מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז'. לודז', סיון תרנ"ד [1894].
נכתב על גבי נייר מכתבים רשמי, עם סמל מעוטר, בו נכתב: "אליהו חיים באאמו"ר ר' משה ז"ל – מייזל – אב"ד דק"ק לאדז". נשלח אל נכד-אחיו רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי, שכיהן אז כאב"ד אורלא. רא"ח מייזל מתנצל על מיעוט המכתבים ממנו, כי קשה עליו הכתיבה עקב "חלישות כחי לעת זקנתי", ומוסיף "וב"ה כי שלו' לי ולבני המופלג ולחתני הרב הגאון שי'[חיה] ולכל אשר לנו...". לאחר החתימה הוסיף תשובה קצרה בדברי תורה, על שאלתו של הרב ירושלימסקי: "ע"ד הר"ן סוף סוכה, הכוונה פשוטה לדעתי...". מכתב זה נדפס וצולם אצל סורסקי, "מלך ביפיו" (א, עמ' 46).

הגאון הנודע רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז' (תקפ"א-תרע"ב), מילדותו נודע בגאונותו וכבר בגיל שמונה נכנס ללמוד בישיבת וואלוז'ין אצל רבי יצחק מוואלוז'ין. בגיל 19 נתמנה לרבה של הורודוק עיר מולדתו, ובשנת תרי"ג נתמנה לרבה של דרעטשין. לאחר מכן כיהן ברבנות פרוזינא ולומזה, ומשנת תרל"ג כיהן כארבעים שנה ברבנות העיר לודז'. נודע כאחד מגדולי דורו בליטא ובפולין, נודע במעשי חסד מופלגים, בפדיון שבויים ובהצלת משפחות עניות מחרפת רעב. קברו שבלודז' נודע כמקום תפלה ובקשה לישועת הכלל והפרט, והיה מכוסה תמיד ב"פתקאות".

מקבל המכתב, הגאון רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי אב"ד אורלא ואייהומן (תר"כ-תרע"ז), בנו של הצדיק הקדוש רבי יעקב משה דירעקטור אב"ד מוש (תקס"ט-תרל"ט; גאון מתלמידי וולוז'ין ו"בעל מופת" מפורסם). אמו הרבנית שרה פערל'י הייתה בתו של הגאון רבי משה מייזל (זיברטינסקי) – אחיו של הגאון רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז'. בשנת תרל"ב שלחו אביו לארץ ישראל (יחד עם שמש מיוחד), כדי שיחוג את הבר מצוה שלו בירושלים להתבשם מקדושתה ולהתברך מפי חכמי ירושלים (על שם כך החליף מאז את שם משפחתו, והיה חותם מאז: "יש"י ירושלימסקי", או "יש"י איש-ירושלים"). למד בישיבת וולוז'ין, ולימים נשא את בתו של הגאון הרידב"ז רבי יעקב דוד וילובסקי אב"ד סלוצק. בשנת תרנ"ב התקבל לאב"ד אורלא (הסמוכה לגרודנה), ובשנת תרס"ב נתמנה לאב"ד אייהומן (פלך מינסק). לאחר פטירתו בדמי ימיו, אמר עליו רבו הגר"ח סולובייציק אב"ד בריסק, כי "אינני מכיר בדור הזה עוד שני רבנים משיעור-קומתו בכל רחבי רוסיה ופולין" (סורסקי, מלך ביפיו, עמ' 49). חתנו הוא הגאון המפורסם רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בעל ה"חזון יחזקאל".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים וסימני קיפול.

מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], כ"ה תשרי תרצ"ג [1932].
מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, בני משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה. הוא גם כותב להם כי ביום א' דסוכות ציינו בישיבה את יום ה'יארצייט' של דבורה בת ר' משה נ"ע, על פי תקנות הישיבה.
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו שש שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך קום אייך צוא בענטשין מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאויוש"ט [לאורך ימים ושנים טובות] אמן, אז דער אויבערשטער זאל אייך מאריך ימים ושנים זיין מיט אפולע נחת און ער זאל אייך בענטש אייערן עסקים און אללע ברכות והצלחות... זוכה זיין צוא זעהען אין גיכין ישועה פון אידען און קלאנג פון משיח אמן [=הנני לברך אתכם עם רעייתך הגבירה הצדקנית שתחיה לאורך ימים ושנים טובות, שהקב"ה יאריך ימיכם ושנותיכם במלוא נחת, ויברך את עסקיכם בכל הברכות וההצלחות... ותזכו לראות במהרה בישועת ישראל ולשמוע פעמי משיח], דברי המברכו והמוקירו והמכבדו ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל "ברכת שמואל" על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

שני מכתבי הדרכה ללימוד התורה וחיזוק ביראת שמים, מהגאון רבי שמואל דוד הלוי אונגאר אב"ד טירנוי ונייטרא:

· מכתב בכתב ידו וחתימתו, עם דברי ברכה והדרכה. [טירנוי, תר"צ בקירוב].
נשלח אל אחד מתלמידי הישיבה בטירנוי, שהיה אמור לנסוע עם משפחתו לנופש-קיץ ולהבראה בחודש אלול, וכולל דברי חיזוק והדרכה:
"שלו'[ם] וברכה לאהו'[בי] תלמידי שיח'[יה]. יקרתך הגיעני, ואם תחשוב שנחוץ לך לשאוב אויר צח להחזקת גופך לעבודת השי"ת וללימוד בהתמדה, תלך לבית אבותיך היק'[רים] שיחי'[ו] על שבועות אחדים, ומאוד אשמח אי"ה אם תשוב לימים הק'[דושים] הבעל"ט לטירנוי... וגם שם במקום הרחצה תקבע בכל יום עתים לתורה הק'[דושה] ובפרט ספרי מוסר ויראה, כי ימים הקדושים ממשמשים ובאים, ועלינו לחפש ולחתור אחר כל בדק ולהתפלל בכוונה ובעמקות הלב יותר מכל השנה, וגם בשו"ע או"ח מענינא דיומא הל'[כות] ר"ה יו"כ וסוכה תעיין, וכן יהי'[ה] לך שעור בגמ', והי'[ה] בזה שלו'[ם] וברכה לך אהו'[בי] וגם לאביך ידי'[די] היקר שיח'[יה]... רבך הנאמן הק' שמואל דוד הלוי אונגאר".

[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וסימני קיפול. קרע חסר ונקבי תיוק (ללא פגיעה בטקסט).

· מכתב על גבי גלויה, מודפס במכונת כתיבה, עם חתימה בכתב ידו "הק' שמואל דוד הלוי אונגאר", ותוספת 3 שורות בכתב-יד לאחר החתימה. נייטרא, תרצ"ז [1937].
נשלח לאחד מתלמידיו בישיבת נייטרא, שעלה לארץ ישראל והתיישב ב"קיבוץ חפץ חיים", וכולל דברי חיזוק והדרכה:
"...עשה חיל בחילה של תורה בחכמה, כי אוירה של ארץ ישראל מחכים, וזה חכמתם של יו[שב]י הארץ להשתדל ולהתבונן שיהיו ד' אמות של אדם בקרקע עולם, וד' אמות של הקב"ה בבית המדרש, קנין אחד בלי חלוקה לא יקרע ולא יתפרד". הוא כותב לתלמידו על עבודתו בעסקנות ציבורית: "ועתה אהובי נ"י, כי זכית לזכות אחרים עמך ולקבל עליך אחריות צבור, הוי זהיר שלא להטיל פושרין בחמי חמין שהחמת לך בין כותלי בית המדרש לנר מצוה ואור תורה, ואין פושרין אלא פשרות... וזה כלל גדול בכל עבודת צבור בכלל, ומה גם בא"י תוב"ב בפרט, שנמצאים בתוכה היום הזה בעו"ה כהנה וכהנה מבלבול דעות שונות... ואין קץ לשכר מי שעומד פה בפרץ, בחכמה דעה והשכל. מאד הייתי חפץ לדעת פרטים ופרטי פרטים ממעשיכם שמה כל היום, ובפרט מעבודתך אהובי חביבי נ"י...".
בצדה השני של הגלויה, מכתב-שלומים קצר בכתב-יד וחתימת בן הרב מנייטרא "הק' חיים ידידיה הלוי".

[1] גלויית דואר. 14.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק, עם פגיעה קלה בטקסט המודפס.

הגאון רבי שמואל דוד הלוי אונגר (תרמ"ו-תש"ה), מגדולי דורו מרבני סלובקיה. רב בטירנוי ובנייטרא ורבה הראשי של מדינת סלובקיה. גאון וצדיק, הרביץ תורה לאלפי תלמידים במשך 40 שנה, והיה מסור לתלמידיו כאהבת אב לבניו, להחכימם ולהורותם דרך התורה והיראה. בשנת תרע"ח נתמנה לרבה של טירנוי והקים בה ישיבה חשובה. הקהילה הקטנה בטירנוי לא יכלה להחזיק את התלמידים הרבים שנהרו לישיבתו, על כן עבר בשנת תרצ"א לכהן ברבנות העיר הגדולה נייטרא, שקהילתה קיבלה על עצמה להחזיק כלכלית את הישיבה. ישיבתו בנייטרא היתה הישיבה האחרונה שפעלה בשנות השואה באירופה הכבושה. לאחר שהתפרקה הישיבה ברח ליערות ולהרים, שם נספה בשנת תש"ה, הי"ד. בשנות השואה פעל במסירות נפש להצלת יהודים והברחתם מעמק הבכא, ביחד עם חתנו הגאון רבי מיכאל דוב וייסמנדל – מראשי הישיבה בנייטרא, מפעילי ההצלה בשואה ומייסד ישיבת נייטרא בארה"ב.
בתו הרבנית חיה נחמה, נישאה אחרי השואה לאדמו"ר מקלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, והיא אם-המלוכה של אדמו"רי ורבני צאנז-קלויזנבורג בדורנו. בנו רבי חיים ידידיה הלוי אונגאר (תלמיד המהרי"ץ דושינסקי), נספה במחנה אושוויץ, הי"ד. בנו רבי שלום משה הלוי אונגאר ניצל מהשואה וייסד יחד עם גיסו הרב וייסמנדל את ישיבת נייטרא בארה"ב.