כתב-יד, מסכת אבות עם פירוש הרמב"ם ו"שמונה פרקים" להרמב"ם - בערבית-יהודית. צנעא, תרצ"ט [1939]. שער מאויר בצבעים. כתיבת סופר נאה, עם עיטורים וקישוטים בדיו צבעונית, בכותרות, בתיבות הפתיחה ובמקומות נוספים. הפירוש ו"שמונה פרקים" כתובים בערבית-יהודית, שפת המקור של החיבור. קישוט קולופון לאחר ה"שמונה פרקים" ולפני מסכת אבות, שבו נכתב: "נכתבה זאת המשנה לתשוקת עמיתנו... יחיא הי"ו בן סלי' בן מ"ו יוסף בדיחי... כ"ד הכותב... שלום בן כבוד ה"ה מ"ו בן כמהר"ר חיים קורח...". קולופון נוסף בסוף מסכת אבות. כתב-יד שלם. [1], פ דף. 24 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים ומעט סימני עש. כריכה חדשה.

כתב-יד, דיואן - זמירות ופיוטים. שירים לשבתות ולמועדים, ושירים "לשמח חתנים וכלות". כתיבה נאה עם עיטורים רבים. [תימן, המאה ה-19]. קולופונים וחתימות הכותב רבי "יוסף בי רב סעדיה גרידי", "יוסף ן' כמהר"ר סעיד אלגרידי" [רבי יוסף גרידי, חכם מנהיג וסופר, בעיר דמאר שבמרכז תימן, בסוף המאה ה-19, ראה אודותיו: אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 73]. הוספות בשוליים. בין הפיוטים: שירים מרבי ישראל הסופר ומ"ו יחיא ברבי אביגד[ור] (דף 56). שירים מרבי סאלם אלשבזי זלה"ה על גלות מוזע שנת א'תתקצ"א [1681] (דף 80), ושירים נוספים "מאשר חיבר החכם השלם הכולל כמהר"ר שלום [ב]ן יוסף אלשבזי". בסוף הכרך נוסח קידוש ומפתחות. [197] דף. פורמט צר וארוך גובה: 33 ס"מ. רוחב: 11.5 ס"מ. מצב בינוני, בלאי, קרעים וכתמים. כריכת עור עתיקה. מקור: כת"י זה מאוסף ד"ר י' מהלמן, והוא מוזכר באנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 73, ראה צילום מצורף.

אוסף גדול של כתבי-יד, חלקי כתבי-יד, דפים בודדים, ושרידי דפים שהוצאו מ"גניזת כריכות". [תימן, תקופות שונות]. · שרידי דפים עתיקים מ"גניזת כריכות". ביניהם שרידי קלף מספר המצוות לרמב"ם בערבית-יהודית ומ"משנה תורה" להרמב"ם. שרידי כתבי-יד על נייר: שרידי כת"י סִפְרִי במדבר, שריד דף מספר ירמיהו, שריד דף מ"משנה תורה" להרמב"ם, הלכות נזיקין, וקטעי גניזה נוספים (חלקם עם הכריכות עצמן). · כתבי-יד במצבים משתנים. ביניהם: מחזור לראש השנה, יום כפור והושענא רבא, צנעא, ניקוד עליון; חומש, במדבר דברים, עם הפטרות ופירוש רש"י; שלוש מגילות - שיר השירים, רות, קהלת עם תרגום. · קטעים מכתבי-יד שונים: ספרי סגולות, חידושים, פיוטים, מעשיות, ליקוטים, ועוד. · דפים בודדים בכתב-יד, כתובות לנישואין, מכתבים, ועוד. מאות דפים ושרידי דפים. גודל ומצב משתנים.

כתב-יד, תשובה הלכתית בעניני כתיבת אות וי"ו קטיעא בפרשת פנחס, בחתימת ידם של ארבעת רבני מודינא (איטליה): רבי מנשה יהושע בן רבי יהודה מצליח פאדווה, רבי משה ליפשיץ, רבי אברהם חי בן רבי נתנאל גראציאנו ורבי יצחק בן רבי משה פורמיג'יני. [מודינא, תק"ד בערך]. פולמוס בדיני כתיבת האות וי"ו במילים "בריתי שלום" שבפרשת פנחס, הרעיש את חוגי הרבנים באיטליה בשנת תק"ד. הפרשה החלה לאחר שאחד מרבני רוביגו פסל לקריאה ספר תורה, בו נכתבה האות וי"ו בפסוק "בריתי שלום" כשאר ה-ווי"ם שבספר ולא קטועה כפי המסורת. השאלה הועברה לרבני ונציה, והדעות נחלקו. בפולמוס זה היו מעורבים גם רבני פירארא ואמשטרדם. ראה אודות פרשה זו בחומר מצורף - מאמר הרב ש' חסידה, "קונטרס בדין וי"ו קטיעא דשלום", מוריה, (גליון שלט-שמ, תשס"ח, עמ' כט-נו) - התשובה שלפנינו אינה-ידועה ולא נדפסה בקונטרס הנ"ל. הרבנים החותמים היו מגדולי רבני איטליה במפנה שנות הת'-ת"ק [במחצית הראשונה של המאה ה-18]. החותם הראשון: רבי מנשה יהושע פאדווה רבה של מודינא (ת"נ-תק"י בערך), חתנו של הרב"ך וגיסו של רבי ישעיה באסאן. [שמו מוזכר במכתבים של פולמוס הרמח"ל, כמה שנים קודם לכן]. ממלא מקום אביו - רבי יהודה מצליח - ברבנות מודינא. רבי מנשה יהושע פדוואה חתום יחד עם רבי אברהם חי גראצייאנו בהסכמה משנת תק"א לספר הקדוש "אור החיים" על התורה, שנדפס בוונציה בשנת תק"ב. החותם השני: רבי משה הירש ליפשיץ (נפטר תקט"ו), הגיע מחאנטשין שבפולין לאיטליה, וכיהן כמרביץ תורה במודינא. החיד"א מביא בספריו דברים בשמו. בספר "מעגל טוב" כותב החיד"א שרבי ישמעאל הכהן ממודינא הראה לו כתבי-יד שונים ואת כתבי ידו של "הרב המפולפל מוהר"ר משה ליפשיץ מאינטשטין", ובהם "ספר מופלא בקבלה מעשית". החותמים הנוספים: רבי אברהם חי גראצייאנו ורבי יצחק פורמיג'יני, חתומים בפסקי דין רבים שנדפסו מרבני מודינא. רבי יצחק פורמיג'יני כיהן אח"כ ברבנות טריאסט, האריך ימים ונפטר בשנת תקנ"ח. דף 23 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי, פגעי אש בפינות הדף. מקור: אוסף דוד פרנקל, ניו-יורק. ראה הקדמה בעמ' 137.

כתב-יד, פיוטים ופזמונים, ושירים של קהילת קוני והאזור, נכתב ע"י רפאל דוד לאטאש. [קוני (קונאו), איטליה], תקנ"ב [1792]. כולל פיוטים רבים לימים נוראים ולשלושה רגלים, וסדר הושענא רבא. פיוטים מיוחדים של הקהילה ושל האזור: · "שיר של חבורת תלמוד תורה" (מתחיל: "מה עצמו ראשי עוז תושיה"). · "שיר של מועד למצור" - שנכתב לרגל מאורע הצלת הקהילה בשנת תק"ס (1799), בתקופת מלחמות נפוליאון, אשר נחוג בקהילה מדי שנה כ"פורים שני" וכונה "פורים של הפצצה" (Purim della bomba). [ראה על כך: קטלוג קדם מס' 48 פריט 16]: "...חיל אזכנז [! =אשכנז] נֵס מרחוק נשא חיש קל מהרה בא שטף עבר על צרפת... להלחם עמו חבר יבער בנשק אש חילו עשה בלע ולא חמל... פשט גדוד יעוף... ארב צדה מבצר ועיר... ליפי מחוז פיאמונטי אחר כן עלה... ובכן יטה סביבות קוני... נצור מצורה התיצב הכן... חיצים בני אשפה תוכה ירה...". · "שיר של חבורת גמילות חסדים" (מתחיל: "אשרי אנוש יחזיק גמילות חסד"). · "נס של הדלקת אש שהיה בשנת תקט"ו" (מתחיל: "הודו אל אל כי טוב"). · "השיר למועד ספרדים" (מתחיל: "אשירה ליי' בתוך עם גאוני"). · "שיר למועד הצרפדים [! =הצרפתים]": "ישרים ועדה תנו עוז ותודה... ברכב וסוסים ובוזים... לעיר הבצורה... בדייק וסוללות במו אש וגפרית... ובקני שריפה וחרב שלופה, אזי נשאו קול ובקהל חסידים תפלה תחנה לשוכן מעונה...". קולופון בדף האחרון: "עד כאן כתבתי אני הצעיר רפאל דוד בן הקצין כמ"ר בנימין חי לאטאש... ותהי השלמתו יום כ"ב לחדש אדר שנת התקנ"ב ליצירה". רישומי בעלים: "יצחק לאטאש ן' מרדכי", "חננאל ן' יצחק לאטאש", ועוד. [9], כא, [31] דף. נייר עבה ואיכותי. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, מעט בלאי. מספר דפים מנותקים. כריכת עור מקורית, בלויה.