* מכתב האדמו"ר רבי יעקב הלברשטאם מטשאקאווא. ניו יורק, תש"ג [1943]. מכתב ארוך בכת"י, כתוב משני צידיו.
* מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי ישראל הלברשטאם מזמיגראד, אל הרב שמואל שדרוביצקי [יו"ר אגו"י בת"א]. ירושלים, כסליו תש"ה [1944]. מכונת כתיבה ומספר שורות בכת"י וחתימתו.
* מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה הלברשטאם, אל הרב שמואל שדרוביצקי. ירושלים, תשט"ז [1956]. גלויית דואר.
האחים בני האדמו"ר רבי סיני הלברשטאם מזמיגראד: רבי ישראל הלברשטאם (תרע"א-תשמ"א) האדמו"ר מזמיגראד ורבי יעקב הלברשטאם האדמו"ר מטשאקאווא (תרס"ב-תשכ"ח). בנו של רבי יעקב היה הגאון רבי משה הלברשטאם זצ"ל (תרצ"ב-תשס"ב) ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
גודל משתנה, מצב כללי טוב, חורי תיוק.

מכתב ארוך בכת"י וחתימת האדמו"ר רבי "דוד משה ראזענבוים בן לאותו צדיק זצללה"ה מקרעטשניף". מאנטע-קאטונו (איטליה), תשכ"ד (1964).
במכתב המלא מתחילתו לסופו באיחולי ברכות וישועות, הוא מספר על שהותו בהרי האלפים לצורכי רפואה.
האדמו"ר רבי דוד משה רוזנבוים (תרפ"ה-תשכ"ט), בן האדמו"ר רבי אליעזר זאב מקרטשניף. עלה לארץ לאחר השואה והתיישב בעיר רחובות. נודע לאיש מופת וביתו היה מוקד לעליה המונית של יהודים רבים, שפנו אליו לבקשת עצות וברכות, בעיקר בעניני רפואה ופרנסה. נשא על לבו הטהור את צרכי הכלל והפרט, והדבר ניכר גם במכתב שופע הברכות שלפנינו.
דף 25 ס"מ. כ-20 שורות בכתב ידו. נייר דק, מצב טוב.

ספר שאלות ותשובות, השייכות לטור אבן העזר, מאת רבי חיים שבתי [מהרח"ש]. שאלוניקי, תי"א [1651].
העותק האישי של רבינו האור החיים הקדוש, שניתן לו כ"משלוח מנות" מהחכם רבי שמעיה מאימראן, כפי שעולה מהקדשה משנת תפ"ח (1728) בכתב ידו של רבי שמעיה מאימראן שמופיעה בדף שאחרי השער:
"הועל קדם חד מן קדמיה ה"ה החכם השלם הותיק גזע ישישים בנן של קדושים אוהב טהור לב ביום פורים משנת פת"ח אהל מועד לפ"ק לקיומי ביה מצות שלוח מנות ה"ה ידידנו כמוה"ר חיים ן' עטר נר"ו לא יכבה, מאת נרצע לאהבתו שמעיה מאימראן ס"ט".
כותב ההקדשה הוא רבי שמעיה מאימראן מחכמי וקציני העיר מכנאס, חותנו של רבי חביב טולידאנו, מרבני מכנאס (רבו של הרב המשבי"ר. ראה חומר מצורף). למיטב ידיעתנו שהה רבינו ה"אור החיים" באותם שנים במכנאס. סבו, רבי חיים בן עטר הזקן, נפטר כבר בשנת תפ"א, ומכאן שההקדשה שלפנינו נכתבה לכבוד רבינו ה"אור החיים" ולא לכבוד סבו, ומן הסתם ניתנה לו ביום הפורים תפ"ח.
רבינו חיים בן עטר (תנ"ו-תק"ג), המכונה בפי כל "האור החיים הקדוש" על שם חיבורו המפורסם, מגדולי מאוריה של יהדות המערב וארץ ישראל. נולד בעיר סאלי שבמרוקו והתחנך על ברכי סבו רבי חיים בן עטר הזקן, שעל שמו נקרא. בנערותו נדד עם משפחתו מעיר הולדתו לעיר מכנאס. אז החל לזרוח אור תורתו בדרשותיו לרבים מדי בוקר וערב, ושמו נודע כאיש קדוש ובעל מופת. בשנת תצ"ב נדפסו באמשטרדם חידושיו על הש"ס, בספרו 'חפץ ה'. בשנת תצ"ח עזב את מרוקו ועבר דרך אלג'יר ואיטליה בדרכו לארץ ישראל. בהיותו באיטליה הדפיס את חיבורו המפורסם 'אור החיים' על התורה. בשנת תק"א עלה לארץ ישראל עם קבוצת תלמידים, התיישב תחילה בעכו ובפקיעין ולאחר זמן קצר עבר לירושלים והקים בה את ישיבתו. בין התלמידים שהסתופפו בצילו היה גם הגאון החיד"א שמזכירו בספריו פעמים רבות בהערצה רבה [ב'שם הגדולים' כתב: "ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמתה ועיני ראו גדולת תורתו עוקר הרי הרים וקדושתו הפלא ופלא" וב'ככר לאדן' כותב עליו: "ואני ראיתי להרב המופלא חסידא קדישא כמהר"ר חיים ן' עטר זלה"ה שהתענה ג' ימים קודם פורים רצופים לילה ויום...", וכהנה עוד רבות]. מסופר כי מלבד ישיבתו הידועה היתה לו גם ישיבה נסתרת ללימודי חכמת הסוד, וכי הבעש"ט סיפר על קיומה לגיסו רבי גרשון מקיטוב לפני עלייתו לארץ ישראל, ואמר לו שישתדל להימנות בין תלמידיה.
ספרו 'אור החיים' על התורה התקבל בכל תפוצות ישראל, גדולי החסידות אמרו כי דרגתו כדרגת ספר הזוהר שבכוחו לטהר את הנשמה. תלמידו החיד"א מביא את המנהג החסידי ללמוד בליל שבת בספרו הקדוש: "ושמענו כי עתה בפולניא הם מחשיבים אותו הרבה, ונדפס עוד שני פעמים, ונתעורר זה על ידי שהרב החסיד מהר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר".
גדולי החסידות הפליגו מאד בקדושתו של רבינו האור החיים הקדוש. הבעש"ט אמר עליו כי בכל לילה שומע תורה מפי הקב"ה וכי "היה מיורדי המרכבה וגלוי נשמות ומדריגת רוח הקודש אמיתי". ואמר עוד כי בשעה שעושה עליית נשמה בכל לילה רואה כי מכל הצדיקים רק רבי חיים בן עטר מקדימו בעלייתו למעלה וכמה שמשתדל ומזדרז אינו מצליח להקדימו. מסופר כי ניסיונו של הבעל שם טוב לעלות ארצה היה בעקבות רצונו לפגוש ברבי חיים בן עטר, שהיה "ניצוץ של משיח", ולהביא על ידי כך את הגאולה. סיפורי מופת רבים נכתבו עליו, על נפלאות וישועות שנושעו על ידו בחייו ובמותו.
[2], ריט דף (ללא דפי המפתחות רכ-רכב). מצב טוב-בינוני. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני.
פגעי עש ובלאי, מעט כתמים, 12 דף אחרונים קרועים בפינה השמאלית-עליונה, עם פגיעה בטקסט. מספר דפים חתוכים בשוליים על גבול הטקסט. כריכה בלויה.

ספר ירך יעקב, דרושים. כוכב מיעקב, על הש"ס. מרבי יעקב פיתוסי, ליוורנו, תר"ב 1842.
בראש השער הקדשה בכתב ידו וחתימתו של רבי ישועה בסיס: "על ידי ח"מ זכיה לקטנים הני יתמי מהרב המחבר זלה"ה, מנחה היא להגביר הנעלה המשכיל הנבון כמה"ר [- השם קרוע - ]. ע"ה ישועה בסיס ס"ט" – הגאון והמקובל הקדוש רבי ישועה בסיס (תקל"ג-תר"ך), מגדולי חכמי תוניס, כיהן כראב"ד תוניס ובי"ג שנותיו האחרונות כיהן במשרת הרב הראשי לתוניסיה. נודע בפקחותו הרבה ונתפרסם כפועל ישועות. מעשי פלא וסיפורים רבים נתפרסמו אודות פקחותו ומעשי ניסים ופלא ("מוכר ההדסים המעופף", ועוד. ראה חומר מצורף).
[3], קיז, [4] דף. 30 ס"מ. מצב בינוני, כתמים ובלאי, חור בדף השער, סימונים שונים בכת"י בגליונות הספר. כריכה בלויה.