אוסף ענק של כת"י, דפים בודדים וחלקי ספרים, של: סידורים, חומשים, תרגומי מגילות, הגדות של פסח ומחזורים, חידושי תורה, ספרי הלכה ודרוש, עניני קבלה, קמיעות וגורלות, לוחות עיבור ועוד. [תימן, מתקופות שונות, המאה ה-17-20 בערך].
למעלה מעשרה כרכים ומחברות, מאות דפים, גודל ומצב משתנים.

ארכיון ענק בן מאות מכתבים ומסמכים, מארכיונו של הרב שמעיה לוריא, איש רב-פעלים, מעסקניה הותיקים של "אגודת ישראל", "בית יעקב" וחסידות סלונים בארץ ישראל. משום גודלו הענק של הארכיון סודרו המסמכים לפי נושאים:
1. פרק "אחים לצרה" - עליה וסרטיפקטים: מכתב מהאדמו"ר מסלונים, רבי שלמה דוד יהושע וינברג (שנספה בשואה); התכתבויות רבות עם ראשי ישיבת סלונים בברנוביץ וגדולי החסידות בפולין (כולל תעודות רשמיות מישיבת סלונים בברנוביץ, מכתבים רבים מרבי ניסן שיינבערג אב"ד ברנוביץ ורבנים נוספים); כ-10 מכתבים מישיבת "אור תורה" בטבריה בחתימת האדמו"ר רבי אברהם ווינברג בעל "ברכת אברהם"; מכתב מהאדמו"ר רבי אברהם משה קאליש מפאלניץ; התכתבות ארוכה עם האדמו"ר רבי יעקב אלימלך פאנעט אב"ד דעעש (תרמ"ט-תש"ד) ובנו רבי שמואל יהודה פאנעט; מכתבים מהאדמו"ר רבי אלימלך ב"ר יצחק יחיאל פאנעט; מכתב מרבי משה פרנקל ראב"ד זשיבא; מכתבים מרבי אברהם אבלי ראפופורט אב"ד קיעלץ; מכתב מרבי יעקב יצחק וויסבלום אב"ד סווירז; ועוד מכתבים רבים.
2. פרק אגודת ישראל: מכתבים ומסמכים מתקופת חלוקת הקהילות ל"כנסת ישראל" ו"ועד העיר האשכנזי"; מכתבים רבים מרבי משה בלויא, מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים ומבניו; הכנסיה הגדולה בוינה [לשם נשלח רבי שמעיה כנציג מטעם "צעירי אגודת ישראל" בירושלים]; פולמוס הרב קוק ופולמוס השחיטה; מכתבים רבים בענין ביקורו של האדמו"ר מגור בירושלים, והפולמוס נגד "קול ישראל" בעקבות ביקור האדמו"ר אצל הרב קוק; מכתבים בעניני "בית יעקב"; כרוזים ופרסומים שונים; ועוד.
3. פרק עתונות והעתון "קול ישראל": מכתבים שונים בעניני "קול ישראל" ומאמרים מרבי שמעיה ואחרים [כולל מאמרים מאחיו הרה"צ רבי יצחק מתתיהו לוריא מטבריה]; מכתבים ומסמכים בעניני הקמת עתון-יומי "ישראל" ביזמתם של רבי שמעיה לוריא וד"ר מרדכי בוקסבוים; התכתבויות עם מערכות עתונים כלליים.
4. פרק טבריה וצפת: מכתבים מרב העיר רבי משה קליערס ובניו רבי אלישע ורבי אברהם מרדכי; העתק צוואת רבי משה קליערס; תקנות חברא קדישא דכוללות האשכנזים בטבריה; פולמוס הקהילה החרדית בטבריה, שלא לקבל רב מטעם הרבנות הראשית של "כנסת ישראל"; על השטפון בטבריה והרס המקוואות; מכתבים מרבני ואנשי טבריה; מסמכים ומכתבים מעניינים מקהילת צפת.
5. פרק משפחה: מכתבים רבים מאביו הרה"צ רבי צבי (הירש) לוריא, מאחיו הרה"צ רבי יצחק מתתיהו, (האוסף כולו כולל עשרות מכתבים מרבי יצחק מתתיהו). מכתבים בדברי תורה וחסידות מאחיו הרה"צ רבי אהרן יוסף. מכתבים מבני משפחה אחרים. מכתבים מתקופת מלחמת תש"ח ותיאור מפורט על המצב הבטחוני והכלכלי בטבריה, צפת וירושלים.
6. פרק שונות: העתק התכתבות עם האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש (האם בעל "אור החיים" חיבר את חיבורו בעת שלימד חומש לבנותיו, או שלא היו לו כלל ילדים); מכתב היסטורי מרבי יצחק מאיר לוין בתקופת השואה (מתאריך י"א חשון תש"ג 22/10/1942), בו הוא כותב בפרוטרוט על ה"השמדה ההמונית" באירופה; מכתבים מרבי פנחס עפשטיין; מכתבים רבים בעניני חינוך ומשרד החינוך, ועוד.
רבי שמואל שמעיה לוריא (תרס"ה-תשמ"ט), נולד בטבריה לאביו הרה"צ רבי צבי לוריא. גדל בצילם של גדולי חבורת חסידי סלונים בטבריה תחת הדרכת אחיו הגדולים, הרה"צ רבי אהרן יוסף לוריא (בעל "עבודת פנים") והרה"צ רבי יצחק מתתיהו לוריא (בעל "שערי לימוד", "אבקות רוכלים" ו"נחלי אמונה"). לאחר נישואיו היה מעסקניה המרכזיים של "אגודת ישראל" ו"מרכז בית יעקב". היה מהעורכים הראשונים של העתון האגודאי "קול ישראל" [בתקופת פולמוס הרב קוק]. עסק רבות בסידור סרטיפקטים לעליה לארץ ישראל, והתכתב רבות בענינים אלו עם רבני פולין, רבני רומניה (דעעש) "אגודת ישראל" וישיבת "אור תורה" בטבריה. היה מראשי תנועת החינוך "בית יעקב" בארץ ישראל, ולאחר קום המדינה מונה למפקח על החינוך החרדי ["הזרם הרביעי", שלימים עבר תחת "מרכז החינוך העצמאי"]. בהמשך אף עבד במשרד החינוך כאחראי על החינוך העל-יסודי. שימש גם מראשי הנהלת ישיבת סלונים בירושלים ומראשי קהלת החסידות.
למעלה מ-500 פריטים (למעלה מ-700 דף). גודל ומצב משתנים.