* ספר הזהר על התורה, חלק רביעי, ספר במדבר. ירושלים, [תר"ו 1846] (ספר במדבר ללא ספר דברים). (ש' הלוי 35). * קול קורא נגד רוח הזמן (שבילי דוד), על התורה. מאת רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין. ירושלים, תרכ"ג [1863]. (ש' הלוי 84). * ספר הישר, מיוחס [בטעות] לרבינו תם. ירושלים, [תרכ"ד 1864]. (ש' הלוי 97). * ספר שארית בנימין, חלק שני, חידושים על הש"ס ודרושים, מאת רבי בנימין ב"ר שמואל טודרוס מנובהרדוק, אב"ד סטופץ. ירושלים, [תרל"ה 1875]. (פגיעה בטקסט במספר דפים). (ש' הלוי 255). כרוך עם הספרים: ספר מזכה הרבים. רבי צבי ארי' [גולדמן] ממעזריטש. ירושלים, תרנ"ח [1898]; ספר תורת חסד, רבי יעקב בן יהודה [זילברשטיין]. ירושלים, תרנ"ט [1899]. * חידושי מגילה [על הרי"ף] מכ"י לרבינו נסים. ירושלים, תרמ"ד [1884]. (ש' הלוי 454). * ספר זרעו של אברהם, חידושים על הש"ס. רבי אברהם חג'אג'. ירושלים, [תרמ"ד 1884]. (ש' הלוי 452).
8 ספרים ב-6 כרכים, גודל ומצב משתנים. חתימות ורישומי בעלות.

סידור תפלת יעקב השלם, נוסח ספרד, עם תהילים ומעמדות. ירושלים, תשל"ג (1973). חתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי "ברוך שלום הלוי אשלג" וחותמתו. רישום בכת"י "קיבלתי מהרבי זצק"ל".
האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג (תרס"ז-תשנ"ב), בנו וממשיך דרכו של האדמו"ר המקובל רבי יהודה לייב אשלג, בעל "הסולם". למד ולימד את תורת הקבלה, כפי שקיבל מאביו הקדוש, הקים מרכז גדול ללימוד הקבלה והוציא את ספריו וספרי אביו בתורת הקבלה.
[10], 3-328 עמ'; 112 עמ'. 20.5 ס"מ. מצב טוב, סימני שימוש (מעט בלאי וכתמי שימוש). כריכה מקורית, עטופה נילון שקוף.

* סידור בית יעקב, רבי יעקב עמדין נוסח ספרד. [הוצאת שלזינגר, בודפסט, תר"ץ בערך. דפוס סטריאוטיפי של מהדורת למברג תרס"ד]. סימני שימוש, קרעים וכתמים, בעיקר בזמירות שבת ובהגדה של פסח. * מחזור לפסח, רב פנינים, נוסח ספרד. וילנא, [תרפ"ד] 1924. סימני שימוש וכתמים, בעיקר בסדר הגדה של פסח. * ספר תהלים, עם פירוש דרש משה. [למברג, תרל"ט 1879], כרוך עם סדר מעמדות [למברג, תרל"ט 1879]. חסר שער ודפי ההקדמה (חלקם נמצאים חסרים ומנותקים). דפי "קוויטלאך" בין הדפים. סימני שימוש וקרעים בשולי הדפים.
הגאון הצדיק והקדוש רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הגה"ק רבי ישראל אב"ד בוניהאד (נפטר ת"ש) ונכד האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסוד (תרט"ו-תרצ"ב), בנו של רבי משה אריה פריינד ראש הקהל בסיגט בזמן ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט". מתלמידיו הנאמנים של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טיטלבוים, כיהן כדומ"צ בסאטמר, אב"ד נאסויד משנת תרצ"ח 1938. לאחר השואה עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת סאטמר ומורה הוראה. ראב"ד העדה החרדית. לאחר פטירת ה"מנחת יצחק", נתמנה לגאב"ד העדה החרדית. במשך שנים רבות היה נודע לצדיק ובעל-מופת ורבים הזקוקים לישועות באו להתברך מפיו. על שמו נקראו תלמוד-תורה וישיבת רמ"א בירושלים ובית-שמש.
3 ספרים, גודל ומצב משתנים, מצבים טוב עד בינוני. בחלקם חותמות רמ"א פריינד מתקופות שונות. הסידור והתהילים כרוכים מחדש.

דף מודפס, Gottesdienstordnung in den synagogen - זמני התפילות בבית הכנסת בוינה, מפסח ועד ראש השנה. וינה, תרצ"ה 1935.
דף. 31 ס"מ. מצב טוב מאד.