מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- (-) Remove of filter of
- and (74) Apply and filter
- מכתבים (55) Apply מכתבים filter
- letter (55) Apply letter filter
- rabbi (53) Apply rabbi filter
- יד (42) Apply יד filter
- manuscript (42) Apply manuscript filter
- רבני (34) Apply רבני filter
- כתבי (21) Apply כתבי filter
- חב (21) Apply חב filter
- חבד (21) Apply חבד filter
- חלוקות (21) Apply חלוקות filter
- חסידות (21) Apply חסידות filter
- יא (21) Apply יא filter
- ליטא (21) Apply ליטא filter
- כתבי-יד, (21) Apply כתבי-יד, filter
- כתבייד (21) Apply כתבייד filter
- וכתבי-יד (21) Apply וכתבי-יד filter
- ניסן (21) Apply ניסן filter
- פולין (21) Apply פולין filter
- שונות (21) Apply שונות filter
- ליטא, (21) Apply ליטא, filter
- וכתבייד (21) Apply וכתבייד filter
- וכתבי (21) Apply וכתבי filter
- וחלוקות (21) Apply וחלוקות filter
- וארצות (21) Apply וארצות filter
- חב"ד (21) Apply חב"ד filter
- י"א (21) Apply י"א filter
- ו"חלוקות" (21) Apply ו"חלוקות" filter
- 11 (21) Apply 11 filter
- 11th (21) Apply 11th filter
- chabad (21) Apply chabad filter
- chaluka (21) Apply chaluka filter
- countri (21) Apply countri filter
- lithuania (21) Apply lithuania filter
- lithuania, (21) Apply lithuania, filter
- manuscripts, (21) Apply manuscripts, filter
- nissan (21) Apply nissan filter
- other (21) Apply other filter
- poland (21) Apply poland filter
- th (21) Apply th filter
- הגהות (19) Apply הגהות filter
- book (19) Apply book filter
- dedic (19) Apply dedic filter
- gloss (19) Apply gloss filter
- import (19) Apply import filter
- ownership (19) Apply ownership filter
- signatur (19) Apply signatur filter
- stamp (19) Apply stamp filter
- stamps, (19) Apply stamps, filter
אוסף גדול ומגוון של מכתבי רבנים מהונגריה ורומניה, בענייני גירושין ונישואין, עגונות וניצולי השואה:
• מכתב ארוך מאת רבי דוד שפרבר (בעל "אפרקסתא דעניא"). בראשוב, תש"ו [1946].
• שני מכתבים מאת רבי יצחק יעקב ווייס "ראב"ד דק"ק ורדיין גדול" (בעל ה"מנחת יצחק"). גרוסוורדיין, אייר תש"ז [1947].
• שני מכתבים מרבי עזריאל יהודה לעבאוויטש ראב"ד האדהאז (בעל "עזר מיהודה"). האדאז, [תש"ו-תש"ז בקירוב].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי אפרים פישל הערשקאוויטש דומ"ץ ראצפערט. רצפרט, סיון תש"ז [1947].
• גביית עדות בחתימת רבי יצחק אהלבוים אב"ד טעשין (בעל "שאילת יצחק"). טעשין, אלול תש"ו [1946].
• גביית עדות, בחתימות דייני הבד"צ בסאטמר: רבי ישי העכט, רבי משה אריה פריינד ורבי יחזקאל שרגא בראך. סאטמר, אדר תש"ט [1949].
• דף בשכפול (סטנסיל), עם עיקרי תשובתו ההלכתית של "הרהגה"ג זקן הדור המפורסם... מוהר"ר חיים מרדכי ראללער"; נדפס מטעם "בית הדין המיוחד לתקנת עגונות" בבודפסט, אשר התבסס על פסק זה במתן אלפי היתרי עגונות לאחר השואה. [בודפסט, תש"ה-תש"ו בערך].
8 מכתבים חתומים + דף בשכפול סטנסיל. גודל ומצב משתנים.
מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי לוי יצחק גרינוואלד אב"ד קהילת "ערוגת הבושם – צעהלים". ברוקלין ניו יורק, [אדר ב'] תשכ"ה [1965].
נשלח אל רעו הגה"צ רבי דוד מושקוביץ הרב מבוניהאד ומישקולץ, כמענה על מכתבו בסוגיית "שגגה במלאכות שבת". נכתב בין פורים לפסח [בתאריך י"ט אדר ב'] והמכתב פותח במליצה מחורזת על כך: "בין גאולה לגאולה, יתרומם קרן עם סגולה, ונזכה לראות בבנין עיה"ק על תלה...". הוא גם מסיים בדברי ציפיה לגאולה העתידה: "ש"ב אוהבך הכו"ח באה"ר ואה"ע [שאר בשרך אוהבך, הכותב וחותם באהבה רבה ובאהבת עולם] ומצפה לישועת ישראל, ונזכה להקריב קרבן פסח בטהרה בקיבוץ נדח"י [נדחי ישראל] במהרה, הק' לוי יצחק גרינוואלד".
הגאון הצדיק רבי לוי יצחק גרינוואלד (תרנ"ג-תש"מ) גאון מופלג ואיש קדוש. בן-זקוניו ותלמידו המובהק של אביו רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבושם". חתנו של אחיו הגדול רבי אברהם יוסף גרינוואלד אב"ד אונגוואר. בשנים תרע"ח-תרצ"ג כיהן ברבנות במספר קהילות בהונגריה. בשנת תרצ"ג התמנה לרב בצעהלים (Deutschkreutz, אוסטריה – אחת מה"שבע קהלות" במדינת בורגנלנד), ובשמה התפרסם כל ימיו בשם "הרב מצעהלים". לאחר כיבוש אוסטריה על ידי הנאצים, בשנת תרצ"ח, עקר לארה"ב בברכתו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מבעלזא, והתיישב בברוקלין. שם ייסד ועמד בראשות קהילת "ערוגת הבשם". היה מהעומדים על משמרת היהדות החרדית בארה"ב, בפרט בענייני כשרות וטהרה. עמד בחזית הקמת עולם התורה והחסידות בארה"ב, יחד עם בן-אחיו האדמו"ר מפאפא בעל "ויחי יוסף", שנפשו הייתה קשורה בנפשו. בהלווייתו נפרד ממנו בעל ה"ויחי יוסף" בבכיות נוראות, ובתוך דברי קדשו אמר עליו במליצה את הפסוק: "דודי" ירד לגנו, ל"ערוגות הבושם"... לאחר פטירתו נדפסה סדרת ספריו "מגדלות מרקחים" – שו"ת, חידושים, דרשות על התורה והמועדים.
אגרת אויר, 30.5X21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול.
אוסף גדול של למעלה משבעים מכתבים ומסמכים חתומים (רשימות ודו"חות תורמים), שנשלחו מרבנים ואדמו"רים, גבאי צדקה ותורמים שונים, אל "כולל שומרי החומות – כולל אונגארן". הונגריה, טרנסילבניה וארצות שונות, שנות התר"פ-התר"צ בקירוב.
בין הרבנים החתומים באוסף שלפנינו:
• רבי בנימין פוקס אב"ד גרוסוורדיין "נשיא הכולל שומרי החומות". • האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד ניר-באטור (2 מכתבים). • רבי מאיר ליב פרייא אב"ד שוראן. • רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין אב"ד וויטצען. • רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר. • רבי מוזס חיים ליטש-רוזנבוים אב"ד קליינוורדיין. • רבי שאול רוזנברג אב"ד ראצפרט. • האדמו"ר רבי אליעזר ליפא הלוי זילברמן מראצפרט – בן הרה"ק רבי משה מראצפרט ונכד הרה"ק רבי הירצקא מראצפרט (3 מכתבים). • רבי חיים הלוי זילברמן (3 מכתבים). • האדמו"ר רבי נפתלי גרוס מקרסטיר-ברבשט (חתן האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרסטיר). • רבי יוסף מאיר משה הכהן שטיינר אב"ד אילאק – חתן רבי הילל ל"ש מקולומייא (3 מכתבים). • רבי ישראל הילל יצחק הכהן שטיינר אב"ד אילאק. • רבי יעקב שלום סופר, שארוש-פאטאק. • רבי משה אליעזר דונט אב"ד עיר-חדש. • רבי צבי סג"ל פראגר אב"ד פאפראד. • רבי חיים יעקב משה קרויס אב"ד רגנדורף. • רבי משה בונם קרויס אב"ד באדען (3 מכתבים). • רבי ישראל ברודא דומ"ץ מיהלאוויץ (בעל "אשי ישראל"). • רבי שלום צבי אדלער אב"ד דיוסג (הסמוכה לגרוסוורדיין). • רבי ירחמיאל קצבורג אב"ד אזד. • רבי יצחק צבי סופר אב"ד טמשוואר פאבריק (3 מכתבים). • רבי צבי הירש הכהן אב"ד דרעטשקא. • רבי משה חיים גרינפלד אב"ד סנפטר (5 מכתבים). • רבי אפרים גרינפלד אב"ד רימאסעטש (2 מכתבים). • רבי מנחם הכהן פישר אב"ד שארוואר. • רבי מרדכי ליב פישר אב"ד נאדי-קאטא. • רבי מנחם מנדל שיק אב"ד סיקסא. • רבי אשר אנשיל שיק, סיקסא. • רבי אליעזר ברומר הלוי ראב"ד סאניק. • רבי יעקב סג"ל לעבאוויטש אב"ד קאפיש. • רבי פרץ טוביה שטיין אב"ד דיוסגור. • רבי מנחם מנדל טננבוים אב"ד טארנא. • רבי משה טננבוים אב"ד מילדוי סעפשי (4 מכתבים). • רבי חיים סופר שרייבר אב"ד אראד. • רבי אברהם אהרן כ"ץ ראב"ד נייטרא. • רבי אלכסנדר חיים שוורץ אב"ד גוראהאנץ. • רבי ישראל הלוי יונגרייז אב"ד נאדידבר. • רבי בן ציון סניידערס אב"ד ראאב. • רבי אלעזר זינגר אב"ד רימאסאמבאט. • רבי שלום ווידער אב"ד נירדהאז. • רבי בן ציון הלוי אונגאר (בנו של רבי שמואל דוד אב"ד נייטרא). • ועוד מכתבים רבים.
77 מכתבים וגלויות, חלקם הגדול על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. חלקם עם קרעים חסרים ופגעי אש (ניצלו משריפה), עם פגיעות בטקסט.
אוסף של שלושים ושמונה טפסים רשמיים – תעודות לידה, תעודות נישואין ותעודות פטירה שהונפקו עבור יהודים מקהילות שונות בהונגריה-אוסטריה והסביבה. [הונגריה-אוסטריה והסביבה, תרט"ו-תש"י 1855-1950]. הונגרית וגרמנית.
טפסים רשמיים, חלקם כתובים בכתב-יד וחלקם מודפסים וממולאים בכתב-יד, חתומים בידי רבני העיר ופקידי הקהילה ובחותמות רשמיות של הקהילה.
האוסף כולל בין היתר: • טופס מטעם רשויות העיר טרופאו (תרט"ו). • טופס מטעם קהילת בודפשט (תרל"ו). • טופס בחתימת רבי שרגא פייש פולק אב"ד טורוק-בעטשע ווייטצען (תרמ"ו). • טופס עם חותמת קהילת צאנז (תרמ"ז). • טופס עם חתימת רב העיר טמשוואר וחותמת הקהילה (תרמ"ז). • טופס בחתימת רבי יצחק צבי שווארץ אב"ד נייפעסט והגליל ובחותמת הקהילה (תרנ"ב). • טופס בחתימת רבי יעקב שטיינהארט אב"ד אראד (תרמ"ד). • שני טפסים בחתימת רבי ליפא רוזנברג ובחותמת קהילת אראד (תרנ"ג/תרנ"ה). • טופס עם חותמת קהילת קסג (תרע"ד). • טופס עם חותמת קהילת טרנוב (תרנ"ד). • טופס עם חותמת קהילת וינה (תרע"ה). • טופס עם חותמת קהילת פשמישל (תרפ"ב). • טופס תעודת נישואין של רבי משה נתן שיק אב"ד מישקולץ (ב"ר מאיר שיק אב"ד אונוד), עם בתו של רבי משה בנימין זאב ליכטנשטערן אב"ד אורמין (בודפשט, תרפ"ג). • טופס בחתימת רבי ארנולד גרינפלד רבה של אגר ובחותמת הקהילה (תרפ"ה). • טופס בחתימת רבי משה אשר עקשטיין אב"ד סערעד ובחותמת הקהילה (תרצ"ז). • טופס בחתימת רבי יוסף יחיאל (ינו) בוקסבוים דומ"ץ גאלאנטא ובחותמת הקהילה (תרצ"ח). • טופס בחתימת רבה של צעגלעד ובחותמת הקהילה (תרצ"ח). • טופס בחתימת ד"ר מאנו הרצוג רבה של קאפושוואר ובחותמת הקהילה (ת"ש). • טופס עם חותמת קהילת מונקאטש (תש"א). • טופס עם חותמת קהילת סיגט (תש"ב). • טופס בחתימת רבי בן ציון הלפרט אב"ד האידו-נאנאש (תש"ב). • טופס תעודת לידה של רבי שמואל שמעלקא גינסבורג אב"ד מעדיעש, עם חותמת הקהילה (תש"ב). • טופס עם חתימת רבי דוד גרוס מנג'קרש (תש"ג). • טופס של קהילת בודפשט (תש"ה). • טפסים לאחר השואה של קהילות בודפשט, מישקולץ ואויהעל. • טפסים נוספים.
[38] דף. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
אוסף של 67 טפסים ומסמכים המתעדים את מינויים, בחירתם ותפקידם של רבני הונגריה ערב השואה. [הונגריה והסביבה, מרביתם משלהי שנות ה-30 וראשית שנות ה-40]. הונגרית (ומעט רומנית).
הצהרות, תעודות, אישורים, פרוטוקולים, תרגומים והעתקי מסמכים שונים, חלקם כתובים בכתב-יד וחלקם מודפסים וממולאים ביד, עם חתימותיהם של ראשי ומנהיגי קהילות הונגריה, חותמות רשמיות של הקהילות, וחתימות וחותמות פקידי הרשויות המקומיות; כמה מהם נושאים גם את חתימות-ידם של הרבנים וחותמות רשמיות שלהם.
לפנינו תיעוד נדיר ויוצא דופן לתולדות הרבנים וקהילותיהם ערב השואה והחורבן הגדול בהונגריה, הכולל פרטי מידע רבים שאינם ידועים ממקורות אחרים. מרבית הרבנים וראשי הקהילה החתומים על הטפסים שלפנינו נספו בשואה.
האוסף כולל:
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי אהרן צבי קסטנבוים דומ"ץ טיסא-אוילאק (Tiszaújlak), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• טופס בעניין כהונתו של רבי חיים פרידמן אב"ד סאמאטאר (Szomotor), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישרון סאמאטאר יע"א".
• טופס בעניין כהונתו של רבי מאיר לייפער כרב בית המדרש "ישראל יעקב" בחוסט (בן האדמו"ר רבי שמואל שמעלקא לייפער מחוסט, בן האדמו"ר רבי ישראל יעקב לייפער מחוסט-נדבורנה), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתיה.
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי שלום גולדנברג אב"ד סט. מיקלאש (Szentmiklós; כנראה מנכדי הגאון רבי שלום גולדנברג אב"ד סוואליווע בעל "דברי שלום"), אחד מהם בחתימת-ידו וחותמתו של רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ אב"ד מונקאטש (חתנו וממלא מקומו של האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש), ובחותמת הקהילה.
• שני טפסים בעניין כהונתו של הגה"צ רבי אהרן כהנא אב"ד ביסטרא (Petrova bisztra; בן-בתו של האדמו"ר הראשון מספינקא רבי יוסף מאיר ווייס בעל "אמרי יוסף").
• טופס בעניין רבנותו של רבי צבי זאב וואלף גולדברגר בברגסס (בעל "אלף זעירא").
• טופס בעניין רבנותו של האדמו"ר רבי משה דוד פרידלנדר מגרוסוורדיין (בן האדמו"ר מבורגא רבי מנחם מענדל פרידלנדר).
• שני טפסים חתומים בידי רבי שמואל לנדא אב"ד ביטשקוב (Nagybocskó), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "אויט ארטה איזר קולטוסגעמיינדע גרויס ביטשקוב".
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי יעקב זיידנפלד אב"ד פּאליען-קאבילצקי (Gyertyánliget), עם חתימות וחותמות רב המחוז רבי שמואל לנדא אב"ד ביטשקוב, וחתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "קהל ארטה' דק"ק דיערטיאנליגעטי".
• טופס בעניין כהונתו של רבי משה דוב בער (ב"ר שלום נח) לנדא אב"ד ווערעצקי, עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• ארבע טפסים המתעדים את מינוי רבי יצחק בעלז ורבי ברוך גרינצוויג לרבנות טרנווה (Ternovo), על מקום חמיהם הישיש, ה"טערנעווער רב" – הגה"ק רבי שלמה אליעזר הלוי וויזעל; עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "אויט. ארטה. איזר. קולטוסגעמיינדע טערניווע" / "קהל עדת ישרין דק"ק טארניווע".
• טופס בענינו של רבי מאיר ווייס רב בראסוויגעף (אראסוועג; Oroszvég), עם חתימת ראש הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורין אויט' ארטה' – אראסוועג".
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי יעקב פעלבערבוים אב"ד זאפסאן (Zápszony) והגליל, עם חתימת ראשי הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורין זאפסאן".
• ארבעה טפסים בעניין כהונתו של רבי אוסקר קליין מסעליש אב"ד זאריטש (Zapson) ואניק (Onok); עם חתימות ראשי הקהילות וחותמותיהן: "קהל עדת ישורין דק"ק זאריטש" / "חותם קהל אניק".
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי שלמה יצחק הכהן שנפלד אב"ד טיסא-אוילאק (Tiszaújlak), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמותיה.
• שלושה טפסים בעניין רבנותו של רבי יצחק (איגנץ) שוורץ בטיסא-אוילאק (Tiszaújlak); עם חתימות ראשי הקהילה והחותמת: "בית המדרש ספרד"; מצורפות שלוש תעודות הסמכה של רבי יצחק שוורץ: האחת מאת רבי שלמה יצחק הכהן שנפלד אב"ד טיסא-אוילאק, השנייה מאת רבי שמואל יחיאל מושקוביץ אב"ד וועלקי-פאלאד והשלישית מבית המדרש לרבנים במונקאטש.
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי יקותיאל יהודה (זלמן) האלפערט אב"ד נאנאש (Hajdúnánás), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורין ארטה. ה. נאנאש".
• טופס בעניין כהונתו של רבי משה האלפערט אב"ד אויבער-אפשא (Felsőapsa), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמותיה.
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי שמואל עדעלהויך אב"ד ברקסובו (Barkaszó) וסערניע (Serne), על מקום אביו רבי נתן עדעלהויך; עם חתימות ראשי ומנהיגי שני הקהילות וחותמותיהן: "ארטה. איזר. געמיינדע בארקאסאווא" / "איזראעליטישע געמיינדע סערניע".
• שלושה טפסים בעניין כהונתו של רבי זאב שעפטיל העניך ב"ר נתן (שטרובאך) עדעלהויך דומ"ץ איסקא והגליל, עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתיה: "קהל עדת ישורן דק"ק איסקא".
• שני טפסים בעניין רבי נתן יוסף צימטבוים רב בית הכנסת "אוהל יששכר" בגרוסוורדיין (Nagyvárad; נכד הגאון רבי פנחס צימטבוים אב"ד גרוסווארדיין), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• שני טפסים בעניין כהותו של רבי דוד גרוס אב"ד טאב, עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי יצחק (איגנץ) גרוס אב"ד טורן (Toronya), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• שני טפסים בעניין רבי יחיאל דוד זאלצר ר"מ בישיבה בסערדאהעלי (בן הגאון רבי מרדכי זאלצר ממונקאטש וחתן הגאון רבי אשר אנשיל כ"ץ אב"ד סערדאהעלי).
• טופס בעניין כהונתו של רבי אברהם אליעזר ציטרון אב"ד דאראג (Hajdúdorog), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• שני טפסים בעניין רבי שלמה צוקר אב"ד נ' האלאס (Nagyhalász), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• טופס בעניין כהונתו של רבי חיים צבי פריעד אב"ד קאפיש (Veľké Kapušany), על מקום אביו הרה"צ רבי יעקב מאיר פריעד (בן האדמו"ר מקאפיש רבי יהושע העשיל הכהן פריעד), עם חתימת ראש הקהילה וחותמתה: "אויט' ארטה' איזר' געמיינדע דק"ק קאפיש".
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי משה וויינברגר ממונקטש אב"ד ניאגובה (Nyagova), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתיה: "קהל עדת ישורין ניאגעב".
• טופס בעניין כהונתו של רבי משה דוב ווייסברגר אב"ד טארקאני, עם חתימת ראשי הקהילה וחותמתה.
• טופס בעניין כהונתו של רבי זאב (וילמוס) ליכטנשטיין כרב "בית המדרש של ר' יעקב פארקאש ז"ל – חוסט", עם חותמת בית המדרש.
• טופס בעניין כהונתו של רבי אברהם יעקב גולדנברג כרב בית הכנסת "שבת אחים" במונקאטש, עם חתימות ראשי הקהילה וחותמת בית הכנסת.
• טופס בעניין כהונתו של רבי יוסף יוסופוביץ' אב"ד באגראוויץ (Falucska), עם חתימת נשיא הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורון באגראוויץ".
• טפסים נוספים.
[67] טפסים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.
"תורת של אדונינו... המאיר ענינו להורו' לעם ה' את הדרך אשר ילכו בה", כרך כתב יד ("ביכל" חב"די). "שנת כ'ח מע'ש'יו ה'גי'ד לעמו לתת' נ'חלת גוי'ם" [=תקע"ה]. דף שער מאויר בראש הכרך.
העתקה מוקדמת של כשלושים אגרות, מאמרים ודרושי חסידות מאת רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. ההעתקה נעשתה כשנתיים בלבד לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן (כ"ד טבת תקע"ג), וכוללת הוספות, השמטות ושינויי נוסח רבים בהשוואה לנוסח הנדפס בספרי המאמרים ואגרות הקודש של אדמו"ר הזקן.
בראש כתב-היד נעתקה מהדורא קמא של "אגרת התשובה" שבתניא (נוסח זה לא היה לנגד עיניהם של עורכי ספר מהדורא קמא של התניא, ברוקלין תשמ"ב); ולאחריה נעתקו שתי אגרות קודש שכתב אדמו"ר הזקן בשנת תקנ"ט, לאחר שחרורו מהמאסר בפטרבורג: "אין ישראל נגאלים אלא בצדקה" ו"קטונתי מכל החסדים" (אגרת ב ואגרת ד בחלק "אגרת הקודש" שבתניא; אגרת עג ואגרת לז באגה"ק שלו, מהדורת תש"מ). בסוף אגרת "אין ישראל נגאלים", לאחר מילות הסיום "או״נ דש״ת בלונ״ח", נעתקה דמות חתימת אדמו"ר הזקן: "שניאור זלמן בא"א מו"ה ברוך זללה"ה".
בהמשך הכרך נעתק מאמר ד"ה "וארא אל אברהם באל שדי" ("דער פרומער וארא" של שנת תקנ"ד), ולאחריו עשרים וארבעה מאמרי חסידות שנאמרו ע"י אדמו"ר הזקן בשנות התק"נ-תק"ס, הן בתקופת ליאוזנא והן בתקופת ליאדי. לקראת סיום הכרך (דף סא ע"ב) נעתקו שתי אגרות קודש נוספות שכתב אדמו"ר הזקן בחורף תקס"ג – "מודעת זאת מה שארז"ל כל הרגיל לבוא לבהכ"נ" ו"פותחין בברכה לברך ולהודות לה'" (אגרת ל ואגרת א בחלק "אגרת הקודש" שבתניא; אגרת פד ואגרת פב באגה"ק שלו).
בדף ס"א ע"א, נעתק מאמר ד"ה "עסקתי בתורה בעשר אצבעות ולא נהנתי" למגיד ממזריטש ("מגיד דבריו ליעקב", מהדורת תשס"ה, אות פג, עמ' 30). למיטב בדיקתנו, מאמר ד"ה "להבין ענין נפש ורוח", שנעתק בכתב היד שלפנינו בדפים נט ע"א – סא ע"א, לא הובא מעולם בדפוס.
בסוף כתב היד, לאחר דף ס"ד, נכרכו בתקופה מאוחרת יותר כארבעים דפים ריקים. בדף הראשון, בכתיבת יד שונה, העתקת אות א של מאמר ד"ה "מה טובו אוהליך יעקב" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, חלק ט עמ' א'תקפט). בשני הדפים האחרונים נעשו מפתחות למאמרים ואגרות המועתקים בכתב היד.
רישומי לידות ורישומי בעלות משנות התק"פ-תק"צ בקירוב, בעמוד האחרון: "זה הספר שייך לה"ה הרבני הראש הקצין המופלא ומופל' יוסף ישראל כץ נ"י"; "יוסף יצחק אייזיק..."; ועוד. חותמות "ביקור חולים האספיטאל – בית החולים הגדול לכל קהילות ישראל" בירושלים.
[1], ב-סד דף (שתי עמודות בכל עמוד בכמחצית הדפים) + [40] דף ריקים (בעמוד הראשון העתקת מאמר אדמו"ר האמצעי, ובדפים האחרונים מפתחות ורישומי בעלות). דף נה קרוע וחסר ברובו. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. קרעים חסרים גדולים בשוליו של דף השער, משוקמים בהשלמת נייר עם פגיעה במסגרת המאוירת. קרעים כתוצאה מחריכת דיו, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט בכמה מקומות. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה, בלויה מעט.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.007.
ה"ביכל" החב"די
באחד ממאמריו, החוקר והביבליוגרף החב"די ר' חיים ליברמן מספר על דרכי היווצרותו של ה"ביכל" החב"די, ועל תפוצתו בעיירות בלארוס (רוסיה הלבנה):
"...יצרה חב"ד שיטה של מעתיקים או 'כותבים' ('שרייבער' בלשון חסידי חב"ד). לראשונה בליאזנא, ערש חסידות חב"ד, אחרי כן בליאדי, שלשם העתיק מייסד החב"ד, ר' שניאור זלמן, את משכנו. מאוחר יותר – בליובאוויטש... ישבו מעתיקים, שהעתיקו את תורותיו של הרבי, שנאמרו קודם לכן בעל-פה לפני החסידים. הסדר בזה היה כך: בשבתות וימים טובים, ובהזדמנות גם בימות החול, היה הרבי אומר תורה לפני החסידים. אחר שבת ויו"ט היה הרבי מוסר תורה זו גופא, כתובה בכתב-ידו, למעתיק הראשי. הלה העתיקה, החזיר את כתב היד לרבי, והשאיר לעצמו את העתקתו, שממנה עשה אח"כ מספר העתקות, בכתב ידו שלו, ומכרם לחסידים. אם לא הספיק לו הזמן למלאות את כל הדרישות לרכישת העתקה, והחסידים היו נחפזים לחזור לעריהם, היה מוסר העתקה למעתיקי מישנה. הללו גם הם עשו העתקות ומכרו לכל הרוצה. חסיד שלא השיגה ידו לקנות העתקה, התכבד, ישב וטרח והעתיק בעצמו מאחת ההעתקות שהשיג. את החסיד שחזר לביתו ותורה חדשה בתיקו, פגשו החסידים דמתא [=מבני עירו], שהמתינו לשובו, וכמובן נאלץ, לאפשר לכל הרוצה להעתיק את התורה לעצמו... חסיד, שנתקבצו אצלו במשך הזמן מספר הגון של תורות מסרם לכריכה, וכך נוצר ה'ביכל', ובדרך זו אצר לו כל חסיד, במרוצת השנים, ספרייה של מאמרי חסידות..." (אהל רחל, ג, עמ' 26).
זלמן שז"ר, נשיאה השלישי של מדינת ישראל, שמקורו בבית חב"די, הקדיש בזכרונותיו פרק מיוחד לספרייה בבית אביו, וכך כותב:
"ספריתו של אבא ספרייה רגילה היתה, ספרית בעל-בית תורני, אבל הספרים שהיו בביתו לא מקריים היו ולא רק לנוי. ספרי חיים היו הם לאבא, ונחוצים לו, ספר ספר בזמנו, וספר ספר וערכו... ולמעלה, על הארון, בתכריך מיוחד נשמרו קונטרסים בלתי מכורכים של דא"ח (דברי אלהים חיים). אלה היו קונטרסים של דברי חסידות, כתובים בידי המעתיקים, שסבא היה מביא מבית הרבי בשובו מליאדי, או 'החוזר' היה מביאם שנה בשנה בבואו לביקורו המסורתי. וסבא היה נוהג ללמוד מהם עם אבא, כשאני יושב ומאזין. מה נחקקו בלב האותיות המעוגלות המזהירות כפנינים והרצות על פני השורות המקומרות כקשתות..." (כוכבי בקר, "ספריתו של אבא", עמ' 9-16).
מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. וורשא, י"ט אלול תרצ"ה [1935].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל ראש ישיבת "תורת אמת" בירושלים, הגה"ח ר' משה אריה לייב שפירא: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ביתו יחיו... בכתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
הגאון החסיד רבי משה אריה ליב שפירא (תרמ"ט-תשל"ב), ראש ישיבת "תורת אמת" ורב ומו"צ בשכונת בית ישראל בירושלים. נמנה על מלוויו של אדמו"ר הריי"ץ בעת ביקורו בירושלים בשנת תרפ"ט. מחבר הספרים "נימוקי מלבי"ם" ו"טבעות זהב" על קצות החושן.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, קמטים ובלאי קל.
מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. אוטבוצק, כ"ג אלול תרצ"ו [1936].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ביתו יחיו... בכתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל בשוליים. כתם רטיבות בשוליים. רישום בגב.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ה' חשון תש"ד [1943].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים: "כתבו בהזכרת שמו ושמות ב"ב יחיו במועדו קבלתי, וברכתי אותו בברכת שנה טובה ומתוקה ואשר ימלא השי"ת את משאלות לבבו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות – ש"ב ידידו הדו"ש ומברכו".
הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קמטים ובלאי.
מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשי"ט [1959].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם תוספת מילים בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הגה"ח רבי דובער טקץ'. במכתבו מברך הרבי לרגל חג הפסח: "לקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו: "בכבוד ו[בברכת החג]".
בשולי המכתב כותב הרבי כי קיבל את ספרו, חלק ט' של "קונטרס השמות החדש", והוסיף בכתב-יד קדשו: "ות"ח [תשואות חן]".
מקבל המכתב, הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (טקאטש; תרמ"ט-תשל"ה), מחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל, וממייסדי ומנהלי תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. נולד בעיר לודמיר שבפלך ווהלין, והיה מראשוני התלמידים בישיבת לודמיר אצל הגאון רבי חיים מענדל קוסטרומצקי, מחסידי קארלין. בהמשך למד בישיבת הגאון רבי יואל שארין בזוויעל, שכתב עליו: "ראוי להיות מורה הוראה גדול בישראל". לאחר אירוסיו לבת החסיד ר' אברהם אליהו סלץ מלוקאץ, התקרב לחב"ד ונסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. בהמשך נתמנה לרב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בלודמיר, והיה מוסר שיעורים בחסידות בשטיבל הליובאוויטשי בעיר. עסק גם בגיוס כספים לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בקיץ תרצ"ב נטל חלק בהכנות לקראת ביקור אדמו"ר הריי"ץ בלודמיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתי הכנסת "קונטרוביץ" ו"אהבת ציון" בתל אביב. בשנת תש"ז נסע כשד"ר אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לצורך גיוס תרומות למוסדות חב"ד בתל אביב. נודע בחיבורו "קונטרס השמות החדש" (י"ב חלקים) – מפתח שמות חשוב עבור כותבי גיטין וכתובות. מלבד זאת חיבר את ספר "תר"ך עמודי אור" על תרי"ג מצות (שמונה חלקים), ספר "סדר ימות עולם" על סדר הדורות, ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים רבים ובלאי. רישום בגב (בעיפרון).
מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשל"ב [1972].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם תוספת בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הרה"ח ר' נפתלי גלוסקין ולחברי החוג ללימוד חסידות שפתח ברמת השרון. במכתבו מברך הרבי לרגל חג הפסח: "ולקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו: "בכבוד ו[בברכת החג]".
בשולי המכתב הרבי מוסר את תודתו על הברכה שקיבל לרגל יום הולדתו ביום י"א ניסן: "ת"ח [תשואות חן] על הברכות. וכבר מלתי' אמורה בתוה"ק: ואברכה (ה' מקור הברכות) מברכיך, בברכתו של ה' שתוספתו מרובה על העיקר".
הרה"ח ר' נפתלי גלוסקין (נפטר תש"ז), מתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש בקרמנצ'וג (תרע"ח-תרע"ט), ומתלמידי בית המדרש לרבנים בעיירה החסידית נעוועל (תרפ"ה-תרפ"ז). נישא לרבנית תמר איטא בת הרב שמעון משה דיסקין אב"ד לכוביץ, אשר נמנתה על ידידותיה הקרובות של הרבנית חנה, אמו של הרבי מליובאוויטש. בשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר. באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי... בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי".
ר' נפתלי וזוגתו תמר איטא יצאו מרוסיה בשנת תש"ו. בתחילה שהו במחנה העקורים וגשייד (Wegscheid) שבאוסטריה, ובהמשך עברו לצרפת, שם עסקו בייסוד מוסדות חינוך לבנות חב"ד. בשנת תש"ט עלו ארצה והתיישבו ברמת השרון; בהמשך עברו לבני ברק שם עסק כשוחט. ר' נפתלי עסק בהפצת מעיינות החסידות ורעייתו תמר איטא המשיכה לעסוק בתחום החינוך, והייתה בין מייסדי מוסד "בית רבקה" בכפר חב"ד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי קל.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"ג ניסן תשמ"א [1981].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), לרגל חג הפסח. הרבי מברך: "ולקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – בכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב, ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...".
בשולי המכתב מודה הרבי למכותבו על הברכה שמסר לו לרגל יום הולדתו (בי"א ניסן), ומברכו: "ת"ח [תשואות חן] על הברכות. וכבר מלתי' אמורה בתוה"ק: ואברכה (ה' מקור הברכות) מברכיך, בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.