לוח מודפס, תפילת "ריבונו של עולם" ביידיש לומר בעת הדלקת נרות שבת ויום טוב, עם ברכות הדלקת נרות, ועם איור המנורה. ירושלים, "בדפוס החדש של השותפים שמעלקע יוסף וגיסו יצחק [גאשצינני]", [תרל"ב 1872, בערך].
דף מודפס בדיו מוזהבת. בצדו הימני של הלוח מופיעה מנורת המקדש, ומתחתיה ברכות הדלקת הנרות לשבת ויום טוב. בצדו השמאלי של הלוח מופיעה תפילת ריבונו של עולם ביידיש לאומרה בזמן הדלקת הנרות.
בשוליים התחתונים פרטי מקום הדפוס ושמות המדפיסים, עם כיתוב נוסף מודפס: "מתנה ממני שמעון דייטש ליד ---" (מילה חסרה עקב קרע בדף).

35.5X43.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמים כהים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, בהם קרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט. בשולי הדף קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר-דבק מצדו השני של הדף.

יצחק גאשצינני ייסד בשנת תרל"ב יחד עם גיסו שמעלקע יוסף שמער ויעקב דוד סלוטקי בית דפוס שכונה "דפוס השותפים", אך שותפות זו התקיימה עד אמצע שנת תרל"ד בלבד.

רבי שמעון דייטש (נפטר תרל"ח; אוצר הרבנים 19839), ממייסדי "כולל שומרי החומות" ומתלמידי החת"ם סופר. עלה לירושלים בשנת תר"ב. חיבר הספד על החת"ם סופר ובנו הכתב סופר, שנאמר על ידו בבית הכנסת של קהילת אונגארן, ואף נדפס בקונטרס "שדים סופדים", בידי אותם המדפיסים, בירושלים תרל"ב (ש' הלוי, מס' 182). אגרת ארוכה ממנו, עם בקשה למען נישואי חתן וכלה עניים, מופיעה בלוח מזרח שנדפס בירושלים, בערך באותן השנים בהן נדפס הלוח שלפנינו (ראה: מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000332015; מכירת קדם 35 פריט 6).

דף נדיר ולא ידוע. לא נרשם אצל ש' הלוי ובמפעל הביבליוגרפיה, ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.

ספר "דמעת העשוקים", בעניין "מחלוקת החצר" והבעלות על ישיבת "עץ חיים" בירושלים, מאת רבי שמואל שלמה בויארסקי. ירושלים, [דפוס ישראל ב"ק, תרכ"ד 1864].
הקונטרס פורסם כתגובה לקונטרס "אמת ומשפט" (ירושלים, תרכ"ג), שנדפס מטעם רבני ירושלים, ובו הותקף רבי שמואל שלמה בויארסקי, יחד עם חבריו רבי שאול בנימין הכהן קרליץ הרב מראדישקוביץ, ורבי שמואל מנחם מנדל יאנובר ירושלימסקי. הקונטרס שלפנינו כולל דברים נגד ממוני כולל וורשא, ונגד רבני האשכנזים בירושלים, רבי שמואל סלאנט, רבי משה יהודה ליב זילברברג, רבי מאיר אוירבאך, ורבנים נוספים.

הגאון רבי שאול בנימין הכהן קרליץ מראדישקוביץ, מקים "תלמוד תורה וישיבת עץ חיים" בירושלים, עלה לירושלים בשנת תרי"ז בערך (1857), ועם בואו הקים וביסס "תלמוד תורה" מרכזי בעיר. היה זה חידוש אשר שינה את סדרי העיר, שכן עד אז היו ה"מלמדים" מלמדים את הילדים ב"חדר" בביתם, ללא פיקוח מרכזי. בהקמת ישיבת "עץ חיים" השתתף עמו הגאון רבי שמעון זרחי אב"ד טאבריג (תקמ"ח-תר"כ). רבי שאול בנימין פעל רבות לביסוס הכלכלי של ישיבת "עץ חיים", ואף רכש "חצר" לביסוס קרן קיימת לטובת הת"ת. בשנת תרכ"ג התעוררה מחלוקת גדולה נגדו, ונגד רבי שמואל שלמה בויארסקי וחבריהם, מכיון שרשם את ה"חצר" על שמו הפרטי [כמקובל אז, לפי תנאי החוקים של השלטון העות'מאני, שלא אישר רישומי בעלויות על שם מוסדות ציבוריים חדשים], ולא היה מוכן לתת לרבני העיר מסמך נגדי, בו הוא מאשר שה"חצר" אינה רכושו הפרטי. מאמרים רבים נכתבו בעתונות אותה תקופה (בעתון "המגיד" ועוד) בעד ונגד הרב מראדישקוביץ. היו גם שהעלילו על הרב מראדישקוביץ כי הוא זומם להכניס לימודי השכלה בתכנית הת"ת. רבני ירושלים פרסמו את דעתם בחוברת "אמת ומשפט" (ירושלים, תרכ"ג), והצד שכנגד פרסם את הקונטרס שלפנינו (וכן קונטרס נוסף, "דברי אמת", ירושלים תרכ"ד). מחלוקת זו הסתעפה לדרישות שיוטל פיקוח של הרבנים על הכספים הנגבים עבור ישיבת "עץ חיים" ועבור החובות על רכישת אותה ה"חצר".
ראה עוד אודות פרשה זו: הרב רפאל קצנלבוגן, "באר ראי – תולדות החינוך המקורי במשך הדורות" (ירושלים, תשנ"ז, פרק לח, עמ' רלה-רמב); יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 828-829; פ' גרייבסקי, זכרון לחובבים הראשונים, יג, "החצר מראדישקוביץ", עמ' 115-116.

[1], טו דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים חסרים בשוליים התחתונים של הדפים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 95.

"הפנקס פתוח – ספר זכרון ליראי ה' וחושבי שמו", תקנות והנהגות של תלמוד תורה וישיבת עץ חיים של מקהלות האשכנזים בחורבת רבי יהודה החסיד. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן (סלומון), שנות התר"ל, 1870.

קונטרס בו נדפסו תקנות שונות הנוגעות למוסדות הישיבה. בין היתר עוסקות התקנות בבחירת הגבאים והממונים על מוסדות הישיבה, בקביעת כללים לאיסוף הכספים והתרומות לישיבה, בתפקיד ראש הישיבה והמשגיח, בתשלומי הלומדים בישיבה, ועוד. בדף האחרון, תחת הכותרת "אלה החקים", נדפסו מספר חוקים בעניינים ממוניים הנוגעים לגבאים ולתרומות, ועליהם חתומים בדפוס ראש הישיבה, רבי משה נחמיה כהניו ורבנים נוספים; עם חותמות מקוריות של תלמוד התורה, ושל ישיבת עץ חיים.

8 עמ'. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. סימני קיפול לרוחב הדפים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

קונטרס נדיר. אינו מופיע אצל ש' הלוי, לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.

דף מודפס, "שיר תהלה, לכבוד הוד הנסיך רודאלף, יורש עצר כסא אוסטריא-ואונגריא יר"ה, ששרו נערי בני ישראל בירושלם". ירושלם, דפוס סלומון, אדר שני תרמ"א [1881].

שיר לכבוד יורש העצר רודולף, בנו של הקיסר פרנץ יוזף הראשון, לרגל ביקורו בירושלים בשנת 1881. מחבר השיר הוא רבי יעקב אלישר, רב קהילת הספרדים בירושלים באותה העת, ששמו נרמז באקרוסטיכון בראשי בתי השיר.

52X34 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדף ובסימני הקיפול, עם פגיעות בטקסט.

לא נרשם אצל ש' הלוי. במפעל הביבליוגרפיה ובקטלוג הספרייה הלאומית מופיע דף בעל תוכן זהה, אך בשונה מהדף שלפנינו, נרשם שם כי המדפיס הוא יצחק גאשצינני.

ספר מנהגי מצרים, מנהגים והלכות על פי חכמי וגאוני מצרים, על סדר השלחן ערוך, מאת רבי יום טוב ישראל. ירושלים, דפוס יואל משה בהר"ם [סלומון], [תרל"ג 1873].
מעבר לשער מופיע איור "מצבת קבורת רחל עד היום"; ובהמשך מופיע איור של מקום המקדש והכותל המערבי, ובעמוד האחרון איור של מערת המכפלה.

[3], יז דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכה חדשה.

על פי פרידברג, הספר נדפס במאה עותקים בלבד.

ש' הלוי, מס' 194.