שנים-עשר ספרים, עם רישומי בעלות, חתימות וחותמות של רבני הונגריה, באמצע המאה ה-20 בקירוב:

• ספר צרור החיים, חידושים על סוגיות הש"ס ובהלכה, מאת רבי שמואל שמעלקא קליין אב"ד חוסט וסעליש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה.
חותמות רבי "חיים יודא סג"ל דייטש" – הגאון החסיד רבי חיים יהודא סג"ל דייטש (תרל"ו-תרצ"ח), דיין ומורה צדק במאקווא במשך 35 שנה. בעל "מים חיים", "אהבת חיים", "באר יהודה", הגדת "קול יהודה" וספרים נוספים. תלמיד בעל "ערוגת הבושם". הסתופף בצילם של האדמו"ר רבי יחזקאל משינווא ושל האדמו"ר מוהרי"ד מבעלז.

• ספר פרקי דרבי אליעזר, עם ביאור בית הגדול, מאת רבי אברהם אהרן ברודא. לבוב (למברג), דפוס S. L. Kugel Lewin et Comp., תרכ"ז 1867.
בדף השער חותמות של הגאון רבי יצחק יעקב ווייס בעל ה"מנחת יצחק", מתקופת בחרותו בעיר מונקאטש – הגאון רבי יצחק יעקב ווייס (תרס"ב-תשמ"ט), מגדולי הפוסקים, רב בקהילות גרוסווארדיין ומנצ'סטר. וגאב"ד "העדה החרדית" בירושלים.

• ספר ההשלמה, על מסכת ברכות, לרבנו משולם בר' משה בר' יהודה ז"ל מבדרשי, יוצא לאור על ידי מנחם מנדיל שחור, עם מבוא, הערות ותקונים מאת רבי חיים בראדי. ברלין, דפוס צבי הירש איטצקאווסקי, תרנ"ג [1892].
בדף המגן חתימת רבי "יונתן שטייף" – הגאון רבי יונתן שטייף (תרל"ז-תשי"ח) דיין ומו"צ בבודפשט, ומגדולי הפוסקים בארה"ב לאחר השואה.

• ספר עוללות אפרים, על הלכות ברכת הפירות, מאת רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד. לבוב (למברג), דפוס Anna Waidowicz (vormals Poremba), [תרמ"ד] 1884. כרוך עם: חדושים על הלכות י"ט להרמב"ם, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. לבוב (למברג), דפוס פעסיל באלאבאן, תרמ"ו [1886].
בשני הספרים חותמות רבי ישראל וועלץ ראב"ד בודפסט, מימי בחרותו בישיבת פרשבורג: "הק' ישראל וועלץ, גבאי דחברת בחורים ותפארת שבת בישיבת פרעסבורג יע"א" – הגאון רבי ישראל וועלץ (תרמ"ז-תשל"ד), רב בטיניע וראב"ד בבודפשט; עלה לארץ ישראל בשנת תש"ו, בה נודע כאחד מגדולי הרבנים, השתתף בעריכת והנהלת "אוצר הפוסקים" ועוד.

• ספר מאיר עיני סופרים, על הלכות כתיבת סת"ם, מאת רבי דב בער קרסיק. לבוב (למברג), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp., [תרכ"ד] 1863.
חתימות וחותמות: חתימה של רבי "שלום שניטצלער", וחותמת מהיותו "אב"ד דקה"י טשאבא והגליל יע"א" – רבי שלום שניצלר (תר"פ-תשמ"ט), מגדולי הרבנים והאדמו"רים בהונגריה לאחר השואה ובאנגליה, בעל "שערי שלום"]; חותמות רבי "שלום אייכענשטיין בן הה"צ מפראכניק שליט"א, נכד אדמו"ר הה"צ מרן מזידיטשוב ואדמו"ר הה"צ מבעלזא זצלה"ה, מונקאטש" – האדמו"ר מזידיטשוב-צפת רבי שלום אייכנשטיין (תר"ס בערך-נפטר תשמ"ט), בעל "רב שלום", בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מפרוכניק (בן האדמו"ר רבי אלכסנדר יו"ט ליפא מזידיטשוב). כיהן כאדמו"ר ברומניה, לאחר השואה כיהן כאדמו"ר בצפת ואח"כ עבר לארה"ב. חמיו היה רבי חיים סופר סת"ם ממונקאטש, החתום אף הוא בספר שלפנינו: "משה חיים סופר".

• ספר מנחת יוסף, חלק ראשון, הלכות שחיטה ובדיקות, וחלק שני, דיני טריפות הריאה, מאת רבי חיים יוסף אריה פרגר ("רבי יאשע שו"ב" – מחסידי סלונים הנודעים והשו"ב של המהרי"ל דיסקין). וורשא, דפוס שמואל אייזיק פעשעס, תרמ"ה 1885.
חתימה: "הק' יהושע", וחותמות רבי "יהושע גרינוואלד" – רבי יהושע גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "חסד יהושע" (תרס"ט-תשכ"ט), כיהן כדיין באונגוואר ואב"ד חוסט על מקום אביו רבי אברהם יוסף גרינוואלד וסבו בעל ה"ערוגת הבושם" שכיהנו כאב"ד חוסט; חותמת רבי "ראובן לעווינבוק אבד"ק אליטא" – רבי ראובן לעווינבוק, בן רבי יצחק נח מאליטא. למד בישיבות סלובודקה, ראדין ווולוז'ין. החל משנת תרס"א מילא את מקום אביו כאב"ד אליטא.

• ספר פרס אבות, פירוש על מאמר סבי דבי אתונא, מאת רבי אברהם אבלי זלנפרוינד. לבוב (למברג), דפוס ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ה 1865.
רישום בכתב-יד בדף השער: "הספר הזה שייך להב' הר' יעקב יצחק ניימאנן נר"י [נרו יאיר]", ורישומים נוספים – הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן, הדיין מפאפא (תרע"ט-תשס"ז), מזקני הרבנים ומגדולי ההוראה לאחר השואה. תלמיד ונאמן-ביתו של רבו בעל "ויגד יעקב" מפאפא. אחרי השואה היה יד-ימינו של בנו הרב מפאפא רבי יוסף גרינוואלד בעל ה"ויחי יוסף", ואף נהיה גיסו כאשר נשא (בזיווג שני) את בת רבו ה"ויגד יעקב". כיהן בדיינות בעיר פאפא ובעיר סומבוטהלי, באוסטרליה ובקנדה.

• ספר אהבת ציון, על מסכת כתובות וחידושים נוספים, מאת רבי יוסף קליין. קראקא, דפוס יוסף פישער, [תרנ"ב] 1892.
חתימה וחותמת של רבי יעקב קלאמקא מראאב, תלמיד חכם מופלג, מתלמידיו של בעל ה"ויגד יעקב", ומרבותיו של רבי יעקב יצחק נימאן הדיין מפאפא (ראה אודותיו: זכרונות רבי יעקב יצחק ניימאן, "אגורה באהלך עולמים", עמ' פז).

• ספר דברי ירמיהו, דרשות מאת רבי ירמיהו לעוו אב"ד איהעל. סאטו-מארע, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ד [1934].
בדף השער חתימת הגאון רבי ברוך צבי הכהן מושקוביץ-רפופורט (תרס"ז-תש"נ), בעל "תנובות ברוך", רע וידיד נאמן להגאון מפאפא בעל "ויחי יוסף" ולהאדמו"ר מסאטמר בעל "ברך משה", עוד מתקופת בחרותם. לאחר השואה כיהן כאב"ד פאקש, ראב"ד בודפשט ובשנת תשי"ט עבר לווינה.

• ספר פקודת אלעזר, חידושים על סוגיות הש"ס ושו"ת, מאת הגאון רבי אלעזר לעוו אב"ד אוהעל ואונגוואר. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"א [1931].
הקדשה ארוכה בדף השער, ל"דורון דרשה", בכתב-ידו ובחתימתו של הבחור אברהם ישי דירנפעלד, מתנה לנישואי חברו אברהם קופמאנן – החסיד הנודע רבי אברהם ישי דירנפלד מסומבוטהלי (תרע"ב-תשס"ג). תלמיד בעל ה"ויגד יעקב" מפאפא, ומזקני חסידי בעלז באנטוורפן ובארה"ב, בעל ספר בית יהודה על משניות סדר טהרות.

• ספר שו"ת אבן יקרה, עם הערות מלואת אבן, מהדורה תליתאה, מאת רבי בנימין אריה ווייס. דראביטש, דפוס א. ה. זופניק, תרע"ג [1913].
רישום בעלות בדף השער: "שייך לי הק' יצחק טיגרמאנן מנ"ה [=מניהייזל], שנת תרצ"ג" – הגאון רבי יצחק טיגרמן (נספה בשואה תש"ד), בנו של רבי יוסף מאיר טיגרמן אב"ד ניהייזל (וגיסו של בעל "מליצי אש"). חתן רבי שלמה זלמן קליין אב"ד גאווא. רב בערים גאווע וטיסא-ליק, ומשנת תרפ"ח אב"ד בעקעש-טשאבא.

• ספר שאלות ותשובות יחוה דעת, מאת רבי צבי מקובסקי מתל אביב. ירושלים, דפוס ח. צוקרמן, תרצ"ה [1935].
חותמות המחבר. חתימה בדף השער: "ב"ה יוסף דוב הלוי יונגרייז, דיאנדיאש, תרצ"ז" – רבי יוסף דוב הלוי יונגרייז דומ"ץ בדיאנדיאש (Gyöngyös, הונגריה), בה כיהן כרב העיר אביו הגאון רבי אשר אנשיל יונגרייז.

12 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. בלאי וכריכות ישנות. בחלקם עקבות רטיבות, קרעים ודפים מנותקים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף גדול של ספרי הלכה, שו"ת וחידושים מספריית ישיבת "חכמי לובלין". בכל הספרים מופיעות חותמות הספרייה, ולעתים מופיעים רישומים שונים של הספרייה, חתימות וחותמות בעלים קודמים ותורמים לספריית הישיבה.

• ספר שמחת יום טוב, על מסכת ביצה, מאת המהרא"ל צינץ. וורשא, דפוס אביגדור בן יואל Lebenssohn, [תר"א] 1841. מהדורה ראשונה. חותמת של רבי "אברהם יצחק הלוי בלייווייס מו"צ בריסק-דליטא", וחתימות רבי "צבי הירש הלוי בלייווייס".
• ספר חידושי אריה דבי עילאי, על חמישה מסכתות (קידושין, יומא, מנחות, קנים ונדה), מאת הגה"ק רבי אריה ליבוש ליפשיץ אב"ד וישניצא והגליל (חתן ה"ישמח משה" מאוהעל). פרעמישלא (פשמישל), דפוס חיים אהרן זאפניק וחיים קנאללער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה. הסכמות חשובי אדמו"רי ורבני הדור – ה"דברי יחזקאל" משינאווא, ה"ייטב לב" מסיגט, רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, ועוד. חותמת בדף השער: "שמואל דוד ב"ר יוסף זאלבערג, ווארשא" (שמו מופיע ברשימת שמות המנויים שבסוף הספר).
• ספר חידושי הרמב"ן על מסכת גיטין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1879. חותמת "אברהם הענוך ברילל, פיעטרקוב", ורישום בעלות שלו: "קטן וצעיר... אברהם העניך בריל מפ"ק טשענסטחוב יע"א...". חתימה נוספת: "משה פראמער סאסנאוויץ" (אולי הוא בנו של רבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, ראש ישיבה ביח"ל; בנו משה היה מבחורי הישיבה ונספה בשואה).
• ספר שם משמעון, חידושים על הש"ס, מאת רבי שמעון שטרן אב"ד דאמבראווא. לבוב (למברג), דפוס אורי זאב סאלאט, תר"ל 1870.
• ספר איגרא רמה, חלק ראשון, חידושם על הש"ס ושו"ת מאת רבי משולם איגרא. לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat ויעקב משולם ניק, תרל"ג 1873. חתימות, בהן חתימת רבי "שלמה ליב שטערען מדאברין", ורישום בעלות וחתימה (בדף א) של "שלמה בלאמ"ו כמ"ר צבי יהודא הכהן זילבערשטיין".
• ספר פתגמין קדישין, ליקוטים מגדולי החסידות. וורשא, [דפוסA. Gins , תרמ"ו] 1886.
• ספר בית דוד, הנקרא בשם חידושי הרד"ח על מסכת גיטין, מאת רבי דוד יצחק ברומברג מפיעטרקוב, חתן האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש מקראקא, בעל מאור ושמש. פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, תרס"ו 1906.
• ספר שאלות ותשובות בכורי שלמה, מאת רבי שלמה אברהם רזעכטע מאזארקאוו. חלק ראשון. פיעטרקוב, [תרנ"ד] 1894. חותמת "יהודא יוסף דאנציגער, בענדין".
• ספר שו"ת בכורי שלמה, חלק שני, מאת רבי שלמה אברהם רזעכטע מאזארקאוו. וורשא, דפוס "Nowozetgraf", תרצ"א 1931.
• ספר עמק יהושע אחרון, לקט חבורים וחידושים ממחברים שונים, בעריכת רבי יהושע אלטר ווילדמאן. וורשא, [תרע"ג 1912].
• ספר שו"ת שי למורא, מאת רבי משה יואל הגרמן, אב"ד טשיזאווע וזארנאווצע. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרע"ב 1911. רישום בעלות: "שייך לי לשמי צבי מאיר ליבערמאן".
• ספר עמק אברהם, על הלכות שחיטה וכיסוי הדם, מאת רבי אברהם ירחמיאל ברומברג. בילגורייא, דפוס נתן נטע קראנענבערג, [תרע"ב] 1913. בדף השער חתימת וחותמת המחבר ([תרל"ז-נספה בשואה; אב"ד פרלוב ולענטשנא, חתן רבי אלימלך רובינשטיין אב"ד ראחוב]).
• ספר פתח האהל, ביאורים על מסכת אהלות והלכות טומאת הכהנים, מאת רבי חיים משולם קויפמאן הכהן, אב"ד גאסטינין. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ושותפו, תרס"ב 1901.
• ספר קול הרמ"ז, פירוש על רש"י ותוספות ורא"ש שבמסכת נדרים, מאת רבי מרדכי זאב ברמן אב"ד דראהאביטש. סאניק, דפוס מנחם מענדיל מושעל, [תרע"ב] 1912. רישום בעלות של "נתן דוד אפענשטיין", וחותמת עם מילוי בכתב-יד, שתרם את הספר לישיבת חכמי לובלין.
• ספר ישועת דוד, על חושן משפט, חלק ראשון, מאת רבי דוד פוברסקי (לימים ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק). בילגורייא, דפוס נטע קראנענבערגSikora i Mylner), ווארשא), תרצ"ג 1933. מהדורה ראשונה.
• ספר שפתי שושנים, חידושים על שו"ע או"ח וליקוטי חידושים על הרמב"ם, מאת רבי יעקב מאיר יאבלונקה. בילגורייא, דפוס נטע קראנענבערג, תרצ"ו 1935.

16 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו ידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

חדושי הרב המאירי, על מסכת ביצה. ברלין, דפוס עדוארד שטיינטהאל, תרי"ט [1859]. מהדורה ראשונה.
בדף השער חותמות של הגאון רבי איצל'ה בלאזער: "יצחק בלאזער מלפנים רב בע"מ פעטערבורג"; "יצחק בלאזער מלפנים רב בעי"מ פעטערבורג פעיה"ק ירושלם תובב"א".

הגאון רבי יצחק בְּלַאזֶר – הנודע בשם ר' אִיצַלֶ'ה פֶּטֶרְבּוּרְגֶר (תקצ"ז-תרס"ז), תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, ומפיץ תנועת המוסר בישיבות ליטא. גאון מופלג מגדולי גאוני דורו. איש מוסר, אשר נודע בקדושתו. בהוראת רבו הגרי"ס הלך לכהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג, שם כיהן בתפקיד רב ואב"ד בשנים תרכ"ב-תרל"ח. בשנת תרל"ח התפטר ממשרת הרבנות ועבר להתגורר בקובנא, ומשנת תר"מ עמד בראש הכולל בקובנא. לאחר תקופה התפטר אף ממשרה זו והמשיך את עבודתו בקודש כאיש פרטי. בכל תקופות אלו היה מוסר שיחות מוסר בחוג רעיו אנשי המוסר ובישיבת "כנסת ישראל" שבסלבודקה הסמוכה לקובנא. בשנת תרס"ב התכונן לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, ולשם כך מכר את ביתו ורכושו שבעיר קובנא, אך בסופו של דבר הגיע לארץ רק בשנת תרס"ד. בבואו ליפו נערכה לכבודו קבלת פנים בה הגיעו לכבודו רבים מגדולי ירושלים. לאחר בואו לירושלים התגורר ב"חצר שטרויס", יחד עם גדולי תנועת המוסר שעלו לירושלים. מחבר ספר שו"ת "פרי יצחק", שני חלקים.

[2], עט דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אלחנן (ספקטור) אב"ד קובנא. קובנא, סיון תרמ"ט [1889].
סמיכה לרבנות ל"הרב הגדול חריף ובקי מו"ה ישראל יהונתן ירושלימסקי בן הרב... הצדיק המפורסם... מו"ה יעקב משה זצ"ל אב"ד דק' מוש". רבי יצחק אלחנן כותב עליו: "...וראיתי כי ידיו רב לו למשקל ולמטרי בגמ' ופוסקים וראוי ומוכשר להיות מורה ודאין בעז"ה, ויצליח וישכיל ויעלה מעלה מעלה ויתעביד לאילנא רברבא...".

הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר, משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".

מקבל הסמיכה, הגאון רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי אב"ד אורלא ואייהומן (תר"כ-תרע"ז), בנו של הצדיק הקדוש רבי יעקב משה דירעקטור אב"ד מוש (תקס"ט-תרל"ט; גאון מתלמידי וולוז'ין ו"בעל מופת" מפורסם). בשנת תרל"ב שלחו אביו לארץ ישראל (יחד עם שמש מיוחד), כדי שיחוג את הבר מצוה שלו בירושלים להתבשם מקדושתה ולהתברך מפי חכמי ירושלים (על שם כך החליף מאז את שם משפחתו, והיה חותם מאז: "יש"י ירושלימסקי", או "יש"י איש-ירושלים"). למד בישיבת וולוז'ין, ולימים נשא את בתו של הגאון הרידב"ז רבי יעקב דוד וילובסקי אב"ד סלוצק. בשנת תרנ"ב התקבל לאב"ד אורלא (הסמוכה לגרודנה) ובשנת תרס"ב נתמנה לאב"ד אייהומן (פלך מינסק). לאחר פטירתו בדמי ימיו, אמר עליו רבו הגר"ח סולובייציק אב"ד בריסק, כי "אינני מכיר בדור הזה עוד שני רבנים משיעור-קומתו בכל רחבי רוסיה ופולין" (סורסקי, מלך ביפיו, עמ' 49). חתנו הוא הגאון המפורסם רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בעל ה"חזון יחזקאל".

[1] דף כפול. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול.

מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב ידו וחתימתו של ה"אדר"ת" – הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים רבה של פוניבז'. פוניבז', [תרמ"א 1881].
נשלח אל קרוב משפחתו רבי חיים נתנזון אב"ד פיקעלין (מחוז טלז). מתוך הדברים עולה כי היה מעורב בהדפסת חידושי תורה של האדר"ת באיזו במה. האדר"ת כותב לו בתוך הדברים: "...ולפי מהירות כתיבתי וקושי הקריאה לאינו רגיל בה, מסופקני מאד אם יקובל לרצון לפני המסדרים, ואני אומר ד"ז בכלל ולא על שלו בפרט, ולוא לא אצתי במלאכתי כי אז נתתים להעתיק, אך חזקו עלי דברי חותני המאיץ בי, ומי יודע אם עוד חזון למועד...".

הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר"ת (תר"ה-תרס"ה) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. נודע מילדותו באהבת הלימוד ובהתמדתו, בצדקותו ובמידותיו הנעלות. גאון מופלא, בקי וחריף, היודע את כל התורה כולה, ומחדש בה חידושים גאוניים. עודו רך בשנים כבר נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר, ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיה"ק. נפטר בשנת תרס"ה, בגיל 60, כשלוש שנים לאחר שעלה לירושלים, עוד בחיי הגר"ש סלנט [שנפטר בשנת תרס"ט קרוב לגיל מאה]. הותיר אחריו בכת"י למעלה ממאה חיבורים, שרובם לא נדפסו.
חתנו היה הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי של ירושלים וארץ ישראל. לאחר פטירת האדר"ת כתב הראי"ה את הספר "אדר היקר", בו העלה קווים לדמותו המרוממת של חותנו. בהקדמתו לספר כותב הראי"ה: "אחד מהחזיונות הנפלאים שיש בידם לרומם נפש המסתכל בהם, היו בימינו חיי איש המורם מעם, מו"ח הגאון הצדיק פאר עמנו מרן אליהו דוד ראבינאוויטץ תאומים זצ"ל... תמיד היה משפיע על חוגו רוממות נפש, קדושה ותפארת... היה מלא תורה ויראת ה', מדות קדושות ונשגבות, ומעשים טובים עד להפליא". בספר זה מאריך הראי"ה על סוגי החיבורים של חותנו, שבחלקם הם מערכות ארוכות וחלקם הם הערות קצרות והברקות: "אצלו היתה גם אהבת הפלפול פרי החסידות, אהבת השם יתברך ואהבת התורה שהיתה חרותה על לבבו... לא קטנו בעיניו אף ההערות היותר קטנות בכל מקצוע שבתורה, וכולם היו חביבים עליו כנפשו".

גלויית דואר, 12.5X9 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים ובלאי.