משנה תורה להרמב"ם, חלק ד', נזיקין-שופטים. [יעסניץ, תק"א 1741]. בדף הראשון רישום בעלות עתיק: "זה הקדש לכניסת מ"ו יחיא ן' מ"ו יוסף צאלח יצ"ו". הגהות רבות בגליונות הספר. רוב ההגהות הנן מכותב אחר מחכמי תימן, אך חלקן בכתב-ידו של רבי יחיא צאלח, ההגהות בדף שלפני הספר אף הן בכתב ידו של המהרי"ץ.
רבינו יחיא צלאח - המהרי"ץ (תקס"ד-תרי"ט, אוצר הרבנים 9119), גדול רבני תימן במאה ה-18, מגדולי הפוסקים האחרונים. בהיותו בן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו.
(חסר שער) קלה, קלח-קנד; קנז, [1] דף. 34.5 ס"מ. מצב בינוני, כתמים, בלאי ופגעי עש. ללא כריכה.
מצורף אישור מומחה על זיהוי כת"י ההגהות.

עשרים וארבעה קמיעות כתובים ביד ואחד מודפס. [תימן, המחצית הראשונה של המאה ה-20].
קמיעות שונים לשמירה, להגנה, לזיווג ולעניינים שונים (רובם מגולגלים). האוסף כולל תריסר קמיעות כתובים ביד, בלא מילוי השם, שנוסחם "תנו אהבה בלב – בת --, לאהבת – בן --, אהבה בכל לבה ובכל נפשה ובכל מאודה...". בקמיע אחר נכתב "אני מבקש שאשתי --- ובניַ ובנותי ישמעו לי לכל אשר אומר להם". בקמיעות רבים נזכר שמו של רבי שלום שבזי. שני קמיעות קשורים בחוט. מצורף קמיע נוסף, על נייר חום שביר (עם קרעים רבים). גודל ומצב משתנים.