מכתב ארוך בדברי תורה בכתיבה המתאימה לשנות הת"ק המוקדמות. תשובה להרב יוסף אליעזר על שאלה חמורה ששאל בסוגיא במסכת נדה. הכותב "התחלתי לעיין בחומרא זו [קושיה עמוקה] ... ובהשקפה ראשונה במעט עיון מחמת טרדת עול התלמידים המוטל עלי, נראה בעיני ...". בסוף המכתב הוא כותב: "כ"ז אמרתי בהשקפה ראשונה ובמעט עיון ועוד דעתי לעיין בהלכה זו כי כמה חומרות [תמיהות קשות] לפני בעו"ה שיש בהלכה זו ואין הזמן מספיק כעת עמדי מחמת עול תלמידיי". והכותב חותם "מאיר ---- מח---- המתגורר פה ג"ט".
המקום ג"ט, כנראה שהוא קהילת גא-טיין במורביה (מעהרין) שהיתה אחת הקהילות החשובות והעתיקות ביותר במעהרין. בית הכנסת של העיר נחשב בין העתיקים ביותר בארצות אירופה וגילו נאמד ליותר משש מאות שנה. במשך מאות שנים כיהנו כרבני הקהילה גדולי ישראל. אחד ממרביצי התורה הנודעים שכיהנו בה היה רבי אליעזר לאזי (ת"ק-תקנ"ז). הגאון רבי יששכר דוב בלאך (רבי בער חסיד) זצ"ל שימש כאב"ד גוטיין משנת תקכ"ח עד שנת תקל"ט, אז נתמנה לרבנות מאטערסדורף בהונגריא ועל מקומו עלה הגאון המפורסם רבי אלעזר פלעקלש מפראג בעל "תשובה מאהבה", שחזר לפראג בשנת תקמ"ג. בשנים תקע"ג - תק"פ כיהן ברבנות ג"ט רבי משה יצחק פערילס בעל "בית נאמן".
לא עלה בידינו לברר את זהותו של רבי מאיר כותב המכתב.
21X17 ס"מ. 21 שורות. מצב טוב. כתמי זמן.

מכתב משפחתי בכתב ידו ובחתימתו של האדמו"ר הרה"ק רבי "ישראל במו"ה מרדכי פייביש" פרידמן מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט) מתקופת מגוריו בוינה בירת אוסטריה. המכתב נשלח לחתן חתנו רבי יעקב יושע באוימינגר מוויען.
רבי ישראל מהוסיאטין, זקן אדמו"רי בית רוזין, נכדו האחרון של רבי ישראל מרוזין. נולד בשנת תרי"ח לאביו רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין. משנת תרנ"ד ממלא מקום אביו בהוסיאטין. מתרע"ד בוינה. תרצ"ז עלה לארץ ישראל לתל אביב. ידוע הסיפור על תפילתו בזמן השואה על קברו של ה"אור החיים", ואמירתו המפורסמת כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל. נפטר בתל אביב חנוכה תש"ט, ומנוחתו בטבריה.
חתנו האדמו"ר רבי יעקב פרידמן מבוהוש-הוסיאטין בעל "אהלי יעקב" [תרל"ט-תשי"ז], וחתן חתנו הוא רבי יעקב יושע בוימינגר ת"ח מופלג מזכיר המועצה הדתית בתל אביב. בנו של הסנטור האגודאי רבי יצחק בוימינגר מקראקא-וינה (ממיסדי "אגודת ישראל").
20 ס"מ. כ-16 שורות. נייר משובח מצב טוב מאד. נקבי תיוק משרדי עם פגיעה אות אחת.

אסופת מכתבים מרבנים ומאנשי ציבור ידועים, למערכת "קול ישראל", שופרה של "אגודת ישראל" הירושלמית. מכתבים מעניינים ופולמוסיים מאנשי "נטורי קרתא" ועד אנשי "המזרחי". ענייני אגודת ישראל והעדה החרדית, ועניינים רבים שעמדו על הפרק בתקופת השנים תר"צ- תש"ה.
1. מכתב מרבי פנחס עפשטיין (לימים ראב"ד העדה החרדית) – מאמר לפרסום מכתבים למערכת. "למערכת הנ' קול ישראל (שאני יסדתי אותה)..." וחתום "פנחס בריב"א".
2. מכתב מרבי יצחק מאיר לוין – על "הפולמוס בין הבטאונים של זרמים שונים במחנה אגודת ישראל". (תש"ה).
3. מכתב מרבי מאיר ברלין – בקשה לקבל את העתון בלי דמי מנוי, וטיוטת תשובה. (תרצ"ט).
4. מאמר לפרסום מרבי עמרם בלוי (לימים ראש "נטורי קרתא"), עם מכתב מצורף – שאם "תשתמשו בדרככם בקודש בדיקטטורה ולא תפרסמו את זה, אהיה נאלץ לפרסם את זה באיזה עיתון אחר אשר אמצא לנכון...". (תרצ"ט).
5. מכתב מרבי יוסף שיינבערגער (לימים מזכיר העדה החרדית) – "הנני להודיע כי נתקתי את יחוסי עם הצד שכנגד". (תש"ה).
6. מכתב מרבי נטע ליפשיץ מקובנה – רשימת אדרעסין לשלוח את העתון. "מדוע לא הדפיסו הדברי חפץ שהמצאתי למו". (תר"צ).
7. מכתב מרבי רפאל קצנלבוגן (ראש פאג"י) – הכחשה בשם רבי משה בלויא למאמר שפורסם בקול ישראל נגד רבי רפאל. (תש"א).
8. מכתב מרבי משה גליקמן פרוש למנהלי ישיבת שפת אמת – "משום מה אין אתם מפרסמים בעתוננו". "רשמנו לפנינו את תוכן תשובתכם...". (תש"א).
9. מכתב מרבי חיים יודא ל. אויערבאך ורבי שמעון צבי הורביץ – תמהים מדוע "הנכם מהססים להדפיס את הסקירה אודות מוסדנו". (תש"א).
10. מכתב מרבי חיים זאב קרלנשטיין הרב דפה עכו – "גודל המצוה לתמוך ולהפיץ עתון חרדי בארץ ישראל". (תרפ"ט).
11. מכתב ומאמר "צו השעה" [5 דפים] מרבי משה זלמן לוין רב ואב"ד בסאן פאולא. – "הנני מסור בכל לבי ונפשי להרעיון של אגודת ישראל". (תרצ"ט).
12. מכתב ומאמר מרבי יעקב ליפשיץ רב ואב"ד נס ציונה, כפר אהרן, טירת שלום והסביבה – אודות חילולי שבת בקולנוע בית הפועלים ברחובות. (תרצ"ט).
המכתבים במצב טוב, בכולם נקבים של תיוק משרדי.