ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי. כתב-יד שלם בכתיבה איטלקית. [איטליה, המאה ה-18 בקירוב].
העתקת סופר נאה ממהדורת הכוזרי שנדפסה ע"י גרשם שונצינו בפאנו בשנת רס"ו, כולל שיר הסיום והקולופון של מהדורה זו.
[138] עמ'. 28.5 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב-בינוני. כתמים ופגעי עש. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.

קונטרס תשובה הלכתית ארוכה בדין נישואי שפחה, מהגאון רבי אברהם בנימין וולף האמבורג, החותם "אוה"ב". כתיבה אוטוגרפית של המחבר עם מחיקות והוספות. ועם הגהות והוספות בכתב ידו של רבו המהרז"ך – רבי משולם זלמן כהן. [פיורדא, תק"ס בערך 1800].
הגאון רבי וולף (אברהם בנימין וואלף) האמבורג (תק"ל-תר"י), מגדולי הרבנים בגרמניה, ומראשי הלוחמים בכספו ובכוחו נגד תנועת הריפורמה. תלמידו הגדול של הגאון מהרז"ך רבי משולם זלמן כהן (תצ"ט-תק"ף), אב"ד וראש ישיבת פיורדא, בעל "בגדי כהונה". כבר בחיי רבו, מילא רבי וולף את מקומו בראשות הישיבה, בראשה עמד עשרות שנים, עד שהריפורמים השתלטו על חיי הקהילה ומנעו קבלת רב אורתודוקסי אחדי פטירת המהרז"ך. הם אף פנו לשלטונות שגירשו יותר ממאה תלמידים מן העיר וסגרו את הישיבה. מחבר הספרים "שער הזקנים" ו"שמלת בנימין". מתלמידיו הנודעים: הגאון רבי יצחק דוב במברגר אב"ד ור"מ ווירצבורג. (ראה מאמר לתולדותיו, במאסף "ישורון", כרך ז', עמ' תשלט-תשנט. ראה עוד אודותיו בספר "אישים בתשובות חתם סופר, עמ' לט-מ).
8 עמ', 34.5 ס"מ. נייר ירקרק, מצב טוב-בינוני, כתמים, פגיעות בלאי (משוקמות).

שלושה דפים בכתב-ידו של הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש. [פאקש, אחרי תרנ"א].
שלושה דפים. שלושה עמודים עם חידושי סוגיות [שובצו בהמשך בשינויים קלים בתוך חיבוריו - ראה חומר מצורף]; רשימות קצרות שרשם לעצמו בנושאים שונים [לא הצלחנו לגלות אם אף הם שובצו לאחר מכן באחד מחיבוריו]. באחד העמודים רישום נוסח מצבת זכרון בכתב ידו [וכנראה גם בניסוחו] של רבי אליעזר זוסמן: "אבן מקיר תזעק... לשם ולתהילה טוב מבנים ומבנות זכר צדיק לברכה... כ"ה יום טוב המכונה ליפמאן קערן ע"ה... ראש מן המייסדים קהל ארטאדאקסן בשנת תרל"ב ונדיב אלוהים לבנין בהכנ"ס... גל עד נעשה מקהל ארטאדאקסן בשנת תרנ"א לפ"ק".
הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר (תקפ"ח-תרס"ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' סג-סה), מגדולי רבני הונגריה. נימול על ברכי ה"חתם סופר" ואף זכה ללמוד אצלו זמן קצר בשנותיו האחרונות. לאחר פטירת החתם סופר המשיך ללמוד אצל בנו ה"כתב סופר" ולאחר מכן היה גם תלמידו המובהק של המהר"ם שיק. לאחר נישואיו עבר להתגורר בפאקש לצד חותנו הגאון רבי יואל אונגר אב"ד העיר. שם התמנה לדיין ומגיד מישרים ואף עמד בראשות ישיבה. בשנת תרי"ז נתמנה לרב העיר האלאש, שם החל להתפרסם כאחד מראשי המדברים בהנהגת היהדות החרדית בהונגריה. בשל ההערצה אליו קיבל כתבי רבנות מהערים הסמוכות להאלאש, פעלעדיהאז וסאבאד-סאלאש, אשר הסכימו כי בנוסף לרבנותו בהאלאש ייקרא שמו גם עליהן, ובתנאי שיבוא לבקרם לפרקים קבועים וישא את דרשותיו בעירם. בשנת תרמ"ו, לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש, כשהערים באזור האלאש נותרו נאמנות לו על אף שהמרחק גדל ביניהם. בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו. מחבר ספרים רבים, נודע בעיקר בספריו "ילקוט אליעזר", "המקנה" ו"עט סופר".
ר' ליפמן קערן המוזכר בנוסח מצבת הזכרון, הוא אחד מראשי הקהל בפעלעדיהאז, המופיע בין החתומים על כתב הרבנות הרשמי שנשלח מעיר זו אל רבי אליעזר זוסמן סופר. ראה חומר מצורף.
[5] עמ'. 34 ס"מ. נייר שביר. מצב בינוני-גרוע. קרעים (עם פגיעה בטקסט). כתמים.

• אוסף גדול של כתבי-יד ודפי הכנה לדפוס, חידושי סוגיות, חידושי אגדות וסוגיות בהלכה, מהגאון רבי יצחק רוזנברג בעל "גבורות יצחק". האוסף לא נבדק ביסודיות, ויתכן כי יש בו חלקים שלא נדפסו. • ארכיון משפחת הרב רוזנברג, הכולל מסמכים, מכתבים, תצלומים ופריטי נייר שונים, של בני משפחתו. בהם מכתבים רבים מרבי יוסף אפרתי ואליו בנושאים שונים. • שבע-עשרה גלויות שנשלחו אחרי השואה לבני משפחת רוזנברג בהאדאז. הונגרית, רומנית, עברית ויידיש.
הגאון רבי יצחק רוזנברג (תר"ך-תש"ד, אוצר הרבנים 11028). גאון וצדיק, מגדולי רבני הונגריה. בעל "גבורות יצחק". בן הגאון רבי יוסף יוזפא רוזנברג אב"ד פישפיק-לאדאני (הונגריה) ומחבר "יד יוסף ורביד הזהב". תלמידם של גדולי תלמידי החת"ס, חתנו של רבי ברוך ליכטנשטיין בנו של הגאון הנודע רבי הלל ליכטנשטיין מקולומיא. כיהן שישים שנה כאב"ד העיר האידו-האדאהז שבהונגריה. נפטר באוסטריה, אליה הוגלה עם קהילתו על ידי הנאצים, הי"ד.
מאות דפים, גודל ומצב משתנים.

דף חידושי תורה בכתב-ידו של הגאון רבי וואלף בוסקוביץ בעל "סדר משנה". כתוב משני צדיו, מכיל ארבעה קטעים של חידושי סוגיות. שלושה מהם על סוגיות במסכת סוכה, וקטע רביעי "לשמיני עצרת" (בגדר חג שמיני עצרת בהלכה).
הגאון הנודע רבי בנימין וואלף בוסקוביץ (ת"ק-תקע"ח), מגדולי רבני הונגריה, בעל "סדר משנה", בנו של רבי שמואל הלוי מקעלין בעל "מחצית השקל". משנת תקמ"ב אב"ד אסאד, ומשנת תקמ"ו אב"ד פרוסטיץ, שם נקשר בידידות רבה לרבי משה סופר בעל "חתם סופר" [ראה "אישים בתשובות חת"ס", אות קיג] כיהן ברבנות ובהרבצת תורה במקומות שונים [פעסט, קעלין ובאניהאד]. המכתבים שלפנינו נכתבו בתקופת לימודיו של תלמיד ישיבתו בעיר קעלין, הגאון רבי אהרן קורנפלד (תקנ"ה-
תרמ"ב, לימים אב"ד יעניקוי, בוהמיה. מחבר הספר "ציונים לדברי קבלה, פראג, תרכ"ה).
[2] עמ'. 32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים בשוליים עם פגיעה בטקסט. שיקומים בדבק נייר.