ארכיון ענק של מכתבים ומסמכים, מארכיונו של הרב שמעיה לוריא, איש רב-פעלים, מעסקניה הותיקים של "אגודת ישראל", "בית יעקב" וחסידות סלונים בארץ ישראל.
• מכתבים בעניני רשיונות עליה (סרטיפקטים) משנת תרצ"ה בערך. כולל מכתבים רבים מאנשי חסידות סלונים בפולין ובארץ ישראל, מכתבים והתכתבויות עם מוסדות אנשים רבים מארץ ישראל ומארצות הגולה. מכתבים מתקופת השואה ותקופת ההעפלה לארץ.
• מכתבים, דברי דפוס ומסמכים מתקופת חלוקת הקהילות ל"כנסת ישראל" ו"ועד העיר האשכנזי"; מכתבים רבים מרבי משה בלויא, מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים ומבניו; מכתבים ודברי דפוס מהכנסיה הגדולה בוינה [לשם נשלח רבי שמעיה כנציג מטעם "צעירי אגודת ישראל" בירושלים]; פולמוס הרב קוק ופולמוס השחיטה; מכתבים רבים בענין ביקורו של האדמו"ר מגור בירושלים, והפולמוס נגד "קול ישראל" בעקבות ביקור האדמו"ר אצל הרב קוק; מכתבים בעניני "בית יעקב"; מכתבים ופסקי דין בענין בית היתומים - דיסקין"; כרוזי פולמוס מודפסים ופרסומים שונים; מכתבים מרבי פנחס עפשטיין ועורכי דין אודות קרקעות "מחנה ישראל"; ועוד.
• מכתבים שונים בעניני העיתון "קול ישראל" ומאמרים מרבי שמעיה ואחרים; מכתבים ומסמכים בעניני הקמת עתון-יומי "ישראל" ביזמתם של רבי שמעיה לוריא וד"ר מרדכי בוקסבוים; התכתבויות עם מערכות עתונים כלליים; מכתבים רבים בעניני מוסדות חינוך, ועוד מכתבים ומסמכים.
רבי שמואל שמעיה לוריא (תרס"ה-תשמ"ט), נולד בטבריה לאביו הרה"צ רבי צבי לוריא. גדל בצילם של גדולי חבורת חסידי סלונים בטבריה תחת הדרכת אחיו הגדולים, הרה"צ רבי אהרן יוסף לוריא (בעל "עבודת פנים") והרה"צ רבי יצחק מתתיהו לוריא (בעל "שערי לימוד", "אבקות רוכלים" ו"נחלי אמונה"). לאחר נישואיו היה מעסקניה המרכזיים של "אגודת ישראל" ו"מרכז בית יעקב". עבד בתפקידים שונים בה"עדה החרדית" וב"בית היתומים דיסקין". היה מהעורכים הראשונים של העתון האגודאי "קול ישראל" [בתקופת פולמוס הרב קוק]. נסע לחו"ל להשתתף בכנסיה הגדולה בוינה כנציג מטעם "צעירי אגודת ישראל" בירושלים. נסע גם לפולין להסתופף בצילם של רבותיו אדמור"י סלונים בברנוביץ ובסלונים. עסק רבות בסידור סרטיפקטים (רשיונות) לעליה לארץ ישראל בשנות התר"צ. היה מראשי תנועת החינוך "בית יעקב" בארץ ישראל, ולאחר קום המדינה מונה למפקח על החינוך החרדי ["הזרם הרביעי", שלימים עבר תחת "מרכז החינוך העצמאי"]. בהמשך אף עבד במשרד החינוך כאחראי על החינוך העל-יסודי. שימש גם מראשי הנהלת ישיבת סלונים בירושלים ומראשי קהלת החסידות.
מאות מכתבים ומסמכים, גודל ומצב משתנה.

מכתב בחתימות ידם של 122 מתושבי תל אביב להכתרתו "בתור רב מקומי בשכונתנו" (אזור רחובות לילנבלום-יהודה הלוי-הרצל), של רבי שמואל אליהו טאוב בן כ"ק האדמו"ר ממודזיץ שליט"א, ה"ממלא לנו להלכה ולמעשה כל תפקידי הרבנות, דורש ומטיף לנו בכל עניני הדת, העומדים מזמן לזמן על הפרק, ואליו אנו פונים בכל שאלות יומיות". ומבקשים מהרבנות הראשית לאשר באופן רשמי את הרב הנ"ל, תל אביב, [ת"ש בערך, ראשית שנות ה-40].
בין החותמים, שמות ידועים של חסידים ואנשי מעשה: רבי "יצחק פרידמן" - האדמו"ר בעל "שיח יצחק" מהוסיאטין, רבי "אברהם ארטן", רבי "ישראל אשר שפיר" [חסיד גור, מקים התחנה המרכזית בתל אביב], רבי "משה בורשטין", רבי "יצחק וינשטיין", רבי "יצחק מאיר קופרברג", רבי "ישכר דב רוקח", ועוד.
הגאון הקדוש רבי שמואל אליהו טויב (תרס"ה-תשמ"ד, אנצי' לחסידות, ג, עמ' תשצא-תשצג), בנו של רבי שאול ידידיה אליעזר האדמו"ר ממודזיץ (תרמ"ז-כסלו תש"ח), עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ו והקים בה את בית מדרשו. היה מחשובי האדמו"רים בארץ ישראל ומחברי "מועצת גדולי התורה".
2 דף מחוברים. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני.