אווה פרנק, "הגבירה" [בתו של משיח השקר יעקב פרנק]. מכתב בכתב-יד, ממוען אל הסוחר ג'ין הארטמן לינדהיימר (Jean Hartmann Lindheimer) ב[פרנקפורט]-זקסנהאוזן (Sachsenhausen). אופנבך, 20 באוקטובר 1792. עניינו – אספקת מזון לאנשי הכת הפרנקיסטית, בהנהגתה של פרנק.
"אין ברצוני לגרום לך שוב לאי-נוחות, אך הצורך מאלץ אותי לעשות כן, כיוון שאין לי מספיק סוכר לחלוק עם [האנשים] העניים; לכן התמהמהתי זמן-מה עם התשלום [עם המזומנים], ועתה אני מבקשת ממך לשלוח אלי שוב, בנדיבותך, 50 קילו סוכר. אם יש ברשותך סוכר לבן מובחר, אעדיף סוכר מסוג זה. אני מקווה שבקשתי לא תפול על אזניים ערלות. כמו-כן, אם ברשותך 250 קילוגרם אורז או 250 קילוגרם דּוֹחַן או 500 קילוגרם שְׂעוֹרָה – אחד משלשתם – ותוכל לספקם לי – תשמחני עד מאד. התשלום יגיע במהרה, ברגע שאקבל תשובה ממשרתַי. אהיה מאד אסירת-תודה לך על החדשות שתתן לי, בקרוב. יש לי העונג להודות לך... אווה פרנק". [פרנק אינה משתמשת במידת המשקל "קילוגרם" אלא ב-Centnar, השווה ל-50 קילוגרם של ימינו]. גרמנית.
~ יעקב פרנק (1726-1791), היה יהודי שראה עצמו והציג עצמו כמשיח בפולין, במאה ה-18 והוא נחשב כאחד מממשיכי דרכו של שבתאי צבי. פרנק סחף אחריו כת מאמינים, המכונה "פרנקיסטים", ובסתיו 1759 התנצר עם קבוצה מתלמידיו. מחקרים רבים נכתבו אודותיו, ומפרטים את קורות-חייו ותהפוכותיהם.
~ אווה פרנק (1754-1816), בתו, המכונה "הגבירה" או "המטרוניתא [האם] הקדושה", שמשה לצדו כדמות מרכזית בפולחני הכת עוד בחייו, ולאחר פטירתו המשיכה לנהל את ענייני הכת באופנבך ואחר-כך בפולין, עם שני אחיה הצעירים. תחת הנהגתה הידלדלה הכת ומקורותיה הכספיים פסקו כמעט לחלוטין. בשנת 1816, לאחר שעוקלו נכסיה, מתה אווה בחוסר כל. עם מותה התפרקה הכת.
מסמך נדיר ביותר.
דף מקופל ל-2, 23 ס"מ. מצב טוב. בצדו האחורי כתובת הנמען ושרידי חותמת-שעוה, חלק קטן מהדף חסר במקומה.