; Australian Soldiers Club ועוד.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים. בחלק מהאלבומים פגמים בסידורי הפרחים. מספר כריכות מנותקות או מנותקות חלקית. מקצת הדפים המפרידים חסרים.
ספרות:
1. אליהו הכהן, "אהבת פרחי הארץ בנוסח המאה שעברה". טבע וארץ, כרך כ', גיליון 2, 1978.
2. עמי זהבי, "העושר היחידי של הארץ הקדושה הענייה". עת-מול, גיליון 227, 2013.
אלבומי הפרחים המיובשים הופיעו בארץ ישראל לקראת סוף המאה ה-19 ונחלו הצלחה מהירה ויוצאת דופן. התיירות המתרחבת למזרח הקרוב הגבירה מאוד את הביקוש למזכרות וחפצי נוי, ועד ראשית המאה העשרים נעשו האלבומים לפריטים מבוקשים, שנחשבו יוקרתיים ואותנטיים. על פי רוב הציגו האלבומים מגוון מלאכות יד ואומנויות מסורתיות של ארץ ישראל, בהן גילוף ושיבוצי עץ זית, ייבוש וסידור דקורטיבי של פרחים, ומאוחר יותר גם אמנויות הדפסה שונות. האוסף שלפנינו מציג מבחר רחב, מגוון וייחודי של אומנות נשכחת זו.
מרבית האלבומים באוסף שלפנינו מחופים בכריכות עץ זית מגולפות ומשובצות, וברבים מהם משולבים גלויות צבעוניות, הדפסות ליטוגרפיות, עיטורים ופסוקי שיר בכתב מסוגנן. מקצת האלבומים בעלי זיקה נוצרית ומציגים עיטורים ברוח הברית החדשה.
בין הפריטים:
· "פרחי ארץ הקדושה", אלבומו המוקדם של המשכיל, הגיאוגרף וחוקר ארץ ישראל אברהם משה לונץ. · "אספת פרחים מהמקומות הקדושים בארץ הקודש", אלבום בתוספת מפה ליטוגרפית צבעונית של ארץ ישראל. · Souvenir to Our Benefactors, אלבום מזכרת, מוגש לידי אנשי הקומיסריון הפרנציסקני של ארץ הקודש, בהוצאת 'כנסיית הר הקבר הקדוש בוושינגטון' - Mount st. Sepulchre. · י14 אלבומים עם ליטוגרפיות צבעוניות שנדפסו בדפוס "מונזון", ירושלים. · שלושה אלבומים שנדפסו בירושלים תחת השלטון הירדני, חתומים H. K. Jorden (הממלכה ההאשמית, ירדן). · שלושה אלבומים בהוצאת המושבה האמריקאית בירושלים.
· שישה אלבומים שנדפסו לרגל כניסת אלנבי לירושלים - Remembrance of the British Army Conqueror of the Holy Land 9th December 1917, שניים מהם מלווים תמונות מיום כניסת הצבא הבריטי לירושלים.
· אלבומים רבים בהוצאות שונות: ליב כהנא; H. N. Shechter; Ferdinand Vester; Daud A. Hallac Bros.; Ephtimios frères; Gabriel et Abrahim Dabdoub Elias A. Coubrousli; M. Weisman; T. Habesch, The commercial Press; N. De Simini; F. F. Marroum; Ibrahim Atallah / King David Store T. J. Atallah; ;Atallah Bros.; Australian Soldiers Club ועוד.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים. בחלק מהאלבומים פגמים בסידורי הפרחים. מספר כריכות מנותקות או מנותקות חלקית. מקצת הדפים המפרידים חסרים.
ספרות:
1. אליהו הכהן, "אהבת פרחי הארץ בנוסח המאה שעברה". טבע וארץ, כרך כ', גיליון 2, 1978.
2. עמי זהבי, "העושר היחידי של הארץ הקדושה הענייה". עת-מול, גיליון 227, 2013.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $8,000
לא נמכר
27 תצלומים מקוריים של אברהם סוסקין, מודבקים באלבום שניתן כשי לכבוד מקסה נורדאו, בתו של מקס נורדאו. תל-אביב, 1926.
עשרים ושבעה תצלומים מקוריים של הצלם אברהם סוסקין, המתעדים את שנותיה הראשונות של תל-אביב וכן את השכונות שנקראו על שם מקס נורדאו - נורדיה ותל נורדאו, את טקס הלוויה של מקס נורדאו ואת קברו הטרי.
בפתח האלבום מודבק דף עם הקדשה מודפסת "מאת עירית תל-אביב, לעלמה מקסה נורדוי, לזכר בקורה בתל-אביב באייר תרפ"ו".
בתצלומים מתועדים: אירוע הגרלת המגרשים בין המתיישבים הראשונים ("הגרלת הצדפים", 11 באפריל 1909) - תצלום נדיר; יישור חולות; רחוב הרצל בשנת 1910 ובשנים 1924-1925; שדרות רוטשילד (בשנים 1910, 1925); גימנסיה הרצליה; שכונת נורדיה; שכונת תל-נורדאו; טקס הלוויה של מקס נורדאו מול בניין העיריה הישן; מנחם אוסישקין נושא דברים לזכר נורדאו ב"בית העם"; קברו הטרי של נורדאו; ועוד. התצלומים מלווים פתקאות-הסבר (אנגלית). אינם חתומים.
מקסה נורדאו (1897-1991) - ציירת, מאיירת וסופרת צרפתיה, בתו היחידה של מקס נורדאו (1849-1923) - ממייסדי התנועה הציונית, הוגה דעות, רופא וסופר יליד הונגריה. נורדאו נפטר בשנת 1923, בעת ביקור בפריז. בשנת 1926 הובאו עצמותיו לקבורה בארץ ישראל, בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
אברהם סוסקין (1881-1963) נולד ברוסיה ועלה לארץ בשנת 1905. התיישב במושבה הגרמנית ביפו ופתח סטודיו לצילום בשם "פוטוגרפיה פרוגרס" יחד עם ג' ברוק. בשנת 1914 עבר סוסקין להתגורר ברחוב הרצל 24, בבניין שקומתו השניה שימשה הן כסטודיו לצילום והן כבית למשפחתו ולו; בסטודיו זה, שנקרא "פוטוגרפיה א' סוסקין", פעל סוסקין במשך 19 שנים, עד שנת 1933 (בשנה זו נסגר הסטודיו).
סוסקין, שנודע בכינוי "הצלם של תל-אביב", נמנה עם חשובי הצלמים שפעלו בארץ ישראל בתקופת הישוב ומתייחד בשפע תצלומיו המתעדים את שני העשורים הראשונים של העיר העברית הראשונה; כמה מן התצלומים החשובים ביותר שצולמו על-ידי סוסקין בשנים אלה והפכו זה-מכבר לדימויים החזותיים המזוהים ביותר עם שנותיה הראשונות של תל-אביב, נמצאים באלבום שלפנינו.
אל אלבום התצלומים הנ"ל מצורף הספר "אלבום מראות תל-אביב של הצלם אברהם סוסקין" (ברלין, 1926); בעמוד הראשון של הספר הקדשה בכתב יד, עם חתימתו של דוד בלוך-בלומנפלד, ראש עיריית תל-אביב דאז, לכבוד אנה, אלמנתו של מקס נורדאו: "Madam Anna Max Nordau, with the Compliments of the Township of Tel- Aviv, D. Bloch ".
תצלומים 9X16.5 ס"מ עד 11.5X16.5 ס"מ. אלבום 22X27.5 ס"מ, בכריכת קרטון כרוכה בשרוך. התצלומים במצב טוב. פגמים קלים בכריכת האלבום. הספר "אלבום מראות תל-אביב": כריכה במצב בינוני, עם קרעים. כתמים וקרעים קלים בשולי הדפים הראשונים.
עשרים ושבעה תצלומים מקוריים של הצלם אברהם סוסקין, המתעדים את שנותיה הראשונות של תל-אביב וכן את השכונות שנקראו על שם מקס נורדאו - נורדיה ותל נורדאו, את טקס הלוויה של מקס נורדאו ואת קברו הטרי.
בפתח האלבום מודבק דף עם הקדשה מודפסת "מאת עירית תל-אביב, לעלמה מקסה נורדוי, לזכר בקורה בתל-אביב באייר תרפ"ו".
בתצלומים מתועדים: אירוע הגרלת המגרשים בין המתיישבים הראשונים ("הגרלת הצדפים", 11 באפריל 1909) - תצלום נדיר; יישור חולות; רחוב הרצל בשנת 1910 ובשנים 1924-1925; שדרות רוטשילד (בשנים 1910, 1925); גימנסיה הרצליה; שכונת נורדיה; שכונת תל-נורדאו; טקס הלוויה של מקס נורדאו מול בניין העיריה הישן; מנחם אוסישקין נושא דברים לזכר נורדאו ב"בית העם"; קברו הטרי של נורדאו; ועוד. התצלומים מלווים פתקאות-הסבר (אנגלית). אינם חתומים.
מקסה נורדאו (1897-1991) - ציירת, מאיירת וסופרת צרפתיה, בתו היחידה של מקס נורדאו (1849-1923) - ממייסדי התנועה הציונית, הוגה דעות, רופא וסופר יליד הונגריה. נורדאו נפטר בשנת 1923, בעת ביקור בפריז. בשנת 1926 הובאו עצמותיו לקבורה בארץ ישראל, בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
אברהם סוסקין (1881-1963) נולד ברוסיה ועלה לארץ בשנת 1905. התיישב במושבה הגרמנית ביפו ופתח סטודיו לצילום בשם "פוטוגרפיה פרוגרס" יחד עם ג' ברוק. בשנת 1914 עבר סוסקין להתגורר ברחוב הרצל 24, בבניין שקומתו השניה שימשה הן כסטודיו לצילום והן כבית למשפחתו ולו; בסטודיו זה, שנקרא "פוטוגרפיה א' סוסקין", פעל סוסקין במשך 19 שנים, עד שנת 1933 (בשנה זו נסגר הסטודיו).
סוסקין, שנודע בכינוי "הצלם של תל-אביב", נמנה עם חשובי הצלמים שפעלו בארץ ישראל בתקופת הישוב ומתייחד בשפע תצלומיו המתעדים את שני העשורים הראשונים של העיר העברית הראשונה; כמה מן התצלומים החשובים ביותר שצולמו על-ידי סוסקין בשנים אלה והפכו זה-מכבר לדימויים החזותיים המזוהים ביותר עם שנותיה הראשונות של תל-אביב, נמצאים באלבום שלפנינו.
אל אלבום התצלומים הנ"ל מצורף הספר "אלבום מראות תל-אביב של הצלם אברהם סוסקין" (ברלין, 1926); בעמוד הראשון של הספר הקדשה בכתב יד, עם חתימתו של דוד בלוך-בלומנפלד, ראש עיריית תל-אביב דאז, לכבוד אנה, אלמנתו של מקס נורדאו: "Madam Anna Max Nordau, with the Compliments of the Township of Tel- Aviv, D. Bloch ".
תצלומים 9X16.5 ס"מ עד 11.5X16.5 ס"מ. אלבום 22X27.5 ס"מ, בכריכת קרטון כרוכה בשרוך. התצלומים במצב טוב. פגמים קלים בכריכת האלבום. הספר "אלבום מראות תל-אביב": כריכה במצב בינוני, עם קרעים. כתמים וקרעים קלים בשולי הדפים הראשונים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
כ-460 פריטי נייר מארכיונו הפרטי של המשכיל התורני יחיאל מיכל בן חיים זבלודובסקי מביאליסטוק. התכתבויות עם משכילים ורבנים, מערכות עתונים, מו"לים ומחברי ספרים מרחבי אירופה, וכן כתבי יד מפורטים לחיבורים פרשניים על התורה. ביאליסטוק, ורשה, לבוב, וילנה, למברג, לאנצוט, טבריה ומקומות נוספים, [1860-1869 בקירוב]. עברית, מעט גרמנית, רוסית ויידיש.
ארכיון עשיר ורחב יריעה המתעד על גבי מכתבים, טיוטות ופרטי דפוס את ביכורי העתונות העברית במזרח אירופה, במסגרת התכתבות ענפה בין יחיאל מיכל זבלודובסקי לבין אנשי הרוח של תקופתו.
יחיאל מיכל בן חיים זבלודובסקי (1803-1869), רופא ואופטיקאי על פי מקצועו, חי ופעל בביאליסטוק במחצית הראשונה של המאה ה-19 ונהנה ממעמד כלכלי אמיד כל ימיו. בהיותו תומך נלהב של תנועת ההשכלה ואחד ממבשריה, עמד בקשרים עם מיטב אנשי הרוח היהודיים של תקופתו, סייע בהפצת כתביהם ונודע בתרומתו הייחודית לעליית העתונות העברית. בין היתר, ניהל התכתבויות עם מייסדי העיתונים שמואל יוסף פין ("הכרמל"), יצחק (ארנולד) גולדנבלום ואלכסנדר הלוי צדרבוים ("המליץ"), חיים זליג סלונימסקי ("הצפירה"), יוסף כהן צדק ("המבשר"), ורבים אחרים. בארכיון כלולים:
מאות מכתבים וטיוטות, צרורים על פי סדר ההתכתבות וכרוכים בחמישה צרורות:
· מכתבים מעורכי ומייסדי עיתונים: 46 מכתבים מאת עורך כתב העת "הכרמל" שמואל יוסף פין (1818-1891). המכתבים כוללים הודעה אישית על קבלת אישור-הדפסה מידי השלטונות הצאריים, מכתבים על אודות כוונתו של פין להרחיב את בית הדפוס ואת תפוצת העיתון, ועוד; 8 מכתבים מאת עורכי "המליץ" יצחק גולדנבלום ואלכסנדר צדרבוים (ארבעה מכתבים מכל אחד), בהם נדונים המצוקה הכלכלית וקשיי ההפצה בהם נתון העתון, לצד נושאים נוספים; 7 מכתבים מיוסף כהן צדק, מייסד ועורך "המבשר" ו-"הנשר" ו-12 מכתבים ממקורבו שאול הכהן קאצענעלזאהן (קצנלנסון); 4 מכתבים מאת עורך "הצפירה" חיים זעליג סלאנימסקי (חיים זליג סלונימסקי) ו-12 מכתבים ממקורבו, צבי דב הבבלי; ועוד.
· 6 מכתבים מאת יעקב רייפמאנן (רייפמאן), בהם חיבור קצר בכתב יד בשם "כ"א דברים המתייחסים לפורים", ובו 21 סעיפים קצרים אודות החג והמגילה, התייעצות בנוגע לכוונתו של רייפמאן להתקין לדפוס שני חיבורים חדשים פרי עטו, "חקרי אבות", ו"משיב טעם", ועוד.
· מכתב בעל אופי הגותי-תורני, בכתב ידו של הרב צבי הירש קאלישר, משנת תרכ"ג [1862], המציג פרשנות פרו-ציונית ל-"ארבע הגאולות" על פי דברי הזהר.
· מכתב מיהודה שרשבסקי אל הרב יום טוב ליפמאן הלפרין אב"ד ביאליסטוק (בעל ה"עונג יום טוב"), משנת 1859.
· מכתב בכתב ידו של המשורר יהודה ליב גורדון, משנת 1868.
· התכתבויות עם אישים שונים, בהם: מכתבים מצבי הכהן שרשבסקי (אבי הפיליטון העברי), יצחק מיכאלאווסקי, אהרן משה שאצקית (משה אהרן בן יהושע השל שצקס?), אהרן משה פאדווא, יוסף יצחק קאבאק (עורך הקובץ "גנזי נסתרות"), צבי הירש באדעק (בודק), יצחק גאלדמן, יצחק ווייסמאן, ירחמיאל קלאצקי, דוד גארדאן (גורדון), יהודה שרשבסקי; מכתבים מאת ישראל מאיר וואהלמאנן (וולמן) בנוגע למאמר שנתעתד להתפרסם ב"הכוכבים" - כתב העת בעריכתו, מכתב מדוד שיפמאן היושב בטבריה; ועוד. רבים מהמכתבים כתובים על ניירות מכתבים רשמיים של מערכות העתונים הנ"ל.
55 פריטי דפוס - גליונות נדירים, קולות קוראים, קונטרסי-פרסום ומאמרים:
· "ראש הכרמל": עלון מיוחד לקראת פרסום ראשון של עיתון "הכרמל", מיום "טו"ב באדר" תר"כ [1860], ובו הודעה רשמית על אישור ההדפסה ותבנית העתון המתוכנן.
· דפים שונים שנדפסו בתקופת ייסוד עתון "המליץ", ובהם הודעות על מתן אישור ההדפסה מידי השלטונות הצאריים וקולות קוראים לגיוס כותבים, מהחודשים ינואר ואוגוסט 1860, בעברית, גרמנית ויידיש.
· קבלה על מנוי שנתי ל-"המליץ" לשנים 1865-1866, חתומה בידי המו"ל.
· "הצפירה, מכתב עתי משמיע חדשות", קדם-גליון בלתי ממוספר (מצוין 'No 0') של עיתון "הצפירה", ובו קווים לאפיו של העיתון, מחירי הגליונות המתוכננים ועניינים נוספים (נדפס באודסה 1861).
· "קול מבשר", עלון פרסומי המודיע על הוצאת "המבשר" ו-"הנשר". למברג, 1862.
· "אוצר חכמה, מכתב עתי, המאסף: חקר לשונות קדומים, באורי כתבי הקדש, בקרת שני התלמודים ומדרש חז"ל, קורות העיתים, מליצה ושיר, על ידי יוסף כהן צדק", קונטרס פרסומי למאסף בהוצאת יוסף כהן צדק. למברג, [1861].
· גליונות ו"הוספות" לגליונות, של העתונים "הכרמל" ו"המגיד", בהם מופיעים מחקריו ומאמריו של יחיאל מיכל זבלודובסקי (על מקצתם הערות ותיקונים בכתב ידו).
מרבית פריטי הדפוס הנ"ל אינם נמצאים בספרייה הלאומית.
מאמרים מותקנים לדפוס וכתבי יד מאת יחיאל מיכל זבלודובסקי:
· כתבי יד פרשניים אודות התלמוד, פרשות השבוע ומגילות איכה ואסתר, ממוספרים ומחולקים לקונטרסים, לפי ספרי התורה. 459 עמ'.
· כתבי היד של מאמרי זבלודובסקי שהתפרסמו בעתון "הכרמל" (מהם יצר, בהמשך, את חיבורו "מי מיכל", שראה אור בוילנה בשנת תרל"ג). 96 עמ'.
סה"כ כ-460 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקרעים [ברובם קלים]. הטבעות חותם רשמיות של מערכות העיתון והכותבים על רבים מהמכתבים.
ארכיון עשיר ורחב יריעה המתעד על גבי מכתבים, טיוטות ופרטי דפוס את ביכורי העתונות העברית במזרח אירופה, במסגרת התכתבות ענפה בין יחיאל מיכל זבלודובסקי לבין אנשי הרוח של תקופתו.
יחיאל מיכל בן חיים זבלודובסקי (1803-1869), רופא ואופטיקאי על פי מקצועו, חי ופעל בביאליסטוק במחצית הראשונה של המאה ה-19 ונהנה ממעמד כלכלי אמיד כל ימיו. בהיותו תומך נלהב של תנועת ההשכלה ואחד ממבשריה, עמד בקשרים עם מיטב אנשי הרוח היהודיים של תקופתו, סייע בהפצת כתביהם ונודע בתרומתו הייחודית לעליית העתונות העברית. בין היתר, ניהל התכתבויות עם מייסדי העיתונים שמואל יוסף פין ("הכרמל"), יצחק (ארנולד) גולדנבלום ואלכסנדר הלוי צדרבוים ("המליץ"), חיים זליג סלונימסקי ("הצפירה"), יוסף כהן צדק ("המבשר"), ורבים אחרים. בארכיון כלולים:
מאות מכתבים וטיוטות, צרורים על פי סדר ההתכתבות וכרוכים בחמישה צרורות:
· מכתבים מעורכי ומייסדי עיתונים: 46 מכתבים מאת עורך כתב העת "הכרמל" שמואל יוסף פין (1818-1891). המכתבים כוללים הודעה אישית על קבלת אישור-הדפסה מידי השלטונות הצאריים, מכתבים על אודות כוונתו של פין להרחיב את בית הדפוס ואת תפוצת העיתון, ועוד; 8 מכתבים מאת עורכי "המליץ" יצחק גולדנבלום ואלכסנדר צדרבוים (ארבעה מכתבים מכל אחד), בהם נדונים המצוקה הכלכלית וקשיי ההפצה בהם נתון העתון, לצד נושאים נוספים; 7 מכתבים מיוסף כהן צדק, מייסד ועורך "המבשר" ו-"הנשר" ו-12 מכתבים ממקורבו שאול הכהן קאצענעלזאהן (קצנלנסון); 4 מכתבים מאת עורך "הצפירה" חיים זעליג סלאנימסקי (חיים זליג סלונימסקי) ו-12 מכתבים ממקורבו, צבי דב הבבלי; ועוד.
· 6 מכתבים מאת יעקב רייפמאנן (רייפמאן), בהם חיבור קצר בכתב יד בשם "כ"א דברים המתייחסים לפורים", ובו 21 סעיפים קצרים אודות החג והמגילה, התייעצות בנוגע לכוונתו של רייפמאן להתקין לדפוס שני חיבורים חדשים פרי עטו, "חקרי אבות", ו"משיב טעם", ועוד.
· מכתב בעל אופי הגותי-תורני, בכתב ידו של הרב צבי הירש קאלישר, משנת תרכ"ג [1862], המציג פרשנות פרו-ציונית ל-"ארבע הגאולות" על פי דברי הזהר.
· מכתב מיהודה שרשבסקי אל הרב יום טוב ליפמאן הלפרין אב"ד ביאליסטוק (בעל ה"עונג יום טוב"), משנת 1859.
· מכתב בכתב ידו של המשורר יהודה ליב גורדון, משנת 1868.
· התכתבויות עם אישים שונים, בהם: מכתבים מצבי הכהן שרשבסקי (אבי הפיליטון העברי), יצחק מיכאלאווסקי, אהרן משה שאצקית (משה אהרן בן יהושע השל שצקס?), אהרן משה פאדווא, יוסף יצחק קאבאק (עורך הקובץ "גנזי נסתרות"), צבי הירש באדעק (בודק), יצחק גאלדמן, יצחק ווייסמאן, ירחמיאל קלאצקי, דוד גארדאן (גורדון), יהודה שרשבסקי; מכתבים מאת ישראל מאיר וואהלמאנן (וולמן) בנוגע למאמר שנתעתד להתפרסם ב"הכוכבים" - כתב העת בעריכתו, מכתב מדוד שיפמאן היושב בטבריה; ועוד. רבים מהמכתבים כתובים על ניירות מכתבים רשמיים של מערכות העתונים הנ"ל.
55 פריטי דפוס - גליונות נדירים, קולות קוראים, קונטרסי-פרסום ומאמרים:
· "ראש הכרמל": עלון מיוחד לקראת פרסום ראשון של עיתון "הכרמל", מיום "טו"ב באדר" תר"כ [1860], ובו הודעה רשמית על אישור ההדפסה ותבנית העתון המתוכנן.
· דפים שונים שנדפסו בתקופת ייסוד עתון "המליץ", ובהם הודעות על מתן אישור ההדפסה מידי השלטונות הצאריים וקולות קוראים לגיוס כותבים, מהחודשים ינואר ואוגוסט 1860, בעברית, גרמנית ויידיש.
· קבלה על מנוי שנתי ל-"המליץ" לשנים 1865-1866, חתומה בידי המו"ל.
· "הצפירה, מכתב עתי משמיע חדשות", קדם-גליון בלתי ממוספר (מצוין 'No 0') של עיתון "הצפירה", ובו קווים לאפיו של העיתון, מחירי הגליונות המתוכננים ועניינים נוספים (נדפס באודסה 1861).
· "קול מבשר", עלון פרסומי המודיע על הוצאת "המבשר" ו-"הנשר". למברג, 1862.
· "אוצר חכמה, מכתב עתי, המאסף: חקר לשונות קדומים, באורי כתבי הקדש, בקרת שני התלמודים ומדרש חז"ל, קורות העיתים, מליצה ושיר, על ידי יוסף כהן צדק", קונטרס פרסומי למאסף בהוצאת יוסף כהן צדק. למברג, [1861].
· גליונות ו"הוספות" לגליונות, של העתונים "הכרמל" ו"המגיד", בהם מופיעים מחקריו ומאמריו של יחיאל מיכל זבלודובסקי (על מקצתם הערות ותיקונים בכתב ידו).
מרבית פריטי הדפוס הנ"ל אינם נמצאים בספרייה הלאומית.
מאמרים מותקנים לדפוס וכתבי יד מאת יחיאל מיכל זבלודובסקי:
· כתבי יד פרשניים אודות התלמוד, פרשות השבוע ומגילות איכה ואסתר, ממוספרים ומחולקים לקונטרסים, לפי ספרי התורה. 459 עמ'.
· כתבי היד של מאמרי זבלודובסקי שהתפרסמו בעתון "הכרמל" (מהם יצר, בהמשך, את חיבורו "מי מיכל", שראה אור בוילנה בשנת תרל"ג). 96 עמ'.
סה"כ כ-460 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקרעים [ברובם קלים]. הטבעות חותם רשמיות של מערכות העיתון והכותבים על רבים מהמכתבים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
23 מכתבים בכתב-ידו של אפרים דיינארד, ממוענים אל האספן אלקן נתן אדלר. ניו-ג'רזי (ארה"ב), פרארה, אנקונה, מנטובה, סלוניקי, קונסטנטינופול, ביירות, ירושלים ורמלה. רובם מ1902-1910- בקירוב. עברית (שני מכתבים באנגלית).
מכתביו של דיינארד לאדלר עוסקים ברובם בענייני ספרים, וכוללים רשימות ספרים למכירה, תיאורי ספרים נדירים אשר מצא במסעותיו, הנחיות והערות בענייני משלוח הספרים לאדלר והתשלום עבורם, ועוד. במכתביו מתייחס דיינארד, בשפתו הייחודית, המלאה בביקורת חריפה ובהומור, גם לחיים בארה"ב ובאנגליה, לפוליטיקה ולדת, למסעותיו וביקוריו בקהילות יהודיות שונות, ועוד.
המכתבים שופכים אור על עיסוקו של דיינארד באספנות ובמסחר בספרים. מתוכן המכתבים מתברר היקף ספרייתו של דיינארד (במכתבים רבים מתייחס למשלוח תיבות מלאות ספרים; במכתב אחד אף מדובר על משלוח של 22 תיבות) וכן עושרה של הספרייה, אהבתו של דיינארד לספרים ובקיאותו הביבליוגרפית. לא פעם מזכיר ספרים וכתבי-יד עבריים יקרי ערך ויקרי המציאות, או כותב לידידו כי מצא ספר בלתי נודע.
בחלק מהמכתבים מזכיר אישים אשר רכשו ממנו ספרים, ובהם מאיר זולצברגר (Mayer, 1843-1923 Sulzberger), שופט, עסקן ציבור ומנהיג יהודי-אמריקאי אשר נמנה עם מייסדי מספר ארגונים יהודיים בארה"ב ואשר החזיק בספרייתו הפרטית ספרים עבריים רבים, נדירים ויקרי ערך.
חלק מהמכתבים נכתבו בזמן מסעותיו של דיינארד במקומות שונים ברחבי העולם - באיטליה, טורקיה, ארץ ישראל, ועוד - והוא מתאר בהם את רשמיו ממפגשים שונים ואת חיפושיו אחר כתבי-יד. כך למשל, באחד מן המכתבים מתאר ביקור בשכם: "...הלכנו ישר אל הכהן הגדול ר' יעקב בן אהרן, ואחרי אשר הראה לי את כל אוצרו הטוב... החלותי לבקשו כי יתן לי או למצער יראה לי את הס' יהושע. ענני בשבועה כי מעולם לא ראה בעיניו ספר כזה כי הס' הזה איננו קדוש להם והמה מביטים עליו רק כעל ספר היסטארי [היסטורי]...".
במכתב אחר מסכם את אחד ממסעותיו: "ולא השלמתי את מסעי, וביחוד כי לא הלכתי לכינא [סין] לחקור ולדרוש ע"ד היהודים היושבים שם משנים קדמוניות... אבל גם זאת ידעתי כי מסע כזה יגזול ממני עת רבה והוצאה גדולה. ואגודה אשר תתמוך בימין נוסע עברי אין לנו עוד, וע"כ חשבתי כי הספרים אשר אספתי המה יביאו לי עזרה במכרי אותם. אבל לפי הנראה טעיתי בחשבוני... ומה ידוה לבי בזכרי כי עד היום עוד לא התעורר אף אחד מכל המון בית ישראל לבקש את אחיו האובדים בארץ רחוקה ההיא...".
במכתב משנת 1902 מזכיר דיינארד את הקונגרס הציוני החמישי, בו השתתף אדלר, וכותב על "הרעש אשר רעשו צירי ישראל החרדים לטוב עמם", על תנועת "חיבת ציון" ועל ההתנגדות אליה: "מאשכנז יצאה החנופה ותעש את כל היהודים במערב אירופה - וביחוד את העשירים לעבדי עבדים נבזים ושפלים. וזאת היא הסיבה האחת אשר הרחיקה אותם מחבת ציון...".
במכתב אחר כותב כך על ארה"ב: "...הנה כי כן לא יחסר לנו תחת שמי קאלומבוס [קולומבוס] מאומה נגד אירופה הגאיונה הבלה. לא כסף ולא חפצים וספרים עתיקים. רק הדבר הקטן האחד 'אנשים-ויהודים' אף כי יש בנו ת"ל [תודה לאל] גם שני אלה. אבל האנשים אינם יהודים, והיהודים אינם אנשים. 'ויהודי בביתו ואיש בצאתו' כדת משה (מענדעלזאהן), ר"ל להיות צבוע ונוכל, ת"ל עוד לא נולדו על אדמת יענקי דודעל...".
אפרים דיינארד (1846-1930) - ביבליוגרף וסופר עברי, אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה; היסטוריון ופולמוסן, אשר נחשב לדמות צבעונית ומרתקת. דיינארד נולד בעיר שוסמאקן (כיום, Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות, ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב, שם עסק במסחר בספרים, ובין היתר ניסה להקים מושבה יהודית חקלאית במדינת נבדה. לאחר שנסיונו זה נכשל, היגר לארץ ישראל בשנת 1913 והתיישב ברמלה. גם שם פעל להקמת מושבה יהודית חקלאית, אך בשנת 1916 גורש בידי הטורקים, ונאלץ לחזור לארה"ב.
אוספיו העשירים של דיינארד שימשו להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות בארה"ב, והקטלוגים של ספריו היוו בסיס חשוב לחקר הספרות והתרבות העברית. דיינארד חיבר עשרות ספרים, ובהם ספרי מחקר וספרי פולמוס חריפים (נגד הנצרות, נגד החסידות, ועוד). דיינארד נחשב לסופר פרובוקטיבי, ורבים מספריו עוררו ביקורת חריפה. עם זאת, רבים מספרי הפולמוס אשר כתב נשכחו עם השנים.
נמען המכתבים - אלקן נתן אדלר (Elkan Nathan Adler, 1861-1946) היה עורך-דין, סופר ואספן ספרים וכתבי-יד עבריים יהודי-בריטי; בנו של נתן מרקוס אדלר, הרב הראשי של האימפריה הבריטית. אדלר בילה מספר שנים במסעות למזרח, תוך ביקור בקהילות יהודיות שונות. בין היתר ביקר במצרים (הוא היה בין הראשונים שחקרו את המסמכים שאוחסנו בגניזת קהיר), סוריה, פרס, הודו ותימן. במהלך נסיעותיו חיפש ספרים וכתבי-יד עבריים, ובנה במהלך השנים אוסף אשר היה לאחד מאוספי הספרים הפרטיים הגדולים בעולם.
23 מכתבים (מתוכם חמישה מכתבים על-גבי גלויות דואר) ושני קטעי מכתבים. רבים מהם נכתבו על נייר המכתבים הרשמי של דיינארד בניו-ג'רזי. מכתב אחד נכתב על נייר המכתבים של דיינארד ברמלה ["גן אפרים, רמלה (ארץ ישראל) / Deinard Garden, Ramleh (Palestina)"]. המכתבים כולם, למעט אחד, כתובים בכתב-יד מרובע, ברור לקריאה.
מצורפים: שתי מעטפות הממוענות לאלקן נתן אדלר ושני דפים (נייר כחול) עם רשימות ספרים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני קיפול, קרעים בחלק מהמכתבים (מכתב אחד קרוע לשניים בקו הקפל). כתמים (בחלקם כתמי רטיבות, עם מריחות דיו).
מכתביו של דיינארד לאדלר עוסקים ברובם בענייני ספרים, וכוללים רשימות ספרים למכירה, תיאורי ספרים נדירים אשר מצא במסעותיו, הנחיות והערות בענייני משלוח הספרים לאדלר והתשלום עבורם, ועוד. במכתביו מתייחס דיינארד, בשפתו הייחודית, המלאה בביקורת חריפה ובהומור, גם לחיים בארה"ב ובאנגליה, לפוליטיקה ולדת, למסעותיו וביקוריו בקהילות יהודיות שונות, ועוד.
המכתבים שופכים אור על עיסוקו של דיינארד באספנות ובמסחר בספרים. מתוכן המכתבים מתברר היקף ספרייתו של דיינארד (במכתבים רבים מתייחס למשלוח תיבות מלאות ספרים; במכתב אחד אף מדובר על משלוח של 22 תיבות) וכן עושרה של הספרייה, אהבתו של דיינארד לספרים ובקיאותו הביבליוגרפית. לא פעם מזכיר ספרים וכתבי-יד עבריים יקרי ערך ויקרי המציאות, או כותב לידידו כי מצא ספר בלתי נודע.
בחלק מהמכתבים מזכיר אישים אשר רכשו ממנו ספרים, ובהם מאיר זולצברגר (Mayer, 1843-1923 Sulzberger), שופט, עסקן ציבור ומנהיג יהודי-אמריקאי אשר נמנה עם מייסדי מספר ארגונים יהודיים בארה"ב ואשר החזיק בספרייתו הפרטית ספרים עבריים רבים, נדירים ויקרי ערך.
חלק מהמכתבים נכתבו בזמן מסעותיו של דיינארד במקומות שונים ברחבי העולם - באיטליה, טורקיה, ארץ ישראל, ועוד - והוא מתאר בהם את רשמיו ממפגשים שונים ואת חיפושיו אחר כתבי-יד. כך למשל, באחד מן המכתבים מתאר ביקור בשכם: "...הלכנו ישר אל הכהן הגדול ר' יעקב בן אהרן, ואחרי אשר הראה לי את כל אוצרו הטוב... החלותי לבקשו כי יתן לי או למצער יראה לי את הס' יהושע. ענני בשבועה כי מעולם לא ראה בעיניו ספר כזה כי הס' הזה איננו קדוש להם והמה מביטים עליו רק כעל ספר היסטארי [היסטורי]...".
במכתב אחר מסכם את אחד ממסעותיו: "ולא השלמתי את מסעי, וביחוד כי לא הלכתי לכינא [סין] לחקור ולדרוש ע"ד היהודים היושבים שם משנים קדמוניות... אבל גם זאת ידעתי כי מסע כזה יגזול ממני עת רבה והוצאה גדולה. ואגודה אשר תתמוך בימין נוסע עברי אין לנו עוד, וע"כ חשבתי כי הספרים אשר אספתי המה יביאו לי עזרה במכרי אותם. אבל לפי הנראה טעיתי בחשבוני... ומה ידוה לבי בזכרי כי עד היום עוד לא התעורר אף אחד מכל המון בית ישראל לבקש את אחיו האובדים בארץ רחוקה ההיא...".
במכתב משנת 1902 מזכיר דיינארד את הקונגרס הציוני החמישי, בו השתתף אדלר, וכותב על "הרעש אשר רעשו צירי ישראל החרדים לטוב עמם", על תנועת "חיבת ציון" ועל ההתנגדות אליה: "מאשכנז יצאה החנופה ותעש את כל היהודים במערב אירופה - וביחוד את העשירים לעבדי עבדים נבזים ושפלים. וזאת היא הסיבה האחת אשר הרחיקה אותם מחבת ציון...".
במכתב אחר כותב כך על ארה"ב: "...הנה כי כן לא יחסר לנו תחת שמי קאלומבוס [קולומבוס] מאומה נגד אירופה הגאיונה הבלה. לא כסף ולא חפצים וספרים עתיקים. רק הדבר הקטן האחד 'אנשים-ויהודים' אף כי יש בנו ת"ל [תודה לאל] גם שני אלה. אבל האנשים אינם יהודים, והיהודים אינם אנשים. 'ויהודי בביתו ואיש בצאתו' כדת משה (מענדעלזאהן), ר"ל להיות צבוע ונוכל, ת"ל עוד לא נולדו על אדמת יענקי דודעל...".
אפרים דיינארד (1846-1930) - ביבליוגרף וסופר עברי, אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה; היסטוריון ופולמוסן, אשר נחשב לדמות צבעונית ומרתקת. דיינארד נולד בעיר שוסמאקן (כיום, Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות, ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב, שם עסק במסחר בספרים, ובין היתר ניסה להקים מושבה יהודית חקלאית במדינת נבדה. לאחר שנסיונו זה נכשל, היגר לארץ ישראל בשנת 1913 והתיישב ברמלה. גם שם פעל להקמת מושבה יהודית חקלאית, אך בשנת 1916 גורש בידי הטורקים, ונאלץ לחזור לארה"ב.
אוספיו העשירים של דיינארד שימשו להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות בארה"ב, והקטלוגים של ספריו היוו בסיס חשוב לחקר הספרות והתרבות העברית. דיינארד חיבר עשרות ספרים, ובהם ספרי מחקר וספרי פולמוס חריפים (נגד הנצרות, נגד החסידות, ועוד). דיינארד נחשב לסופר פרובוקטיבי, ורבים מספריו עוררו ביקורת חריפה. עם זאת, רבים מספרי הפולמוס אשר כתב נשכחו עם השנים.
נמען המכתבים - אלקן נתן אדלר (Elkan Nathan Adler, 1861-1946) היה עורך-דין, סופר ואספן ספרים וכתבי-יד עבריים יהודי-בריטי; בנו של נתן מרקוס אדלר, הרב הראשי של האימפריה הבריטית. אדלר בילה מספר שנים במסעות למזרח, תוך ביקור בקהילות יהודיות שונות. בין היתר ביקר במצרים (הוא היה בין הראשונים שחקרו את המסמכים שאוחסנו בגניזת קהיר), סוריה, פרס, הודו ותימן. במהלך נסיעותיו חיפש ספרים וכתבי-יד עבריים, ובנה במהלך השנים אוסף אשר היה לאחד מאוספי הספרים הפרטיים הגדולים בעולם.
23 מכתבים (מתוכם חמישה מכתבים על-גבי גלויות דואר) ושני קטעי מכתבים. רבים מהם נכתבו על נייר המכתבים הרשמי של דיינארד בניו-ג'רזי. מכתב אחד נכתב על נייר המכתבים של דיינארד ברמלה ["גן אפרים, רמלה (ארץ ישראל) / Deinard Garden, Ramleh (Palestina)"]. המכתבים כולם, למעט אחד, כתובים בכתב-יד מרובע, ברור לקריאה.
מצורפים: שתי מעטפות הממוענות לאלקן נתן אדלר ושני דפים (נייר כחול) עם רשימות ספרים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני קיפול, קרעים בחלק מהמכתבים (מכתב אחד קרוע לשניים בקו הקפל). כתמים (בחלקם כתמי רטיבות, עם מריחות דיו).
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג