מכירה 30 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
- (-) Remove in filter in
- דפוסי (34) Apply דפוסי filter
- and (34) Apply and filter
- book (34) Apply book filter
- print (34) Apply print filter
- וזיטומיר (25) Apply וזיטומיר filter
- סלאוויטא (25) Apply סלאוויטא filter
- slavita (25) Apply slavita filter
- zhitomir (25) Apply zhitomir filter
- באירופה (9) Apply באירופה filter
- שואה (9) Apply שואה filter
- שארית (9) Apply שארית filter
- ירושלים (9) Apply ירושלים filter
- ובמזרח (9) Apply ובמזרח filter
- הרחוק (9) Apply הרחוק filter
- הפליטה (9) Apply הפליטה filter
- שואה, (9) Apply שואה, filter
- east (9) Apply east filter
- erit (9) Apply erit filter
- europ (9) Apply europ filter
- far (9) Apply far filter
- hapleita (9) Apply hapleita filter
- holocaust (9) Apply holocaust filter
- holocaust, (9) Apply holocaust, filter
- jerusalem (9) Apply jerusalem filter
- she (9) Apply she filter
- she'erit (9) Apply she'erit filter
- sheerit (9) Apply sheerit filter
- the (9) Apply the filter
מציג 37 - 43 of 43
מכירה 30 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
6.3.2013
פתיחה: $250
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
מכתב היסטורי מתקופת השואה, בכת"י וחתימת רבי יצחק מאיר הכהן לוין, (י"א חשון תש"ג, 22 בנובמבר 1942).
במכתב מספר על "היסורים של עמנו, בערי הגעטא שבפולין", בהמשך כותב "כי שמעתי היום ממש, דברים מבהילים שאי אפשר לשומעם וקשה עד מאד להאמין בם. כמו למשל שיש שני בתי חרושת ר"ל, להרוג אנשים ולהוציא שמנם מגופותיהם ולכתוש העצמות". הוא ממשיך וכותב "שהיהודים מבלגיה הולנד וגרמניה ממש מובלים לשחוט ולהרוג. מווארשא ר"ל 100,000 אנשים באופן כזה, מלובלין 50,000 ואשר ברוסיא לא הניחו לחיות אף אחד".
הוא כותב: "...היטלר נתן צו כנראה, ממש ח"ו לעשות השמדה גמורה ח"ו ביהודי אייראפע. מובן שהכל בערפל, והכל רק שמועות. אבל ישנם לדאבוננו סימנים על כ"ז".
רבי יצחק מאיר הכהן לוין (תרנ"ד-תשל"א), מנהיג "אגודת ישראל העולמית" בפולין ובארץ-ישראל, חתנו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי מגור. עלה לארץ בשנת 1940, ניהל את עניני היהדות החרדית מול השלטונות בתקופת הקמת המדינה, חתם על מגילת העצמאות וכיהן כשר בממשלות הראשונות.
2 עמ', 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קמטים.
במכתב מספר על "היסורים של עמנו, בערי הגעטא שבפולין", בהמשך כותב "כי שמעתי היום ממש, דברים מבהילים שאי אפשר לשומעם וקשה עד מאד להאמין בם. כמו למשל שיש שני בתי חרושת ר"ל, להרוג אנשים ולהוציא שמנם מגופותיהם ולכתוש העצמות". הוא ממשיך וכותב "שהיהודים מבלגיה הולנד וגרמניה ממש מובלים לשחוט ולהרוג. מווארשא ר"ל 100,000 אנשים באופן כזה, מלובלין 50,000 ואשר ברוסיא לא הניחו לחיות אף אחד".
הוא כותב: "...היטלר נתן צו כנראה, ממש ח"ו לעשות השמדה גמורה ח"ו ביהודי אייראפע. מובן שהכל בערפל, והכל רק שמועות. אבל ישנם לדאבוננו סימנים על כ"ז".
רבי יצחק מאיר הכהן לוין (תרנ"ד-תשל"א), מנהיג "אגודת ישראל העולמית" בפולין ובארץ-ישראל, חתנו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי מגור. עלה לארץ בשנת 1940, ניהל את עניני היהדות החרדית מול השלטונות בתקופת הקמת המדינה, חתם על מגילת העצמאות וכיהן כשר בממשלות הראשונות.
2 עמ', 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קמטים.
קטגוריה
שואה, שארית הפליטה באירופה ובמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 30 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
6.3.2013
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
דף כת"י, עם רישומים ילדותיים של פסוקי צידוק הדין וקידוש השם: "חטאנו צורנו סלח לנו יוצרנו, שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד... ד' הוא האלקים...". מעליהם משפט לא ברור ביידיש ושם ילדה: "מרים גיטעל האללענדער-הלבערשטאם בארדיוב". מעבר לדף רישומים נוספים [אימוני כתיבה?] עם השם "מנחם מענדיל האללענדער" [כנראה שם אחיה של גיטה].
הילדה גיטה הלברשטם-הולנדר הי"ד מברדיוב. בתו של רבי יוסף שמואל שמעלקא ארליך-הולנדר אב"ד בריגליץ ובברדיוב, בנו של האדמו"ר רבי יהודה מנירדהאזא. אמה, מרת חיה רבקה היתה בת רבי נפתלי צבי אונגר מברדיוב, בן רבי משה אליקים בריעה אב"ד דאמבראוווא. הזוג ושמונת ילדיהם נתפסו על ידי הנאצים בעיר נייטרה ונשלחו לשריפה באושוויץ ביום א' דסוכות תש"ה (1944). גיטה נרצחה אז בהיותה כבת תשע, יחד עם הוריה ואחיה. רק שתים מאחיותיה הצליחו לשרוד [ראה חומר מצורף].
19 ס"מ. מצב בינוני, קרעים גסים, קמטים וכתמים.
הילדה גיטה הלברשטם-הולנדר הי"ד מברדיוב. בתו של רבי יוסף שמואל שמעלקא ארליך-הולנדר אב"ד בריגליץ ובברדיוב, בנו של האדמו"ר רבי יהודה מנירדהאזא. אמה, מרת חיה רבקה היתה בת רבי נפתלי צבי אונגר מברדיוב, בן רבי משה אליקים בריעה אב"ד דאמבראוווא. הזוג ושמונת ילדיהם נתפסו על ידי הנאצים בעיר נייטרה ונשלחו לשריפה באושוויץ ביום א' דסוכות תש"ה (1944). גיטה נרצחה אז בהיותה כבת תשע, יחד עם הוריה ואחיה. רק שתים מאחיותיה הצליחו לשרוד [ראה חומר מצורף].
19 ס"מ. מצב בינוני, קרעים גסים, קמטים וכתמים.
קטגוריה
שואה, שארית הפליטה באירופה ובמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 30 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
6.3.2013
פתיחה: $300
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
* מכתבים מרבי ישראל משה אלעווסקי. צעללע, תש"ו-תש"ט 1946-1949. * מכתבים מהרב אביעזר בורשטיין, פעלדפינג, תש"ו 1945-1946. * מכתבים מרבי יהושע אהרנזאהן אב"ד סאניק ומוועד "אגודת ישראל", זאלצבורג, תש"ו-תש"ח 1946-1947. * ועוד.
11 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
11 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
שואה, שארית הפליטה באירופה ובמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 30 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
6.3.2013
פתיחה: $200
נמכר ב: $450
כולל עמלת קונה
מכתב רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב, אל רבי חיים ליב לרנר מניו-יורק. [בראשוב], שנת "מחיית עמלק לפ"ק" [תש"ח 1948].
מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו, ובו פרטים רבים על חייו ומצב הקהילות ברומניה לאחר השואה, בירור על סידורי הכשרות באמריקה ובקשה שידאגו לו בשל מצבו הכלכלי הקשה. בתוך הדברים מספר כי התבקש לכהן כנשיא ה"ועד הפועל" ורב ראשי ברומניה "להיות עינא פקיחא על הקהלות החרבות" ולא סירב "כי אולי לזה הותירני השי"ת בחיים". המכתב מתייחס גם למלחמת העצמאות בארץ ישראל, שהיתה אז בעיצומה, ובין היתר מנסה הרב שפרבר לברר אם נכונה השמועה "אשר הגה"צ מגור שליט"א וגם הרה"ג מחוסט [=מהרי"ץ דושינסקי] הדרים בירושלים עיה"ק תובב"א נוסעים משם לארצות הברית עד יעבור זעם".
רבי דוד שפרבר - הגאון מבראשוב (תרל"ה-תשכ"ב, אוצר הרבנים 5075), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי וויזניץ. תלמיד הגאון רבי מאיר אריק. משנת תרס"ח כיהן ברבנות ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד" וחיבורים בכל חלקי התורה. פעל רבות בתקופת השואה למען יהודי אירופה, והתפרסם בהיתרי עגונות שהתיר לאחר השואה. בשנת תש"ט עלה לא"י והיה מראשי "מועצת גדולי התורה".
30 ס"מ. מצב בינוני, קרעים בסימני הקיפול.
מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו, ובו פרטים רבים על חייו ומצב הקהילות ברומניה לאחר השואה, בירור על סידורי הכשרות באמריקה ובקשה שידאגו לו בשל מצבו הכלכלי הקשה. בתוך הדברים מספר כי התבקש לכהן כנשיא ה"ועד הפועל" ורב ראשי ברומניה "להיות עינא פקיחא על הקהלות החרבות" ולא סירב "כי אולי לזה הותירני השי"ת בחיים". המכתב מתייחס גם למלחמת העצמאות בארץ ישראל, שהיתה אז בעיצומה, ובין היתר מנסה הרב שפרבר לברר אם נכונה השמועה "אשר הגה"צ מגור שליט"א וגם הרה"ג מחוסט [=מהרי"ץ דושינסקי] הדרים בירושלים עיה"ק תובב"א נוסעים משם לארצות הברית עד יעבור זעם".
רבי דוד שפרבר - הגאון מבראשוב (תרל"ה-תשכ"ב, אוצר הרבנים 5075), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי וויזניץ. תלמיד הגאון רבי מאיר אריק. משנת תרס"ח כיהן ברבנות ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד" וחיבורים בכל חלקי התורה. פעל רבות בתקופת השואה למען יהודי אירופה, והתפרסם בהיתרי עגונות שהתיר לאחר השואה. בשנת תש"ט עלה לא"י והיה מראשי "מועצת גדולי התורה".
30 ס"מ. מצב בינוני, קרעים בסימני הקיפול.
קטגוריה
שואה, שארית הפליטה באירופה ובמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 30 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
6.3.2013
פתיחה: $1,400
נמכר ב: $4,500
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבים ומסמכים בלתי-ידועים, מפליטי השואה ובני הישיבות במזרח הרחוק. תש"א-תש"ו 1941-1946.
אחד מפלאי השרדותו של עם ישראל ולומדי התורה, היה במנוסתם של אלפי יהודים, שברחו בשנת תש"א מליטא העצמאית ליפן, באמצעות הרכבת הטרנס-סיבירית לנמל וולדיווסטוק ומשם הפליגו באניות דרך ים יפן, לקובה בירת יפן. רק חלק מהפליטים הצליחו להמשיך לארה"ב ולארץ-ישראל, ושאר הפליטים נותרו ביפן. הממשלה היפנית שמלכתחילה רק אישרה ויזות מעבר בארצה בדרך לארצות אחרות, לא ראתה בעין יפה את בואם של אלפי הפליטים והגלתה את שאר הפליטים לערים שנחאי וחרבין שבסין [שהיו אז תחת שלטון יפן], שם שהו עד שנת תש"ו, לאחר סיום המלחמה העולמית.
באוסף שלפנינו, מכתבים מקובה רובם בעניני השגת ויזות לארה"ב סרטיפיקאטים לארץ-ישראל. ומכתבים ומסמכים שונים מקובה ומשנחאי.
* מכתבים מ"הקהלה העברית האשכנזית דשנגהאי", מבית הכנסת "אהל משה" בשנחאי ומ"הקהלה העברית בחרבין".* מכתבים מרבי שמואל שצ'דרוביצקי, מסינגפור קובה ושנחאיי. ומכתבים אליו. [הרב שמואל שצ'דרוביצקי, הרב מביאליסטוק, נשלח למזרח הרחוק בשליחות הצלה, מטעם אגודת ישראל וארגון הרבנים יוצאי פולין, לטפל בעניני הפליטים במזרח הרחוק, בתור נציג הסוכנות היהודית והממשלה הפולנית הגולה]. * פרוטוקולים בכת"י של ישיבות- וועד-עזרה בעניני הצלה שהתנהלו בקובה, בהשתתפות רבי שמואל שצ'דרוביצקי. * אישור עם תמונה, של הרב שמחה עלברג; מכתב ממנו ומברקי ברכה לחתונתו מחבריו בישיבת מיר שבשנחאי. * רשימת תלמידי ישיבת ליובאוויטש "תומכי תמימים", שהגיעו לקובה, ומכתב מרבי שמריה גור אריה [חתן אדמו"ר הריי"צ] בענין זה. * רשימת תלמידי ישיבת ראדין, על נייר מסמכים של ישיבת חפץ-חיים בארה"ב. * מכתבים שונים מקובה ומשנחאי ומכתבים שנשלחו לשם. * ועוד.
כ-30 פריטים, גודל ומצב משתנה.
אחד מפלאי השרדותו של עם ישראל ולומדי התורה, היה במנוסתם של אלפי יהודים, שברחו בשנת תש"א מליטא העצמאית ליפן, באמצעות הרכבת הטרנס-סיבירית לנמל וולדיווסטוק ומשם הפליגו באניות דרך ים יפן, לקובה בירת יפן. רק חלק מהפליטים הצליחו להמשיך לארה"ב ולארץ-ישראל, ושאר הפליטים נותרו ביפן. הממשלה היפנית שמלכתחילה רק אישרה ויזות מעבר בארצה בדרך לארצות אחרות, לא ראתה בעין יפה את בואם של אלפי הפליטים והגלתה את שאר הפליטים לערים שנחאי וחרבין שבסין [שהיו אז תחת שלטון יפן], שם שהו עד שנת תש"ו, לאחר סיום המלחמה העולמית.
באוסף שלפנינו, מכתבים מקובה רובם בעניני השגת ויזות לארה"ב סרטיפיקאטים לארץ-ישראל. ומכתבים ומסמכים שונים מקובה ומשנחאי.
* מכתבים מ"הקהלה העברית האשכנזית דשנגהאי", מבית הכנסת "אהל משה" בשנחאי ומ"הקהלה העברית בחרבין".* מכתבים מרבי שמואל שצ'דרוביצקי, מסינגפור קובה ושנחאיי. ומכתבים אליו. [הרב שמואל שצ'דרוביצקי, הרב מביאליסטוק, נשלח למזרח הרחוק בשליחות הצלה, מטעם אגודת ישראל וארגון הרבנים יוצאי פולין, לטפל בעניני הפליטים במזרח הרחוק, בתור נציג הסוכנות היהודית והממשלה הפולנית הגולה]. * פרוטוקולים בכת"י של ישיבות- וועד-עזרה בעניני הצלה שהתנהלו בקובה, בהשתתפות רבי שמואל שצ'דרוביצקי. * אישור עם תמונה, של הרב שמחה עלברג; מכתב ממנו ומברקי ברכה לחתונתו מחבריו בישיבת מיר שבשנחאי. * רשימת תלמידי ישיבת ליובאוויטש "תומכי תמימים", שהגיעו לקובה, ומכתב מרבי שמריה גור אריה [חתן אדמו"ר הריי"צ] בענין זה. * רשימת תלמידי ישיבת ראדין, על נייר מסמכים של ישיבת חפץ-חיים בארה"ב. * מכתבים שונים מקובה ומשנחאי ומכתבים שנשלחו לשם. * ועוד.
כ-30 פריטים, גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
שואה, שארית הפליטה באירופה ובמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 30 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
6.3.2013
פתיחה: $300
נמכר ב: $425
כולל עמלת קונה
צרור מכתבים שנשלחו אל הרב אנשיל וויינהויז, מאת חבריו תלמידי ישיבת מיר, קוֹבֶּה (יפן), תש"א 1941.
לפי הנראה מתוכן המכתבים, הגיע הבחור אנשיל וויינהויז ישירות לשנחאיי, וחבריו שהיו עם אשרת מעבר דרך יפן, מספרים לו מהנעשה והנשמע בישיבה ובהשתדלויות להשיג אישורי-כניסה לארה"ב.
* מכתב ארוך מהבחור קלמן ליכטנשטיין [לימים רב בארה"ב], המתאר את הנעשה בישיבה, והוראות פעולה לטובת עניני הישיבה, בבית הרב אשכנזי בשנחאיי. * מכתב מהבחור משה בונם פירוטינסקי [לימים רב בארה"ב, מחבר "ספר הברית" על הלכות מילה], המספר כי הוא מקצר בכתיבתו "כי העת דוחק, דעוסק אני כעת בסוגיות החמורות ביבמות". * שני מכתבים ארוכים מבחור בשם "אנשל", הכותב על עניני הישיבה וההשתדלויות להשיג וויזות לארה"ב, וסירובן של השלטונות האמריקאים והשגריר בקובה לעזור לפליטים. הוא מספר כי ר' חיים [שמואלביץ] אומר שיעורים ור' יחזקאל [לווינשטיין] אומר "ענינים" [=שיחות מוסר], ובשיחות הוא עושה תעמולה כי יסעו לשנחאיי. הוא מדווח ומצטט דיאלוג נוקב בין ר' חיים לשגריר ארה"ב בקובה, שלא נותן שום ויזות לפליטים, ורק השגריר ביוקוהמה הצליח להשיג קצת ויזות. הוא מדווח לו גם על המדיניות של שלטונות ההגירה בארה"ב, לא לתת בכלל ויזות למי שמשפחתו נמצאת תחת הכיבוש הגרמני והרוסי, מחששות של ריגול... [החלטה טראגית, שמנעה מהרבה פליטי חרב ההשמדה למצוא מקום הצלה מהשואה].
בישיבת מיר בשנחאיי למדו שני בחורים בשם "אנשיל וויינהויז". כפי הנראה שני המכתבים נכתבו מ"אנשיל" וויינהויז, ל"אנשיל וויינהויז" השני. לאחר המלחמה הגיע אחד מהם לבני ברק, עסק בהרבצת תורה ונפטר בשנת תשל"ח, השני [תלמיד רבי ברוך בער בישיבת קמניץ] הגיע לארה"ב וכיהן בה ברבנות, שם נפטר לפני כארבע שנים.
4 מכתבים, 8 עמ', גודל ומצב משתנים.
לפי הנראה מתוכן המכתבים, הגיע הבחור אנשיל וויינהויז ישירות לשנחאיי, וחבריו שהיו עם אשרת מעבר דרך יפן, מספרים לו מהנעשה והנשמע בישיבה ובהשתדלויות להשיג אישורי-כניסה לארה"ב.
* מכתב ארוך מהבחור קלמן ליכטנשטיין [לימים רב בארה"ב], המתאר את הנעשה בישיבה, והוראות פעולה לטובת עניני הישיבה, בבית הרב אשכנזי בשנחאיי. * מכתב מהבחור משה בונם פירוטינסקי [לימים רב בארה"ב, מחבר "ספר הברית" על הלכות מילה], המספר כי הוא מקצר בכתיבתו "כי העת דוחק, דעוסק אני כעת בסוגיות החמורות ביבמות". * שני מכתבים ארוכים מבחור בשם "אנשל", הכותב על עניני הישיבה וההשתדלויות להשיג וויזות לארה"ב, וסירובן של השלטונות האמריקאים והשגריר בקובה לעזור לפליטים. הוא מספר כי ר' חיים [שמואלביץ] אומר שיעורים ור' יחזקאל [לווינשטיין] אומר "ענינים" [=שיחות מוסר], ובשיחות הוא עושה תעמולה כי יסעו לשנחאיי. הוא מדווח ומצטט דיאלוג נוקב בין ר' חיים לשגריר ארה"ב בקובה, שלא נותן שום ויזות לפליטים, ורק השגריר ביוקוהמה הצליח להשיג קצת ויזות. הוא מדווח לו גם על המדיניות של שלטונות ההגירה בארה"ב, לא לתת בכלל ויזות למי שמשפחתו נמצאת תחת הכיבוש הגרמני והרוסי, מחששות של ריגול... [החלטה טראגית, שמנעה מהרבה פליטי חרב ההשמדה למצוא מקום הצלה מהשואה].
בישיבת מיר בשנחאיי למדו שני בחורים בשם "אנשיל וויינהויז". כפי הנראה שני המכתבים נכתבו מ"אנשיל" וויינהויז, ל"אנשיל וויינהויז" השני. לאחר המלחמה הגיע אחד מהם לבני ברק, עסק בהרבצת תורה ונפטר בשנת תשל"ח, השני [תלמיד רבי ברוך בער בישיבת קמניץ] הגיע לארה"ב וכיהן בה ברבנות, שם נפטר לפני כארבע שנים.
4 מכתבים, 8 עמ', גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
שואה, שארית הפליטה באירופה ובמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 30 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
6.3.2013
פתיחה: $500
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
צרור מכתבים, מרבי "שמעון קאליש בההקו"ט זצ"ל זי"ע מווארקא", ומכתבים אחרים בנוגע אליו מאחותו "יוטא טשעפניק" ועסקנים בארה"ב. שנחאי, תש"א-תש"ו.
במכתבים משנת תש"א, שנכתבו לאחר הגיעו לשנחאי, מתלונן הכותב על מצבו הקשה וקורא לעזרה בהשגת ויזה לארה"ב. במכתבים משנת תש"ו הוא פונה לחסידים תלמידי אביו זצ"ל בדברי חיזוק ובתוך הדברים הוא מביא דברי תורה וחסידות מ"אדמורנ"ו אחי הר' ר' חיים שמחה בונם שליט"א" מווארשא [באותו זמן הוא עוד לא ידע כי אחיו כבר נספה בשואה].
הרה"צ רבי שמעון קאליש, בן האדמו"ר מווארקא רבי אברהם משה מפאלניץ (ראה אודותיו בפריט 307) ונכד האדמו"ר רבי שמחה בונם מאוטווצק. תלמיד ישיבת חכמי לובלין, מגולי שנחאי, ולאחר מכן הגיע לארה"ב ועסק בתורה ובחסידות. אחיו רבי שמחה בונם נתמנה בשנת תרח"צ לאדמו"ר על מקום אביהם ונהרג בשואה, הי"ד. אחיו השני, רבי יעקב דוד ברוך, ניצל מהשואה דרך שוויץ וכיהן באדמו"רות ווארקא, בארה"ב ובארץ ישראל.
10 מכתבים, כ-17 עמודים. מתוכם 7 מכתבים בכת"י וחתימתו של רבי "שמעון קאליש". גודל ומצב משתנים.
במכתבים משנת תש"א, שנכתבו לאחר הגיעו לשנחאי, מתלונן הכותב על מצבו הקשה וקורא לעזרה בהשגת ויזה לארה"ב. במכתבים משנת תש"ו הוא פונה לחסידים תלמידי אביו זצ"ל בדברי חיזוק ובתוך הדברים הוא מביא דברי תורה וחסידות מ"אדמורנ"ו אחי הר' ר' חיים שמחה בונם שליט"א" מווארשא [באותו זמן הוא עוד לא ידע כי אחיו כבר נספה בשואה].
הרה"צ רבי שמעון קאליש, בן האדמו"ר מווארקא רבי אברהם משה מפאלניץ (ראה אודותיו בפריט 307) ונכד האדמו"ר רבי שמחה בונם מאוטווצק. תלמיד ישיבת חכמי לובלין, מגולי שנחאי, ולאחר מכן הגיע לארה"ב ועסק בתורה ובחסידות. אחיו רבי שמחה בונם נתמנה בשנת תרח"צ לאדמו"ר על מקום אביהם ונהרג בשואה, הי"ד. אחיו השני, רבי יעקב דוד ברוך, ניצל מהשואה דרך שוויץ וכיהן באדמו"רות ווארקא, בארה"ב ובארץ ישראל.
10 מכתבים, כ-17 עמודים. מתוכם 7 מכתבים בכת"י וחתימתו של רבי "שמעון קאליש". גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
שואה, שארית הפליטה באירופה ובמזרח הרחוק
קָטָלוֹג