ספר מנהגים לרבי אייזיק טירנא, "של כל המדינות האלו פולין ופיהם ומערהרין ואשכנז". לינעוויל, [תקס"ו 1806].
בסוף הספר נוסף החיבור "ארחות חיים" להרא"ש.
‫כד, כד-לה, לה-סח דף (דפים סג-סו אינם כרוכים כסדרן). 20 ס"מ. מצב טוב-טוב מאד. כתמים. פגמים בשדרת הכריכה.

שער לימוד, "ללמד בני יהודה קשו"ת, הנה כתובה על ספר מלמד שיח". לינעוויל, [תקס"ו 1806].
ספר עזר לתלמידים. פירוש מילים בתורה [מחולק לפרשיות] ב"לשון אשכנז" [יידיש-דייטש]. מבוסס על ספר מלמד שיח מאת ר' אליקים בן יעקב מקומארנו (אמשטרדם ת"ע), עם שינויים.
סז דף. 16 ס"מ. מצב טוב, כתמים, בלאי קל. ללא כריכה.

הדרך, חוברת א', "דרך צדיקים" – והיא דרשת פרידה של כ"ק... מוהר"ר מרדכי רוקח שליט"א הרב דקהל קדושים בילגורייא... שדרש פה בחגיגת סיום מסכת של תפארת בחורים. "דרך קדושים" - דברי קודש מהגה"ק צדיק הדור... מרן אהרן רוקח שליט"א רבינו הקדוש מבעלזא... שאמרו פה עיר הבירה בודאפעסט טרם עלותם לארץ ישראל. ערוך על ידי רבי מנחם אהרן לעבאוויטש, הרב הצעיר דק"ק טשאפ. בודפסט, י"ג שבט תש"ד (1944). מהדורה ראשונה.
לאחר שנמלטו בניסים מגיטו בוכניה, הגיעו האדמו"ר מבעלז ואחיו הרב מבילגוריי לבודפסט, שם שהו מחודש אייר תש"ג עד טבת תש"ד. בחוברת זו שיצאה לאור בי"ג שבט תש"ד (7.2.1944) נדפסה דרשת הפרידה של הרב מבילגוריי מיהדות הונגריה, בה הוא מדבר על זוועות השואה בפולין וגליציה, והצורך לעזור לפליטים מארצות אלו. בהמשך הוא מתנצל על נסיעתם לארץ ישראל, ואומר בבטחון כי הרעה לא תגיע להונגריה, ולא משום כך הם נוסעים לארץ ישראל, רק מתשוקתו לקדושת ארץ ישראל ואהבתו של אחיו הקדוש לארץ הקודש. "...מוטל עלי החוב להודיע לכם ידידים יקרים חכמי אונגארן... כי מי שהוא קרוב בסביבת אחי הגדול... שליט"א, יודע בודאי שלא במנוסה הולך... כאילו רוצה לנוס ולנסוע מכאן, רק שאיפתו ותשוקתו לעלות לאה"ק המקודשת בעשר קדושות... וירא מנוחה - שהצדיק רואה שתשרה פה לתושבי מדינה זאת מנוחה ושלוה... ואך טוב וחסד ירדוף וישיג את אחב"י בני מדינה זו. ואת הארץ... כי נעמה - מחמת כי שם שורה הנעם העליון" (עמ' יט). בהמשך החוברת מובאים דברי האדמו"ר שאמר כי נסיעתו לארץ ישראל היא זמנית על מנת לחזור, עם הסברים מאחיו הרב מבילגוריי, שעפ"י מסורת בית אבותיהם הקדושים, אין תועלת בהתיישבות בארץ ישראל טרם ביאת המשיח (עמ' כו). לאחר כעשרה ימים בכ"ג שבט (17.2.1944) יצאה לאור מהדורה נוספת של חוברת זו, בשינויים רבים בהשמטת דברים ביחס לעליה לארץ ישראל. לאחר כחודש, נדפסה בבודפסט מהדורה שלישית, עם הכיתוב "הוצאה שניה, אדר תש"ד", ואף היא "מצונזרת". לפנינו המהדורה הראשונה והנדירה, בה מובאים דברי האדמו"ר במלואם.
[2], כח עמ'. 19 ס"מ. מצב טוב, כתמים במעטפת המודפסת.

מכתב מהגאון החסיד רבי אשר זאב וורנר אב"ד טבריה, להאדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז. טבריה, תשט"ז (1956).
שאלה בעניני קבלה עמוקים, אודות מה שאחד מחסידי סלונים שעבד במחנות ההשמדה, לא מצא את עצם הלוז באֵפֶר הנשרפים שם, הי"ד. בסיום המכתב הינו חותם בשמו ובשם אמו: "אשר זאב בן דינה".
רבי אשר זאב ורנר (תרנ"ד-תשי"ח), רב גאון ומקובל מפורסם, מחסידי סלונים. יליד ירושלים, תלמיד רבי משה קלירס בישיבת "אור תורה" בטבריה. במלחמת העולם הראשונה נתגלגל לארה"ב, בה התמנה לרב בעיר פטרסון. לאחר פטירת הרב קלירס בשנת תרצ"ד, נקרא עפ"י צוואת רבו למלא את מקומו כאב"ד טבריה וראש הישיבה. היה מיודד עם רבי יהודה ליב אשלג. כיהן כרב ונשיא "פועלי אגודת ישראל" וחבר מועצת גדולי התורה.
נייר מסמכים רשמי, 18.5X21 ס"מ. מצב בינוני, בלאי ונזקי-רטיבות.