הזמנת האדמו"ר רבי חיים מאיר האגר בעל "אמרי חיים" מוויזניץ לנישואי נכדו החתן רבי ישראל ב"ר משה ארנסטר, עם בת האדמו"ר רבי יצחק קאליש מאמשינוב-ניו יורק. אדר א' תש"ל [1970].
בגב ההזמנה נרשם בכתב-יד מכתב הזמנה אישי מהאדמו"ר אל רבי אברהם משה באב"ד, בחתימת יד קדשו של האדמו"ר, החותם בשמו הפרטי "חיים מאיר" (בחתימה ניכר כי קשתה עליו הכתיבה מחמת זקנותו).
הרב הצדיק רבי אברהם משה באב"ד, רב בגורה הומורה
(בוקובינה), גאון מופלג בתורה, מזקני הרבנים החסידיים בארץ, היה מקורב לבית ויזניץ - ראה חומר מצורף.
~ מעבר לדף מכתב אישי נוסף ביידיש בכתב יד וחתימת אשת האדמו"ר הרבנית מרת מרגלית.
24 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

ספר אגרא דכלה, על חמשה חומשי תורה, מהאדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". ניו יורק, תשכ"א (1961).
חתימות האדמו"ר רבי "חיים יעקב סאפרין מקאמרנא" מניו יורק וירושלים. וחתימת רבי "נפתלי חיים גוטמן" מבני ברק, הכותב כי קנה את הספר מרבי צבי מושקוביץ מירושלים, שהחליף את הספר עם האדמו"ר מקומרנא. הגהות רבות בכת"י, רובם בכתב ידו של רבי נפתלי חיים גוטמן.
רבי חיים יעקב סאפרין (תרנ"ב-תשכ"ז), בן האדמו"ר רבי אברהם מרדכי סאפרין מבוריסלב-קומרנא. שימש באדמורו"ת בעיר אונגוואר. בשנת תרצ"ז היגר לארה"ב והיה מחשובי האדמורי"ם בניו-יורק. בשנת תשכ"ב עלה לירושלים והקים בה את בית מדרשו. תלמיד חכם מופלג ואיש קדוש, גדול בחכמת הקבלה. חיבר כארבעים ספרים בכת"י ומהם נדפסו רק הספרים: "בית יעקב", "בית אבות", "מה זאת", "שבת שלום ומבורך".
[2], 322 עמ'; 216 עמ'. 25 ס"מ. מצב טוב, בלאי שימוש. כריכה מקורית בלויה.

ספר חסד לאברהם, בתורת הסוד וחכמת הקבלה, מאת רבי אברהם אזולאי. סלאוויטא, [תקנ"ד 1794]. דפוס רבי פנחס שפירא.
חתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי "אברהם ישכר הכהן ראבינוויטץ מראדמסק" - האדמו"ר השני לשושלת ראדומסק (תר"ג-תרנ"ב, אנצ' לחסידות א', עמ' קיג-קיד), בן האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ בעל "תפארת שלמה" מראדומסק. לאחר פטירתו מילא את מקום אביו כאדמו"ר לאלפי חסידים באחת החסידויות המפורסמות בפולין. נודע בצדקותו ובגדלותו בתורה. מחבר הספר "חסד לאברהם" על התורה והמועדים. חותמות בדפי הספר: "M. Rabinowicz - Nowo-Radomsk".
חותמות האדמו"ר רבי "אברהם ישכר ענגלארד אבדק"ק סאסנאווצא" - האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד (תר"ע-תשס"ו), אב"ד סוסנוביץ, חתנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין. עמד בראש רשת הישיבות של ראדזין בפולין וסייע לגיסו האדמו"ר - רבי שמואל שלמה ליינר - בהנהגת החסידות. כל משפחתו ומשפחת חותנו נספו בשואה והוא ניצל בנס, היגר לארה"ב, ובשנת תשי"ד הוכתר לאדמו"ר מראדזין ועלה לארץ הקודש. האריך ימים ועד זקנה ושיבה הרביץ תורה וחסידות בעירו בני ברק.
חותמות ורישומי בעלות נוספים.
[5], פז, א-לד [צ"ל: לו], [1] דף (השער חסר). 20 ס"מ. מצב טוב, כתמים ובלאי, קרעים בשולי דפים בודדים. כריכה פגומה.

השער השביעי והשמיני, שער רוח הקודש ושער הגלגולים, "משמונה שערים אשר חיבר הרב הגדול המקובל האלהי הרב חיים ויטאל... כפי מה שקבל מפי רבו... רבינו יצחק לוריא אשכנזי". ירושלים, [תרכ"ג 1863]. דפוס ישראל ב"ק. מהדורה ראשונה. שער מיוחד וספירת דפים נפרדת לשער הגלגולים.
חותמת האדמו"ר מלעלוב רבי "אלעזר מנחם בה"ר מה"ו משה זצלה"ה, בעיה"ק ירושלם ת"ו". חותמות רבות של דוגמת כת"י חתימת בנו האדמו"ר רבי "אלטער בהרה"צ הק' ר' אליעזר מנחם זצלה"ה". וחותמות רבות: "אברהם בצלאל נתן נטע בההצה"ק ר' אלעזר מנחם זצוקלה"ה בידרמאן, פעיה"ק ירושלם תובב"א".
הרב הקדוש רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן (תקפ"ז-תרמ"ג), בנו של האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב, וחתן בנו של ה"חוזה מלובלין". עלה עם אביו לארץ-ישראל בשנת תרי"א, ובאותה שנה עלה על מקום אביו, מייסד הקהילה החסידית הראשונה בירושלים [עד ימיו, הישוב החסידי היה רק בטבריה וצפת ואילו בירושלים התגוררו בעיקר ה"פרושים" מתלמידי הגר"א והחתם סופר]. התפרסם בתפילותיו ולא החסיר יום אחד מתפלה בכותל-המערבי.
בנו האדמו"ר רבי אלטר בידרמן, (תרכ"ב-תרצ"ג) נולד בעיה"ק ירושלים לאביו הרב הצדיק רבי אלעזר מענדיל מלעלוב ונקרא שמו בישראל "אברהם בצלאל נתן נטע", אך שם כינויו הוא "אלטער". בשנת תרנ"ד נסע לפולין והנהיג קהל חסידים בעיר סוסנוביצא בפולין, והיה מכונה "דער ארץ ישראל רבי".
[2], עו, [4] דף; עח דף. 21 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב, כתמי חלודה. כריכת עור מצופה נייר, מעט בלויה.

לבוש עטרת זהב, על טור יורה דעה, מאת רבי מרדכי יפה, עם פירוש חגורת שמואל, מאת רבי שמואל מלנצבארג, חלק שלישי מסדרת ספרי הלבוש. ברדיטשוב, [תקע"ט 1819]. דפוס רבי ישראל בק.
חותמות רבי "נחום בהר"ב ר' מרדכי ז"ל טווערסקי" - האדמור רבי מנחם נחום טברסקי (תרנ"ד-תש"ד, אנצ' לחסידות ג', עמ' קסו-קסז), בן האדמו"ר רבי מרדכי יוסף מזלאטיפולי, מילא את מקום אביו בעיר וורשא. נרצח בשואה על קידוש השם. לפני שהובל לעקידה עם בני משפחתו, אמר לסובבים אותו: "אנו יוצאים כולנו לעקידה כיהודים. אשרינו שזכינו לכך".
קפב דף, 33 ס"מ. ניר כחלחל, מצב טוב-בינוני, פגעי עש, כתמים ובלאי. כריכה חדשה.