ספר עמודי התורה, מעלות התורה מרבי אברהם אחיו של הגר"א מווילנא, עם אור תורה מהמקובל רבי אייזיק חבר. ירושלים, דפוס רבי יואל משה סלומון, תר"מ 1880. המהדורה הראשונה של החיבור אור תורה.
מעבר לשער הסכמות רבי שמואל סלנט ורבי משה יהושע יהודה ליב דיסקין. מעניין לציין כי בהסכמתו כותב המהרי"ל דיסקין ברוב ענווה שאין לו יד בחכמת הנסתר: "...מעודי אני מושך ידי מבא בכתובים בהסכמות על ספרים, וביותר בס'[פר] כזה אשר רובו ע"פ חכמת האמת, אשר לא עמדתי בסודה...".

מחבר ה"אור תורה" – הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר (תקמ"ז-תרי"ג), ממוסרי תורת הגר"א בקבלה, "פה שני להגר"א" – שכן כבר בהיותו כבן 14 ראה בו רבי מנחם מנדל משקלוב (תלמידו של הגר"א) כלי מוכשר ללמדו חכמת הקבלה. בספר "אור תורה" נכתבו דברי בקורת "מתנגדיים" וקריאה להתרחק מהנהגות ה"חסידים". באות פ (דף לא/1) כותב ה"אור תורה": "...וכן מי שהולך אחר שכלו בעבודת ה' שלא על פי דרכי התורה המסורה לנו מפי חכמינו הקדושים... וחושב מחשבות אחרות, אף שחושב שזה הוא עיקר העבודה להיות רק בדבקות כל היום ובהתלהבות ומתבטלים מעסק התורה בלימוד, זה היא עצת מעצת הס"ם וכת דיליה... ולכן האדם הישר הולך אשר חס על נפשו ועל כבוד קונו יתרחק מכתות חדשות המתחדשים בכ"ע [בכל עת], האומרים זה הדרך לכו בה והוא עיקר העבודה. בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם...". במהדורה המוגהת (ירושלים, הוצאת ישיבת "כתר תורה", תשל"א) ובמהדורה המנוקדת (ירושלים, תשמ"ט, שנדפסה עפ"י מהדורת תשל"א), צונזרו חלק מהדברים החריפים, ונכתב רק: "...וחושב מחשבות אחרות וכו' היא עצת מעצת הס"ם וכת דיליה..." ונשמט המשפט: "אף שחושב שזה הוא עיקר העבודה להיות רק בדבקות כל היום ובהתלהבות ומתבטלים מעסק התורה בלימוד".

[2], עב דף. 20 ס"מ. נייר יבש. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. קמטים. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 352.

ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד, חלק ראשון, מאת המקובל הירושלמי רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו, [תרמ"א 1881].

הגאון המקובל רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין (תקצ"ב-תרס"ח), מתלמידי האדמו"ר "השרף" מקוצק ומתלמידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. עלה לירושלים בשנת תרכ"ח, לאחר פטירת רבותיו האדמו"ר מקוצק, האדמו"ר מגור בעל "חידושי הרי"מ" והאדמו"ר בעל "צמח צדק". מאז בואו לירושלים עסק רבות בתורת המקדש, ובספריו עורר לקיום מצוות שמירת המקדש. היה שוכר "שומרים" ששמרו לכבוד המקדש, והיה מדליק נרות רבים לכבוד ה' בכותל המערבי. כמו כן חידש את הדלקת נר-התמיד בקבר שמעון הצדיק. נודע כבעל מופת ובספריו אף מעיד בעצמו על ישועות וניסים שהתרחשו אצלו בכותל המערבי ובקבר שמעון הצדיק. בספריו "משכנות לאביר יעקב" (שנדפסו חלקים-חלקים בין השנים תר"ל-תרס"ו) בלולים יחד חידושים על מסכת תמיד, מסכת יומא ומסכת פסחים, ענייני שמירת המקדש ודרושי קבלה.

[4], ג-נט דף. 33.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בשוליים התחתונים של מספר דפים. כריכת עור חדשה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו בראש ספר זה שני דפים נוספים, שאינם נמצאים בעותק שלפנינו, עם דף שער דומה "ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד", ובו פרט השנה של תרמ"ח. ש' הלוי רשמה דפים אלו כחיבור נפרד (ראה: ש' הלוי, מס' 626).

דרכו של רבי מעשיל גלבשטיין הייתה להדפיס את ספריו קונטרסים קונטרסים. בדרך כלל, התאריכים המצוינים בשערי הספרים הם תאריכי השלמת הספרים. לעתים שלח רבי מעשיל גלבשטיין את הקונטרסים הראשונים שהדפיס לרחבי העולם, כדוגמאות לקראת הדפסת החיבור בשלמותו. בחלק מהעותקים השתמש בקונטרסי הדוגמא וצירף אותם לקונטרסי ההמשך שהדפיס לחיבור, אך בחלקם הדפיס מחדש גם את הקונטרסים הראשונים. זו הסיבה להבדלים הטיפוגרפיים הרבים בין העותקים של ספריו השונים.
ש' הלוי, מס' 373.

קונטרס שנת השבע, עם באר שבע, הלכות שביעית ודיני שמיטת קרקעות וכספים, מאת רבי משה נחמיה כהניו. ירושלם, דפוס יואל משה שאלאמאן (סלומון), תרמ"א [1881].

בהערה בדף לא/1, כותב המחבר כי בעקבות אסון פטירת בנו בדמי ימיו, שפקד אותו בעיצומו של סידור הספר להדפסה, הוצרך להוציא את חיבורו בקיצור ובהשמטות רבות, במאה עותקים בלבד (עקב מחסור כספי).

לב דף. חסרים דפים לג-לד. 18.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף (עם שיקומים במילוי נייר בדף האחרון). כריכה חדשה.

ללא דפים לג-לד של "זכרון יוסף", בהם נדפסו דברי הספד של המחבר על בנו, רבי יוסף חיים אלי', שנפטר כבן שלושים בט"ז תמוז תרמ"א, וקינה שכתב בן זה, על פטירת הצעיר אהרן זבלון בן שמואל בער, שנפטר בכ"ה באייר תרל"ט.

ש' הלוי, מס' 382.

ספר חיים מירושלים, דרשות לזמנים שונים וליקוטים על פרשיות התורה (בראשית-פנחס), מאת רבי חיים אברהם גאגין. ירושלים, דפוס אג"ן ושותפו, ע"י מנהל בית הדפוס ר' שמואל הלוי צוקערמאן, [תרמ"ב 1882].
בסופו של הספר, לאחר הליקוטים על פרשות בראשית-פנחס, מופיעים מספר דפים עם "מאמרים נפרדים", ולאחר מכן מפתחות לספר בשם "שערי ירושלם", מאת רבי צדיק טאראבולוס, בן בתו של המחבר.

[4], 212, 302-233, [14] עמ'. 23.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימן עש בדפים הראשונים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, עם שדרת עור. בלאי ופגמים בכריכה.

במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [16] עמ' בסוף הספר, אך גם אצל ש' הלוי וגם בעותק הסרוק באוצר החכמה [14] עמ' בלבד, כמו בעותק שלפנינו.
ש' הלוי, מס' 397.

ספר קול נהי מציון, חרמות ואזהרות נגד רבי עזריאל הילדסהיימר, בעריכת רבי עקיבא יוסף שלזינגר. ירושלים, [דפוס שמעלקע יוסף שמער וגיסו יצחק גאשצינני, תרל"ב 1872].
קובץ חרמות ואזהרות נגד רבי עזריאל הילדסהיימר, בעקבות קריאתו לייסד בירושלים בתי ספר ובתי יתומים בהם ילמדו מקצועות חול ("לומדי חצוניות"; דבריו נדפסו ב"קול קורא", בשבועון דער איזראעליט Der Israelit). על המודעות השונות חתומים 113 רבנים.
עורך החוברת, רבי עקיבא יוסף שלזינגר, רמז לשמו בדף ח/2: "אמר המסדר העי"ש".

[1], ח, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים בשוליים הפנימיים של מספר דפים, משוקמים בנייר-דבק. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר-דבק. הדבקת נייר בשוליים התחתונים של הדף האחרון (דף זה הושלם כפי הנראה מעותק אחר). רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 181.