ספר לקוטי תורה נביאים וכתובים, עם ספר "טעמי המצוות" – תורת האריז"ל מאת תלמידו רבינו חיים ויטאל. למברג (לבוב), דפוס M.F. Poremba, [תרט"ו] 1854.
העותק של האדמו"ר רבי שמואל שניאורסון, האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, אותו קנה בצעירותו ובחיי אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש – בדף השער מופיעה חתימת-יד קדשו: "שמואל בכאאמו"ר שליט"א שניאור סאהן". מימין לחתימה הוסיף המהר"ש בכתב-יד קדשו את עלות הספר: "במחיר 68" [להשוואה ראו חתימת-יד קדשו של המהר"ש על דף השער של ספר "פרדס רימונים", מהדורת קוריץ תקמ"ו, הנמצא בספריית חב"ד ליובאוויטש (תצלום החתימה מופיע אצל ר' שלום דובער לוין, "ספריית ליובאוויטש", ברוקלין, תשנ"ג, עמ' מ'; קטלוג "תערוכת ספריית ליובאוויטש", ברוקלין, תשנ"ד, עמ' כ"ח). אף ספר זה קנה המהר"ש בצעירותו ובחיי אביו ה"צמח צדק", ולצד חתימתו הוסיף בכתב-יד קדשו את מחיר הספר].

רבי שמואל שניאורסון האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש (תקצ"ד-תרמ"ג), צעיר בניו של האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, והאדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד-ליובאוויטש. עוד בחיי אביו החל לעסוק בצרכי ציבור, ונסע לעיתים תכופות לקייב ולפטרבורג על מנת לפעול למען יהודי רוסיה וכדי לסכל גזירות שונות שהוטלו עליהם. ביקר גם במדינות שונות ברחבי אירופה כדי להתראות עם מנהיגים העוסקים בעניני הכלל ולפעול להטבת מצב היהודים. לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק" בשנת תרכ"ו, עלה על מקומו בכס נשיאות חסידות חב"ד בליובאוויטש (ארבעה מאחיו הגדולים הקימו חצרות חסידיות משלהם בעיירות קאפוסט, ליאדי, ניעז'ין ואוורוטש).
האדמו"ר המהר"ש רחש חיבה עמוקה לספרים ולכתבי-יד עתיקים, ובייחוד לכתבי יד אבותיו הקדושים אדמו"רי חב"ד. כבר בצעירותו ובחיי אביו החל לאסוף כתבי-יד וספרים נדירים, שאת חלקם אף היה מסדר וכורך במו ידיו, ומדביק עליהם מדבקה מיוחדת עליה רשם את שמם ותוכנם. לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק" ירש חלק מעזבון הספרים וכתבי-היד שלו, והמשיך להרחיב ולהגדיל את ספרייתו במשך כל שנות הנהגתו (על אוסף הספרים והכתבים של האדמו"ר המהר"ש ראה בהרחבה: ר' שלום דובער לוין, "ספריית ליובאוויטש", עמ' לו-מב).

[1], ב-מד, [מה-קיח]; לד דף. ספירת דפים משובשת. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בכריכה ובמספר דפים בודדים. קמטים ובלאי. חיתוך דפים לא אחיד. כריכה ישנה, פגומה ובלויה; ללא שדרה.

נדיר מאוד. למיטב ידיעתנו, חתימת-יד קדשו של האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש לא הופיעה מעולם במכירה פומבית.

חמשה חומשי תורה, מקראות גדולות, עם ל"ב פירושים. ורשא, דפוס יואל לעבענזאהן, [תר"ך] 1860. סט בחמשה כרכים. הסכמות רבנים ואדמו"רים, בהם האדמו"ר רבי ישעיה מושקט מפראגא, האדמו"ר רבי יעקב דוד מווארקא, ה"אמרי בינה" מקאליש, הנצי"ב מוולוז'ין, ועוד.
העותקים של האדמו"ר רבי יהודה הגר-הורביץ מדז'יקוב. רישומים בכתב-יד בדפי המגן של חלק מהכרכים, בהם חתימות ידו (בדף המגן של חלק שמות): "י' הורביץ". בכל הכרכים מספר הגהות בכתב-יד-קדשו.

האדמו"ר רבי יהודה הורוויץ-הגר מדז'יקוב (תרס"ה-תשמ"ט, אנצי' לחסידות ב', עמ' ג-ד), בן האדמו"ר רבי אלטר יחזקאל אליהו מדז'יקוב, משושלת רופשיץ. התחנך בגרוסוורדיין בבית סבו (מצד אמו) האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ, בעל ה"אהבת ישראל", ונשא את בת דודו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ (ממנו קיבל את שם המשפחה הגר). בשנים תרצ"ו-תש"ד שימש כדיין ומו"צ בקלויזנבורג. לאחר השואה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם כיהן כר"מ בישיבת "בית יוסף צבי" (דושינסקי), ובה העמיד הרבה תלמידים. היה מקורב מאד לבעל ה"חזון איש".

סירב להנהיג עדה, אך התקבצו סביבו חסידים ומעריצים רבים. בסוף ימיו התגורר בלונדון ושם נהג באדמו"רות. נודע כמתמיד עצום, כאיש קדוש, וכעובד ה' בדביקות גדולה. כל ימיו יגע בתורה ביגיעה עצומה. את רוב חידושי תורתו בהלכה ואגדה כתב בקיצור נמרץ בשולי גליונות ספריו שבספרייתו הגדולה. מחידושיו שנכתבו בשולי הגליונות נדפסו סדרת ספרים בשם "גליוני מהר"י".

5 כרכים. 31 ס"מ בקירוב. בראשית: [6], קלד, [20] דף. שמות: קלו, ח; ח, [1] דף (ללא דף אחד לא-ממוספר, עם "סדר קריאת הפרשיות ע"פ הגמרא" והפטרת פרשת שקלים, שאינו מופיע בכל העותקים). ויקרא: [2], פז; כ דף. במדבר: צו; ח, יג-טו דף (חסרים 4 דפים: ט-יב בספירה השנייה). דברים: [2], ד-צח; כד דף (דפים ה-ח בספירה הראשונה, נכרכו לאחר דף יב). מצב כללי בינוני. סימני שימוש רב. כתמים, בלאי רב וקרעים, בהם מספר קרעים חסרים. מספר דפים מנותקים. כריכות עור מקוריות, בלויות ופגומות (באחת הכריכות סימני עש קלים). הכרכים נתונים בקופסת קרטון מהודרת.

ספר מעין החכמה, על תרי"ג מצוות, מאת רבי נח חיים צבי ברלין אב"ד אה"ו (בעל "עצי אלמוגים" ו"עצי ארזים"). רדלהיים, דפוס וואלף היידנהיים וברוך בשוויץ, תקס"ד 1804. מהדורה ראשונה.
בדף הבטנה הקדמי הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי בצלאל רנשבורג לתלמידו: "דורן לדרשה – לכבוד תלמידי ידידי וחביבי כנפשי ה"ה... הר"ר דוד באגדאן שי' בן כבוד ידידי הגביר והקצין הר"ר זעקל הירש באגדאן נ"י למזכרת האהבה למען יטייל בו לעת המנוחה והשמחה בשבתות וימים טובים, ממני או"נ [=אוהב נפשו] ורבו הק' בצלאל רנשבורג".
מספר הגהות ארוכות, מכותב לא מזוהה.

רישום בדף האחרון: "ספר הלז בא לידי בתורת שאלה... דוד יונאס".

לצד ההקדשה בראש הספר – חותמת "שמואל בנימין פריידיגער דע אבודא [=בודפשט]".

הגאון רבי בצלאל רנשבורג – מהר"ב רנשבורג (תקכ"ב-תקפ"א), מגדולי דורו ומחכמי פראג. תלמיד מובהק של בעל ה"נודע ביהודה". בהקדמת ספרו "הורה גבר" כותב רבי בצלאל על מורו ורבו: "מדי שבת בשבתו... לא מנעתי לשמוע תורה מפיהו" ובתשובותיו הוא מכנהו "גדול האחרונים". מספריו: "הורה גבר" על מסכת הוריות (שהוא הספר היחיד שזכה להדפיס בחייו). רבים מחיבוריו וחידושיו אבדו ברבות הימים, ובדור האחרון נדפסו חיבורו "חכמת בצלאל – פתחי נדה" וספר השו"ת שלו. הגהותיו על הש"ס נדפסו במהדורת התלמוד שנדפסה בפראג, ולאחר מכן במהדורת ש"ס ווילנא, תחת השם "הגהות ר"ב רנשבורג". גם פירושו על הרא"ש – "שדה צופים" – נדפס במהדורות הש"ס.

[4], קמב דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער ובמספר דפים. כריכה מקורית, עם פגמים ובלאי.

"חמשה חומשי תורה בלשון אשכנז" – תורה נביאים וכתובים (תנ"ך) בלשון עברי טייטש (יידיש), "מועתקים ומבוארים" על ידי רבי יקותיאל בן יצחק בליץ, עם "תועליות הרלב"ג" מאת רבינו לוי בן גרשון (רלב"ג) על התורה ונביאים ראשונים. אמשטרדם, דפוס אורי וייביש הלוי, [תל"ו-תל"ט 1676-1679].
חמשה שערים נפרדים: לתורה, למגילות, לנביאים ראשונים, לנביאים אחרונים ולכתובים, עם שער נוסף מאויר (בפיתוח נחושת) בראש הכרך. הסכמות רבני ועד ארבע ארצות, רבני הספרדים ורבני האשכנזים באמשטרדם. בראש הספר, שני דפים עם "הסכמת אונ' פריווילעגיום" – רשות מיוחדת מ"מלך פולין יר"ה", להדפסה זו, ביידיש ובלטינית (שני הדפים נכרכו בנפרד; הדף הראשון, ביידיש, נכרך לאחר שני דפי השער וההקדמה בעברית, ואילו הדף השני בלטינית נכרך בין דפי ההסכמות).
העותק של רבי שלמה איגר. חתימה בדף השער הראשון (באותיות מרובעות): "הק' שלמה איגר", וחתימה בשער השני (מעט מטושטשת): "הקטון שלמה איגר". מעבר לשער הראשון רישום בכתב-יד: "זה הספר שייך לאשה רבקה גולדה אשת ר' שלמה אייגר" (הרבנית רבקה גולדה, בתו של רבי ישראל הירשזון מוורשא).
בדפי השער חותמות עם האותיות "SE" [=Solomon Eger].
רישומים בדף המגן הקדמי, בהם רישום על פטירה בשנת תקע"ב ורישום לידה בשנת תרנ"ה.

הגאון רבי שלמה איגר (תקמ"ה-תרי"ב), מגדולי גאוני דורו, בנו השני של רבי עקיבא איגר (וגיסו של החתם סופר). אביו הגדול העריכו מאוד, וכפי שכתב בשבחו במכתב לרבי יעקב גזונדהייט: "תהלה לאל זיכני ה' בבן אשר כגובה ארזים גבהו" (שו"ת וחי' רעק"א, ירושלים תש"ז, סימן כ"ב). בשנת תקס"א בקירוב בא בקשרי שידוכין עם הרבנית רבקה גולדה, בת למשפחת הירשזון, מעשירי ורשא, ולאחר נישואיהם באותה שנה עבר להתגורר בעיר ורשא. בבית חותנו המשיך רבי שלמה לשקוד על התורה והיה לאחד מגאוני העיר ועשיריה.

בשנת תקצ"א, לאחר שהתרושש במרד הפולני (בו תמך יחד עם גאוני פולין רבי חיים דוידזון ורבי בעריש מייזליש), התמנה לרבנות קאליש. בשנת ת"ר עלה על מקום אביו ברבנות פוזנא (פוזן). ערך והוציא לאור את תשובות וחידושי אביו, בהם הדפיס מעט מחידושיו. מלבד זאת נדפסו ממנו הספרים "גליון מהרש"א" על הש"ס ושו"ע; ספר שו"ת רבי שלמה איגר, ב' חלקים, שנדפסו ע"י מוסד הרב קוק (ירושלים, תשמ"ג-תשמ"ה) ו"ספר העיקרים – ביאורים בעקרי ההלכות", ב' חלקים (ירושלים, תשנ"א-תשנ"ו).

[7], סג, [1], סד-עה, עז-קלח, קמ-רנו, [1]; יח, [1] דף. כולל דף עם "התנצלות המתקן" ולוח ההפטרות, שאינו מופיע בכל העותקים. 31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער המאויר ובטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר ובנייר דבק (דף השער המאויר נגזר והודבק על דף אחר לחיזוק בתקופה מוקדמת, שכן חתימת רבי שלמה איגר והרישום על רעייתו מופיעים על דף החיזוק). הספר נחצה לשניים בשדרתו. חותמות. כריכה אחורית בלבד, רופפת, עם חלק מהשדרה (קרועה ומנותקת בחלקה).

בשערים מופיעים תאריכים שונים: תל"ו, תל"ח ותל"ט. ההסכמות מהשנים תל"א-תל"ז. באותה תקופה נדפסו באמשטרדם במקביל שתי מהדורות שונות של תרגום התנ"ך ליידיש, והן נחשבות למהדורות הראשונות של תנ"ך בשפת היידיש.
על פולמוסי המדפיסים וקורותיהם סביב הדפסה זו, ראו: א"מ הברמן, פרקים בתולדות המדפיסים העבריים, עמ' 300-310.

כתב-יד, חידושי רבי יהונתן אייבשיץ על הש"ס (סוגיות בנשים-נזיקין), בכתיבת ידי תלמידיו. [צרפת וגרמניה, תק"י-תק"ל בקירוב].
כתב-היד כולל קונטרסים ממספר כותבים, שלמדו אצל רבי יהונתן אייבשיץ במץ, אלטונה והמבורג. רוב הדברים נכתבו בחיי רבם ומפיו. הקונטרסים כוללים ברובם מאמרים בפלפול ("חלוקא דרבנן"), בסוגיות שונות בש"ס, ודרשה אחת לשבת הגדול. כתב-היד היה בידי רבי משה הלברשטט, מתלמידי רבי יהונתן אייבשיץ, וחלק גדול מן הקונטרסים הם בכתיבת-ידו. חתימותיו מופיעות במספר מקומות, בסיומי המאמרים, כשהוא כותב: "שמעתי וכתבתי הקטן משה מהלברשטט".

בראשי המאמרים מופיעה לרוב כותרת עם הנושא, ייחוס הדברים לרבי יהונתן אייבשיץ, ולעתים גם ציון מקום ותאריך. לדוגמה: "חלוקא דרבנן בשמעתין דקידושין... שמעתי מאדמ"ו הגאון מהר"י נר"ו יום א' ט' שבט תק"ך לפ"ק פה המבורג", "...מאדמ"ו הגאון הגדול ה"ה מהרי"נ ז"ל אב"ד דק"ק מיץ יע"א", "...הגאון המפורסם מהרי"נ נר"ו אב"ד דק"ק מיץ ומצ"פ על שלש קהילות אה"ו", "חלוקא דרבנן בשמעתין דכתובות... מאדמ"ו הגאון מהר"י... שמעתי... חשון תקכ"א... פה המבורג". בראש מספר דפים מופיעה הכותרת: "הסברות מהגאון מהר"י נר"ו על מס' ב"מ". בכמה מן העמודים בקונטרס זה נוסף גם הרישום: "פה אלטונא תקי"ז לפ"ק". בראש עמוד אחר מופיע רישום עם התאריך תקי"ד, בחתימת משה הלברשטט הנ"ל.
בעמוד הריק שבראש הקונטרס הראשון ("חלוקי דרבנן בשמעתין דרכוב ומנהיג"), רישום מיום א' י' סיון תקכ"ו, בחתימת "איצק מגריסהאבר" על שליחת הקונטרס לידידו משה הלברשטט: "...אגב דאיתרחיש ניסע... לקיים מוצא שפתי לשלוח לו החילוק ממהר"י זצ"ל..."; רישום נוסף באותו עמוד: "לברלין – הרי זה בכי יותן ומוכשר לקבל... הבח' ידיד נפשי... כ"ה משה הלברשטט שי' בבית הק' ר' אברהם צבי". יתכן שהוא גם הכותב של הקונטרס הנשלח. כפי הנראה מדובר ברבי יצחק איצק גריסהאבר (תק"א-תקפ"ג), אב"ד פאקש, מתלמידי ה"נודע ביהודה" ומגדולי דורו (ואם כן, הרי שלפנינו ידיעה חדשה על תולדותיו, שהיה גם תלמידו של רבי יהונתן אייבשיץ).
בראשי המאמרים נזכר בדרך כלל רבי יהונתן (שנפטר בתקכ"ד) בברכת החיים, ובכמה מן הקונטרסים האחרונים הוא כבר נזכר בברכת המתים. בקונטרס האחרון מופיעה "דרשה לשבת הגדול מאדמ"ו הגאון הגדול רבן של כל בני הגולה מהור"ר יהונתן זצ"ל אב"ד דק"ק מיץ ואגפי'[ה]".
רבי יהונתן אייבשיץ כותב בהקדמה לספרו "כרתי ופלתי", על כי מיעט לכתוב את חידושיו בעצמו, ועל מחברות התלמידים שרשמו את תורתו: "...ותחת אשר חשבתי להעלות על הספר כל חידושי מה שהמתקתי סוד עם תלמידי השלמים ועם חבירי הגאונים המופלגים, נתקו מורשי לבבי וניתן לכתב מגרעת מרוב טרדות, וכמה ניירות נכתבו והתעייפתי עיני ואיננו, כי יד הכל ממשמשין בהם, ואני לרוב טרדותי לא יכולתי לעשות משמרת לבל ישלטו בו זרים... והעיקר, כי כאשר למדתי ברבים דברי הש"ע ומה שחידשה נפשי, לא אצלתי מתלמידי להגיד להם את כל ונוכחת חדשים לבקרים, והמה העתיקו הדברים להם למשמרת, ומאלה נפצו הארץ ללשונם בארצם ונתחלקו לנוסחות רבות, כי כל אחד כתב כפי ענינו והבנתו והשגתו...".
הדבר גרם לעתים לתקלות, כפי שהוא כותב שם, אך מאידך מחברות אלו היו הבסיס לחיבוריו. בעריכת ספריו "כרתי ופלתי" ו"אורים ותומים", הקפיד רבי יהונתן אייבשיץ לערוך שתי מהדורות לחידושיו: תחילה, מהדורא-קמא ראשונית; ולאחר בדיקת מחברות תלמידיו הגדולים, שרשמו מפיו את חידושיו, היה שב ועורך מתוך כתביו וכתבי תלמידיו את הדברים במהדורא-בתרא (ספריו האחרים: "יערות דבש", ושאר ספרי הדרשות וביאורי התורה, הם ברובם מתוך מחברות התלמידים).
אין בידינו פרטים על התלמיד משה הלברשטט. בספר "חדושים על הלכות י"ט להרמב"ם" מאת רבי יהונתן אייבשיץ, שנדפס בברלין תקנ"ט, מופיע שמו ("ר' משה האלברשטאט") כאחד "המתנדבים לבוא על החתום לקחת את הספר הזה". בהקדמת המו"ל הקודמת לרשימת החותמים הנ"ל, הוא כותב כי החידושים "היו מונחים בכ"י... באמתחת כתבי קודש מתלמידיו החשובים והגונים, כידוע להחתומים מעבר לדף...".

[66] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. דפים וקונטרסים מנותקים. ללא כריכה.

מתוך כתב-היד שלפנינו פורסם מאמר אחד, תחת השם "קונטרס הרחקת נזיקין" (לפנינו: "בשמעתי' דחרדל"), בקובץ אוהל תורה ב' – בבא בתרא, ישיבת אור אלחנן, אייר תשנ"ב, עמ' ט-כה. שם נכתב כי כתב-היד שלפנינו היה לשעבר בגנזיו של הגאון רבי איצל'ה בלאזער אב"ד פטרבורג. למיטב ידיעתנו, שאר הדברים שבכתב-היד לא נדפסו.