מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
- (-) Remove and filter and
- חתימות, (70) Apply חתימות, filter
- כתבייד (70) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד (70) Apply כתבי-יד filter
- כתבי (70) Apply כתבי filter
- יד (70) Apply יד filter
- חתימות (70) Apply חתימות filter
- וארכיונים (70) Apply וארכיונים filter
- archiv (70) Apply archiv filter
- autograph (70) Apply autograph filter
- autographs, (70) Apply autographs, filter
- manuscript (70) Apply manuscript filter
- הפליטה (38) Apply הפליטה filter
- שואה (38) Apply שואה filter
- ושארית (38) Apply ושארית filter
- erit (38) Apply erit filter
- ha (38) Apply ha filter
- ha-pleita (38) Apply ha-pleita filter
- hapleita (38) Apply hapleita filter
- holocaust (38) Apply holocaust filter
- pleita (38) Apply pleita filter
- she (38) Apply she filter
- she'erit (38) Apply she'erit filter
- sheerit (38) Apply sheerit filter
- ילדים (26) Apply ילדים filter
- ספרי (26) Apply ספרי filter
- ומשחקים (26) Apply ומשחקים filter
- book (26) Apply book filter
- children (26) Apply children filter
- game (26) Apply game filter
- וכתבי (15) Apply וכתבי filter
- עת (15) Apply עת filter
- ספרות (15) Apply ספרות filter
- מוסיקה (15) Apply מוסיקה filter
- וקולנוע (15) Apply וקולנוע filter
- ומחקר (15) Apply ומחקר filter
- וכתביעת (15) Apply וכתביעת filter
- וכתבי-עת, (15) Apply וכתבי-עת, filter
- ביבליוגרפיה (15) Apply ביבליוגרפיה filter
- bibliographi (15) Apply bibliographi filter
- cinema (15) Apply cinema filter
- literatur (15) Apply literatur filter
- music (15) Apply music filter
- period (15) Apply period filter
- periodicals, (15) Apply periodicals, filter
- research (15) Apply research filter
- avant (14) Apply avant filter
- avant-gard (14) Apply avant-gard filter
- avantgard (14) Apply avantgard filter
- gard (14) Apply gard filter
מציג 109 - 120 of 226
מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
1.6.2011
פתיחה: $200
נמכר ב: $250
כולל עמלת קונה
ספר-חתימות של השגריר גדעון רפאל (רוּפֶר), כולל מאות רבות של חתימות למזכרת, בספר עם כריכה רשמית עם סמל מדינת ישראל, 1974-1977.
בין החותמים: יגאל אלון, גולדה מאיר, בנימין נתניהו, שמעון פרס, יצחק נבון, יצחק רבין, גדעון האוזנר, אבא אבן, משה קול, אפרים קציר, ואחרים.
רפאל (1913-1999) – נולד בגרמניה ולמד באוניברסיטת ברלין. עלה לארץ בשנת 1934. מראשוני משרד החוץ של מדינת ישראל ומבכיריו; שימש כשגריר ישראל בבלגיה ובלוקסמבורג; משקיף ישראל בשוק האירופי ובמוסדות האו"ם בז'נבה, שגריר ישראל באו"ם, מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בבריטניה. לא כל החתימות פוענחו על ידינו. 27 ס"מ. מצב טוב מאד.
בין החותמים: יגאל אלון, גולדה מאיר, בנימין נתניהו, שמעון פרס, יצחק נבון, יצחק רבין, גדעון האוזנר, אבא אבן, משה קול, אפרים קציר, ואחרים.
רפאל (1913-1999) – נולד בגרמניה ולמד באוניברסיטת ברלין. עלה לארץ בשנת 1934. מראשוני משרד החוץ של מדינת ישראל ומבכיריו; שימש כשגריר ישראל בבלגיה ובלוקסמבורג; משקיף ישראל בשוק האירופי ובמוסדות האו"ם בז'נבה, שגריר ישראל באו"ם, מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בבריטניה. לא כל החתימות פוענחו על ידינו. 27 ס"מ. מצב טוב מאד.
קטגוריה
חתימות, כתבי-יד וארכיונים
קָטָלוֹג
מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
1.6.2011
פתיחה: $100
לא נמכר
הרב שלמה גורן (גורונצ'יק), מכתב מודפס במכונת-כתיבה וחתום ביד, ממוען אל מחלקת הבטחון של הסתדרות פועלי אגודת ישראל. 1949.
בראש המכתב: "מטכ"ל / אכ"א / הרבנות הצבאית / הלשכה הראשית". עוסק בעניין חייל מגדוד 44, שנענש בעונש חמור, בעוון אי-ציות מטעמים דתיים. דף 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים, קמטים, חורי-תיוק.
בראש המכתב: "מטכ"ל / אכ"א / הרבנות הצבאית / הלשכה הראשית". עוסק בעניין חייל מגדוד 44, שנענש בעונש חמור, בעוון אי-ציות מטעמים דתיים. דף 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים, קמטים, חורי-תיוק.
קטגוריה
חתימות, כתבי-יד וארכיונים
קָטָלוֹג
מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
1.6.2011
פתיחה: $150
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו של יחיאל ברי"ל, ממוען למר במברגר (אחי הרב יצחק זעקל במברגר אב"ד קיסינגן, בנו של רבי שמחה במבמרגר). מיינץ, תרמ"ב [1882].
"כבוא מכתבי זה לידו, ישלח לי בחזרה את התשובה של מר חותני [הרב יעקב הלוי ספיר] ששלחתי לו על דבר השמיטה, כי פקודת מר חותני חזקה עלי להדפיסה בהלבנון במוקדם האפשר...". שנת תרמ"ב היתה שנת השמיטה הראשונה של הישוב המתחדש בארץ ישראל. יחיאל ברי"ל (1836-1886) – מייסד עתון "הלבנון" ומחלוצי העתונות העברית בארץ ישראל. עלה לארץ בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 והתישב בירושלים; נשא לבתו של יעקב הלוי ספיר. בשנת 1862 הקים את בית הדפוס העברי השני בירושלים, בשותפות עם יואל משה סלומון ומיכל הכהן; בפברואר 1863 החל להוציא לאור את עתון "הלבנון". גלויה 14X9 ס"מ. מצב טוב מאד.
"כבוא מכתבי זה לידו, ישלח לי בחזרה את התשובה של מר חותני [הרב יעקב הלוי ספיר] ששלחתי לו על דבר השמיטה, כי פקודת מר חותני חזקה עלי להדפיסה בהלבנון במוקדם האפשר...". שנת תרמ"ב היתה שנת השמיטה הראשונה של הישוב המתחדש בארץ ישראל. יחיאל ברי"ל (1836-1886) – מייסד עתון "הלבנון" ומחלוצי העתונות העברית בארץ ישראל. עלה לארץ בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 והתישב בירושלים; נשא לבתו של יעקב הלוי ספיר. בשנת 1862 הקים את בית הדפוס העברי השני בירושלים, בשותפות עם יואל משה סלומון ומיכל הכהן; בפברואר 1863 החל להוציא לאור את עתון "הלבנון". גלויה 14X9 ס"מ. מצב טוב מאד.
קטגוריה
חתימות, כתבי-יד וארכיונים
קָטָלוֹג
מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
1.6.2011
פתיחה: $300
לא נמכר
אוסף מכתבים בכתב-ידו של העורך, מבקר הספרות והפובליציסט ראובן בריינין (1862-1939). בריינין פרסם בעתונים עבריים רבים החל משנת 1888; השתתף בקונגרס הציוני הראשון והמשיך לדווח על רשמיו מן הקונגרסים הבאים בעתונות; בשנת 1909 היגר לארצות הברית ויסד את השבועון "הדרור", אשר רבים מהמכתבים שלפנינו כתובים על נייר-מכתבים של מערכת העתון; בהמשך ערך גם את העתונים "דער וועג" ו"התורן". עקר תכנם של המכתבים ענייני ספרות וחתימת מנויים.
האוסף כולל 8 מכתבים בכתב-יד, גלויה בכתב-יד (לאהרן חרמוני), חלק מגלויה עם דיוקנו של בריינין (עם הקדשה בכתב-ידו), וכן גלוית-זכרון מודפסת.
באחד המכתבים מחודש דצמבר 1910, כותב בריינין לידידו, המשורר אפרים א. ליסיצקי בזו הלשון: "הקהל העברי מחכה בכליון עינים לצאת 'הדרור' לאור. הדרור יחל להופיע לא יאוחר מביום א' ניסן... בינתיים... הנני... בא בחליפות מכתבים עם טובי סופרינו וחכמינו לארצותיהם. הדרור יהיה ספרותי ומדעי במלוא מובן המלים, ואם יצלח... אז הנני נכון להוציא פה גם ירחון עברי וליסד... גם הוצאת ספרים עברית מפרי הארץ. ע"י 'הדרור' נוכל לאַגֵד ולחבר את כל החכמות הקולטוריות ולברוא מרכז קולטורי עברי בארץ-החדשה".
סה"כ 11 פריטים, גודל ומצב משתנים.
האוסף כולל 8 מכתבים בכתב-יד, גלויה בכתב-יד (לאהרן חרמוני), חלק מגלויה עם דיוקנו של בריינין (עם הקדשה בכתב-ידו), וכן גלוית-זכרון מודפסת.
באחד המכתבים מחודש דצמבר 1910, כותב בריינין לידידו, המשורר אפרים א. ליסיצקי בזו הלשון: "הקהל העברי מחכה בכליון עינים לצאת 'הדרור' לאור. הדרור יחל להופיע לא יאוחר מביום א' ניסן... בינתיים... הנני... בא בחליפות מכתבים עם טובי סופרינו וחכמינו לארצותיהם. הדרור יהיה ספרותי ומדעי במלוא מובן המלים, ואם יצלח... אז הנני נכון להוציא פה גם ירחון עברי וליסד... גם הוצאת ספרים עברית מפרי הארץ. ע"י 'הדרור' נוכל לאַגֵד ולחבר את כל החכמות הקולטוריות ולברוא מרכז קולטורי עברי בארץ-החדשה".
סה"כ 11 פריטים, גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חתימות, כתבי-יד וארכיונים
קָטָלוֹג
מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
1.6.2011
פתיחה: $400
לא נמכר
אוסף מכתבים בכתב-ידו של הסופר יהודה בורלא (1886-1969).
מרבית המכתבים עוסקים בענייני ספרות, אך מספר מכתבים משנות ה-20 הנם מכתבי-המלצה עבור תלמידים, שכתב בורלא עת עבד כמורה בבתי-הספר העבריים בדמשק, ואחר-כך בזכרון-יעקב, ושלחם לד"ר בן-ציון מוסינזון וד"ר חיים בוגרשוב, מנהלי הגמנסיה העברית הרצליה. במכתב משנות ה-20 הוא מטיח בידידו מלר [כנראה, הסופר דוב קמחי] בקורת קשה, כותב על ענייני ספרות ומספר על מפגשיו האחרונים עם ביאליק: "הכרתי באלו הימים את 'ביאליק שבע"פ' כמו שאומרים, יש מה לשמע תמיד... טפוס מיוחד של גדול. נעלה מכל ספר: אישיות הסטורית גדולה!".
סה"כ 13 מכתבים, גודל ומצב משתנים. מצורפת כתבה על בורלא מעתון "הארץ", 1968.
מרבית המכתבים עוסקים בענייני ספרות, אך מספר מכתבים משנות ה-20 הנם מכתבי-המלצה עבור תלמידים, שכתב בורלא עת עבד כמורה בבתי-הספר העבריים בדמשק, ואחר-כך בזכרון-יעקב, ושלחם לד"ר בן-ציון מוסינזון וד"ר חיים בוגרשוב, מנהלי הגמנסיה העברית הרצליה. במכתב משנות ה-20 הוא מטיח בידידו מלר [כנראה, הסופר דוב קמחי] בקורת קשה, כותב על ענייני ספרות ומספר על מפגשיו האחרונים עם ביאליק: "הכרתי באלו הימים את 'ביאליק שבע"פ' כמו שאומרים, יש מה לשמע תמיד... טפוס מיוחד של גדול. נעלה מכל ספר: אישיות הסטורית גדולה!".
סה"כ 13 מכתבים, גודל ומצב משתנים. מצורפת כתבה על בורלא מעתון "הארץ", 1968.
קטגוריה
חתימות, כתבי-יד וארכיונים
קָטָלוֹג
מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
1.6.2011
פתיחה: $150
נמכר ב: $275
כולל עמלת קונה
אוסף מאמרים, טיוטות-מאמרים, כתבי-יד, מכתבים וטיוטות-מכתבים, עתונים וגזרי-עתונים. ירושלים, וינה ולבוב, שנות ה-20 עד שנות ה-30.
מאיר חרטינר (1880-1972) – סופר, מתרגם ועורך. עלה לארץ בשנת 1938. כתב בעתונות ביידיש ובעברית וערך את עתון "העולם".
ביניהם: כתבי-יד שלמים, אודות שיר השירים, תפישת האלוהים; מחזה חנוכה לילדים; "בליל חנוכה – גרוטסקה ירושלמית מימי העליה השלישית"; כתב-יד לסיפור "החֹרף" משנת 1892, בעברית, גרמנית ורוסית; מאמרים בנושא "עליונות היהדות"; תזכיר להנהלת הסוכנות היהודים, עם חתימות והמלצות בכתב-יד, מאת פרופ' יוסף קלוזנר, גרשום שופמן, אשר ברש, אורי צבי גרינברג, דוד שמעוני, דב סדן, יעקב כהן, וסופרים ואנשי-רוח נוספים (שני עותקים, שניהם חתומים), ומסמכים מעניינים נוספים. מאות דפים, עשרות כתבי-יד. גודל ומצב משתנים.
מאיר חרטינר (1880-1972) – סופר, מתרגם ועורך. עלה לארץ בשנת 1938. כתב בעתונות ביידיש ובעברית וערך את עתון "העולם".
ביניהם: כתבי-יד שלמים, אודות שיר השירים, תפישת האלוהים; מחזה חנוכה לילדים; "בליל חנוכה – גרוטסקה ירושלמית מימי העליה השלישית"; כתב-יד לסיפור "החֹרף" משנת 1892, בעברית, גרמנית ורוסית; מאמרים בנושא "עליונות היהדות"; תזכיר להנהלת הסוכנות היהודים, עם חתימות והמלצות בכתב-יד, מאת פרופ' יוסף קלוזנר, גרשום שופמן, אשר ברש, אורי צבי גרינברג, דוד שמעוני, דב סדן, יעקב כהן, וסופרים ואנשי-רוח נוספים (שני עותקים, שניהם חתומים), ומסמכים מעניינים נוספים. מאות דפים, עשרות כתבי-יד. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חתימות, כתבי-יד וארכיונים
קָטָלוֹג
מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
1.6.2011
פתיחה: $200
לא נמכר
~ 7 מכתבים ורשימות בכתב-יד העוסקים בפעילות שמאל ובכתב-העת "נר", אשר גינה את יחסה של המדינה לשאלה הערבית. ביניהם: רשימה בת 7 דף בנושא "פיצויים דיפלומטיים" לפליטים ערבים, כרטיס מודפס, "הצעה לסידור סופי של בעית הפליטים הערבים" משנת 1951 ומכתבים לד"ר ש. ז. יובֵלי.
~ 6 מכתבים ורשימות בכתב-יד, ביניהם רשימה לזכר ר' אהרן זאב אשכולי.
~ 4 גזירי-עתון ועתונים, עם כתבות הקשורות בר' בנימין ובפועלו.
סה"כ 17 מסמכים, גודל ומצב משתנים.
~ 6 מכתבים ורשימות בכתב-יד, ביניהם רשימה לזכר ר' אהרן זאב אשכולי.
~ 4 גזירי-עתון ועתונים, עם כתבות הקשורות בר' בנימין ובפועלו.
סה"כ 17 מסמכים, גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חתימות, כתבי-יד וארכיונים
קָטָלוֹג
מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
1.6.2011
פתיחה: $400
לא נמכר
אוסף מסמכים אישיים של המשורר והמתרגם אליהו מֶיְטוּס (1893-1982). מֶיְטוּס נולד בקישינב, למד ב"חדר" ואצל מורים פרטיים וסיים את הגימנסיה באודסה. את לימודיו השלים בסורבון בפריז. בעת מלחמת העולם הראשונה המשיך את לימודיו באוניברסיטת סט. פטרסבורג. החל משנת 1920 ניהל הגימנסיה העברית בסורוקי (בסרביה) ולימד בבית המדרש למורים ביאסי, רומניה. עלה לארץ בשנת 1935 ועסק בהוראה בבתי-ספר תיכוניים. חבר שירים ותרגם יצירות הרבה, בעיקר מלשונות יידיש, צרפתית ורוסית.
האוסף כולל: רשימה בכתב-ידו של מיטוס, "פרשת תולדותי"; תעודת סיום-לימודים בבי"ס באודסה, 1910; כתובה בכתב-יד לנישואי של מיטוס עם רעייתו לאה, אונגען (Ungheni, מולדובה), 1921; תעודת-סטודנט [מאוניברסיטת סט. פטרסבורג], 1917; 5 מסמכים הקשורים לעשייתו החינוכית ברומניה; תצלום משפחתו של מיטוס; תעודת תרומת-עצים לקק"ל; תצלום ממחנה העקורים אשווגה (Eschwege).
סה"כ 12 פריטים, גודל ומצב משתנים.
האוסף כולל: רשימה בכתב-ידו של מיטוס, "פרשת תולדותי"; תעודת סיום-לימודים בבי"ס באודסה, 1910; כתובה בכתב-יד לנישואי של מיטוס עם רעייתו לאה, אונגען (Ungheni, מולדובה), 1921; תעודת-סטודנט [מאוניברסיטת סט. פטרסבורג], 1917; 5 מסמכים הקשורים לעשייתו החינוכית ברומניה; תצלום משפחתו של מיטוס; תעודת תרומת-עצים לקק"ל; תצלום ממחנה העקורים אשווגה (Eschwege).
סה"כ 12 פריטים, גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חתימות, כתבי-יד וארכיונים
קָטָלוֹג
מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
1.6.2011
פתיחה: $200
לא נמכר
ארבעה פריטים בכתב-ידו של המשורר, המחזאי, הסופר והמתרגם יעקב כהן (1881-1960), חתן פרס ישראל לספרות יפה פעמיים:
1. כתב-יד של השיר "הלל ושמאי".
2-3. שתי גלויות רשמיות של הוצאת שטיבל, ורשה, נשלחו אל המשורר אפרים א. ליסיצקי בארה"ב, עוסקות בתרגומיו לשירי טניסון ושיקספיר. תרפ"ב [1922].
4. מכתב על נייר-מכתבים של הוצאת שטיבל, ורשה, ממוען למר א. ל. יעקֻבוביץ, עוסק בפרסום מאמרו של ד"ר [יעקב נפתלי הרץ] שמחוני, תרפ"ב [1922].
5. מסמך על נייר-מכתבים רשמי של מדינת ישראל, "החלטות ועדת השופטים לפרסי ישראל בספרות יפה", המודיע ומנמק את ההחלטה להעניק את הפרס ליעקב כהן ולחיים הזז, עם חתימות פרופ' שמעון הלקין, יצחק למדן ויצחק שנהר, [1953].
1. כתב-יד של השיר "הלל ושמאי".
2-3. שתי גלויות רשמיות של הוצאת שטיבל, ורשה, נשלחו אל המשורר אפרים א. ליסיצקי בארה"ב, עוסקות בתרגומיו לשירי טניסון ושיקספיר. תרפ"ב [1922].
4. מכתב על נייר-מכתבים של הוצאת שטיבל, ורשה, ממוען למר א. ל. יעקֻבוביץ, עוסק בפרסום מאמרו של ד"ר [יעקב נפתלי הרץ] שמחוני, תרפ"ב [1922].
5. מסמך על נייר-מכתבים רשמי של מדינת ישראל, "החלטות ועדת השופטים לפרסי ישראל בספרות יפה", המודיע ומנמק את ההחלטה להעניק את הפרס ליעקב כהן ולחיים הזז, עם חתימות פרופ' שמעון הלקין, יצחק למדן ויצחק שנהר, [1953].
קטגוריה
חתימות, כתבי-יד וארכיונים
קָטָלוֹג
מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
1.6.2011
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבים וגלויות בכתב-ידו של ההיסטוריון וחוקר הספרות פרופ' יוסף קלוזנר (1874-1958). קלוזנר ערך את עתון "השלח" בשנים 1903-1927 ומספר מכתבים באוסף שלפנינו, כתובים על נייר-מכתבים או גלויות רשמיות של העתון, ועוסקים בענייני ספרות.
האוסף כולל 10 מכתבים, 3 גלויות ומאמר, כולם בכתב-ידו של קלוזנר, ביניהם: ~מכתב לדוד פרישמן, היידלברג, 1901, עוסק בפרסום מאמרים בכתב-העת "הדור" בעריכת פרישמן, ובמתן מחמאות וביקורות על אופיו: "לא היה עתון עברי שיהא לו תוכן מְלַבֵּב כ'הדור'... כל הסופרים הצעירים עובדים ב'הדור' ובכ"ז [ובכל זאת] בכל מקרה אפשרי מדברים בשנאה ובבוז על 'הספרות הצעירה' שלנו. איני רוצה, ש'הדור' יהיה פסֵודו-ציוני כ'המליץ' ו'הצפירה' (סלח לי על הַהַשְׁוָאָה עם 'המליץ'!), אבל יכול היה להיות ציוני כ'השלוח'...".
~שלש גלויות אל הסופר מרדכי בן-עמי [1912-1913], בענייני ספרות, באחת הגלויות כותב קלוזנר על התרגשותו לקראת ביקור בארץ ישראל.
~מכתבים אל ד"ר יעקב נאכט, המשורר אפרים א. ליסיצקי, ישראל מאיר לאסק (בענייני תרגום לאנגלית), יצחק למדן עורך "גליונות", ועוד.
~מכתב לד"ר חיים בוגרשוב, בדבר העברת מערכת "השלח" לארץ ישראל, ועבודה ב"גימנסיה העברית" [הרצליה].
~מאמר בכתב-יד "על המשבר הדתי במדינת ישראל", תגובה לספרו של ד"ר ישעיהו ליבוביץ, "תורה ומצוות בזמן הזה". [6] עמ' עם תיקונים רבים.
סה"כ 14 פריטים, גודל ומצב משתנים.
האוסף כולל 10 מכתבים, 3 גלויות ומאמר, כולם בכתב-ידו של קלוזנר, ביניהם: ~מכתב לדוד פרישמן, היידלברג, 1901, עוסק בפרסום מאמרים בכתב-העת "הדור" בעריכת פרישמן, ובמתן מחמאות וביקורות על אופיו: "לא היה עתון עברי שיהא לו תוכן מְלַבֵּב כ'הדור'... כל הסופרים הצעירים עובדים ב'הדור' ובכ"ז [ובכל זאת] בכל מקרה אפשרי מדברים בשנאה ובבוז על 'הספרות הצעירה' שלנו. איני רוצה, ש'הדור' יהיה פסֵודו-ציוני כ'המליץ' ו'הצפירה' (סלח לי על הַהַשְׁוָאָה עם 'המליץ'!), אבל יכול היה להיות ציוני כ'השלוח'...".
~שלש גלויות אל הסופר מרדכי בן-עמי [1912-1913], בענייני ספרות, באחת הגלויות כותב קלוזנר על התרגשותו לקראת ביקור בארץ ישראל.
~מכתבים אל ד"ר יעקב נאכט, המשורר אפרים א. ליסיצקי, ישראל מאיר לאסק (בענייני תרגום לאנגלית), יצחק למדן עורך "גליונות", ועוד.
~מכתב לד"ר חיים בוגרשוב, בדבר העברת מערכת "השלח" לארץ ישראל, ועבודה ב"גימנסיה העברית" [הרצליה].
~מאמר בכתב-יד "על המשבר הדתי במדינת ישראל", תגובה לספרו של ד"ר ישעיהו ליבוביץ, "תורה ומצוות בזמן הזה". [6] עמ' עם תיקונים רבים.
סה"כ 14 פריטים, גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חתימות, כתבי-יד וארכיונים
קָטָלוֹג
מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
1.6.2011
פתיחה: $300
לא נמכר
אוסף מסמכים ומאמרים בכתב ידו של ישראל קלויזנר: "מהצהרת בלפור עד המנדט", "תוכנית ההתיישבות בקְרים והרחבת הסוכנות היהודית" (תרגום שלו מיידיש שנשלח לראובן נוחימובסקי, כולל מכתב מצורף בענייני תשלום) וכתב-יד ביידיש, ועוד.
קלויזנר (1905-1977), סופר וחוקר ספרות. עם עלייתו לארץ ישראל מליטא ב-1936 החל לעבוד בארכיון הציוני המרכזי והגיע לדרגת סגן המנהל. פרסם ספרי מחקר, ביוגרפיה והיסטוריה רבים בנושאי ציונות, יהדות, שואה ועוד. מצורפים: 19 מסמכים, ביניהם: מכתבים ששלח עו"ד ראובן נוחימובסקי לגורמים שונים בסוכנות היהודית (זלמן שזר, נחום גולדמן, אליהו דובקין וברל לוקר) בדבר הוצאתו לאור של ספר על תולדות הסוכנות היהודית, ומסמכים נוספים של נוחימובסקי. סה"כ כ-240 דפים כתובים. גודל ומצב משתנים.
קלויזנר (1905-1977), סופר וחוקר ספרות. עם עלייתו לארץ ישראל מליטא ב-1936 החל לעבוד בארכיון הציוני המרכזי והגיע לדרגת סגן המנהל. פרסם ספרי מחקר, ביוגרפיה והיסטוריה רבים בנושאי ציונות, יהדות, שואה ועוד. מצורפים: 19 מסמכים, ביניהם: מכתבים ששלח עו"ד ראובן נוחימובסקי לגורמים שונים בסוכנות היהודית (זלמן שזר, נחום גולדמן, אליהו דובקין וברל לוקר) בדבר הוצאתו לאור של ספר על תולדות הסוכנות היהודית, ומסמכים נוספים של נוחימובסקי. סה"כ כ-240 דפים כתובים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חתימות, כתבי-יד וארכיונים
קָטָלוֹג
![יגאל מוסנזון, מכתב בכתב-יד, לכבוד "ארגון השומרים בארץ ישראל", [סוף שנות ה-30].
"בהזדמנות הזו של צורך בשומרים ל](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale15-public/422.jpg "יגאל מוסנזון – מכתב לארגון השומרים")
מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
1.6.2011
פתיחה: $120
לא נמכר
יגאל מוסנזון, מכתב בכתב-יד, לכבוד "ארגון השומרים בארץ ישראל", [סוף שנות ה-30].
"בהזדמנות הזו של צורך בשומרים לשמירה העונתית בפרדסים, רצוני הוא להכנס לשמירה הרגילה באופן תמידי...". מוסנזון מציין מספר פרטים ביוגרפיים אודותיו ורשימה של מכרים שיכולים להמליץ עליו.
יגאל מוסנזון (1917-1994) – סופר ומחזאי ישראלי, בשנת 1943 הצטרף לפלמ"ח, נעצר בידי הבריטים ונכלא במחנה המעצר בלטרון. מחבר סדרת ספרי "חסמב"ה", הסרט "אלדוראדו" והמחזמר "קזבלן". דף 26 ס"מ. מצב טוב. חורי-תיוק.
"בהזדמנות הזו של צורך בשומרים לשמירה העונתית בפרדסים, רצוני הוא להכנס לשמירה הרגילה באופן תמידי...". מוסנזון מציין מספר פרטים ביוגרפיים אודותיו ורשימה של מכרים שיכולים להמליץ עליו.
יגאל מוסנזון (1917-1994) – סופר ומחזאי ישראלי, בשנת 1943 הצטרף לפלמ"ח, נעצר בידי הבריטים ונכלא במחנה המעצר בלטרון. מחבר סדרת ספרי "חסמב"ה", הסרט "אלדוראדו" והמחזמר "קזבלן". דף 26 ס"מ. מצב טוב. חורי-תיוק.
קטגוריה
חתימות, כתבי-יד וארכיונים
קָטָלוֹג