דף בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יהודה אסאד – אישור על מכירת מקום בבית הכנסת בסעמניץ. סעמניץ, תר"ט [1849].
"המקום בעזרת אנשים פה ק"ק סעמניץ בבה"כ הגדולה רשומה בפנקס... שהיתה של התו' כ"ה דוד פישהאף יצ"ו... מכר ר' דוד הנ"ל את המקום הנ"ל להקצין... מו"ה הירש כ"ץ נ"י אחר ג' הכרזות בה"ב כנהוג... בעה"ח [=באתי על החתום] פה סעמניץ יום א' כ"ה תמוז תר"ט ל'[פ"ק] נאם הק' יהודאסאד".

הגאון הקדוש רבי יהודה אסאד (תקנ"ו-תרכ"ו), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. תלמיד רבי אהרן סודיץ ורבי מרדכי [מהר"ם] בנעט. כיהן ברבנות בסעמניץ ובסערדאהלי. נתמנה לרבנות ביוזמת ה"חתם סופר". מספריו: שו"ת מהרי"א – יהודה יעלה, חידושי מהרי"א על הש"ס, דברי מהרי"א על התורה.

[1] דף כפול. 17 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול ובלאי.

מכתב על גבי גלוית דואר (כ-4 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר". [מונקאטש, תרצ"ד 1934].
נשלח אל הנגיד רבי אליעזר בולג מבאדען. על גבי הגלויה מופיעים שני מכתבים מאת האדמו"ר, האחד – קצר – בכתב-יד קדשו, והשני מפורט יותר, בשם האדמו"ר, בכתב-יד נאמן ביתו.
מכתבו של האדמו"ר נכתב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "ב"ה [בעזרת השם], הנני פב"ש [פורס בשלום] ידידי חביבי המופלג והמופלא וכו' שליט"א ושוכט"ס [שיחיה לאורך ימים טובים אמן, ושלום וכל טוב סלה], חיים אלעזר שפירא". בשולי המכתב מופיעה חותמת האדמו"ר (באותיות לטיניות).
מעברה השני של הגלויה, מכתב נוסף מנאמן-ביתו של האדמו"ר, רבי חיים דוב גרינפלד – "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א": "...ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה שהוא מעתיר ומתפלל עבור... שהבורא רפואות וישועות ישלח עזרו מקודש וירפא אותה ותנצל מחלומות רעים ומכל פחדים ותיושע בכל משאלות לבה לטובה ולברכה...".

הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.

גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בולים וחותמות דואר.

מכתב על גבי גלויה, מהאדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר אב"ד ווישיווא. "ווישא" (אויברווישא Oberwischau), ניסן "מבשר ציון" [תרצ"ח 1938].
נשלח אל רבי אברהם ליב זילברמן רבה הראשי של צפת, לרגל שמחת בר-המצוה של בנו רפאל, עם ברכות רבות: "והשי"ת יעזור לו שיהי' למז"ט ובשטו"מ, ויזכה לגדלו לתורה לחופה ולמע"ט, ולקבל נחת ותענוג ממנו ומכל יו"ח בשובע שמחות, ויקבל החג הבע"ל בדיצה וכשרות".
כתיבת ידי-סופר, עם שתי שורות בעצם כתב-יד קדשו, בסיום וחתימת המכתב: "מכבדו ומוקירו ומצפה לישועה במהרה בעד כלל ישראל, הק' מנחם מענדיל בהה"צ מהר"י זצללה"ה".

האדמו"ר מווישווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר ויז'ניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבער-ווישא Oberwischau; כיום: Vișeu de Sus), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה". תורתו נדפסה בסדרת הספרים "שארית מנחם", על התורה, מועדים ושו"ת.

[1] גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק (ללא פגיעה בטקסט).

שבעה פסקי דין ומכתבים בחתימת ידו של הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן ראב"ד פאפא. רצעללדאמאלק, תש"ו [1946] / אנטוורפן, תש"ט-תש"י [1949-1950].
כולל: שני מכתבים שנכתבו בתקופת מגוריו באנטוורפן, על נייר מכתבים רשמי שלו, בראשו נדפס "יעקב יצחק ניימאנן – רב מק"ק פאפא יע"א – כעת באנטוערפען..."; חמש גביות עדות שנתקבלו בעיר רצעללדאמאלק – על נשים שנספו בשואה, עליהן חתומים הרב ניימן "מק"ק סאמבאטהעלי" ובית דינו.
גביות העדות נכתבו ונחתמו לצורך היתרי נישואין על ידי "בית הדין המיוחד לעניני עגונות" שנוסד בבודפשט לאחר השואה.

הדיין מפאפא – הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן (תרע"ט-תשס"ז), מזקני הרבנים ומגדולי ההוראה בדור האחרון. העמיד אלפי תלמידים במשך כשבעים שנה. כל ימיו היה תלמיד ונאמן של בית רבותיו רבני פאפא, מאז שנתמנה בשנת תרצ"ז לראש ישיבת פאפא ע"י רבו בעל "ויגד יעקב". אחרי השואה היה יד-ימינו של בנו הרב מפאפא רבי יוסף גרינוואלד בעל ה"ויחי יוסף", בעיר פאפא ובעיר סומבוטהלי, וכיהן כדיין אצל רבו. לאחר שר' יעקב יצחק הקים את ביתו מחדש עם בת רבו בעל "ויגד יעקב" (אחותו של ה"ויחי יוסף"), כיהן כאב"ד פאפא (על מקום גיסו שעבר לסומבוטהלי) וכיהן גם ברבנות ברצעללדאמאלק. בראשית שנת תש"ז עבר בהוראת גיסו הרב מפאפא למחנות העקורים בגרמניה ושהה בפרנוולד, ואח"כ עברו יחד לאנטוורפן. בהמשך עבר ר' יעקב יצחק לכהן ברבנות הקהילה במלבורן (אוסטרליה), ובהמשך השנים עבר למונטריאול (קנדה), בה עמד בראש "קהל מחזיקי הדת" של חסידי בעלז ופאפא. כרבותיו היה מקושר לאדמור"י בעלזא. עמד בראשות הרבה ממוסדות התורה של בית פאפא ובית סקווירא. לאחר פטירתו נדפסו ע"י תלמידיו סדרת הספרים "אגורה באהלך עולמים", שלשת כרכי השו"ת וספר זכרונותיו.

7 דפים. גודל ומצב משתנים.