ספר בית הבחירה להמאירי, נדרים סוטה ונזיר. ליוורנו, תקנ"ה 1795. מהספרים הראשונים שיצאו לאור הדפוס, מתורתו של רבינו מנחם המאירי.
בראש השער הקדשה עצמית בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "יעקב בלאאמ"ו מוהר"ר זלמן פוזנא ז"ל" שקיבל את הספר "במתנה גמורה מאת הגביר והנגיד כ"ה שמעון המכונה וואלף באראן פון רוטשילד", בשנת תר"ד (1844).
הגאון רבי יעקב פוזנא (תקל"ב-תר"ט), דיין בפרנקפורט דמיין, שכיהן עוד בבית דינו של בעל ה"הפלאה" ובנו בעל "מחנה לוי". בן רבי יקותיאל זלמן פוזנא דיין באופיבאך ואב"ד פרידברג (נפטר תקנ"ג). בנו הוא רבי אליעזר פוזנא רב בחברת קלויס בפפד"מ (תקס"ג-תרכ"ו) ונכדו הוא רבי גרשון פוזנא שכיהן כחמישים שנה כדיין בפרנקפורט. שושלת רבני משפחת פוזן שתחלתה בגדולי אשכנז נמשכת עד היום הזה, ומצאצאיו מכהנים עד היום כרבנים, בארץ ישראל בארה"ב ובאירופה.
בהלוויתו של רבי יעקב פוזנא, התערב וועד הקהילה בעיר פרנקפורט, וסירב לתת לרבנים שלחמו בריפורמה, להספידו בבית הקברות. בעקבות כך, משפחת פוזן היתה היוזמת להקמת הקהלה החרדית העצמאית של הרש"ר הירש בעיר. פעולה זו נעשתה במימונו של הברון וואלף רוטשילד, שהיה יהודי ירא שמים מנכבדי קהלת פרנקפורט דמיין.
8, קכט, [2] דף. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים, דפים מנותקים, מעט נזקי עש, כריכה קרועה ומנותקת.

הגדה של פסח, ברכת השיר, עם פירושי רבי אריה ליב צינץ. ווארשא, [תרמ"ב] 1882.
בעמוד השער ובדף האחרון כיתובים וחתימות בכת"י מסולסל וילדותי, של רבי מנחם זעמבא: "הק' מנחם זעמבא מפ"ק ווארשא"; "מנחם במור"א ז"ל [=בן מורנו רבי אלעזר זכרונו לברכה] נ"ר [=נכד רבי] אברהם נ"י זעמבא".
הגאון רבי מנחם זֶמְבָּא (תרמ"ג-נספה בשואה תש"ג), נולד בוורשא לאביו רבי אלעזר, התייתם בהיותו כבן תשע וגדל בבית סבו רבי אברהם זעמבא. מילדותו נודע כעילוי ולמדן מופלג. עסק בתורה בבתי המדרשות בוורשא, בהם העמיד תלמידים רבים. היה המפורסם שבגאוני פולין בדורו, מראשי "מועצת גדולי התורה" בפולין וחבר "ועד הרבנים" בוורשה. כל גדולי ליטא ופולין עמדו על גדולתו הלמדנית כאחד מגדולי הדור. נספה ב"מרד גטו וורשא" בפסח 1943. מחיבוריו "תוצאות חיים", "זרע אברהם" ועוד, רוב חידושי תורתו אבדו בשואה.
נו דף, 20.5 ס"מ. נייר יבש, מצב בינוני, כתמים ופגימות. בדף אחרון קרעים והדבקות גסות. כריכה משופשפת.
מהדורה לא ידועה ביבליוגרפית. דפוס נוסף של מהדורת תרמ"א 1880, אולם מעבר לשער אישור צנזור מתאריך 14 בינואר 1882. ב"אוצר ההגדות" מס' 1577-1579 מופיעות שלש מהדורות שנדפסו בשנת 1880 עם אישורי צנזור מ-1880, אולם ההגדה שלפנינו עם האישור משנת 1882 לא נרשמה.

ספר אם למסורות, על עניני מסורות כתיבת התורה, מרבי אריה ליב חריף. וספר זכרון ירושלים מנכדו רבי שניאור זלמן ב"ר מנחם מענדיל (מנדלוביץ). ירושלים, תרל"ו (1876).
ספר זכרון ירושלים עם שער נפרד, על ידיעת הארץ, סקירה על הקהילות, בתי החסד והמקומות הקדושים
בא"י, רשימות הנדיבים בכל הארצות והדפסי ציורים רבים של מקומות הקדושים בא"י.
הקדשה נאה בבקשה לגביר "שיעזרני לחופת בני בן זקונים", בחתימת וחותמת המחבר (הכותב את ההקדשה בכתב ספרדי וחותם כספרדי "שניאור זלמן ח"ר מנחם ס"ט"),.
טז דף; כח דף 20 ס"מ. מצב טוב. נקבי עש זעירים. כריכת קרטון עם גב בד.
ש' הלוי 266.

חמשה חומשי תורה. עם פירוש תורת גבריאל, מאת רבי גבריאל זאב מרגליות, ירושלים-ניו יורק, תר"ע-תרפ"ו 1910-1926. שערים צבעוניים.
בראש כרך בראשית הקדשה ארוכה משנת תרפ"ב בכת"י וחתימת המחבר, הגאון רבי גבריאל זאב מרגליות (תר"ח-תרצ"ה, אוצר הרבנים 4305) חתנו של הצדיק המפורסם רבי נחומק'ה מהורודנא. מגדולי הדרשנים בדורו ומגדולי רבני ארה"ב. בשנת תרפ"ד הקים ארגון רבנים עצמאי בשם "כנסת הרבנים האורטודקסיים".
5 כרכים, 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים.

ספר טיב קידושין, על שו"ע אבן העזר הלכות קידושין, להגאון רבי אריה ליב צינץ. ווארשא, תרט"ז 1856. מהדורה ראשונה.
חתימות שונות, חותמות של ה"ביבליותיקה של כולל קאוונא". בדף האחרון חתימה בכתב ידו של הגאון רבי "צבי הירש ראבינאוויץ מקאוונא בהגאון מ' יצחק אלחנן נ"י".
הגאון רבי צבי הירש רבינוביץ ספקטור-רבינוביץ (תר"ח-תר"ע), בנו הגדול של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור רבה של קובנה. כיהן ברבנות מיטווי (קורלנד) וכמו"צ ומגיד בווילנא. לאחר פטירת אביו עלה על כסאו ברבנות קובנה ובראשות ה"כולל" בעיר. היה מראשי מנהיגי היהדות במדינה ונודע כאחד מגדולי דורו.
[1], ל, לג-צט, [1] דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כריכה קרועה ומנותקת.