עשרה מכתבים מרבי מנחם מנדל שניאורסון האדמו"ר מליובאוויטש-חב"ד, שנשלחו בין השנים תשי"ד-תשכ"ד (1954-1964).
כל המכתבים כתובים במכונת כתיבה על נייר רשמי, עם חתימת כתב-ידו. ברכות שנה טובה ונושאים אחרים.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, בן רבי לוי יצחק אב"ד יקטרינסלאוו, דור שישי בן אחר בן לבעל הצמח צדק. כבר מילדותו ניכרו בו כשרונותיו הגאוניים וכשרון ההנהגה. נשא את בתו של האדמו"ר הריי"צ והחל מפטירת חותנו בשנת תש"י הנהיג את חסידות ליובאוויטש העולמית. חיבר עשרות ספרים בכל מרחבי התורה. האדמו"ר האחרון לבית חב"ד.
10 מכתבים. גודל משתנה, מצב טוב.

כתב-יד - פנקס שד"ר של רבי חיים יעקב [מירקאדו] פארדו, שיצא לאסוף כסף להדפסת ספר חסדי דוד על התוספתא, מאת סבו רבי דוד פארדו. [תרמ"ז-תרנ"ו].
חלקיו הראשונים של הספר "חסדי דוד" על התוספתא, על סדרי זרעים, מועד נשים ונזיקין, נדפסו בחיי המחבר בשנת בליוורנו תקל"ו-תק"ן, ואילו החיבור על סדרי קדשים וטהרות נותר בכתב-יד. בשנת תרמ"ז התעורר הרב המפ"ה - רבי משה פארדו ראב"ד ירושלים ואב"ד נא-אמון שבמצרים להדפיס את שני החלקים האחרונים ["תוספת קדושה" ו"תוספת טהרה"]. לגיוס ההוצאות נשלח לחו"ל אחיינו רבי חיים יעקב פארדו. אז צוייד בפנקס שלפנינו, שנפתח בהסכמות והמלצות חכמי ארץ ישראל של אותם ימים. במהלך המסע נוספו בפנקס זה חתימות והמלצות של רבנים ואישים שונים מן הקהילות אליהן הגיע. בעקבות זאת, נדפס סדר קדשים בירושלים תר"ן. בהמשך החלו מאמצים להדפיס גם את החיבור על סדר טהרות ובשנת תרנ"ו שבו חכמי ירושלים וחתמו לרבי חיים יעקב פארדו על המלצה מיוחדת באותו פנקס, אך ההדפסה של חלק זה לא יצאה לבסוף אל הפועל.
הפנקס נפתח במכתבי המלצה משנת תרמ"ז, מאת רבי משה פארדו [ראב"ד בירושלים ואב"ד נא-אמון, שהיה דודו של רבי חיים יעקב], אחריו מכתב נוסף בחתימת רבני ירושלים הספרדיים: הראשון לציון רבי רפאל מאיר פאניז'יל, רבי יעקב שאול אלישר, ואחריו מכתב המלצה מרבי שמואל סלנט [החתימה קרועה בחלקה]. בדפים שלאחר מכן מכתבי המלצות וחתימות רבנים: מכתב רבני חברון, רבי אליהו סלימאן מני, רבי יום טוב פרחי ורבי רחמים יוסף פראנקו; מכתב רבי משה הלוי - החכם באשי של טורקיה; מכתב רבי יצחק אבולעפיא אב"ד דמשק.
בהמשך מכתבי רבנים בקהילות שונות בערי טורקיה והבלקן, ומתלמסאן (אלג'יר). בשוליהם חתימות רבות של תורמים ומנויים מקהילתם, בין השמות: הרב לאון פינצי והרב אברהם אבינון מסרייבו, רבי יעקב חנניה קובו משאלוניקי, רבי חיים בלייח מתלמסאן, רבי מרדכי גירון – חכם באשי באנדרינופול, ועוד.
בהמשך הפנקס מכתבי המלצה של רבני ירושלים משנת תרנ"ו להדפסת החלק השני על סדר טהרות, בחתימת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, רבי שמואל סלנט, רבי רפאל יצחק ישראל ועוד.
מספר עמודים בצרפתית, עם חתימות ורשימות מאישים שונים ובהן מספר חתימות של רבי משה פארדו.
[30] עמ' כתובים, 35 ס"מ. מצב בינוני, קרעים גסים בפינה התחתונה של כל הדפים, עם פגיעות בטקסט ובחתימות. כתמים. דפים רופפים או מנותקים. כריכה פגומה.

אוסף פנקסים להזכרת נשמות ביום הפטירה ["יאר-צייט"]. [ירושלים, שנות העשרים והשלושים של המאה ה-20].
13 כרכים. פנקס לכל אחד מחודשי השנה [לאדר א' ואדר ב' יוחדו פנקסים נפרדים]. לכל יום בחודש הוקדשה כפולת עמודים ובה נרשמו בטורים מסודרים: שם המנוח, שם אביו, שנת הפטירה, שם קרוב המשפחה, מס' המכתב ששלח, שם עירו וכתובתו.
מכיל מאות שמות ממקומות רבים בעולם. כפי הנראה שימש באחד ממוסדות הצדקה או התורה בעיר ירושלים.
13 כרכים. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכות בלויות.

מכתב מראשי כולל הו"ד ובתי מחסה בירושלים, אל הגבירים דוד הירשל ויוסף בוסקוביץ מפעסט [בודפשט]. ירושלים, תרי"ז [1857]. גרמנית.
בקשה לעזרה כספית מהגבירים הנ"ל ומבני קהילתם, לטובת עניי ירושלים, ובפרט למשפחות ואלמנות הקהילה הספרדית. חתומים: רבי יוחנן הירש שלאנק, עזריאל זעליג האוסדורף ושמות נוספים. חותם "בית הכנסת אהבת ציון של כולל ילידי דייטשלאנד... ירושלם".
* למכתב צורף דף נוסף ובו רשימה בעברית של שמות המשפחות הנזקקות, עם מספר הנפשות בכל משפחה, ורשימת האלמנות. רובם כנראה מבני העדה הספרדית.
המכתב ורשימת השמות נכתבו על נייר כחלחל דק.
מכתב [2] עמ', 27.5 ס"מ + דף 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים, סימני קיפול וקרעים.