ספר דברי אמת, על התורה, מהחוזה מלובלין. למברג, (תרכ"ד) 1864. כרוך עם: ספר עבודת ישראל, על התורה, מהמגיד מקוזניץ. למברג, תרכ"ד 1863.
חותמות רבות של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מבארדיוב, ובנו ממלא מקומו האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם.
רבי משה הלברשטאם (תר"י-תרס"ד 1850-1903), בנו של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ וחתן דודו רבי אהרן הלברשטאם הרב מצאנז. גדול בתורה והצטיין בחריפותו, התחנך בבית סבו רבי חיים מצאנז, שאף מסר לידיו את עריכת ספרו שאלות ותשובות "דברי חיים" (יחד עם בן דודו רבי שלמה מבובוב). החליף שו"ת עם סבו ועם דודו רבי מרדכי דב מהורניסטייפול.
בחיי אביו נתמנה כרב ואדמו"ר בבארדיוב (בארטפלד) שבהונגריה, והיה אחד מגדולי האדמורי"ם בהונגריה.
בנו האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם (תרכ"ה-תרצ"ג), חתן רבי אריה לייבוש הלברשטאם בן רבי דוד מקשאנוב. בשנת תרמ"ה נתקבל לרב בצאנז-ישן הסמוכה לנובו-צאנז בה כיהן זקנו רבי חיים מצאנז ברבנות. בשנת תרס"ד נקרא למלא את מקום אביו ברבנות של ברדיוב, ורבים מחסידי גורליץ, בעיקר מתושבי הונגריה, קיבלו את מרותו. פרסם מאמרי הלכה בקבצים תורניים שיצאו לאור בתקופתו.
מח דף; (3), עב דף. 25 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב-בינוני, בלאי שימוש וכתמים. כריכת עור חדשה מפוארת.

ספר מורה נבוכים, להרמב"ם. עם פירושים. ג' חלקים. ווארשא, תרל"ב 1872.
רישום בעלות שהספר "שייך להה"צ מטשחויב שליט"א" וחותמותיו "יעקב שמשון קאננער חופ"ק טשחוב", "יעקב שמשון סג"ל קאננער אבד"ק טשחויב, כעת חוב"ק קלויזענבורג יע"א". רישומי בעלות ורישומי לידות ממשפחת אלימיני, שעלו מתימן לירושלים, בשנות התר"פ.
האדמו"ר רבי יעקב שמשון קנר (נפטר תש"א, אנציקלופדיה לחסידות, ב', עמ' שכז), מצאצאי רבי חיים מקוסוב ורבי פנחס מקוריץ. חתן האדמו"ר רבי משה הלברשטאם משיניווא. כיהן כאב"ד ואדמו"ר בטשחויב (גליציה), לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בקלויזנבורג. בנו הוא האדמו"ר רבי אברהם אביש קנר מבוטושאן-חיפה. וחתנו האדמו"ר מוואסלוי רבי יעקב יוסף שלמה היילפרין.
[1], קלג; [1], צז; [1], עד; י דף. (חסר שער ראשון מאוייר). כ-24 ס"מ. נייר יבש, מצב בינוני, בלאי וקרעים, נזקי עש. כריכה תימנית עם גב עור, פגומה.

שרידי דפים מכתבי-יד עתיקים שהוצאו מ"גניזת כריכות". ספרד ואשכנז, [המאה ה-14/15].
• שרידי דפים מספר תולדות אדם וחוה, לרבינו ירוחם (ספר מישרים). כתיבה ספרדית עתיקה. • שרידי דפים מספר "סודי רזיי", בתורת הסוד ומעשה המרכבה, מאת רבינו אלעזר מוורמייזא בעל ה"רוקח". כתיבה אשכנזית עתיקה. מספר הגהות בשוליים. (סימן המים באחד הדפים תואם לנייר שיוצר בצפון איטליה במאה ה-14). [מכתבי-היד המוקדמים של חיבור זה]. • דף מספר סגולות [שמות, לחשים, ונוסחי קמיעות]. כתיבה אשכנזית עתיקה.
כ-20 קטעי דפים. בגדלים שונים. דרגות פגיעה משתנות כתוצאה מהכריכה.

כתב-יד, ספר מבוא שערים, מרבינו חיים ויטאל. תוניס, [תפ"ח 1728].
כתב-היד שלפנינו נערך ונעתק בתוניס ושולבו בו הגהות רבי יעקב צמח, רבי נתן שפירא ורבי משה זכות (עורכי החיבור בשלביו השונים), עם הגהות מקובלים אחרים מאירופה ומצפון אפריקה: הגהות מקובלי המערב רבי אברהם אזולאי (א"א) ורבי יעקב מאראג'י (הרי"מ), שנכתבו במקור על ספר "אוצרות חיים" ושולבו והותאמו לחיבור זה; הגהות הרב"ך - רבי בנימין הכהן מרג'יו [תלמיד רבי משה זכות. נפטר כשנה לפני זמן חתימת כתב-היד שלפנינו]; מספר הגהות שפותחות ב"נלעד"ע" [=נראה לעניות דעתי עזריאל] - הן הגהות רבי עזריאל מקרוטושין [ממקובלי אשכנז ופולין - ראה אודותיו: י' אביב"י, קבלת האר"י, חלק ב' עמ' 766-769]; לאחר המפתח הוסיף הסופר הגהות נוספות "דשייכי לס' ע"ח ומבוא שערים" [8 עמ'], ובשני הדף האחרונים הגהות מכת"י אחר: "הגהות ס' מבוא שערים מה שמצאתי כתוב בס"א".
בראשית כתב-היד הועתקה הקדמת רבי חיים ויטאל לספר "עץ חיים". בסופו הובא מפתח עניינים "פתח התקוה". קולופון (בדף קסט/2): "זה כתיבת ידי שנת נחל"ת [תפ"ח] לפ"ק בעיר תונס יע"ה חזק ונתחזק והסופר לא ינזק..." (פרט השנה בקולופון פגוע וקשה לקריאה).
בשולי הגליונות הגהות נוספות, עם תיקונים והגהות בעלות תוכן, כפי הנראה בכתב-ידו של המקובל רבי מסעוד אלפאסי, כמה מן ההגהות פותחות בראשי התיבות: "נלמ"א" = נראה לי מסעוד אלפאסי.
רבי מסעוד אלפאסי, מגדולי המקובלים בארצות המערב. בשנת תפ"ג הגיע ממרוקו והשתקע בתוניס, שם פעל עד לפטירתו בשנת תקל"ה. מחיבוריו נדפס ספר "משחא דרבותא" (ליוורנו תקס"ה).
חיבר גם חיבור גדול בחכמת הקבלה שלא יצא לאור.
סט, עא-קסט, [16] דף (דף ע חסר, דפים קלה ו-קלג נכרכו שלא במקומם, דפים קנז-קנח התחלפו בכריכה). 19 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני. כתמים. בחלק מהדפים קרעים, פגעי דיו ופגעי עש (לעתים עם פגיעה בטקסט). הדפים נוקו ושוקמו באורח מקצועי. רוב הדפים במצב טוב. כריכה חדשה.
בספריית בית המדרש לרבנים בבודפשט נמצא כתב-יד (245 K) ‬של ספר "מבוא שערים", אשר נכתב בשנת תפ"ז ע"י רבי יעקב לומברוזו (מחכמי הקבלה בתוניס). כת"י זה דומה מאד בעריכתו ובהגהותיו לכתב-היד שלפנינו.