מכתב ארוך מהגאון רבי שאול בראך, לאחד מרבני שאלוניקי, אודות הפצת ספריו בשאלוניקי. מאגענדארף, אסרו-חג הפסח תרנ"ז (1897). בדף האחורי טיוטת מכתב תשובה, בכת"י מזרחי (לא חתום), מאחד מחכמי שאלוניקי.
המכתב נכתב ונחתם בכתיבה מרובעת, [לאנשי שאלוניקי אשר אינם רגילים בקריאת כתב אשכנזי עגול]. בשולי המכתב מתנצל רבי שאול: "לולא טורח הכתיבה בכתב מרובע הייתי כותב לך דברי תורה המשמחים את הלב...".
הגאון רבי שאול בראך אב"ד קאשוי (תרכ"ה-ת"ש), מתלמידי ה"חתן סופר" ומגדולי רבני דורו. כיהן ברבנות מַגֶנדוֹרף משנת תרנ"ב, בין השנים תר"ע-תרפ"ג כיהן ברבנות קראלי, עד שעבר לרבנות קאשוי (ועל מקומו עלה האדמו"ר רבי יואל מסאטמר). בכל שנות רבנותו עמד בראשות-ישיבה גדולה ורבים מרבני הונגריה היו מתלמידיו. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. לתולדותיו יצא הספר "שאול בחיר ה'".
3 עמ' כתובים, 21 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול.

* גלוית דואר עם מכתב בדברי תורה ועניני משפחה, מרבי משה שטראלי אב"ד נאג'-באניא (הונגריה), אל אביו רבי פרץ טוביה [מגיד מישרים בקלויזנבורג]. [דראגומירשט], תרצ"ה [1935]. "כעת שאני לומד את בחורי בני הישיבה יצ"ו במקום אדמו"ח באתי בימים אלו במס' חולין... ונזכרתי במ"ש לי מר אבא שליט"א...".
* מכתב מרבי נפתלי צבי הכהן [שווארץ], אל רבי משה שטראלי. [סאטמר?, ללא תאריך]. "וכתבתיו להדר"ג כי ידעתי שיש לו ספרים נפלאים מגאוני ומגדולי פולין... ובודאי ימצאו יעלה בידו די בירור הלכה זו...".
שני מכתבים, גודל ומצב משתנים.

מכתב סמיכה לרבנות מהגאון רבי אברהם שמואל בעל "עמודי אש", להרב "מוהר"ר שניאור זלמן במוהר"ר אברהם מבוסק הדר באנטקאליע". איישישוק, ניסן תר"ז (1847).
בכתב הסמיכה המעניין מוזכרים המסמיכים הקודמים אשר "כבר נתנו מהודם עליו רבנים גדולים מפורסמים ובראש הרב הגאון החסיד המפורסם מורינו ורבינו מוהר"ר יצחק בהגאון אמיתי כ' מוהר"ח אב"ד דק' וואלאזין". בצורה מעניינת ובענווה מתנצל רבי אברהם שמואל על הצטרפותו למסכימים: "... ואי לזאת שיחר גם פני לעשות כמתכונת רבנים המסכימים, יען כי עירי הק' איישישאק נודעת היא בשערי בת רבים ומפורסמת לאכסניא של תורה וע"כ יקובל דברי ויעשה פרי".
הגאון הקדוש רבי אברהם שמואל רבינוביץ בעל "עמודי אש" (תקס"ט-תרכ"ט), מגדולי ליטא, תלמיד ה"נחלת דוד" תלמידו של רבינו חיים מוולוז'ין. כיהן ברבנות העיירה סקידל ובשנת תר"ז הגיע לכהן ברבנות העיר איישישוק בה היה קיבוץ גדול של "פרושים" העוסקים בתורה יומם ולילה. ב"קיבוץ" זה הרביץ תורה, שם למדו אצלו גדולי הלמדנים בליטא, שרבים מהם היו אח"כ רבנים מפורסמים, מהם: רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים", רבי מאיר שמחה הכהן בעל "אור שמח", רבי חיים ליב מסטאוויסק בעל "פני הארי החי", ועוד.
ידועים מספר סיפורי מופת שסיפר עליו תלמידו בעל ה"חפץ חיים", על גילויי "רוח הקודש" בבית מדרשו. ראה חומר מצורף.
מקבל הסמיכה הוא כנראה, הגאון רבי שניאור זלמן הירשוביץ אב"ד גאלדינגן (תקע"ח-תרס"ד), רעו של הנצי"ב מתקופת לימודם בישיבת וולוז'ין, ותלמידו המובהק של רבי ישראל מסלנט. תקופה קצרה כיהן ברבנות בויסק ומשנת תרי"א כיהן למעלה חמישים שנה ברבנות גולדינגן. מחבר הספר "אבן ישראל" מדברי רבו הגרי"ס ו"אבן בוחן". הגהותיו על האלפס נדפסו במהדורת ש"ס ווילנא, תר"מ.
36 ס"מ. מצב בינוני, כתמים, קרעים ובלאי בשוליים ובקפלי הנייר.

מכתב בחתימת הגאון רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וולוז'ין. אל רבי אשר ליפמן זרחי, רב קהילת לואיוויל באמריקה. ברכת תודה על העזרה לעריכת מגבית עבור הישיבה ע"י השד"ר רבי אלחנן בן ציון קארה. וולאז'ין, תרס"ח 1908.
רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וולוז'ין (תקצ"ז-תרפ"א), בנו של רבי אריה ליב אב"ד קובנא וחתנו של הנצי"ב מוואלוז'ין. נודע בגאונותו ובהתמדתו. בשנים תרכ"ה-תרמ"א כיהן בראשות ישיבת וולוז'ין יחד עם חותנו הנצי"ב. כיהן ברבנות בבוברויסק ובערים נוספות. בשנת תרנ"ט, כשהוקמה הישיבה מחדש, חזר לוולוז'ין ונתמנה לאב"ד ור"מ. במלחמת העולם הראשונה גלה למינסק, שם הרביץ תורה כחמש שנים עד פטירתו. חתנו הוא הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, רבה של בריסק, בעל "חידושי רבינו חיים הלוי".
נייר מסמכים רשמי, 27.5 ס"מ. כתיבת יד-סופר וחתימה בכתב-ידו. מצב טוב-בינוני, קרעים וכתמים.

מכתב סמיכה בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת "בית יצחק". קמניץ, תרצ"ז [1937].
סמיכה לרבנות "יורה יורה ידין ידין" ל"החריף העמקן נעלה ובקי עדיו לגדול בישראל" רבי אשר פויכטווינגר, "למד במדינתנו ערך שבעה שנים ומהם למד בישיבתנו הק' ערך שני שנים ומחצה...".
הגאון רבי אשר פויכטוונגר (תרע"א-תשל"ח), מחבר ספר "אשר למלך". ראה אודותיו פריט קודם.
נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים בסימני הקיפול והדבקת נייר לחיזוק מעבר לדף.