מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים

5.11.24
מחירים מומשו
מציג 1 - 8 of 8

פריט 157 כתב-יד על קלף – "תיקון לילה" – סדר קריאת שמע שעל המיטה ותפילות נוספות – פרנקפורט דמיין, מחצית ראשונה של המאה ה-19, בקירוב

כתב-יד על קלף, "תיקון לילה" – סדר קריאת-שמע שעל המטה, עם תפילת הרמב"ן ל"ליל החיבור", וסדר הטבת
כתב-יד על קלף, "תיקון לילה" – סדר קריאת-שמע שעל המטה, עם תפילת הרמב"ן ל"ליל החיבור", וסדר הטבת
כתב-יד על קלף, "תיקון לילה" – סדר קריאת-שמע שעל המטה, עם תפילת הרמב"ן ל"ליל החיבור", וסדר הטבת
כתב-יד על קלף, "תיקון לילה" – סדר קריאת-שמע שעל המטה, עם תפילת הרמב"ן ל"ליל החיבור", וסדר הטבת
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
כתב-יד על קלף – כתב-יד על קלף – כתב-יד על קלף – כתב-יד על קלף –
4 PHOTOS
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים 5.11.24
פתיחה: $1,500
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה

כתב-יד על קלף, "תיקון לילה" – סדר קריאת-שמע שעל המטה, עם תפילת הרמב"ן ל"ליל החיבור", וסדר הטבת חלום, נכתב על ידי הסופר אליעזר זוסמן מעזריטש. פרנקפורט דמיין, [מחצית ראשונה של המאה ה-19, בקירוב].

כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת. ההוראות והדינים נכתבו ב"כתב רש"י". שער מוקף מסגרת מלבנית, עם פרטי הכותב והמקום. עיטור ריבועי נאה בדף האחרון, בו משובצות המלים "נשלם שבח לאל בור[א] עולם".
בדפים 9-2א מופיע סדר קריאת שמע, כולל ארבעת מזמורי תהלים ראשונים, "אדון עולם", וסדר הוידוי. מדף 9א ואילך: תפילת הרמב"ן ל"ליל החיבור" וסדר "הטבת חלום".
רישום בעלות בדף המגן הקדמי: "שייך להגביר ירא אלקים, העררן הערץ מארקוס אפפענהיימער יצ"ו" (כפי הנראה הרץ מרכוס אופנהיימר, 1785-1839, סוחר באבני חן ובשעונים בפרנקפורט).


[11] דף (הדפים מוספרו בעפרון בכתיבה מאוחרת). 17.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וסימני שימוש רבים בחלק מהדפים. כריכת עור חדשה (כרוכה יחד עם מעטפת נייר ורודה, מקורית).

לכתב-יד נוסף שנכתב בידי אותו סופר, ראו: קטלוג קדם, מכירה 58, פריט 4. ידועים עוד מספר כתבי-יד שנכתבו בידי סופר זה, חלקם נמצאים באוסף ברגינסקי, ומתועדים בקטלוג: Emile Schrijver and Falk Wiesemann (eds.), Schöne Seiten: Jüdische Schriftkultur aus der Braginsky Collection (Zürich: Scheidegger & Spiess, 2011), p. 76-77 (no. 15), 80 (no. 16).

מקור: מכירת Sotheby's, ניו יורק, נובמבר 2019, מס' 122.

קטגוריה
כתבי-יד מאוירים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 158 כתב-יד – מחזור לימים נוראים, כמנהג אפ"ם – אסטי, תקל"ו – נכתב עבור אשה

כתב-יד, מחזור לראש השנה ויום הכיפורים, כמנהג אפ"ם. אסטי, [תקל"ו 1776]. שער מעוטר במסגרת, בו נכתב:
כתב-יד, מחזור לראש השנה ויום הכיפורים, כמנהג אפ"ם. אסטי, [תקל"ו 1776]. שער מעוטר במסגרת, בו נכתב:
כתב-יד, מחזור לראש השנה ויום הכיפורים, כמנהג אפ"ם. אסטי, [תקל"ו 1776]. שער מעוטר במסגרת, בו נכתב:
כתב-יד, מחזור לראש השנה ויום הכיפורים, כמנהג אפ"ם. אסטי, [תקל"ו 1776]. שער מעוטר במסגרת, בו נכתב:
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
כתב-יד – מחזור לימים נוראים, כמנהג אפ כתב-יד – מחזור לימים נוראים, כמנהג אפ כתב-יד – מחזור לימים נוראים, כמנהג אפ כתב-יד – מחזור לימים נוראים, כמנהג אפ
4 PHOTOS
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים 5.11.24
פתיחה: $1,500
הערכה: $2,500 - $3,500
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה

כתב-יד, מחזור לראש השנה ויום הכיפורים, כמנהג אפ"ם. אסטי, [תקל"ו 1776].

שער מעוטר במסגרת, בו נכתב: "סדר תפלות ופיוטים וקרובץ לימים הנוראים כמנהג... גאוני עולם רבותינו הצרפתים...". בחלקו התחתון של השער נכתב שמה של האשה עבורה נכתב המחזור, וכן מקום הכתיבה ופרט השנה: "נכתב לתשוקת הכבודה והצנועה מרת קילא חנה טריויש מב"ת [=מנשים באוהל תבורך[ אשת הקצין כמ' יאושע חי מונטאלצינא... באסטי שנת כי ביתי בית תפלה י'ק'ר'א' ל'כל' ה'ע'מ'י'ם' [=תקל"ו] לפ"ק". מתחת לזה נכתב (כפי שהיה נהוג בספרים מודפסים): " Con Licenza del Divino Superiore".
חתימת בעלים בדף המגן הקדמי: "מנת חלקי על פי הגורל אדר התקפ"ח משה בכמ"ר יאושע חי מונטאלציני".


[1], צד, [4] דף. 26 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי וקרעים. מספר דפים מנותקים. כריכת עור, עם אבזם מתכת. קרעים ופגמים בכריכה.
מצורף קונטרס (4 עמודים כתובים) עם נוסח קדושה למוסף, בכתיבה שונה.

מקור: אוסף הרב פרופ' אליה שמואל הרטום (Artom), ירושלים.


מנהג אפ"ם
מנהג אפ"ם הוא מנהגן של שלוש הקהילות אסטי, פוסאנו ומונקלבו (Asti, Fossano, Moncalvo), אותן ייסדו גולי צרפת שהתיישבו במחוז פיימונטה (Piemonte) שבאיטליה, לאחר הגירוש מצרפת במאה ה-14. רוב הגולים מצרפת קיבלו עליהם את מנהגי התפילה של המקומות אליהם הגיעו, ורק יהודי שלוש הקהילות הנזכרות המשיכו במנהגם ושימרו בכך את נוסח התפילה העתיק של מנהג צרפת. נוסח צרפת קרוב במקצת לנוסח האשכנזי, אך שונה ממנו גם בנוסח התפילה וגם בפיוטים הייחודיים לו. נוסח זה, שכונה בהמשך "מנהג אפ"ם" על שם שלוש הקהילות, לא נדפס מעולם ונותר רק בכתבי-יד (על מנהג אפ"ם ראו: יט"ל צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, ירושלים תשע"ז, עמ' 64-65; גולדשמידט, לקט שכחה ופאה למחזור אפ"ם, קרית ספר, ל, ירושלים תשט"ו, עמ' 118-136).
במחזור שלפנינו נשתמרו הפיוטים והנוסח הייחודי של מנהג אפ"ם, ביניהם נוסח מיוחד ל"כל נדרי", הפתיחה "אתן תהלה לאל" לסדר העבודה "אתה כוננת", ועוד.

קטגוריה
כתבי-יד מאוירים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 159 כתב-יד מעוטר, סדר הושענות ופיוט לשמחת תורה – מנהג אפ"ם – אסטי, תקס"א

כתב-יד, סדר הושענות ופיוטים לשמחת תורה, כמנהג אפ"ם, עם פירושים, בכתיבת יעקב יהושע קציגין מאסטי. אסטי, תקס"א [1
כתב-יד, סדר הושענות ופיוטים לשמחת תורה, כמנהג אפ"ם, עם פירושים, בכתיבת יעקב יהושע קציגין מאסטי. אסטי, תקס"א [1
כתב-יד, סדר הושענות ופיוטים לשמחת תורה, כמנהג אפ"ם, עם פירושים, בכתיבת יעקב יהושע קציגין מאסטי. אסטי, תקס"א [1
כתב-יד, סדר הושענות ופיוטים לשמחת תורה, כמנהג אפ"ם, עם פירושים, בכתיבת יעקב יהושע קציגין מאסטי. אסטי, תקס"א [1
כתב-יד, סדר הושענות ופיוטים לשמחת תורה, כמנהג אפ"ם, עם פירושים, בכתיבת יעקב יהושע קציגין מאסטי. אסטי, תקס"א [1
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
כתב-יד מעוטר, סדר הושענות ופיוט לשמחת תורה – מנהג אפ כתב-יד מעוטר, סדר הושענות ופיוט לשמחת תורה – מנהג אפ כתב-יד מעוטר, סדר הושענות ופיוט לשמחת תורה – מנהג אפ כתב-יד מעוטר, סדר הושענות ופיוט לשמחת תורה – מנהג אפ כתב-יד מעוטר, סדר הושענות ופיוט לשמחת תורה – מנהג אפ
5 PHOTOS
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים 5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $2,500
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה

כתב-יד, סדר הושענות ופיוטים לשמחת תורה, כמנהג אפ"ם, עם פירושים, בכתיבת יעקב יהושע קציגין מאסטי. אסטי, תקס"א [1801].

כתיבה מרובעת, מנוקדת. הפירושים וההוראות בכתיבה קטנה יותר, לא מנוקדת. לאורך כתב-היד עיטורים וקישוטים נאים.
קולופון הסופר בסוף סדר ההושענות (דף 14ב): "אני הסופר, עפר ואפר, יעקב יאושע בר זרח אורי קציגין מעיר אסט"י, ש'[נת] תקס"א".
החל מדף 16ב פיוטים לשמחת תורה. נכתבו באותיות גדולות, בתוך מסגרות, ללא פירוש.
פירוש ההושענות הועתק ממחזור שער בת רבים, חלק ב, ונציה תע"ה, דפים שלג-שלז. הפירוש פותח: "אמרו המגיהים נכספה וגם כלתה נפשנו לידע להודיע על מה המפרש לא פירש פיוטי ההושענות... ומצאנו במחזור ק"ק איטליאניי פירוש נבחר ומספיק...".
דף 15 הוא דף שנכרך מאוחר יותר, ובו פסוקים לאמירה בסיום ההושענות (עם כיתוב באיטלקית: כאשר החזן אומר את השמות אומרים תפילה זו), בשולי הדף נכתב: "אסטי כ"ה תשרי התרמ"ד".
בבטנת הכריכה רישום בעלות: "אחים הרטום בר רפאל בנימין".


[22] דף. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרע בשולי אחד הדפים. כריכת קרטון, עם פגמים קלים.

מקור: אוסף הרב פרופ' אליה שמואל הרטום (Artom), ירושלים.


מנהג אפ"ם
מנהג אפ"ם הוא מנהגן של שלוש הקהילות אסטי, פוסאנו ומונקלבו (Asti, Fossano, Moncalvo), אותן ייסדו גולי צרפת שהתיישבו במחוז פיימונטה (Piemonte) שבאיטליה, לאחר הגירוש מצרפת במאה ה-14. רוב הגולים מצרפת קיבלו עליהם את מנהגי התפילה של המקומות אליהם הגיעו, ורק יהודי שלוש הקהילות הנזכרות המשיכו במנהגם ושימרו בכך את נוסח התפילה העתיק של מנהג צרפת. נוסח צרפת קרוב במקצת לנוסח האשכנזי, אך שונה ממנו גם בנוסח התפילה וגם בפיוטים הייחודיים לו. נוסח זה, שכונה בהמשך "מנהג אפ"ם" על שם שלוש הקהילות, לא נדפס מעולם ונותר רק בכתבי-יד (על מנהג אפ"ם ראו: יט"ל צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, ירושלים תשע"ז, עמ' 64-65; גולדשמידט, לקט שכחה ופאה למחזור אפ"ם, קרית ספר, ל, ירושלים תשט"ו, עמ' 118-136).

קטגוריה
כתבי-יד מאוירים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 160 כתב-יד מאויר – ספר ראשית חכמה – אזור הבלקן, המאה ה-18

כתב-יד, ספר ראשית חכמה לרבי אליהו די וידאש (מתלמידי הרמ"ק). [אזור הבלקן, המאה ה-18]. העתקה בכתיבה מזרח
כתב-יד, ספר ראשית חכמה לרבי אליהו די וידאש (מתלמידי הרמ"ק). [אזור הבלקן, המאה ה-18]. העתקה בכתיבה מזרח
כתב-יד, ספר ראשית חכמה לרבי אליהו די וידאש (מתלמידי הרמ"ק). [אזור הבלקן, המאה ה-18]. העתקה בכתיבה מזרח
כתב-יד, ספר ראשית חכמה לרבי אליהו די וידאש (מתלמידי הרמ"ק). [אזור הבלקן, המאה ה-18]. העתקה בכתיבה מזרח
כתב-יד, ספר ראשית חכמה לרבי אליהו די וידאש (מתלמידי הרמ"ק). [אזור הבלקן, המאה ה-18]. העתקה בכתיבה מזרח
כתב-יד, ספר ראשית חכמה לרבי אליהו די וידאש (מתלמידי הרמ"ק). [אזור הבלקן, המאה ה-18]. העתקה בכתיבה מזרח
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
כתב-יד מאויר – ספר ראשית חכמה – אזור הבלקן, המאה ה-18 כתב-יד מאויר – ספר ראשית חכמה – אזור הבלקן, המאה ה-18 כתב-יד מאויר – ספר ראשית חכמה – אזור הבלקן, המאה ה-18 כתב-יד מאויר – ספר ראשית חכמה – אזור הבלקן, המאה ה-18 כתב-יד מאויר – ספר ראשית חכמה – אזור הבלקן, המאה ה-18 כתב-יד מאויר – ספר ראשית חכמה – אזור הבלקן, המאה ה-18
6 PHOTOS
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים 5.11.24
פתיחה: $2,500
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה

כתב-יד, ספר ראשית חכמה לרבי אליהו די וידאש (מתלמידי הרמ"ק). [אזור הבלקן, המאה ה-18].

העתקה בכתיבה מזרחית בינונית (התרהטות כתב בחלק מהמילים); עם עיטורים ואיורים נאים בצבע ובדיו מוזהבת, בסגנון איסלאמי האופייני לאימפריה העות'מאנית – איורי ברושים ופרחים, תיבות פתיחה מעוטרות, עיגולים מעוטרים (במרכז אחד מהם כוכב, ובמרכזו של השני – מגן דוד), ועיטורים נוספים. בעיגול שבסוף כתב-היד משולב קולופון סיום, עם שם הכותב: "נאום הצעיר יוסף בן שמואל חזן תנצב"ה", עם רישום על סיום הכתיבה: "תם ספר זה י"ח לחודש תשרי...", המשכו נראה משובש ולא הצלחנו לעמוד על השנה המדויקת (יתכן ונעשו בו שינויים). שמו של הכותב שולב גם בעיגול המעוטר שבפרק "דרך ארץ".
כתב-היד חסר בחציו הראשון. לפנינו חלקיו האחרונים של החיבור, החל משער הקדושה, פרק טז, ועד סוף שער הענוה (עם חסרון של כמחצית עמוד מסוף השער, בשל דף שנתלש); ואחריהם חמשת הפרקים שנספחו על ידי המחבר מתוך ספר "מנורת המאור" לרבי ישראל אלנקאווה (פרק המצוות, פרק גדול בנים, פרק משא ומתן, פרק הדינים ופרק דרך ארץ).
חציו הראשון של כתב-יד זה, הוא כת"י בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS), מס' 2049. שמו של הכותב נזכר שם בתוך עיגול מעוטר בראש כתב-היד (וכן בהמשך כתב-היד); בעמוד שממול העיגול מופיע רישום פטירה, כנראה אף הוא מאת הכותב: "נפטר אבא מריא יום א' בשבת ז' ועשרים לחודש תמוז מש' א'ש'ר'י'ך' ישראל" [=תקל"א].
כתב-היד נמצא בתוך עטיפת קרטון, שעליה נרשם: "כת"י ראשית חכמה – קבלתי מד"ר צמח ראבבינער דרשן בסופיאה יע"א במתנה". מצורף צילום מכתב מאת ד"ר צמח ראבינער, הרב הראשי של סופיה ו"המטיף הראשי" של יהודי בולגריה, בעניין כתב-יד זה.


[103] דף. חסר בתחילתו, דף קרוע וחסר באמצעו (בסוף שער הענווה). 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים, עם דהיית דיו ופגיעה בטקסט. בלאי וקרעים קלים. קונטרסים רופפים. ללא כריכה.

קטגוריה
כתבי-יד מאוירים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 220 כתב-יד – שיחות, סיפורים ומאמרים מרבי נחמן מברסלב, בכתיבת יד תלמידו רבי נפתלי מנעמירוב – חלק מהדברים נכתבו בחיי רבי נחמן – קטעים שלא נדפסו

כתב-יד, שיחות, מאמרים וסיפורים, מאת רבינו נחמן מברסלב, בכתיבת תלמידו הגדול הרה"ק רבי נפתלי ויינברג מנעמירוב. [ברסלב
כתב-יד, שיחות, מאמרים וסיפורים, מאת רבינו נחמן מברסלב, בכתיבת תלמידו הגדול הרה"ק רבי נפתלי ויינברג מנעמירוב. [ברסלב
כתב-יד, שיחות, מאמרים וסיפורים, מאת רבינו נחמן מברסלב, בכתיבת תלמידו הגדול הרה"ק רבי נפתלי ויינברג מנעמירוב. [ברסלב
כתב-יד, שיחות, מאמרים וסיפורים, מאת רבינו נחמן מברסלב, בכתיבת תלמידו הגדול הרה"ק רבי נפתלי ויינברג מנעמירוב. [ברסלב
כתב-יד, שיחות, מאמרים וסיפורים, מאת רבינו נחמן מברסלב, בכתיבת תלמידו הגדול הרה"ק רבי נפתלי ויינברג מנעמירוב. [ברסלב
כתב-יד, שיחות, מאמרים וסיפורים, מאת רבינו נחמן מברסלב, בכתיבת תלמידו הגדול הרה"ק רבי נפתלי ויינברג מנעמירוב. [ברסלב
כתב-יד, שיחות, מאמרים וסיפורים, מאת רבינו נחמן מברסלב, בכתיבת תלמידו הגדול הרה"ק רבי נפתלי ויינברג מנעמירוב. [ברסלב
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
כתב-יד – שיחות, סיפורים ומאמרים מרבי נחמן מברסלב, בכתיבת יד תלמידו רבי נפתלי מנעמירוב – חלק מהדברים נכתבו בחיי רבי נחמן – קטעים שלא נדפסו כתב-יד – שיחות, סיפורים ומאמרים מרבי נחמן מברסלב, בכתיבת יד תלמידו רבי נפתלי מנעמירוב – חלק מהדברים נכתבו בחיי רבי נחמן – קטעים שלא נדפסו כתב-יד – שיחות, סיפורים ומאמרים מרבי נחמן מברסלב, בכתיבת יד תלמידו רבי נפתלי מנעמירוב – חלק מהדברים נכתבו בחיי רבי נחמן – קטעים שלא נדפסו כתב-יד – שיחות, סיפורים ומאמרים מרבי נחמן מברסלב, בכתיבת יד תלמידו רבי נפתלי מנעמירוב – חלק מהדברים נכתבו בחיי רבי נחמן – קטעים שלא נדפסו כתב-יד – שיחות, סיפורים ומאמרים מרבי נחמן מברסלב, בכתיבת יד תלמידו רבי נפתלי מנעמירוב – חלק מהדברים נכתבו בחיי רבי נחמן – קטעים שלא נדפסו כתב-יד – שיחות, סיפורים ומאמרים מרבי נחמן מברסלב, בכתיבת יד תלמידו רבי נפתלי מנעמירוב – חלק מהדברים נכתבו בחיי רבי נחמן – קטעים שלא נדפסו כתב-יד – שיחות, סיפורים ומאמרים מרבי נחמן מברסלב, בכתיבת יד תלמידו רבי נפתלי מנעמירוב – חלק מהדברים נכתבו בחיי רבי נחמן – קטעים שלא נדפסו
7 PHOTOS
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים 5.11.24
פתיחה: $250,000
הערכה: $400,000 - $600,000
לא נמכר

כתב-יד, שיחות, מאמרים וסיפורים, מאת רבינו נחמן מברסלב, בכתיבת תלמידו הגדול הרה"ק רבי נפתלי ויינברג מנעמירוב. [ברסלב, בסביבות שנת תק"ע].

27 דף (54 עמודים) בכתיבת יד קדשו של הרה"ק רבי נפתלי מנעמירוב, הכוללים דברים שנכתבו מפי רבי נחמן מברסלב, מרביתם הועלו כנראה על הכתב כבר בחיי רבי נחמן – כפי שעולה מהזכרתו בברכת החיים ומהתאריכים המצוינים בדפים שלפנינו. מספר דפים נכתבו בתוך תקופת השנה לפטירתו (ראו להלן).
תיעוד השיחות והמאמרים והסיפורים נעשה בסמוך לאמירתם מפי רבי נחמן, והם מכילים חומר יקר ערך שחלקו לא נדפס מעולם, וחלקו נדפס מאוחר יותר בעריכה לשונית או בקטעים שהופרדו זה מזה לפי נושאים, בספרים כדוגמת "שבחי הר"ן", "שיחות הר"ן" ו"חיי מוהר"ן" [לדוגמה: התורה המפורסמת על עיר וקדיש מן שמיא נחית – התחלקה לשניים, החלק התורני מופיע בתחלת לקוטי מוהר"ן והחלק הסיפורי ב"חיי מוהר"ן", קפט, אבל לפנינו מופיעים שני הקטעים כשהם בלולים זה בזה, ובסגנון הזה לא התפרסם מעולם]. לפנינו אם כן חומר מקורי שהועלה על הכתב בחיי רבי נחמן, כשהוא מופיע בלשונו ובהקשרו המקורי, ובתוכו גם קטעים שלא נדפסו.
הדפים שלפנינו כוללים את הכותרות הבאות: "מה שסיפר תחלת קיץ תקס"ד בק' ברסלב, ענה ואמר אספר לכם מה שראיתי ותספרו לבניכם...", "שיחתו הק' של רבינו נ"י מוצאי שבת תולדות תק"ע ברסלב"; "בע"ה יום ד' תרומה תק"ע נכנסתי אצלו ואמר לי זה הסיפר", "שיחתו הק' של רבינו ז"ל בליל א' של שבועות שחל במ"ש תקס"ט ברסלב", "קיץ תקס"ט"; "ד' אלול תקס"ט ל'[פ"ק] בראסלב"; "התורה המתחלת בראשית לעיני כל ישראל... נא[מרה] בשבת בראשית"; "יום ב' כ"ד אייר תק"ע ל[פ"ק]"; "מה ששמעתי על הדרך כשנ'[סע] לא'[ומן] בעת שיצא מלא'[דיז'ין] יום ג' ד' אייר תק"ע ל'[פ"ק]"; "יום א' כ"ה ניסן תק"ע ל[פ"ק]"; "סיפר שחלם לו דברי צחות והם אלו"; "תקס"ט אחר שבועות בסמוך סיפר זאת"; "שבת נחמו תקס"ט"; "חלו'[ם] כסליו תק"ע ל'[פ"ק].
בשלושת הדפים האחרונים קטעים על תולדות רבי נחמן, שנכתבו בשנת הפטירה של רבי נחמן (חלקם באו בעריכה שונה ב"שבחי הר"ן"). בראש העמוד הראשון, הכותרת: "מוהר"ן", ולאחר מכן: "ראיתי לבאר ולספר קצת מרבינו הקדוש מוהר"ן זצ"ל הכ"ם [=הריני כפרת משכבו] מה שאני יודע מה שעבר עליו מיום לידתו עד יום הסתלקותו בשלום, ואם אמנם אינו כטפה מן הים, כי לא זכיתי להתקרב אליו כ"א [=כי אם] בימי גדלותו, בעת שכבר הי' בן שלשים..." (הנוסח "הריני כפרת משכבו" נאמר רק בתוך שנת הפטירה).

הרה"ק רבי נפתלי הרץ ויינברג מנעמירוב (תק"מ-תר"כ), היה חברו של הרה"ק רבי נתן שטרנהרץ (מוהרנ"ת) עוד מילדותם, ושניהם יחד היו "מבקשי השם", עד שנודע להם על רבי נחמן מברסלב ודרכו המיוחדת בעבודת השם, ויחדיו נסעו אליו להסתופף בצילו. השניים הפכו לתלמידים הקרובים ביותר לרבי נחמן, ולהם גילה מסתריו וסודותיו. רבי נחמן התבטא על כך והעיד עליהם: "ווייסען פון מיר וייסט, נתן נפתלי אביסל" (לדעת ממני יודעים, נתן – נפתלי – מעט). אף את "מגילת סתרים" שלו הפקיד רבי נחמן בסוד בידיהם של מוהרנ"ת ורבי נפתלי. את הסוד של "תיקון הכללי" גילה רבי נחמן לראשונה לרבי נפתלי ולרבי אהרן – הרב מברסלב, כפי שכותב מוהרנ"ת: "אחר כך סמוך לאותה העת בעת שהייתי אני בביתי בנעמרוב, אז גילה העשרה קפיטל תהלים לפני הרב דפה ברסלב ולפני חברי רבי נפתלי מנעמרוב, וייחד אותם לעדות על זה...". רבי נפתלי כמעט ולא העלה מדברי רבי נחמן על הכתב, מה שהיה בדרך כלל תפקידו ופועלו של מוהרנ"ת, והדפים שלפנינו נדירים גם מבחינה זו.
מצורפת חוות דעת על הדפים שלפנינו מאת המומחה לחסידות ברסלב הרב אליעזר חשין, הכותב בין היתר: "אין מילים לתאר את יקר הערך של דפים אלה, המכילים משפטים וקטעים שעדיין לא ראו אור הדפוס מעולם, עצמו מִסַפֵּר!!!".


27 דף (54 עמודים). 21 ס"מ בקירוב. נייר תכלכל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות ודהיית דיו. קרעים ובלאי, בהם קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט (בעיקר בשוליים). רוב הדפים מנותקים זה מזה. ללא כריכה.

קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 221 מכתב אדמו"רי לעלוב וראשי העדה החסידית בירושלים – סיון תרס"ה – נגד הקמת "שקאלעס" בעיר חברון – עם ברכות לתומכי מוסדות התורה בחברון: "...תושעו בתשועת עולמים בכל משאלות לבכם לטובה בכל הברכות... לטוב לכל כל הימים"

מכתב ראשי העדה החסידית בירושלים, נגד הקמת בתי ספר מודרניים בעיר הקודש חברון, עם חתימות-ידם של האדמו"ר מלעלוב רבי דו
הורד תמונה
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים 5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $4,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה

מכתב ראשי העדה החסידית בירושלים, נגד הקמת בתי ספר מודרניים בעיר הקודש חברון, עם חתימות-ידם של האדמו"ר מלעלוב רבי דוד צבי שלמה בידרמן (וחותמתו), אחיו האדמו"ר רבי אלטר בידרמן, גיסו רבי מאיר אדלר, רבי אלעזר נתן שפירא ורבי מנחם מענדל רובין (וחותמותיהם). ירושלים, "מ"ז למב"י" [ג' סיון] תרס"ה [1905].

טיוטת כרוז עם הוספות ומחיקות [כנראה נשלח להדפסה]: "עין מי לא תדמע, ומי האיש הנלבב אשר לא יחר לבבו, בראותו שפל מצב עיה"ק חברון... כי כמעט נתמוטטו רגלי הישוב... ופלצות אחזתנו פן אויבינו בנפש יקיפו עלינו... להעמיד שמה בתי תופת (שקאלעס)... לטמא אויר הקדוש בסם רעל הממית ר"ל, אשר ת"ל העיר הזאת עודנה בטהרתה וקדושתה...". בהמשך הכרוז הם קוראים לתמוך בשד"ר "הרה"ג החסיד המפורסם בנש"ק הרש"ל הי"ו [כנראה רבי שלמה ליב אליעזרוב – "שיל"א"], אשר השליך נפשו מנגד... לחגור עוז ותעצומות לטובת הישוב הק' בכלל והחזקת בית הת"ת וישיבה בפרט...".
הרבנים החותמים מברכים את התורמים: "ובזכות (התורה) המצוה הגדולה, תושעו בתשועת עולמים בכל משאלות לבבכם לטובה, להתברך בכל הברכות הנאמרים ונשנים בשכר בוני ישוב אה"ק ועמלי תוה"ק ומחזיקיהם, לטוב לכל כל הימים, וכולנו יחד נזכה לראות ערי יהודא ובנחמות ציון וירושלים בב"א...".
עם חתימות יד-קדשם של הרבנים והאדמו"רים: "דוד צבי שלמה בהרצה"ק ר' אלעזר מנחם זצוקללה"ה"; "הק' אלעזר נתן כהנא שפירא"; "מנחם מענדיל ראבין"; "מאיר אדלער"; ו"אלטר בהרצה"ק הרא"מ זצוקללה"ה".

האדמו"ר מלעלוב הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח), בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.

הרה"צ רבי אלעזר נתן כהנא שפירא (תק"פ בערך-כסלו תרע"ח), אבי משפחת כהנא-שפירא בירושלים. עלה לארץ ישראל בתחילת שנות הת"ר, יחד עם אביו הגאון החסיד רבי יחיאל אשר שמואל כהנא שפירא אב"ד זאלין (נפטר תרי"ב), והיה מראשי הציבור החסידי בירושלים.

הרה"צ רבי מנחם מענדל רובין (תר"י בערך—כסלו תרע"ו), מראשי הישוב החסידי בירושלים. מחבר הספר "מסע מירון" (ירושלים, תרמ"ט). בנו של הגאון רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קורטשין (תקפ"ג בערך-תרל"ז).
הרה"צ רבי מאיר שלמה יהודה אדלר (נפטר תרפ"ב), חתן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם בידרמן מלעלוב. הקים את ישיבת "חיי עולם" בירושלים, יחד עם גיסו האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב.

האדמו"ר מלעלוב וסוסנוביץ – רבי אלטר בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג), בן הרה"ק רבי אלעזר מנחם בידרמן מלעלוב וירושלים. נקרא בשם "אברהם בצלאל נתן נטע" אך כינויו הוא "אלטר" (לעתים היה חותם רק בשם זה). בשנת תרנ"ד יצא לחוץ לארץ ושהה בה ארבע שנים עד שובו לארץ ישראל. בראשית מלחמת העולם הראשונה נסע לפולין והשתקע בסוסנוביץ, ועד מהרה התפרסם כ"אדמו"ר מארץ ישראל", ויצאו לו מוניטין של פועל ישועות. נהג בהליכותיו ובלבושו כמנהג של בני ירושלים. שנה וחצי אחר פטירתו ביום כ' בכסלו תרצ"ה, הועלה ארונו לארץ ישראל ונטמן בהר הזיתים. העידו אנשי חברה קדישא שלא עלתה בו רימה וגופו היה שלם. את מקומו בסוסונוביץ מילא אחיינו בן אחיו, רבי מרדכי בן רבי ירחמיאל יוסף.

נשוא המכתב:  הגה"ח רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב – הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד, מייסד ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון". אביו הוא הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקעו בחברון. קיבל תורה מפי רבני חברון – רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע לערי אוזבקיסטן כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון, ובשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי בוכרה-סמרקנד, שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר). תשובותיו בהלכה נדפסו בספר "שאילת שלמה" (ירושלים תשס"ב).


[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קלים.

קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 222 שבעה מכתבים מהאדמו"ר בעל "חקל יצחק" מספינקא – סעליש, תרצ"ו-תרצ"ט

שבעה מכתבים על גלויות דואר, מאת האדמו"ר מספינקא הרה"ק רבי יצחק אייזיק ווייס בעל ה"חקל יצחק". שלשה מה
שבעה מכתבים על גלויות דואר, מאת האדמו"ר מספינקא הרה"ק רבי יצחק אייזיק ווייס בעל ה"חקל יצחק". שלשה מה
שבעה מכתבים על גלויות דואר, מאת האדמו"ר מספינקא הרה"ק רבי יצחק אייזיק ווייס בעל ה"חקל יצחק". שלשה מה
הורד תמונה
הורד תמונה
הורד תמונה
שבעה מכתבים מהאדמו שבעה מכתבים מהאדמו שבעה מכתבים מהאדמו
3 PHOTOS
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים 5.11.24
פתיחה: $8,000
הערכה: $12,000 - $18,000
נמכר ב: $21,250
כולל עמלת קונה

שבעה מכתבים על גלויות דואר, מאת האדמו"ר מספינקא הרה"ק רבי יצחק אייזיק ווייס בעל ה"חקל יצחק". שלשה מהם עם הוספת מילים בכתב-יד קדשו של האדמו"ר וחתימת ידו, וארבעת האחרים בכתב-ידו, חותמתו וחתימתו של המשב"ק רבי חיים בלעך. סעליש (Sevľuš), אלול תרצ"ו עד חשוון תרצ"ט [1936-1938].

שבעת המכתבים בכתב יד סופר (ה"משמש בקודש"), על גלויות מכתבים רשמיות של האדמו"ר. בשלושה מהמכתבים הוסיף האדמו"ר כשורה וחצי בכתב-יד קדשו וחתימתו: "הדוש"ת/הדושת"ה [הדורש שלום תורתו / הטוב] המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק". שאר ארבעת המכתבים בחתימת ידו של המשב"ק רבי חיים בלעך וחותמתו הרשמית: "חיים בלעך העומד לשרת בקודש – Blech Chaim - Szaploncza".
נשלחו אל אחד מחסידי האדמו"ר בשם רבי "יצחק מנחם מענדל בן רבקה/ברכה רבקה" [רבי יצחק מנחם בלוך מהעיר לנדסקרונה (Landskrona), שבדיה]. המכתבים כוללים ברכות ועצות בעניינים שונים.
במכתב הראשון משנת תרצ"ו, המשב"ק כותב לו בשם האדמו"ר: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א... בזכות שמירת שבת יעזור לו השי"ת ויתברך בשפע ברכה והצלחה", ובהמשך המכתב מייעץ לו אודות חינוך בנו ללימוד תורה: "ואודות בנו שיחי' יראה לגדל בללמוד תוה"ק [תורה הקדושה] לבד ולא ילמוד חכמות חיצוניות, ואם באפשרי בביתו טוב, ואם א"א [אי אפשר] ישלחנו לפראנקפורט להישיבה שהיא תחת השגחת הרב הורוויץ, כי שמעתי אשר לומדים שם התוה"ק ויראת השי"ת, כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".
במכתב השני מכסלו תרצ"ז, כותב המשב"ק בשם האדמו"ר: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א ומעתיר בעדו אשר השי"ת ברו"ח [ברחמיו וחסדיו] ירום קרנו וישפיע לו שפע ברכה והצלחה שיוכל לעשות לו מקוה כשרה ולגדל בניו לתוה"ק מתוך עושר וכבוד, כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".
במכתב השלישי מי' בניסן תרצ"ז, הוא כותב: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א ומעתיר בעדו שהשי"ת ירום קרנו וישפיע לו ולכב"ב שפע ברכה והצלחה שיוכל לגדל את יו"ח על דרכי התורה והיראה...", ומסיים בברכות לחג הפסח: "...ויחוג ח' המצות הבע"ל [חג המצות הבא עלינו לטובה] בשמחה וכשרות... כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".
במכתב הרביעי מחשוון חצר"ת, הוא כותב: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א ומעתיר בעדו לישועה, ועצתו שישאר שם ויתאמץ לעשות מקוה כשירה ויוכל לקבל מעות על המצוה הגדולה הזאת גם ממקומות אחרים, והשי"ת יצליח בידו והגזירה הרעה תתבטל, ולכב"ב יעזור השי"ת בריאות והצלחה ויגדלם לתוה"ק, כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".
מהמכתב החמישי ואילך החל האדמו"ר להוסיף את חתימת יד-קדשו בסוף מכתביו (והמכתבים מנוסחים על פי זה בגוף ראשון: "מכתבו הגיעני..."). במכתב מחודש אייר שנת חצר"ת, האדמו"ר כותב: "מכתבו וכן הפ"נ הגיעני לנכון, והנני מעתיר בעד הח' ברוך בן חנה נ"י שיעזור לו השי"ת לצאת לחירות, אך שיקבל עול מ"ש [מלכות שמים] ועול התוה"ק [התורה הקדושה]". בהמשך הוא כותב לו אודות חינוך בנו לתלמוד תורה: "ואודות בנו שלמה שרגא יקיים מאחז"ל סוף קדושין 'מניח אני כל אומנות ואיני מלמד בני אלא תורה' וכו', כן יעשה כבת"ה ילמדהו בעצמו התוה"ק או ישלחהו למדינתנו ישיבת ניטרא או פרעסבורג ללמדו תוה"ק, והשי"ת יעזרהו ויצליחהו בכא"י [בכלל אחינו ישראל], בברכת ועתירת – הדוש"ת המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק".
במכתב השישי מכ"ח סיון חצר"ת, כותב האדמו"ר: "מכתבו בא לידי לנכון, והנני מסכים לו להניח את הסכין ולא יהי'[ה] שו"ב, והשי"ת יזמין לו פרנסה כשרה שם או במק"א [במקום אחר] כי הוא ית"ש [יתברך שמו] זן ומפרנס לכל ונותן לחם לכל בשר, כברכת ועתירת – הדוש"ת המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק".
במכתב השביעי מחודש חשוון "ב' וירא" תרצ"ט, מאריך האדמו"ר לייעץ לו על ההתנהלות הנכונה מול אחד מהרבנים המקומיים בעירו: "מכתבו הגיעני, ועצתי תכון עמו לחתום להרב מה שרוצה, ואם ירצה אח"כ להעביר אותו על התוה"ק אינו מחויב לציית אותו, כי 'דברי הרב ודברי התלמיד, דברי מי שומעין', ואינו צריך לציית אותו לעבור על דברי התוה"ק, אבל אם יצוה לו דבר שאינו אסור עפ"י התוה"ק יציית אותו, כי באמת גם הנביא אחי' השילוני זצ"ל לא ציית לירבעם ב"נ [בן נבט] לעבור, רק עבור העם הי' זה למכשול כי היו סבורים דגם הנביא ציית לו לעבור". האדמו"ר מסיים בברכות: "והנני מעתיר בעדו אשר השי"ת ירומם קרנו ויזמין לו פרנסתו בריוח ויוכל לעסוק בתוה"ק מתוך נחת והרחבה, כברכת ועתירת – הדושת"ה המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק".

האדמו"ר הקדוש מספינקא, רבי יצחק אייזיק ווייס הי"ד (תרל"ה-תש"ד). בנו היחיד של האדמו"ר רבי יוסף מאיר בעל ה"אמרי יוסף" מייסד שושלת ספינקא, וחתן האדמו"ר רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מווערצקי-זידיטשוב, בעל "מלבוש לשבת ויו"ט". במלחמת העולם הראשונה עבר למונקאטש ומשם לסעליש, שהפכה למרכז החדש של חסידות ספינקא, ומנתה אלפי משפחות חסידים מרחבי אזור הקרפטים (קרפטו-רוס). נספה בשואה עם רוב בני משפחתו. בחייו הדפיס רק את הקדמתו המפורסמת לספר "אמרי יוסף" של אביו הקדוש מספינקא, ומספר תשובות שפרסם בסוף ספרי אביו, תחת הכותרת "בן פורת יוסף". שאר כתביו שרדו בדרך נס ונדפסו בארה"ב לאחר השואה בשם ספר "חקל יצחק" על התורה ושו"ת.


7 גלויות דואר. 10.5-11X 14.5-15 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול, קרעים ובלאי. שש מהגלויות עם קרעים בקיפול הגלויה, המודבקים בנייר-דבק (סלוטייפ) ישן, עם כתמים.

קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
הצג פרטים

פריט 223 מכתב מהאדמו"ר רבי שלום מושקוביץ משאץ-לונדון – ברכות לרפואה וסגולה – "...כן תעשה... עכ"פ שלשים שנה, ואח"כ אי"ה נדבר הלאה, ויה"ר שתתרפא במהרה..."

מכתב (כ-11 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר משאץ הגאון הקדוש רבי "שלום מאסקאוויץ משאץ". לונדון, אסרו חג
הורד תמונה
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים 5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה

מכתב (כ-11 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר משאץ הגאון הקדוש רבי "שלום מאסקאוויץ משאץ". לונדון, אסרו חג [הפסח, שנות הת"ש-תש"י בקירוב].
נשלח אל גאב"ד לונדון רבי יחזקאל אברמסקי "כ' הה"ג המפורסם לב ארי לבו, הר"ר יחזקאל אברמסקי שליט"א".
האדמו"ר כותב לו כי שמע שזוגתו הרבנית אברמסקי נחלשה במחלת לב, והוא משתתף בכאבם, עם נתינת עצות ותפריט-מזון לרפואה וברכות רבות: "שמעתי היום שז'[וגתו] הרבנית ת'[חיה] נחלשה על כאב לב, וכואב לי מאד, ד' יסעדנה ותרפא בקרב, אשת חיל עטרת בעלה. ונדרשתי לאשר לא שאלוני לכתוב לה סגולה, היינו חודש שלם לא תשתה שום משקה עם צוקער רק עם דבש. חודש השני עם צוקער לא דבש. השלישי רק דבש, כן בסרוגין. כי הדבש רפואה טבעיות להלב, מהפרחים הטובים כמובן – כן תעשה בסרוגין – עכ"פ שלשים שנה, ואח"כ אי"ה נדבר הלאה, ויה"ר שתתרפא במהרה אכי"ר...".

האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא. כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי". משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית).
האדמו"ר משאץ היה לוחם מלחמות השם, נגד מפירי הדת ונגד הציונות. בתקופת הקמת מדינת ישראל. פרסם האדמו"ר משאץ קונטרס פולמוס "מכתב גלוי – לממשלת מדינת ישראל יר"ה" (לונדון תש"י), ובו איים על מנהיגי המדינה שיניחו ליהודים החרדים ולמוסדות התורה לשמור על דרכם.


[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.

קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
הצג פרטים