צרור מכתבי תשובות בהלכה שנשלחו ע"י הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, אל תלמידי ישיבת "הנגב" בנתיבות, מהשנים תשכ"ה-תשכ"ו (1964-1965).
התשובות בהלכות שונות: הלכות שבת וסוכה, דיני כבוד רבו ב"שמחת פורים" (שאינו מועיל אם הוא מוחל על בזיונו), הלכות השבת הגזלה ודיני פאת הראש.
ארבעה מכתבים בכתב ידו וחתימתו (אחד מהם נכתב בין השורות של מכתב השאלה) ושני מכתבים נכתבו ונחתמו ע"י בנו הגאון רבי בנימין דוד אלישיב שליט"א (בעל "יד בנימין") הכותב "בשם אאמו"ר שליט"א".
מרן רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין וענין את מסקנתו הברורה. בעשרים השנים האחרונות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל. אך מצודתו היתה פרוסה כבר קודם על כל עניני הרבנות וההלכה בקהילות השונות. הגרי"ש אלישיב לא הדפיס בעצמו את חידושי תורתו, אך תלמידיו ליקטו את תשובותיו בארבעת חלקי "קובץ תשובות". תשובות אלו שלפנינו לא נדפסו שם, וכנראה שאינן ידועות.
6 מכתבים, כ-8 עמ'. גודל ומצב משתנה, חלק מהדפים בלויים בשוליהם עם פגיעות בטקסט.

שני דפים בכת"י, תפילות "אל מלא רחמים" שנכתבו להזכרת שמות רבנים שנפטרו, [אירופה, המאה ה-18 בערך].
הדפים כתובים משני צידיהם בכתיבת סופר (מנוקדת בחלקה). בכל עמוד תפילה המתחילה במילים "אל מלא רחמים", כפי הנראה, התפילות נכתבו על מספר רבנים ואישים שונים מקהילה לא מזוהה באירופה. מוזכרים שמות פרטיים ותאריכי פטירה.
"אל מלא רחמים...את נשמתו הטהורה... כשה לעולה, בחסידות ופרישות כליל כולה, בתעניות וסיגופים... בליל ד' ו' טבת זיוה והדרה ממנו שבת... אב"ד וראש ישיבה שיש ב"ה סמיכות חכמים, ותלמידים הרבה העמיד"; "...את נשמת צדיק תמים... הנהיג את העם... אב"ד ור"מ דקהלתינו הי' לפנים... ושבק לנו ולכל ישראל החיים, ביום השבת וביום הכפורים שבת וינפש...", "אל מלא רחמים... לא פסק מפומי ד"ת [דברי תורה]... זיוה והדרה ממנו שבת אב"ד ור"מ ר' אברהם הי' לפנים..."; "...יסורים סבל... אב"ד וראשי ישיבה נשים על לבה, אנחה ועצבה ליל ה' י"ב תשרי... רבינו מורי לפרט זעירי..." (לא ברור כיצד לחשב כאן את פרט השנה).
[4] עמ'. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים בשוליים, פגעי עש.