ספר מעבר יבק, הנהגת "יום הפקודה" [יום הפטירה], וידויים ותפילות, דברי מוסר וענייני קבלה, מאת הגאון המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינה. מנטובה, דפוס יהודה שמואל מפרושה ובנו, [שפ"ו 1626]. מהדורה ראשונה.
הספר נחלק לד' מאמרים: "שפתי צדק", "שפת אמת", "שפתי רננות" ו"ענן הקטורת" (המאמר הרביעי כולל ג' חלקים: "סדר פטום הקטורת", "קרבן תענית" ו"מנחת אהרן"). מעבר לשער: "חידה על המיתה".
מעבר לשער רישום באיטלקית, הקדשה לעילוי נשמת נפטר משנת תצ"ט. בדף לט ובדף מג, הוספות ארוכות בכתיבה איטלקית מרובעות, בשולי הדפים (קצוצות בחלקם).

המחבר, המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינה בעל "מעבר יבק" (נפטר שצ"ט 1639), מגדולי המקובלים והמנהיגים הרוחניים באיטליה. תלמידם של המקובלים רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו ורבי ישראל סרוק. על גדולתו וקדושתו של בעל ה"מעבר יבק" כותב החיד"א בספרו 'שם הגדולים' (בערכו): "ושמעתי שהיה לו מגיד, ושמעתי ענינים רבים עזוזו ונפלאותיו זי"ע".
רבי אהרן ברכיה ממודינה נודע בתיקון סדרי תפילות ומנהגים שנתקבלו בכל תפוצות ישראל. חיבוריו הרבים, על הזוהר וחכמת הקבלה, נותרו בכתב-יד, אך הוא נודע לדורות בספרו "מעבר יבק" שנתקבל בכל תפוצות ישראל. הספר נדפס בחייו והוא המקור העיקרי והחשוב לסדרי הנהגת האדם בימי חוליו ופטירתו, סדרי ההשכבה, הטהרה והקבורה, סדרי תפילות על הקברים, ועוד. ספר יסודי זה נדפס בעשרות מהדורות עד ימינו, נעשו ממנו קיצורים והוא מצוטט אינספור פעמים בספרי ההלכה והמנהג.
התקבלותו של הספר "מעבר יבק" בכל קהילות ישראל החלה כבר בחייו, וכפי שהוא עצמו מעיד (בהקדמתו ל'מגן אהרן', שם): "ובכל גלילות איטלייא שנתראה ספר 'מעבר יבק' קבלו עליהם לשמור לעשות הרבה ממה שכתוב בו...". גם חכמי ומקובלי צפת סמכו את ידיהם על הספר, כפי שהוא כותב: "וממה שנכתב אלי מצפת תוב"ב מהרבה שלמים... העידו והגידו כי מעלות הבית דין משם קיימו וקבלו עליהם לשמור ולעשות כל דברי ומנהגי 'מעבר יבק'...".
מ דף, מא-נה עמ', נז-פד דף; א-קמו, קמט-קסב, קנה-קעב דף. דף טז מהספירה הראשונה חלק.

19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות כהים, ועקבות רטיבות עם סימני עובש רבים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. הדבקות נייר בשולי הדפים במספר מקומות. מספר דפים וקונטרסים רופפים ומנותקים. חותמת. כריכה ישנה ובלויה, רופפת, ללא שדרה.

שנים מספרי רבי יהודה אריה ממודינה – מהדורה ראשונה ושנייה של ספר גלות יהודה, עם מהדורה ראשונה של ספר פי אריה:

• ספר גלות יהודה, מילון עברי-איטלקי על סדר התנ"ך ופרקי אבות, "והוא פשר דבר מכל מלה זרה או צריכה פתרון מכל העשרים וארבע שבמקרא", מאת רבי יהודה אריה ממודינא. ונציה, דפוס Giacomo Sarzina, שע"ב 1612. מהדורה ראשונה.
[10], 9-40; 42-43, 46-62, 64-106, [103]-112, [2] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי דיו בדף השער. סימני עש בשולי מספר דפים. קרע חסר קטן בדף השער, משוקם בהדבקת נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בחלקה העליון של מסגרת השער. כריכה ישנה ובלויה, מנותקת.

• ספר גלות יהודה. פדובה, דפוס Giulio Crivellari (לבקשת יוסף פואה מפדובה), ת' 1640. כולל בסופו: ספר פי אריה (עם שער מיוחד), הוספות למילון ו"ביאור תבות שנשתמשו בהם החכמים והמפרשים והמחברים בכל חכמה", מאת רבי יהודה אריה ממודינא. ונציה, דפוס Gioanni Calleoni, ת' 1640. מהדורה שנייה של ספר גלות יהודה, ומהדורה ראשונה של ספר פי אריה.
רישומי בעלות במקומות שונים. בדף המגן: "קניתי הספר הלז אני יא"פ [=יעקב אברהם פולייסי?] היום יום [נותר מקום ריק] לחדש נ[!] התקצ"ב [תוקן לתקצ"ג] מאת דוד בר' שמואל ויטאלי יצ"ו"; "וביום הזה קניתי אני אליעזר דוד הרטום". חתימה בדף השער: "שלי אליהו פיאצצא יצ"ו". חתימות נוספות שלו (עברית ואיטלקית) בדף 34 ובדף האחרון של ספר פי יהודה. מעבר לדף האחרון של ספר גלות יהודה רישום בעלות באיטלקית משנת תקס"ד, של משה אלעזר (או אליעזר) ויטאלי, מאליסנדריה; ורישום על קניית הספר מהנ"ל בשנת 1832 על ידי משה פולייסי; ורישומים נוספים.
בדף השער חתימת הצנזור Antonio Francesco Enriques, אליסאנדריה, משנת 1688.

[8], 9-40, 42-43, 46-62, 64-114; 14, [3] דף. בספר גלות יהודה חסרים שני דפים לאחר דף השער. שלושה דפים אחרונים של ספר גלות יהודה, עם מפתח השמות, נכרכו בסוף הכרך (לאחר ספר פי יהודה). 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה ישנה ופגומה (קרעים גדולים ושדרה מנותקת).

ספר חק לישראל, סדר לימוד יומי בתנ"ך, משנה, גמרא וקבלה, על-פי סדר הלימוד של האר"י הקדוש, עם "יוסף לחק" מאת החיד"א. זיטומיר, דפוס חנינא ליפא ויהושע העשיל שפירא, תרכ"ה-תרכ"ו 1865. סט שלם בחמישה כרכים.

שני שערים לכל כרך (מלבד לכרך דברים בו חסר השער הראשון). חלק מהמילים בדפי השער הראשונים נדפסו בדיו אדומה.
חתימות ורישומים של "יוסף מאטיץ משדה לבן". חותמות "אהרן שלמה לברמן, פעיה"ק ירושלים". רישומי בעלות במקומות שונים. רישומים של סדרי לימוד, ורישומים משפחתיים.

חמישה כרכים. בראשית: ה, ה-רנב, רנז-רנט דף. שמות: רמד דף. ויקרא: רלט דף. במדבר: רכו דף. דברים: ב-רמו דף. חסר דף השער הראשון. 19.5-20 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני, חלק מהדפים במספר מקומות במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים במספר מקומות, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. הדבקות נייר בשולי חלק מדפי השער ודפים נוספים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות ישנות אחידות, עם שדרות עור. בלאי רב ופגמים בכריכות.

כרך ויקרא וכרך דברים לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה. כרך בראשית נרשם על פי צילום של דף השער בלבד.

על חשיבות וסגולת אמירת 'חק לישראל' בכל יום
מנהג אמירתם של פסוקי תנ"ך, משניות תלמוד וזהר, דבר יום ביומו, הוא מיסודו של האר"י הקדוש, שכך נהג בעצמו. הסדר שנדפס ב"חק לישראל" הוא ברובו על פי המתבאר בכתבי האר"י בכמה מקומות. החיד"א הוסיף על סדר זה גם הלכה יומית, מתוך משנה תורה להרמב"ם ושלחן ערוך, וכן פסקאות מספרי מוסר. הוספות החיד"א מכונות "יוסף לחק". בכתבי האר"י מבואר שמטרת הלימוד ב"חק לישראל" היא הן לשם השלמת ותיקון הנפש ומזונה על ידי לימוד חלקי התורה השונים, והן לשם תיקונים וייחודים בעולמות העליונים.
רבים מגדולי החסידות, במיוחד הצדיקים לבית טשרנוביל, הפליגו בדברים נשגבים על סגולת הלימוד ב"חק לישראל", ואמרו כי יש בו תיקון על חטאים בענייני קדושה. האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל דוב מווילעדניק כותב בספרו "שארית ישראל" (שער השובבי"ם, דרוש ראשון): "והנה הרואה יראה בספר הקדוש שנקרא חק לישראל שהוא תיקון לפגם הברית, ככה קבלתי מרבותי [האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל], שתיקון האמיתי הוא על ידי התחברות תורה שבכתב עם תורה שבעל פה על ידי חק לישראל... על כן בעקבות משיחא אלו יצא לאור ספר "יוסף לחק" מהצדיק הגדול רבי חיד"א, תלמידו של ר' חיים אבן עטר בעל האור החיים, שיש בו שני אורות תרין משיחין, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, בסוד צדיק הכולל המתקן פגם של כל ישראל".
האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל, כותב: "ואחרי התפלה יאמר חק לישראל, וזה יהיה חק ולא יעבור שיאמר דבר יום ביומו... כשהאדם עושה לו חוקה זו לומר בכל יום חק לישראל... בזה גורם בחינת רחמים... שיתמלא הש"י ברחמים על כנסת ישראל" (מגן אברהם, צו/1).
צדיקי הדורות הפליגו בסגולות שבאמירת "חק לישראל". יש שכתבו כי יש באמירתו גם סגולה לפרנסה (על פי דברי הגמרא: "חק לישנא דמזוני הוא" – בשם האדמו"ר משינאווע).
הגאון רבי יעקב רוקח, בהקדמת "מעשה רוקח" לחק לישראל, כתב: "מצוה על כל איש אשר בשם ישראל יכונה לקנות לו ספר 'חוק לישראל' לקרות בו בכל יום...".

ספר שו"ת מים חיים, שני חלקים, מאת רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ז-תרי"ח 1857. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשרנוביל וה"שר שלום" מבעלזא.

בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" – הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב. על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (פענוח התארים הארוכים והמליציים שבתחילת תשובה זו, ומשמעותם, נידונו באריכות בספרות המחקר).

שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד, חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.

84; 151 עמ'. שני שערים לכל חלק, ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" הכרוך בסוף הספר (חמישה שערים בסך הכול). דף ג בחלק הראשון נכרך לאחר דף ד. 30.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (בדף השער הראשון כתמים רבים). קמטים. חותמות "ביבליותיקה של כולל קאוונא" וחותמות נוספות. כריכה חדשה.

אוסף שערים, דפים וחלקי ספרים, מדפוסי סלאוויטא וז'יטומיר, ודפוסי רוסיה-פולין במאה ה-19.
האוסף כולל:

• ספר אור זרוע, חלק שני, מאת רבינו יצחק מווינא. זיטאמיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, תרכ"ב 1862. • סדר לולב, סוכה והושענות – דפים קעט-קפה מתוך חלק ב' של סידור האר"י "קול יעקב", מאת המקובל רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש. סלאוויטא, דפוס רבי דוב בער סג"ל ורבי דוב בער ב"ר פסח, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה. • ספר שולחן ערוך יורה דעה הלכות טריפות. זיטאמיר, דפוס רבי אריה ליב שפירא, תרכ"ו 1866. עותק חלקי.
האוסף כולל גם דפי-שער רבים לספרים מדפוסי סלאוויטא וז'יטומיר, בהם:
• שער משניות קדשים. סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא, [תקפ"ב 1822]. • שער ספר הזהר, חלק ראשון. סלאוויטא, דפוס דוב בער בן ישראל סג"ל ודוב בער בן פסח, תקס"ט [1809]; • שער ספר המגיד, נביאים אחרונים, חלק שני (ישעיה, ירמיה, יחזקאל). סלאוויטא, דפוס רבי שמואל אברהם שפירא, [תקצ"ה 1834]. • שערי מסכתות מתלמוד בבלי (מכות, שבועות, עדיות, הוריות, ערכין, תמורה, כריתות, מעילה ובכורות). מהדורת סלאוויטא, דפוס דוב בער בן ישראל סג"ל ודוב בער בן פסח, תקע"א-תקע"ג [1811-1813]; • שערי מסכתות מתלמוד בבלי (מסכתות: ברכות, עירובין ראש השנה, בבא קמא, ושבועות). מהדורת זיטאמיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, תרי"ח-תרכ"ד 1858-1864. • שער תיקון ליל שבועות והושענא רבה. זיטומיר, דפוס האחים חנינא ליפא, אריה ליב ויהושע העשיל שפירא, תרי"ב [1852]; • ועוד שערים ודפים בודדים מספרים שנדפסו בזיטומיר ובדפוסי רוסיה-פולין במאה ה-19.

למעלה מ-30 פריטים. גודל ומצב משתנים.