מכירה פומבית 97 חלק א' אוסף סולומון דוד שלוס (1815–1911)
תחריט, דיו וצבע על קלף; עץ חרוט.
מגילת אסתר "המלך" (מרבית העמודות פותחות בתיבת "המלך"), כתובה על גבי 4 יריעות קלף, 19 עמודות טקסט, 26 שורות בכל עמודה. טקסט המגילה נכתב בתוך מסגרות ארכיטקטוניות, אשר עיצובן מבוסס על מגילות אסתר מעוטרות שיצר החרט פרנצ'סקו גריזליני (Francesco Griselini, 1717-1787) בוונציה בשנות ה-40 של המאה ה-18. גלולה על ידית עץ.
כל עמודת טקסט נתונה בתוך מבנה מקושת בעל שני עמודים, שמעליו מעקה המעוטר במדליונים, בדגמים צמחיים עשירים, באגרטלי פרחים ובבתולות-ים האוחזות ביצורים ימיים. בראש כל מעקה מופיעים גם צמדי בעלי חיים, בהם ציפורים ממינים שונים, תרנגולים, אריות, וחיות נוספות. בחלקה התחתון של כל עמודה – בין בסיסי העמודים – מופיע איור המתאר אפיזודה מסיפור המגילה. העיטורים והאיורים צבועים ביד, בגוונים עשירים של סגול, כחול, ירוק, צהוב וכתום.
אל המגילה נלווה דף קלף בכתב יד עליו כתובות "ברכות המגילה"; ברכת "הרב את ריבנו" מסתיימת במלים "ארורים כל עע"ז [עובדי עבודה זרה]". הדף מעוטר בכתב יד בדגם אדריכלי; איוריו תואמים לאלו שנדפסו במגילה והם צבועים ביד בגוני סגול וכתום. משמאל לברכות מופיע איור נוסף בתוך מדליון מעוטר – כד נוטה באלכסון, ממנו נוצקים מים אל תוך אגן – הוא סמל משפחת לוי-מינצי. מקור השם "מינצי" בעיר הגרמנית מיינץ, ובני משפחה זו חיו בפאדובה החל מהמאה ה-15. במאה ה-17 עברה המשפחה לוונציה ובניה חיו בה עד שלהי המאה ה-18 (ראו: Elivo Giuditta, Araldica ebraica in Italia, [Società Italiana di Studi Araldici, Torino], 2007, עמ' 136).
גובה הידית: 25 ס"מ, גובה הקלף: 10 ס"מ בקירוב, אורך הקלף: 126 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים ובלאי בתחילת היריעה הראשונה. דהיית דיו במסגרת היריעה הראשונה (במיוחד בעמודה הראשונה). קרע חסר קטן בתחתית היריעה הראשונה, עם פגיעה קלה בפינת המסגרת. סימני קיפול.
דף הברכות: 16X10 בקירוב. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים (משוקמים). קמטים וכתמים קלים. דהיית דיו.
המגילה שבאוסף ברגינסקי תחומה במסגרת נוספת.
למגילות זהות, ראו: כריסטי'ס, אמשטרדם, 19 בדצמבר 1990, פריט 469; Hebrew Union College, Cincinnati, Klau Library, Scrolls 26 (VIII.6) (מאוסף סאלי קירשטיין); אוסף רנה ברגינסקי, S2.
תערוכות:
1. כנראה לונדון, Whitechapel Art Gallery, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, 1906, פריט 1162 (ארבע מגילות בהשאלת סולומון שלוס).
2. גלאזגו, McLellan Galleries, Festival of Jewish Arts Exhibition, 1951, פריט 256.
3. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1028 ו-JMS 1029.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148).
דיו על קלף; כסף יצוק, חרוט, מקודח וחקוק; מסמרות; הזהבה.
חתומה: חותמת חלקית, אולי חותמת איכות "12".
כתובה על גבי שתי יריעות קלף, 12 עמודות טקסט, 33 שורות בכל עמודה, עם תגים על אותיות שעטנ"ז ג"ץ ותגים מעוטרים בכמה מראשי העמודות.
המגילה נתונה בנרתיק כסף גלילי, מוזהב, אליו מוצמדת במסמרות יריעת כסף עבה, מקודחת בדגמים צמחיים המתארים זמורות מפותלות, עלי גפן ואשכולות ענבים. סוגר כסף עם שוליים גליים וידית קטנה.
כתובות חקוקות בשולי יריעת הכסף: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים" (בשוליים העליונים) ו"וזכרם לא יסוף מזרעם, החתן ---- לפ"ק" (בשוליים התחתונים; שם החתן נמחק).
גובה הקלף: 8.5 ס"מ, גובה הנרתיק: 10.5 ס"מ, גובה כולל הידית: 17.5 ס"מ. פגמים קלים.
לפריטים דומים, ראו: המוזיאון היהודי, לונדון, פריט JM 298; המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 2908 (Museum of Historical Treasures of Ukraine, אף היא נושאת הקדשה לחתן).
תערוכות:
1. כנראה לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1162 (ארבע מגילות בהשאלת סולומון שלוס).
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1025.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
דיו על קלף משוח; כסף יצוק, חרוט וחקוק.
חתומה: · חותמת העיר ברלין עם האות K (בשימוש בשנים 1821-1850) · האות A (בשימוש בשנים 1821-1841) · חותמת נוספת, מטושטשת.
מגילת אסתר "המלך", כתובה בכתיבה אשכנזית, בדיו שחורה, על גבי חמש יריעות קלף משוח התפורות זו לזו, 22 עמודות טקסט, 22 שורות בכל עמודה.
המגילה נתונה בנרתיק כסף גלילי, חלק ברובו, המעוטר בדגמים צמחיים עדינים. שתי ידיות-גלילה ממוקמות בשני קצותיו. טבעת במרכז פס הכסף התפור לתחילת המגילה. ראשי-התיבות "CN" חקוקים בחלקו העליון של הנרתיק.
גובה הנרתיק (כולל הידיות): 29.5 ס"מ, גובה הקלף: 14 ס"מ. מצב טוב.
תערוכות:
1. כנראה, לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1162 (ארבע מגילות בהשאלת סולומון שלוס).
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1024.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
דיו על קלף; עץ חרוט, מנוסר ומחוטב; טבעות פליז.
מגילת אסתר "המלך", כתובה בכתיבה אשכנזית על גבי שתי יריעות קלף התפורות זו לזו, 10 עמודות טקסט, 42 שורות בכל עמודה.
נרתיק המגילה עשוי מלאכת מחשבת של עבודת חיטוב עדינה וזעירה בעץ, המהווה דוגמה יוצאת-דופן לאומנות הגילוף היהודית המזרח-אירופאית, ומזכירה בסגנונה עיטורי ארונות קודש המחוטבים בעץ. מעוטר בתגליפים עשירים בפרטים – בהם פסוקים ממגילת אסתר עם איורים נלווים, אריות, דגמים צמחיים מגוונים, פרחים, סבכות, טבעות, ועיטורים נוספים – המכסים בצפיפות את כל שטח פני הנרתיק.
הנרתיק נושא את שם האומן, מקום יצירתו ושנת היצירה: "נעשה ע"י יהושיע מייזלש מדאלינא", "תרנ"ב", "1892" וכן כתובת הקדשה לכבוד הברון שמעון זאב (וולף) רוטשילד: "להשר הנדיב והטפסר באראן ראטשולד (!)".
גופו הגלילי של הנרתיק מחולק לשלוש רצועות רוחביות, ובהן ארבעה תקשיטים (vignettes) עם פסוקים מן המגילה ותגליפים המתארים אותם: הרצועה העליונה מורכבת משני תגליפים המלווים את הפסוקים "ויתלו את המן..." (אסתר ז', י') ו"ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו..." (אסתר ה', ב'). בתיאור תלייתו מופיע המן כשהוא כפות בידיו וברגליו, תלוי בצווארו על מכשיר עינויים ונחנק בחבל בידי אדם חבוש כובע צילינדר; על המכשיר ניצב עוף דורס המנקר את ראשו. ברצועה זו משולבים גם סמל העיט הדו-ראשי של האימפריה האוסטרו-הונגרית והשנה בה נוצר הנרתיק, 1892. בתחתית מופיעה כתובת המעוצבת כשלט מוארך, אחוז משני קצותיו בכפות ידיים מגולפות, בה מופיע שם האומן.
הרצועה המרכזית מורכבת מתגליף עשיר בפרטים לפסוקים "ויבא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה; ויאמר המלך לאסתר... מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד ח'ה'ו [חצי המלכות ותעש]" (אסתר ז', א'-ב'). בתחתית רצועה זו מופיעה כתובת הקדשה לכבוד הברון רוטשילד (ראו לעיל); כתובת זו אף היא מעוצבת כשלט בו אוחזות שתי ידיים; תחתיה מופיע צמד אריות שפניהם פונים זה אל זה, וסביבם עיטורים בדגמים צמחיים ואשכולות ענבים.
הרצועה התחתונה מוקדשת לפסוק "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך ח'ב [חפץ ביקרו]" (אסתר ו', י"א) התוחם במעגל תגליף בו נראה מרדכי היהודי רכוב על סוס ומובל בידי המן, וסביבם עיטורים צפופים של אשכולות ענבים ועלי גפן.
שפות הנרתיק מעוטרות בדגמי חבלים שזורים; ידית הגלילה העליונה מקושטת בעלי אקנתוס ובעיטורים עדינים נוספים, וידית הגלילה התחתונה מעוטרת בדגם סבכה. מעל לחריץ ממנו נשלף קלף המגילה מגולפת השנה העברית בה נוצר הנרתיק – שנת תרנ"ב. הסוגר מעוטר אף הוא במלאכת-מחשבת של עץ מחוטב: הוא עשוי מוט מוארך ועל גביו שני אריות גדולים, האוחזים בשיניהם טבעות פליז אליהן מחוברת שרשרת טבעות עץ, אשר נראה כי גולפה מפיסת עץ אחת.
מעבר להיותו פריט יודאיקה יוצא דופן ביופיו ובנדירותו, גלגולו של נרתיק המגילה שלפנינו ייחודי אף הוא. הוא נוצר בשנת תרנ"ב בידי נגר-אומן יהודי בשם [יחזקאל] יהושע מייזלש, בן העיירה דולינה שלמרגלות הרי הקרפטים (חלק מגליציה האוסטרו-הונגרית דאז וכיום במערב אוקראינה), עבור הברון רוטשילד.
הרב הבריטי מייקל אדלר פרסם בשנת 1902 מאמר ב"ג'ואיש כרוניקל", העוסק בהיבטים האומנותיים המסורתיים של מגילות אסתר, ולקראת סופו מוקדשת פסקה לנרתיקים מקושטים למגילות אסתר. אדלר מזכיר שם נרתיקים מכסף, מזהב, מעצם ומאמייל שהוצגו ב-Anglo-Jewish Historical Exhibition בלונדון ב-1887, ולבסוף קובע: "נרתיק [המגילה] הנאה ביותר שראיתי גולף בעץ ואורכו כ-20 אינץ'. הוא נוצר בשנת 1892 בידי יהודי רוסי שחקק עליו את שמו של הברון ווילי רוטשילד והציע אותו למכירה לגביר. אולם, הברון סירב לשלם את המחיר המבוקש למגילה ולנרתיק והם נרכשו בידי אספן כתבי יד פרטי בלונדון..." (אנגלית). "אספן כתבי היד" המדובר הוא סולומון שלוס.
ווילי רוטשילד הנ"ל הוא הברון שמעון זאב רוטשילד (בשמו הלועזי: Wilhelm Carl von Rothschild, 1828-1901), נכדו של מאיר אנשל רוטשילד, היחיד מבין בני המשפחה בדורו שקיים אורח חיים יהודי-אורתודוקסי. ווילי רוטשילד הרבה לתמוך במוסדות תורה וצדקה ביישוב הישן בארץ ישראל, ועל כך נודע בשמו "הברון הצדיק" או "השר הצדיק".
נרתיק דומה למגילת אסתר, אשר נוצר בידי אותו אומן כ-21 שנים מאוחר יותר, נמצא כיום באוסף רנה ברגינסקי, ציריך (Schöne Seiten, Jüdische Schriftkultur aus der Braginsky Collection, 2011, pp. 324-325, no. 106).
גובה הקלף: 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בראש היריעה הראשונה. גובה הנרתיק: 64 ס"מ. פגמים ונקבים זעירים בנרתיק העץ (נקבי מסמרים). שפשופים וחוסרים זעירים בכמה מן העיטורים. מסמר בידית הסוגר. המכסה הסוגר את חלקו התחתון של הנרתיק רופף מעט. המכסה הסוגר את חלקו העליון של הנרתיק מחוזק בדבק.
ספרות: המגילה תוארה בידי מייקל אדלר במאמרו "The Purim Megillah" משנת 1902 (The Jewish Chronicle, London, March 21, 1902, p. 25), ומצולמת ב- Joy Ungleider-Meyerson, Jewish Folk Art, New York, 1987, עמ' 178.
תערוכות:
1. כנראה לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1162 (ארבע מגילות בהשאלת סולומון שלוס).
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1022.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148).