* ספר שאלות ותשובות רבינו אשר. [קושטא, רע"ז 1517]. מהדורה ראשונה. [115] דף מתוך [190] במקור. * ספר תולעת יעקב, מאת רבי מאיר גבאי. [קושטא, ש"ך 1650]. מהדורה ראשונה. [44] דף מתוך [80] דף במקור. * תשובות בר ששת [הריב"ש]. [ריווא דטרינטו, שי"ט 1559]. דפים מט-תח (חסרים: כ-64 דף). * ספר תולדות יצחק, רבי יצחק קארו. [ריווא דטרינטו, שי"ח 1558]. דפים יג-קיג (חסרים תחילה וסוף כ-14 דף). * שערי תשובה, עם ספר היראה. רבינו יונה מגירונדי. [קראקא, שמ"א 1581]. 13 דף מתוך 44 במקור. * ספר תפלה למשה. רבי משה אלמושנינו. [קראקא, ש"נ 1589]. דפים ה-עא (חסרים תחילה וסוף, כ-17 דף). * ספר נוה שלום. רבי אברהם שלום. [ונציה, של"ה 1574]. דפים יג-רטו, [9] דף (חסרים תחילה וסוף כ-22 דף). * שנים עשר דרשות להר"ן. [ונציה, שנ"ד 1594]. דפים ח-פח (חסרים תחילה וסוף, כ-9 דף). * ספר הכוזרי, עם פירוש קול יהודה. [ונציה, שנ"ד 1594]. נמצא סוף הספר, דפים ריו-רצט. * ספר דברי שלום. רבי יצחק אדרבי. [ונציה, שנ"ז 1597]. נמצא סוף הספר, דפים קמד-קסח. * ספר נשמת שבתי הלוי. רבי שבתי הורוויץ בעל "שפע טל". [פראג, שע"ו 1616]. דפים י-כז מתוך כט דף.
11 פריטים, גודל ומצב משתנים.

מאמר לב האריה, עצות ותרגילים לזכרון, "עם התרי"ג מצוות ע"פ הרמב"ם... ללמוד אותם על פי מלאכה זו", מאת רבי יהודה אריה ממודינא. ונציה, שע"ב [1612]. דפוס יקומו סרזינה.
יח, [5] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, סימני עש וקרעים. רישומי בעלות. כריכה חדשה.

כתב יד, פסקים על העירוב בקהילת ורונה (איטליה), מאת רבי מנחם נוויירה, רבי אליהו ישראל, רבי יעקב אשכנזי די קורונה ורבי יעקב חזק. ורונה, תקכ"ה 1765.
כתב יד מאויר, כתיבת סופר נאה בכתב רש"י איטלקי, עם עיטורים מרשימים בסגנון הרוקוקו. בעמוד השער איור מגן-דוד, סמל כהונה, ושני אריות אוחזים במגדל.
פתיחת כתב היד מופנית אל פרנסי העיר ומתארת את בעיית העירוב בעיר ורונה, המוקפת בנהר מצדה האחד, את בני הקהילה הנכשלים מדי שבת וחג בטלטול ברחובות העיר ואת הפתרון ההלכתי שהציע רבה הקודם של ורונה רבי חזקיה מרדכי באסאן. הכותב, רבה של ורונה ונכדו של הרב באסאן, מודיע על כוונתו לתקן את עניין העירוב בעיר, עורך לפניהם את פסקו בנושא זה ופסקיהם של רבנים נוספים, ומזכיר בין היתר את תפקיד הפרנסים "לעמוד בהיכל המלך לבא לפניו, להתחנן לו ולבקש מלפניו, ירשנו להקים העירוב על תלו, בהרמנא דמלכא יה"ר אשר אנחנו עבדיו הנאמנים... ".
לאחר מכן, מובאים שני שירי פתיחה ותקציר הנושא בשפה האיטלקית. בהמשך מובא נוסח עירוב מיוחד לעיר ורונה: "בדין יהא שרא לנא לאפוקי ולעיולי... במשך חמשים שנה המתחילים היום עש"ק כ"ז לחדש אלות שנת התקכ"ה... מבתינו או מחצרינו... לחצר הגיטו שלנו ומחצר הגטו שלנו להם... חוץ מקונוינטו הנקרא בשמו דילי צטילי שיצא מכלל זה ההיתר... ".
בדפים הבאים מובאים בזה אחר זה, פסק הלכה ארוך מאת רבי מנחם נוויירה בעניין העירוב בורונה; שני פסקי הלכה מאת זוג שליחי ירושלים שנזדמנו לורונה ומאשרים את פסקו של הרב נוויירה: רבי אליהו ישראל (תע"ה-תקמ"ד, מחבר 'קול אליהו', רב באלכסנדריה שבמצרים). החותם:"דברי אנוש מזער ומעפר דל הוא הסובב בשליחותייהו דקמאי רבנן סבוראי דבקרתא רבתא דבירושלים וחותם פה וירונה... ". ורבי יעקב אשכנזי די-קורונה (נפטר תקכ"ט, מחכמי ירושלים הנודעים) החותם: "צעיר המשתלח מירושלים עד בית חדודו"; ופסק נוסף מאת רבי יעקב חזק (תלמיד הרמח"ל), רבה של פאדובה הסמוכה. בפסקים אלו חומר הלכתי רב ופרטים חשובים על קהילות איטליה באותם ימים.
כתב היד מסתיים בתיאור העירוב שהוקם "אחר הרשות... ממע' רוממות מושל העיר ונתפרסם הערוב בבה"כ לעיני כל עדת בני ישראל ומכאן ולהבא נעשה לנו היתר לטלטולי חפצים הצריכים לנו ביום ש"ק בכל פנה וצד... ", עם תקנות מפורטות כיצד להתנהג לאחר תיקון העירוב.
החכם והרופא רבי מנחם נוויירה (תע"ז-תקל"ז), רב ומו"ץ בוירונה, מחבר "ימי תמימים" וספרים נוספים. תשובות בהלכה ממנו נדפסו בחלק ב' לספר "פני יצחק" מאת רבו וסבו רבי מרדכי חזקיה באסאן (מנטובה תק"ד). המקובל רבי עמנואל חי ריקי מכנהו (בהסכמה ל"פני יצחק"): "האיש החשוב שלם במדותיו חסיד ועניו הגביר המפואר החכם הרופא... ".
[40] עמ' כתובים. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים וסימני רטיבות, מעט סימני עש. כריכה פגומה.