מכתב חריף בכתב ידו וחתימתו של רבי אברהם יצחק הכהן קוק, אל הנהלת "הדסה". ירושלים, תרפ"ב [1922].
"דעו שהעלמה החולה... בבית החולים האנגלי עומדת היא להמיר את דתה באונס... והכתם יפול על המוסד שלכם הדסה... אני אהיה מוכרח לפרסם בעתונים שאשמים אתם על הנפש האבודה הזאת... שמעו לדברי וקבלו את החולה הזאת והצילו את נשמת אחותינו האומללה הזאת...".
17 ס"מ. מצב טוב. נקבים, סימני קיפול וקמטים.

מכתב המלצה בחתימת "האדמו"ר הריי"ץ" [רבי יוסף יצחק שניאורסון] מליובאוויטש. ברוקלין, תש"ט [1949]. חתימה בכתב-יד קדשו עם הוספת המילים [המברכם] "בגשמיות וברוחניות".
שנה לפני הסתלקותו החל האדמו"ר הריי"ץ לחתום את האות יו"ד של שמו השני (יצחק) בכתב "אשורי" (מרובע), והיה בכך רמז מופלא על הסתלקותו הקרובה בתאריך י' בשבט (חתנו האדמו"ר מליובאוויטש הסביר עובדה זו בהרחבה בהתוועדות ש"פ וארא תשי"א - ראה חומר מצורף). המכתב שלפנינו נשלח כחצי שנה לפני פטירתו, ובו רואים בבירור את חתימתו המיוחדת באות יו"ד מרובעת.
הריי"ץ, רבי יוסף יצחק שניאורסון (תר"ם-תש"י, אוצר הרבנים 8887), האדמו"ר השישי לבית חב"ד-ליובאוויטש. מייסד ישיבות תומכי תמימים יחד עם אביו האדמו"ר הרש"ב (רבי שלום דוב). עלה על כס האדמו"רות בשנת תר"פ. נאסר ע"י השלטון הקומוניסטי ושוחרר בשנת תרפ"ז, לאחר מכן הגיע לפולין ובשנת ת"ש לברוקלין. מחיבוריו: ספר המאמרים, לקוטי דבורים ועוד. חתנו הוא האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש.
21 ס"מ. נייר מכתבים רשמי, דק במיוחד. מצב טוב, בלאי בשוליים תחתונות.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יהודה ליב טווערסקי מהאראנאסטיפאל, אל רבי יוסף רב בקאפוסט. אנטוורפן, [שנת תרצ"ח בערך].
"... ואשא ברכתי לברך את כת"ר שיחי', שנה הבע"ל [הבאה עלינו לטובה] שנת חיים וברכה, שנת גאולה וישועה טובה בכלל ופרט, ויזכו לגדל בניו יחיו לתויר"ש ולמע"ט [לתורה ויראת-שמים ולמעשים-טובים]".
האדמו"ר רבי יהודה ליב טברסקי (תרכ"ח-תשי"א), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורונוסטיפול ונכדו של ה"דברי חיים" מצאנז. בשנת תרס"ג נבחר למלא את מקום אביו (אף שהיה הבן השלישי של אביו). גדול בתורה וצדיק מופלג. פזרן לצדקה וגומל חסדים כסבו ה"דברי חיים" שלא השאיר פרוטה ללון בביתו. לאחר מלחה"ע הראשונה נדד רבות, לקראקא ולוורשא. בשנת תרצ"ז עבר לאנטוורפן, ממנה נמלט לארה"ב, ארבעה ימים קודם כניסת הגרמנים לאנטוורפן. הקים את בית מדרשו בשיקאגו והמשיך במעשי הצדקה כדרכו מאז ומתמיד, אולם הסתגר ולא קיבל קהל ו"קוויטלך", מלבד מספר מצומצם מחסידיו הותיקים. מכתבים ממנו נדירים ביותר.
נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב טוב, נקבי תיוק ובלאי בשולי הדף.

שלשה מכתבים על נייר מכתבים של האדמו"ר ממונקאטש, רבי ברוך רבינוביץ, תשל"ח-תשמ"ד. המכתבים עוסקים בבניית מקווה צמוד לבית הכנסת של האדמו"ר בפתח-תקווה וממוענים אל המועצה הדתית של פתח תקווה ואל משרד הדתות בירושלים. שלשתם חתומים בחתימת-ידו של האדמו"ר. לאחד המכתבים מצורף מכתב-אישור מאת ראש המועצה הדתית פ"ת בדבר הפעולות המתקיימות בבית הכנסת ובית המדרש של האדמו"ר.
רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, (תרע"ה-תשנ"ח). בן האדמו"ר רבי נתן דוד מפרציווא-ביאלה. נשא את בתו היחידה של ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, ומילא את מקומו כאב"ד מונקאטש שלש שנים עד שנות השואה. לאחר גלגולים רבים הגיע לירושלים. בשנת תש"ה לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא שנית ונסע לברזיל, שם כיהן ברבנות בעיר סאן-פאולו ולימד באוניברסיטה המקומית. בתשכ"ג עלה לארץ לכהן ברבנות בעיר חולון. בשנת תשל"ו עבר לפתח-תקוה בה הקים את בית מדרשו וכתב את ספריו "בינת נבונים" ו"דברי נבונים". בניו מאשתו בזיוו"ר הם האדמו"רים המפורסמים ממונקאטש ודינוב שליט"א בארצות הברית.
גודל ומצב משתנים.