כתב שליחות (שדרו"ת) שהוכן על ידי גדולי הרבנים בקהילת חברון, לצורך שליחותו השניה והעיקרית של רבינו החיד"א. בחתימות רבניות מעוטרות, של הרבנים: רבי אהרן אלפאנדרי; רבי חיים יהודה גומיץ פאטו; רבי אליהו ן' ארחא; רבי יצחק הכהן; רבי פנחס מרדכי באג'אייו ורבי חייא זאבי. סיון תקל"ב (1772).
האגרת כתובה בכתיבת ידי סופר. כתב האגרת דומה מאד לכתב-ידו של רבינו החיד"א.
רבינו החיד"א - רבי חיים יוסף דוד אזולאי (תפ"ד-תקס"ו), מגדולי הפוסקים, מקובל אלוקי, גאון מופלג, מחבר פורה ושד"ר מפורסם. נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, מחכמי ירושלים ונינו של המקובל רבי אברהם אזולאי בעל "חסד לאברהם". מנערותו יצק מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, ביניהם רבינו חיים בן עטר - ה"אור החיים" הקדוש. את לימודיו בחכמת הסוד החל בישיבת המקובלים "בית אל", אצל רבי שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש הקדוש. יחד עם החיד"א למד אז אצל הרש"ש חברו המהרי"ט אלגאזי.
למסעו הראשון כשד"ר [=שלוחא דרחמנא] יצא מטעם קהילת חברון בשנת תקי"ג, בהיותו בן 29. במהלך מסע השליחות שנמשך כחמש שנים עבר בערי איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. בשליחות זו החל שמו להתפרסם. הופעתו עוררה תשומת לב רבה, ובמקומות רבים הכירו בגדולתו, כבדוהו מאד ותרמו לו בעין יפה. אז החל לרשום את יומן מסעותיו "מעגל טוב" (נדפס בליוורנו תרל"ט).
בשנת תקל"ג יצא החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון. בעוד בשליחותו הראשונה היה החיד"א צעיר לימים ולא מוכר מספיק, שליחותו השניה כאחד מחכמי הדור המפורסמים, הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. מליוורנו שבאיטליה החל את מסעו ברחבי אירופה. במסע זה עבר ברוב הקהילות היהודיות באיטליה, צרפת, בלגיה והולנד. בכל מקום אליו הגיע, הותיר אחריו רושם גדול וזכה להערצה גדולה ולכבוד מלכים, כשמאות אנשים מלווים אותו בכניסתו ויציאתו בערים השונות. פקחותו וחכמתו, ידיעותיו הרבות, ומראה פניו ההדור, תרמו לכך שכבודו גדל אף בעיני הנוצרים. הוא נפגש עם מלכים, מושלים ושרים, קשר קשרים עם חכמי האומות, סוחרים וראשי המדינה, שהעניקו לו יחס של שגריר רשמי. מלבד הצלחתו הגדולה בגיוס תרומות ליישוב ארץ ישראל, נדרש החיד"א לטפל בענייניים מקומיים ובבעיות הפנימיות של הקהילות, במסגרת זו פישר ותיווך בין פקידי הקהילה והפרנסים, ובסכסוכי עסקים ושותפות, עמד בבוררות בין בעלי דינים, השכין שלום במשפחות רבות, נשא דרשות חיזוק, עורר את העם ועסק בתיקונים הלכתיים, כשעל דלתו מתדפקים אנשים רבים שביקשו את ברכתו ועצתו.
החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות, כתב למעלה מ-80 חיבורים, בכל מקצועות התורה, ביניהם חיבורו "ברכי יוסף", פירוש לשולחן ערוך שהשפעתו רבה בתחום פסיקת ההלכה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים, ומתוך כך משתקפת גאונותו האדירה וכוח זכרונו הבלתי מצוי. בכל מקום אליו הגיע נהג החיד"א לבדוק את אוצרות הספרים והספריות המקומיות, וחקר אחרי כתבי יד וחיבורים של גדולי ישראל שלא נודעו. בזכות הכבוד וההערצה להם זכה, קיבל אישורי כניסה לספריות גדולות ומוזיאונים, כדוגמת הספריה הלאומית בפריז, בה ישב שעות רבות והעתיק כתבי יד חשובים. גילוייו וידיעותיו הרבות בענייני ספרים, שרכש בביקורים אלה, משוקעים בכל ספריו, אך במיוחד בספרו הביבליוגרפי החשוב "שם הגדולים".
לפנינו תעודה היסטורית - שטר מינויו של החיד"א לשד"ר בשליחות השניה והעיקרית. בין החותמים על שטר השליחות נמנה הגאון רבי אהרן ב"ר משה אלפאנדרי (ת"מ בערך-תקל"ד), מגדולי חכמי אזמיר, בעל "יד אהרן" ו"מרכבת המשנה". נכדו של רבי חיים אלפאנדרי הזקן. עלה לארץ ישראל בשנת תקכ"ג ונתמנה לראש רבני חברון בשנת תק"ל. נשא ונתן רבות בהלכה עם רבינו החיד"א, המביא בשמו דברים רבים בספריו, וכותב "וזכיתי להכירו להרב בזקנותו בעלותו לעיה"ק חברון ת"ו, ונהניתי מזיו אור תורתו וקדושתו". גם החותמים האחרים הנם רבנים ידועים ומפורסמים, וחתימותיהם נמצאות באגרות נוספות של רבני אותה התקופה, ובהסכמות על ספרי החיד"א וספרים אחרים.
דף כ-31.5 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב-בינוני, בלאי בשולי הנייר. נתון במסגרת נאה ומפוארת עם תמונת הרב חיד"א.
מצורף אישור מומחה על תעודה חשובה זו.

אגרת שליחות לרבי מרדכי חיים מיוחס, בחתימת רבני ירושלים. ממוענת לרבי אליהו אבוטבול ורבי רפאל מאמאן [רבני העיר צפרו, מרוקו]. ירושלים, הדר"ת [תר"ט 1849].
רבי מרדכי חיים מיוחס, מחכמי ישיבת "חיים וחסד" בירושלים, נין ונכד לרבי רפאל מיוחס [בעל 'פרי האדמה' ו'מזבח אדמה'] ורבי מרדכי יוסף מיוחס [בעל 'שער המים'], כמפורט בכתב השליחות שלפנינו. סיבב בשליחות ירושלים בקהילות צפון אפריקה מספר פעמים. כתב שד"רות זה נכתב לפני שליחותו השלישית (ראה 'שלוחי ארץ ישראל', עמ' 726).
החתומים הם רבני ירושלים: רבי יצחק קובו [חתימה וחותמת], רבי יוסף יום טוב מיוחס, רבי אליעזר סוזין ורבי בנימין מרדכי נבון.
דף. 27 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, סימני קיפול, פגעי רטיבות וקרעים. משוקמים בהדבקת נייר.

מכתב אישור קבלת כסף "חלק העוֹלֶה עבור האנשים חסידים מאנשי מדינת ווארשא הי"ו דפעה"ק ירושלם ת"ו". מרבי ישעיה ברדקי ורבי שמואל סאלאנט, מהכספים שנשלחו ע"י "השר הנכבד נשיא הארץ... משה מונטיפיורי הי"ו", מקרן עזבון הגביר המנוח לוי סאללמאן. ירושלים, תרט"ז (1856).
בחתימת ידם של ארבע מראשי עדת החסידים: רבי "פישל ל'" [לוי-רובין, ממונה "כולל פולין"], רבי "מרדכי מאיר ראבין-זאהן" [אב"ד מזריטש בפולין ודיין בירושלים, נפטר תרכ"א], רבי "דוד טביא מלאמזא" [תקס"ג-תרכ"ג, מראשי הישוב הישן בירושלים, אבי ר' יהושע יֶלִין], ורבי "ברוך בנימין זאב" [הגאון רבי וואלף ווינשטוק, תלמיד ה"חוזה מלובלין" ו"היהודי הטוב" מניישטאט, עלה לירושלים בשנת תרי"א ונתמנה לדיין בבית הדין. ידיד נפש של האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מלעלוב, נפטר בשנת תרל"ב].
שלשה מהרבנים החתומים כאן, חתומים גם על החרם נגד בתי-הספר של ההשכלה, שנכתב בסיון תרט"ז.
דף כ-13X21 ס"מ. נייר כחלחל דק, הדבקה מקורית של נייר לשמירת צבע החותמת. מצב טוב-בינוני. קמטים וכתמים קלים.

הסכם בעניין המגבית שבאה מיבשת אפריקה. נערך בין רבני וגבאי מוסדות העדה האשכנזית בירושלים: "הועד הכללי כנסת ישראל", כולל וילנא-זאמוט, ישיבת "עץ חיים" ובית החולים "ביקור חולים". ירושלים, ח' טבת תרס"ו [1906].
עשרים חותמים, ביניהם: רבי אריה ליב ראשקעס [מרבני ווילנא וירושלים], רבי אריה ליב בהרא"ד [רבי לייב דיין], רבי יואל משה סלומון, רבי יצחק אליעזר חרל"פ, רבי גדליה נחמן ברודר, רבי אליהו זאב וולפסון, רבי נחום ראגאזניצקי, רבי אשר אליעזר לעווי ועוד.
בשולי הדף הצטרפו לאישור ההסכם הגאון רבי שמואל סלנט בחותמותיו [חותמת כתב יד וחותמת רשמית] והגאון רבי "יצחק בלאזר" בחתימת ידו וחותמתו.
רבי יצחק (ר' איצל'ה) בלאזער (תקצ"ז-תרס"ז) מתלמידיו הגדולים של רבי ישראל מסלנט. מגדולי גאוני דורו וממפיצי תנועת המוסר. כיהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג ובשנים תרכ"ב-תרל"ח עמד בראש הכולל בקובנא. בשנותיו האחרונות התגורר בירושלים. מחיבוריו שו"ת פרי יצחק וספר "כוכבי אור" שהוציא יחד עם ספר "אור ישראל" מרבו הגרי"ס.
נייר מכתבים רשמי, כתוב משני צדיו. 27 ס"מ. מצב בינוני-טוב, קרעים בסימני הקיפול, משוקמים בנייר דבק. כתמים, נקבי תיוק.