מכירה פומבית 97 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
זוג תפילין מהדורות הראשונים לתקופת החסידות; התפילין מיוחסות להרה"ק רבי יחיאל מיכל – המגיד מזלוטשוב, שקיבלן מרבו הבעל שם טוב הקדוש. [מזרח אירופה, המאה ה-18].
זוג תפילין, של יד ושל ראש, עם פרשיות כתב האר"י, שנכתבו בידי סופר סת"ם מומחה בימיה הראשונים של החסידות [בתי התפילין והרצועות הם מתקופה מאוחרת יותר, כנראה משלהי המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
התפילין המיוחסות לבעל שם טוב הקדוש, הגיעו מידי האדמו"ר רבי שמואל גוטסמן מלאשקוביץ-יאריטשוב, שהיה מצאצאי רבי מיכל מזלוטשוב והבעל שם טוב. התפילין הועברו בירושה דור אחר דור בקרב בני משפחת גוטסמן (גוטעסמאן) – בנים לשושלת אדמו"רי לאשקוביץ. על פי מסורת המשפחה, הבעל שם טוב מסר את התפילין הקדושות שלפנינו לידי תלמידו המובהק רבי יחיאל מיכל המגיד מזלוטשוב. ממנו עברו התפילין בירושה לידי בנו הרה"ק רבי בנימין זאב וואלף מזבאריז, וממנו לידי חתנו הרה"ק רבי יצחק צבי מנחם אויערבאך מלעטשוב (נכד הרה"ק רבי ברוך ממז'יבוז' נכד הבעש"ט), וממנו לידי חתנו האדמו"ר רבי אהרן אריה ליב גוטסמן מלאשקוביץ (בן רבי יוסף יוסקא גוטסמן מלאשקוביץ חתן רבי מאיר מפרמישלאן), וממנו לידי בנו האדמו"ר רבי יוסף יוסקא גוטסמן (השני) מלאשקוביץ-זאלישטיק, וממנו לידי בנו האדמו"ר רבי שמואל גוטסמן מלאשקוביץ-יאריטשוב (תרס"ב-תש"ל; חתן האדמו"ר רבי חיים יוסף טייטלבוים מדינוב-וואלאווע).
בשנת ת"ש הצליח האדמו"ר רבי שמואל גוטסמן מלאשקוביץ-יאריטשוב להימלט מאירופה לארה"ב כשברשותו שני פריטים המיוחסים לזקנו הבעל שם טוב – ספר תורה שנכתב ע"י רבי צבי הירש סופר (סופרו ותלמידו של הבעש"ט), והתפילין שלפנינו. לאחר פטירתו של רבי שמואל, בשנת תשמ"ב, תרם בנו רבי אברהם יהושע העשיל גוטסמן את ספר התורה הנ"ל למוזיאון של ה"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק, ושם הוא נמצא עד היום. את התפילין הוא המשיך להחזיק ברשותו ונהג להניחן מדי יום ביומו. כמו כן, היו רגילים לבוא אליו נערי בר מצוה להניחן ביום הגיעם למצוות. לאחר פטירתו בשנת תשע"ג, התפילין נמסרו לבתו לאה שהפקידה אותם בידי בית המכירות "קדם". מצורף אישור חתום ממנה.
כתב-היד של הפרשיות שלפנינו זוהה ככתיבת-יד עתיקה המתאימה לכתיבת-ידם של סופרי הסת"ם בדורות הראשונים של החסידות. מצורף אישור מאת הרב דוד ליב גרינפלד מארה"ב, יו"ר ומייסד ועד משמרת סת"ם העולמי, מומחה לכתבי סת"ם ומחברם של כמה ספרי יסוד חשובים בהלכות כתיבת סת"ם – הרב גרינפלד כותב באישור (משנת תשע"ח) כי מרת לאה גוטסמן הביאה לפניו את התפילין הקדושות המיוחסות למגיד מזלוטשוב שקבלם מהבעש"ט. הוא כותב כי הוא מזהה את הכתיבה החסידית העתיקה בפרשיות אלו ומעיד שלמרות גילן המופלג הן עדיין עומדות בכשרותן.
מצורף אישור נוסף של רבי יהושע ינקלביץ, ראש מכון "דורות" לחקר ספרי תורה ומנהגי ישראל, ומומחה לכתבי סת"ם עתיקים, המאשר כי ניכר על פי צורת הכתב העתיק, שהפרשיות נכתבו בידי סופר מהדורות הראשונים לחסידות. הרב ינקלביץ מתאר את יופיו והידורו המיוחד של הכתב בפרשיות אלו ומדגיש מספר מאפיינים המצביעים על כך שהכותב הינו סופר סת"ם מומחה, אומן מיוחד ויוצא מגדר הרגיל, מדקדק בהידורי הלכה וחסיד הבקי בתורת האר"י, שחי בדורות הראשונים של תקופת החסידות.
גובה הקלף: פרשיות של יד: 44 מ"מ; פרשיות של ראש: 60 מ"מ. בתי תפילין: 50X50 מ"מ; גודל התיתורא עם המעברתא: 95X75 מ"מ. גובה הבתים (לא כולל התיתורא): 55 מ"מ. הפרשיות במצב טוב (לפי האישור המצורף הן כשרות לברכה); הבתים במצב בינוני-גרוע; מכסי פלסטיק במצב טוב-בינוני; רצועות במצב טוב-בינוני. נתונות בנרתיק קטיפה חדש.
מצורפים: שבעה דפים גדולים (עשרה עמודים) כתובים בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי שמואל גוטסמן מלאשקוביץ-יאריטשוב, חידושים על פרשיות השבוע ועל תהילים שכתב בשנים הראשונות לאחר הגעתו לארה"ב. בראש הדפים כותרות: "א' דסליחות תש"ג לפ"ק – להתחלת תילים באמירת יו"ד קפיטל בכל יום"; "כ' אייר תש"ג לפ"ק, ניו יורק ג' בחקותי ל"ה למטמונים – הלולא רבה מכ"ק אא"ז הרה"ק מלאשקאוויטץ זצ"ל וזי"ע ועכ"י"; "נשא – ש' תש"ח לפ"ק"; "כ"ו סיון תשי"ב לפ"ק"; ועוד.
קמיע עתיק לשמירה על הבית, שנהגו לתת הצדיק רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר ("ר' ישעיה'לה קרעסטיר'ר"), האדמו"ר בעל "ישמח משה" ואדמו"רים נוספים. [אירופה, אמצע שנות הת"ר בקירוב].
כתיבת סת"ם על פיסת קלף: "ילשת באשר בוליב / והאפה הבמוג ולה".
בספר "מופת הדור" על הצדיק הנודע רבי ישעיה מקרעסטיר, מסופר שמרבית הקמיעות שנהג לתת היו בתבנית זו. שם מסופר על חנות של יהודי, שהרב מקרעסטיר שלח עבורה קמיעות כאלה וניצלה באורח פלא מהצתה של גוי מתחרה. ראו שם שני צילומים מקמיעות אלה.
בספר "אלף כתב" (מהגאון רבי יצחק ווייס מווערבוי, אות תקט"ו) מובא פענוח קמיע זה: בקמיע נרשמו שלושה פסוקי שמירה. בשורה הראשונה משולבים לסירוגין ראשי התיבות של הפסוק "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" (תהלים קכב, ז) והפסוק "לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ" (תהלים צא, י), ובשורה השנייה ראשי תיבות הפסוק "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (בראשית יט, א).
נוסח זה של קמיע נהג לתת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה" לשמירה על הבית מפני גנבים ומזיקים. בקובץ "נחלת צבי" (טז, עמ' קכו-קכז) מובא צילום של קמיע דומה שכתב בעל "ישמח משה" ונתן אותו נכדו האדמו"ר בעל "ייטב לב" למשב"ק שלו – רבי מאיר שוורץ ז"ל. שם מסופר כי כאשר הגיע האדמו"ר בעל "דברי יואל" מסאטמר לארץ, הלך במיוחד לראות את הקמיע הזה והשתעשע בו. ידוע שקמיעות דומים ניתנו לאחר מכן גם על ידי אדמו"רי צאנז, בעלז, רוז'ין, סיגעט וליסקא. כמו כן, הגאון רבי הלל מקולומיא, בספרו "תשובות בית הלל החדש" (סימן לב), ממליץ לכתוב קמיע זה ו"להניחו על כל פתחי בית חדש לזמן מה, ורעה לא יאונה לא לו ולא לכל אנשי ביתו".
20X77 מ"מ. מודבק על גבי קרטון 40X98 מ"מ. מצב טוב. הדיו דהויה מעט וסדוקה (בשל יושנה).