• שטר הרשאה וייפוי כח לעורך דין, בחתימת האדמו"ר רבי אברהם ויינברג מסלונים בעל "ברכת אברהם" וחתנו האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי בעל ה"נתיבות שלום", עם חתימות נוספות של זקני החסידות. [ירושלים, תשכ"ה?].
• הצהרה בענין בית הכנסת דחסידי סלונים בירושלים, עם חתימת האדמו"ר רבי אברהם ויינברג בעל "ברכת אברהם". ירושלים, תשכ"ה.
האדמו"ר רבי אברהם וינברג - השלישי, בעל "ברכת אברהם" (תרמ"ט-תשמ"א), נולד בטבריה לאביו רבי נח נכד רבי אברהם וינברג הראשון בעל "יסוד העבודה", מראשי ישיבת "אור תורה" בטבריה וממייסדי החינוך החרדי בארץ ישראל. לאחר השואה פנו אליו זקני עדת חסידי סלונים וביקשוהו להכתירו לאדמו"ר, אך הוא סירב ופעל להכתרת רעו רבי מרדכי חיים סלונים. רק לאחר פטירת האדמו"ר רבי מוטל סלונימער בשנת תשי"ד הסכים רבי אברהם [שהיה אז כבר כבן שישים וחמש] לעמוד בראשות העדה. אז עבר לירושלים, והנהיג את קהל החסידים כעשרים ושבע שנים. חבר "מועצת גדולי התורה".
חתנו, האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי (תרע"א-תש"ס), נולד בברנוביץ ולמד שם בישיבת חסידי סלונים אצל רבי משה מיידנר. מנעוריו התפרסם כגדול בתורה ובקדושתו. עלה לארץ בשנת תרצ"ו. כיהן כראש ישיבת "בית אברהם" בירושלים ומשנת תשמ"א החל לכהן כאדמו"ר מסלונים. מראשי מועצת גדולי התורה והנהלת החינוך העצמאי. מחבר סדרת הספרים "נתיבות שלום".
2 דף, 33 ס"מ, מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. נקבי תיוק.

מכתב ארוך (36 שורות) בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מסקולען רבי אליעזר זוסיא פורטוגל. ניו יורק, תשכ"ב 1962.
מכתב מפורט בעניני "פדיון שבויים" מבית האסורים [הצלת יהודים והגירתם מרומניה הקומוניסטית]. הוא כותב על חששו מהשלטונות ברומניה העלולים להתחרט מהיתרי היציאה, ומזהיר שלא לפרסם את הענין "כמו שהורונו חז"ל ללמוד מלוחות שניות". בסיום המכתב הכותב מספר על עצמו "כי בעה"ר הרבה צרות של אחב"י מטרידים את מוחי וכוחי", וחותם בברכת אריכות ימים ובריאות "בברכת התורה הנצחית והגאולה האמיתית ע"י הגוא"צ האמיתי בב"א".
רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (פרטיגול) - האדמו"ר מסקולען (תרנ"ז-תשמ"ב), בנו וממלא מקומו של רבי ישראל אברהם אב"ד סקולען. בשנות השואה פעל במסירות להצלת פליטי פולין. לאחר השואה התגורר בבוקרשט ובמסירות נפש נלחם למען היהדות ברומניה הקומוניסטית. בביתו התגוררו כבנים עשרות יתומים, שהצילם מהחינוך של אנשי השלטון, והבריחם אח"כ לארצות אחרות. לאחר שנאלץ להמלט אף הוא הגיע לארצות הברית שם נודע כאחד מגדולי האדמורי"ם. הקים רשת בתי יתומים ובתי חינוך "חסד לאברהם - סקולען". הרבה צדקה וחסד ופעל רבות להצלת יהודים.
אגרת אויר 30.5 ס"מ, 36 שורות בכת"י, מצב טוב-בינוני, כתמים ונקבי תיוק.

אוסף מכתבים, מסמכים ודפים, מבית אדמור"י רחמסטריווקא.
• מכתבים שנשלחו אל האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי מהשנים תרס"ד-תרע"ד. • הסכם גירושין של רבי אריה בן הרב ר' מרדכי מהרבנית שיינדל בת הרב ר' זאב. תרס"-. • ברכת שנה טובה בחרוזים באקרוסטיכון "מרדכי", שנשלחה אל האדמו"ר, [כנראה בכתב יד בנו האדמו"ר רבי פנחס טברסקי מאוסטילה]. • צרור מסמכים בענין אפוטרופסות על העזבון של האדמו"ר רבי זאב טברסקי שנפטר בירושלים בשנת תרצ"ז (חותנו של האדמו"ר בעל "אמרי חיים" מויזניץ).
10 פריטים, גודל ומצב משתנה.

אוסף מכתבי אדמורי"ם רבנים ואישי חינוך, למסיבת הקמת "המרכז לגני ילדים של אגודת ישראל", תמונות מהאסיפה. טבת תשכ"ד.
מכתב בחתימת האדמו"ר מסדיגורה רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן. מכתב בחתימת האדמו"ר רבי שמואל אליהו טאוב, מכתב (לא חתום) מהאדמו"ר מאוזרוב, מכתב בחתימת האדמו"ר מקוידינוב-בוטאשאן, מכתבים ומברקים נוספים. פרוטוקול החלטות הכנס.
15 מכתבים ומסמכים. גודל ומצב משתנה. 10 תמונות 9X13.5 ס"מ, מצב טוב מאד.