ספר פאת השלחן, הלכות התלויות בארץ ישראל, מאת רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א מווילנא. צפת, דפוס רבי ישראל ב"ק, תקצ"ו [1836]. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי ישראל משקלוב (תק"ל-תקצ"ט), תלמידו המובהק של הגר"א (אצלו זכה ללמוד בימיו האחרונים), עסק בהדפסת ספרי הגר"א והפצת תורתו והיה ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל.
בראש הספר הקדמה ארוכה וחשובה, בה מספר המחבר על הרפתקאותיו וייסוריו לאחר עלייתו לארץ ישראל. בין היתר הוא מספר על המגפה שפרצה בגליל בשנת תקע"ג, על פטירת אשתו בעת בריחתם לירושלים, על פטירת ילדיהם מהמגפה שהתפשטה גם בירושלים ועל פטירת הוריו בגליל. הוא ממשיך ומספר על חזרתו לגליל לאחר מכן, על השלכתו לבית הסוהר בעת מצור שהוטל על עכו, על הצלתו בנס ממפולת בתים בחורף בעיר צפת, ועוד.
המשך הקדמתו היא מקור חשוב מאוד לתולדות הגר"א מווילנא, בה מספר רבי ישראל משקלוב באריכות על גדולת רבו הגר"א, על שיטתו ודרכיו, על בקיאותו המופלגת בתורה ובמדעים ועוד.

[5], ב-קט, [1] דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש וקרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. חלקים מהטקסט מטושטשים במספר מקומות. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה מקורית בלויה, צדה הקדמי רופף, עם סימני עש וקרעים חסרים רבים בשדרה ובדפי הבטנה.

מהספרים האחרונים שנדפסו בצפת לפני "הרעש" (רעידת האדמה) בשנת תקצ"ז, בעקבותיו עברו המחבר והמדפיס – רבי ישראל ב"ק – לירושלים.
העותק שלפנינו כולל את הדף האחרון עם "לוח הטעות והתקון".

וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1543.

"וזכות רבינו הגדול והקדוש נשמתו עדן יעמוד לימיני… כל תוחלתי וסברי הוא זכותו הגדול אשר זיכני השי"ת ב"ה לראות באור פני המלך בחיים חיותו חצי שנה טרם נתבקש בישיבה של מעלה, וזכיתי לשרתו ולהיות כעבד לפני המלך זה עשרים יום לפני גויעתו, הרבה פעמים קריתי ושניתי לפניו ולא זזה ידי ממנו עד הלקח נזר תפארתנו מעל ראשנו". (הקדמת רבי ישראל משקלוב לביאור הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים, שקלוב תקס"ג).

ספר דברי שלום, פירוש על עץ חיים ושמונה שערים, עם דרושים, מאת רבי רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, נכדו של הרש"ש, בהוצאת חתן המחבר רבי חיים אברהם גאגין – הרב אג"ן. ירושלים, דפוס ישראל ב"ק, [תר"ג 1843].
בדף השער הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של הרב שלום משה חי (שמ"ח) גאגין, בנו של המו"ל הרב אג"ן, לרבי יוסף נסים בורלא: "הרי זה עולה ליד מעלת רב אחאי... כמהור"ר יוסף נסים בורלה... ממני איש צעיר וזעיר... נין ונכד למ[--] הרב החסיד מרן המחבר זיע"א... שמ"ח גאגין". תחתיה רישום בעלות של המקבל: "קבלתי הס' הזה מאת רב אחאי... פלפלא חריפתא.... כמהר"ר שלום משה חי גאגין... צעיר לעבד נמכר יוסף נסים בורלא ס"ט".
לאחר ההסכמות מופיעה הקדמת המו"ל הרב אג"ן, המתאר בין היתר את פרשת מינויו כראשון לציון "בהרמנא דמלכא", שהייתה מלווה במחלוקת.
לאחר ההקדמה נדפסו שאלות ותשובות בענייני קבלה.

רבי שלום משה חי [שמ"ח] גאגין (תקצ"ג-תרמ"ג), שכונה גם הרב המשמ"ח, מגדולי חכמי ירושלים. בנו של "הראשון לציון" רבי חיים אברהם גאגין – הרב אג"ן. מילדותו התגדל על ברכי המקובלים בישיבת "בית אל", שם שימש אביו כראש הישיבה. יצא כשד"ר בשליחות הישיבה לחוץ לארץ. בשובו משליחותו נתמנה לשליח ציבור בישיבת המקובלים, ולאחר פטירת רבי אהרן עזריאל עלה לכהן על כיסא אביו כראש הישיבה. מחבר הספרים "ישמח לב", "שמח לבי", "ישמח משה", "שמח נפש", ועוד.

רבי יוסף נסים בורלא (תקפ"ח-תרס"ג), מגדולי חכמי ירושלים, שימש כשד"ר ארץ ישראל בארצות המערב, ובהמשך התמנה לראב"ד ירושלים. מחבר הספרים "לקט יוסף", "וישב יוסף", ועוד.

[6], קנד דף. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות מעטות בטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט בדפים האחרונים. חותמת גדולה בדף השער. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 11.

ספר כתר שם טוב – כנף רננים, שירים לכבודו של השר משה מונטיפיורי, מאת רבי יעקב הלוי ספיר. ירושלים, דפוס ישראל ב"ק, [תר"ט 1849].
הספר כולל ארבעה שירים לכבוד השר משה מונטיפיורי: "ראש פנה" – לכבוד ביקורו של מונטיפיורי בארץ ישראל בפעם השנייה, עם אשתו יהודית, בשנת תקצ"ט; "מנוחת דמשק" – בעקבות השתדלותו של מונטיפיורי בפרשת עלילת דמשק; "ירכתי צפון" – על מאמציו ופועלו לטובת יהדות רוסיה; "שיר ציון" – לכבוד ביקורו השלישי בארץ ישראל, בשנת תר"ט.
בעמוד האחרון שבספר, תחת הכותרת "אפתחה במשל ומליצה", מתאר המחבר רבי יעקב ספיר, בצורה מליצית, את קורותיו בארץ ישראל בשבע-עשרה שנותיו מאז עלייתו לארץ.

רבי יעקב הלוי ספיר (תרפ"ב-תרמ"ה), נוסע, שד"ר וחוקר כתבי-יד. יליד רוסיה, עלה לארץ ישראל עם הוריו והתגורר תחילה בצפת. בשנת תקצ"ו, לאחר רעש האדמה הראשון ופרעות צפת, עקר לירושלים, שם למד, נשא אישה ושימש בתפקיד מלמד, משורר לעת מצוא, וסופר ומזכיר עדת הפרושים בירושלים. בשנת תרי"ח קיבל על עצמו את תפקיד השד"רות, ויצא בשליחות כל קהילות העיר למסע בין תפוצות ישראל במזרח. במקביל לפעילותו כשד"ר, רשם ספיר את קורות מסעותיו בפרוטרוט ומתוך הבחנה דקה, ותיעד את מנהגי הקהילות היהודיות השונות ומנהגיהם, וכן את מנהגי בני המקום, לבושם ודתם, אקלים הארץ ונופה. הוא גילה עניין מיוחד ביהודי תימן ובמסורותיהם, ומכתביו עולה תיעוד אתנוגרפי ראשון של קהילות תימן, לצד מחקר היסטורי ופילולוגי נרחב של כתבי היד שבידיהם.

כו, [1] עמ'. 21.5 ס"מ. נייר בהיר, עם שוליים נאים. מצב טוב. כתמים ועקבות רטיבות קלים. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 45.

דף מודפס, "שמירה לבית וליולדת". ירושלים, [דפוס ישראל ב"ק, תרכ"ג 1863].

במרכז הדף מופיע פרק קכא מתהלים. סביבו – מצד ימין מופיעה תפילה מספר "עבודת הקודש" לחיד"א, המובאת בשמו של רבי אברהם אזולאי בעל "חסד לאברהם", ומצד שמאל מופיע "לחש לעין הרע" מהחיד"א. בתחתית הדף מופיעים פסוקים, לחשים, ושמות קדושים.
בשולי הדף מופיעה דפוסת: "נדפס פעה"ק ירושלים תובב"א בשנת רב להושיע לפ"ק".
הדף מוקף מסגרת מודפסת, ומתחתיה הקדשה מודפסת מהמביא לדפוס, "השד"ר של בני מערבא", רבי אברהם חרוש, בה הושאר מקום ריק למילוי בכתב-יד. לפנינו נכתב (באותיות מרובעות): "בנין מנחם הי"ו" [מנחם בנין, כפי הנראה מעדת התימנים בארץ ישראל].

[1] דף, 30X17.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים. סימני עש רבים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בנייר-דבק ובמילוי נייר (נייר-דבק מודבק סביב כל שוליו של הדף). כרוך בכריכה חדשה.

נדיר. לא נרשם אצל ש' הלוי, ונרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום (באתר הספרייה הלאומית מופיעה סריקת העותק שלפנינו).
לשעבר מאוסף ד"ר ישראל מהלמן, עם רישומים בכתב-ידו בדף המגן.

ספר "דמעת עשוקים", חיבור פולמוסי מטעם חכמי עדת הספרדים בחברון, כנגד רבי אברהם חיים פינסו, בעקבות תמיכתו ברבה הראשי של העיר, רבי אליהו מני. ירושלים, [דפוס יצחק גאשצינני ויצחק גאגין, תרל"ט 1879].

חוברת מטעם אנשי חברון, המכוונת כנגד רבי אברהם חיים פינסו ("סופר כוללות הספרדים" בירושלים) וחיבורו "מנחת קנאות". בחיבורו זה ניסה פינסו להגן על רבי אליהו סלימאן מני, רבה הראשי של חברון, אותו בקשו חלק מחכמי הספרדים בעיר להדיח מתפקידו, ולמנות במקומו את רבי רחמים יוסף פראנקו. בסוף החיבור נדפסה "הסכמה", ובה טענות כנגד הרב מני, עליה חתומים שישים ושנים מתושבי העיר חברון. בחוברת אף מופיעות הסכמות לדברים מאת רבני ירושלים, שמצאו לנכון להתערב במחלוקת שבעדת הספרדים בחברון. ש' הלוי כותבת כי מחבר החוברת הוא רבי שלום חי גאגין, על סמך דבריו של רבי אברהם חיים פינסו, בחיבורו מנחת קנאות.

[1] שער-מעטפת, [1], 55 עמ’. 17.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. קרעים חסרים בשער המעטפת ובדפים נוספים, משוקמים במילוי נייר, וקרעים חסרים זעירים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 326.