מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- (-) Remove of filter of
- and (74) Apply and filter
- מכתבים (55) Apply מכתבים filter
- letter (55) Apply letter filter
- rabbi (53) Apply rabbi filter
- יד (42) Apply יד filter
- manuscript (42) Apply manuscript filter
- רבני (34) Apply רבני filter
- כתבי (21) Apply כתבי filter
- חב (21) Apply חב filter
- חבד (21) Apply חבד filter
- חלוקות (21) Apply חלוקות filter
- חסידות (21) Apply חסידות filter
- יא (21) Apply יא filter
- ליטא (21) Apply ליטא filter
- כתבי-יד, (21) Apply כתבי-יד, filter
- כתבייד (21) Apply כתבייד filter
- וכתבי-יד (21) Apply וכתבי-יד filter
- ניסן (21) Apply ניסן filter
- פולין (21) Apply פולין filter
- שונות (21) Apply שונות filter
- ליטא, (21) Apply ליטא, filter
- וכתבייד (21) Apply וכתבייד filter
- וכתבי (21) Apply וכתבי filter
- וחלוקות (21) Apply וחלוקות filter
- וארצות (21) Apply וארצות filter
- חב"ד (21) Apply חב"ד filter
- י"א (21) Apply י"א filter
- ו"חלוקות" (21) Apply ו"חלוקות" filter
- 11 (21) Apply 11 filter
- 11th (21) Apply 11th filter
- chabad (21) Apply chabad filter
- chaluka (21) Apply chaluka filter
- countri (21) Apply countri filter
- lithuania (21) Apply lithuania filter
- lithuania, (21) Apply lithuania, filter
- manuscripts, (21) Apply manuscripts, filter
- nissan (21) Apply nissan filter
- other (21) Apply other filter
- poland (21) Apply poland filter
- th (21) Apply th filter
- הגהות (19) Apply הגהות filter
- book (19) Apply book filter
- dedic (19) Apply dedic filter
- gloss (19) Apply gloss filter
- import (19) Apply import filter
- ownership (19) Apply ownership filter
- signatur (19) Apply signatur filter
- stamp (19) Apply stamp filter
- stamps, (19) Apply stamps, filter
שני ספרים הכרוכים יחד: שו"ת הב"ח, לרבי יואל סירקיש מקראקא בעל "בית חדש". פרנקפורט דמיין, דפוס יאהן וואושט, [תנ"ז 1697]. מהדורה ראשונה; שו"ת עבודת הגרשוני, מאת רבי גרשון אשכנזי אב"ד ניקלשבורג והמדינה. פרנקפורט דמיין, דפוס יהאן וואושט, [תנ"ט 1699]. מהדורה ראשונה.
העותק של רבי אברהם דנציג בעל ה"חיי אדם". בשולי השער הראשון (של שו"ת הב"ח), מופיע רישום בעלות בכתב ידו וחתימתו של ה"חיי אדם": "שייך לאדמ"ו המאור הגדול החריף והבקי מה"ר משה [מייזלש?], יו'[ם] ב' יו"ד אייר תקךהל [תקכ"ה לפ"ק] בברלין – הק' אבר"ם הואברהם מדנציג" (רישום דומה מימי צעירותו בעיר ברלין, מופיע בשער ספר אחר שהופיע בעבר במכירת "קדם", קטלוג 51, פריט 121. שם מופיע הכיתוב: "שייך לאדמ"ו המאה"ג הגאון מה"ו משה מייזל שי', יום ב' ג' ניסן תקכ"ה ברלין, הק' אבר"ם הואברהם מדנציג").
רישומים וחתימות נוספות בשער שו"ת הב"ח, בהן חתימת רבי "משה חיים ווייס" מקליינווארדיין [בעל ה"ברית משה" על הסמ"ג; נפטר תרפ"ב]; בשולי הספר מעט רישומים וסימונים בכתב ידו של רבי משה חיים ווייס.
בדף קה/2 בשו"ת הב"ח: הגהה למדנית ארוכה, חתומה על ידי הכותב "הק' משה מייזלש אב"ד ווייסליץ".
כמעט ואין בידינו פרטים על הגאון רבי משה מייזליש אב"ד וייסליץ (כיום: וישלצה, Wiślica, בדרום-מערב פולין). ידוע כי חיבר ספר "פרי עץ הדעת" על שולחן ערוך יורה דעה, שנותר בכתב-יד. הגה"ק רבי צבי הירש ממונקאטש בספרו "דרכי תשובה" הלכות שחיטה וטריפות, הביא דברים רבים מכתב-יד זה, אך כנראה שהוא אבד בצוק העתים (ראה: אגרות שפירין השלם, ניו יורק תשע"ט, עמ' קכ).
הגאון רבי אברהם מדאנציג בעל ה"חיי אדם" (תק"ח-תקפ"א), מגדולי דורו, תלמיד-חבר ומחותנו של הגר"א מווילנא, ומחברם של ספרי יסוד בהלכה, "חיי אדם", "נשמת אדם", "חכמת אדם" ועוד. נולד בעיר דנציג לאביו רבי יחיאל מיכל (וזה פשר חתימתו הידועה "אברהם בר"מ מדנציג", או בנוסח שלפנינו "אבר"ם [=אברהם בן רבי מיכל] הוא אברהם מדנציג"]. בצעירותו נסע ללמוד בפראג והיה שם תלמידם של ה"נודע ביהודה" וגאוני פראג. מהעותק שלפנינו מתברר כי בשנת תקכ"ה הוא שהה בעיר ברלין, ושם פגש את הגאון רבי משה מייזליש אב"ד וייסליץ. מהתארים שבו מכנהו ה"חיי אדם" ניתן לשער שאף למד תורה מפיו.
לאחר נישואיו התיישב בווילנא, שם הסתופף בצל חכמי העיר ובצלו של הגר"א מווילנא, ונשא ונתן עמו בדברי תורה. בהמשך הפך למחותנו, כאשר בנו נשא את נכדת הגר"א. בספרו "חיי אדם" הביא רבות מדברי הגר"א, אך במספר מקומות חלק עליו. הדבר הביא עליו תרעומת, ועל כן נמנע להביא מדברי הגר"א ב"חכמת אדם" בכדי לא לחלוק על דבריו בפומבי.
עסק במסחר, אולם עשה תורתו קבע ועיקר. היה ממנהיגי קהילת ווילנא, וכפי שמעיד על עצמו לא זזה הוראה מתוך ביתו ולא נעשה דבר בווילנא בלי הסכמתו. רק לעת זקנותו, בשל קשיי פרנסה, הסכים לקבל על עצמו באופן רשמי את עול ההוראה בווילנא. עמד בקשרים אמיצים עם גדולי דורו. הגאון רבי חיים מוולוז'ין, הגאון רבי יעקב מליסא בעל חוות דעת והגאון רבי מאיר פוזנר בעל "בית מאיר".
ספריו ה"חיי אדם" וה"חכמת אדם" נתקבלו בכל תפוצות ישראל כספרי יסוד בפסיקת ההלכה, עוד בימי-חייו, בדור דעה של גאונים וחכמים, דורו של הגר"א מווילנא, וכפי שהוא כותב בעצמו בהקדמה למהדורה השנייה של ספרו חיי אדם. על ההצלחה תעיד העובדה שבקהילות בכל רחבי ליטא ורוסיה הוקמו "חברות חיי אדם", ללימוד הספר בצוותא. חברות אלו החלו כבר בחיי המחבר, וכפי שמעיד עליו ידידו רבי חיים מוולוז'ין: "גברא דמריה סייעיה... שנתקבל ספרו חיי אדם... ונתפשט בכל גבול ישראל".
ספריו הפכו לספרי הפסיקה העיקריים בליטא, עד זמנו של ה"משנה ברורה" המביאו בכל מקום וסומך על דבריו כבעלי משקל גדול בפסיקה. גם מחוץ לגבולות ליטא הפכו ספריו לספרי יסוד. כך לדוגמה, מובא בשם ה"חתם סופר" שאמר כי מורי הוראה יכולים לסמוך על הוראתו כשאין להם פנאי לעיין בעצמם במקורות ההלכה. ואכן, רבים מגדולי הפוסקים בדורו ובדורות שאחריו הרבו להביא את דבריו ולדון בהם, ולהתחשב בדעתו בפסיקת ההלכה. ה"חיי אדם" כתב גם פיוטים ותפילות, ביניהם נתקבלה בקהילות ישראל ה"תפילה זכה" שנאמרת בפתחו של יום הכיפורים. שנות חייו היו שבעים ושלוש כמספר שם ספרו "חיי אדם".
[6], קו, [2] דף; [4], צד, [4] דף (מספור דפים משובש). 31 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים ועובש. בלאי וקרעים. דפים מנותקים ורופפים. סימני עש. כריכה ישנה, בלוייה מאד וללא שדרה.
העותק של רבי משה האמיל סג"ל אב"ד בייארסדורף ומדינת ביירויט, בנה של גליקל מהמלין. בשער מופיע רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו: "גם בזה חנני אלהי' ובאתי על החתום ביום ו' עש"ק כ"ב אלול תק"ב ל'[פ"ק] פה פ"ד [=פיירשדורף] נאו'[ם] משה סג"ל האמיל חונה פה ק"ק פייארשדארף והמדינה ברייט יע"א תק"ב ל'".
רבי משה האמיל סג"ל נשא בשנת ת"ס אשה בקהילת בייארסדורף (Baiersdorf) והחל לכהן כרב במקום. מאוחר יותר נתמנה לרב המדינה במדינת ביירויט (Bayreuth), בה נכללה בייארסדורף. רבי משה האמיל היה בנה של מרת גליקל האמיל, הידועה גם כ"גליקל מהמלין". גליקל נתפרסמה בזכות יומן הזכרונות שלה, שהחל מן המאה ה-19 נדפס במהדורות רבות ובתרגומים לשפות שונות, והפך אותה לדמות היסטורית ידועה ואת יומנה לאחת מן התעודות ההיסטוריות החשובות שנותרו מזמנה. יומנה של גליקל נשמר בזכות העתקות שעשה בנה רבי משה, ועל פיהן יצא לאור. רבי משה מוזכר מספר פעמים בזיכרונותיה של אימו. בין היתר היא מספרת, כי שלחה אותו ללמוד בקלויז בפרנקפורט, וכן מתארת את האופן שבו השתדך עם בתו של רבי שמשון מבייארסדורף ואת חתונתו.
קסג דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בהם כתמי שעוה). סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. רישומים בודדים בכתב-יד. הספר נחצה לשניים בשדרתו. כריכה ישנה, עם פגמים.
ספר פחד יצחק, אנציקלופדיה הלכתית מאת רבי יצחק לאמפרונטי מ"ץ בעיר פררה – עם תיקונים, הוספות וחידושים בשם "בית יואל", מאת רבי יואל זעליג זאלקינד אב"ד רייגארד – אותיות אא-אונס (אמצע הערך, לא נדפס יותר). וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, [תרמ"ה 1885]. מהדורה יחידה של "בית יואל".
העותק של הנצ"י"ב מוולוז'ין. בראש דף השער ובראש דף [2] ודף [3], חתימות ידו: "נפתלי צביהודא ברלין" [כידוע, נהג הנצי"ב לחבר בחתימתו את האות י' האחרונה של שמו צבי עם האות י' הראשונה של שמו יהודה: "נפתלי צביהודא"]. בעמוד 208 חותמת הקדשה לספרייה "מספרי הרב מאיר בר אילן ז"ל" [בן-זקוניו של הנצי"ב].
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוולוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו, רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח), עלה לירושלים בשנת תרי"ד והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בעיר. הנצי"ב מוולוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהייתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו הייתה מכרעת בכל ענייני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן, היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו. חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" – חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; אמרי שפר על הגדה של פסח; רנה של תורה על שיר השירים; וכן חידושים על הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי.
[7], 4-12, [1], 4-256 עמ'. 22 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. קרעים רבים. סימני עש קלים. חותמות ורישומי ספרייה. כריכה חדשה.
ללא דף השער הראשון, וללא [8] עמ' נוספים בסוף הספר.
• ספר תפארת יעקב, חלק ראשון, על חו"מ (הלכות דיינים והלוואה), מאת רבי יעקב גזונדהייט אב"ד וורשא. וורשא, דפוס דוד שקלאווער, תר"ב 1842. מהדורה ראשונה. בראש השער רישום מעניין בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף זכריה שטרן ("הנאנח יוסף זכרי' בלא"א הרב מו"ה נתן שטערן זצ"ל") לזכר בנו נתן חיים דוד שטרן שנפטר בבחרותו בשנת תרמ"ו. הגאון הנודע רבי יוסף זכריה שטרן אב"ד שאוויל (תקצ"א-תרס"ד), מגדולי גאוני ליטא ופוסקי דורו. בעל מחבר שו"ת "זכר יהוסף", "תהלוכות האגדות", וספרים נוספים.
• ספר שו"ת נפש חיה, חלק יורה דעה, מאת רבי חיים אלעזר וואקס אב"ד קאליש. פיעטרקוב, דפוס טובי’ שרגא פייבל בעלכאטאווסקי, תרל"ז 1877. מהדורה ראשונה. בדף השער הקדשה אל רבי יוסף זכריה שטערן אב"ד שאוויל, החתומה: "ממני אש"ר" [אברהם שלמה רעזכטע], וחתימה: "שלמה אברהם רעזכטע". רבי שלמה אברהם רזכטא – הגאון מאוזרקוב (תר"ג-תרפ"ח, אוצר הרבנים 18677), גאון וחסיד. התכתב עם גאוני דורו. בספרו "בכורי שלמה" מובאות תשובות והתכתבויות מהגאונים המפורסמים רבי יוסף זכריה שטרן, רבי יצחק שמלקיש, האדר"ת, רבי מרדכי גימפל יפה, ה"שדי חמד" ועוד.
• ספר משנת אברהם, על הלכות ספר תורה, תפילין ומזוזות, מאת רבי אברהם ב"ר צבי יפה. ז'יטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. בדף השער רישום בעלות שהספר שייך לרבי חיים אלעזר וואקס אב"ד קאליש בעל ה"נפש חיה" (תקפ"ו-תרמ"ט), מגדולי רבני דורו, וממנהיגי יהדות פולין.
• ספר זית רענן, חלק שני, חידושים על הש"ס ושו"ת, מאת הגאון מקוטנא רבי משה יהודה ליב יהושע זילברברג. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרכ"ט [1869]. מהדורה ראשונה. בדף השער חותמת רבי שמואל סלאנט, רבה של עדת האשכנזים בירושלים.
• ספר שו"ת מי נח, שו"ת בעניינים שונים, חדושי דינים והערות על ספר חיי אדם וחכמת אדם, מאת רבי נח רבינוביץ מטימקאוויטש. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, [תרמ"א] 1881. בדף המגן, רישום בעלות וחותמת של הגאון רבי יחיאל מיכל הלוי עפשטיין אב"ד נובהרדוק (תקפ"ט-תרס"ח), מגדולי הפוסקים בליטא. בעל "ערוך השולחן" על ד' חלקי שו"ע ועוד ספרים רבים. תלמיד רבי אליהו אב"ד בוברויסק ותלמיד רבי איצל'ה בישיבת וואלוז'ין. חתן רבי יעקב ברלין (אבי הנצי"ב) וחותנו בזיווג שני של גיסו הנצי"ב (לאמו של רבי מאיר בר-אילן).
• ספר עטרת חכמים, חלק ראשון, שו"ת על ארבעת חלקי שו"ע, וחלק שני, חדושים ופלפולים על הש"ס, מאת רבי ברוך פרנקל-תאומים, אב"ד לייפניק בעל "ברוך טעם". יוזפוב, [תרכ"ו] 1866. בדף השער: "לע' [לעבודת] קוני הצב"י דב"ש יבה"ק" – חתימת רבי דוד בן-שמעון בעל "שערי צדק" (נפטר כסליו תר"מ 1879), מחכמי מרוקו שעלה לירושלים והיה ראב"ד ומייסד קהילת המערביים בעיר.
• ספר טורי אבן, חידושים על שלוש מסכתות, ראש השנה, חגיגה ומגילה, מאת רבי אריה ליב בעל "שאגת אריה". וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תר"כ 1860. חותמות הגאון רבי "יחזקאל בערשטין – סלאבדקע ליטה". חתימה ורישומי בעלות קודמים: "שמשון גדלי' מווישניץ"; "זה הספר שייך לר' יצחק ראטביין". הגאון רבי יחזקאל ברשטיין בעל ה"דברי יחזקאל" (תרמ"ט-נספה בשואה חשון תש"ב 1941), מגדולי תלמידי ישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה וראש ישיבת "אור ישראל" בסלבודקה-קובנה. ספרו הלמדני "דברי יחזקאל" הוציא לו שם-עולם בעולם התורה, וזכה למהדורות רבות, בהיותו לאחד מספרי היסוד של עולם הלמדנות הישיבתי.
• ספר חידושי הלכות מהר"ם ברבי, שני חלקים, מאת רבי מאיר ברבי אב"ד פרשבורג. וורשא, [דפוס I. O. Alapin], תרמ"ה 1885. בדף השער של החלק הראשון, חותמת הגאון רבי אליהו חיים מייזל, אב"ד לודז' (תקפ"א-תרע"ב), מגדולי דורו בליטא ובפולין. תלמיד רבי יצחק מוולוז'ין. קברו שבלודז' נודע כמקום תפלה ובקשה לישועת הכלל והפרט, והיה מכוסה תמיד ב"פתקאות".
• תשובות רבי עקיבא איגר, מהדורא תניינא. וינה, דפוס Jos. Schlesinger, תרמ"ט [1889]. מהדורה ראשונה. שער מעטפת (ללא השער הרגיל). מעטפת אחורית מקורית. חותמות: רבי מרדכי יונתן קצינלנבויגן, דודו (אחי אמו) של ה"חזון איש": "מרדכי יונתן קאצינעלינבויגען בהגאון הגדול מו"ה שאול הלוי זצלה"ה שהי' הגאב"ד בקאברין ומלפנים בקאססאווא"; וחותמות "בנימין בנציון ב"ר משה ליב זצ"ל זשוק קאסאווע".
• ספר טיב שמות גיטין, קיצור ספר "טיב גיטין" לרבי אפרים זלמן מרגליות, מאת רבי שמואל פייבוש. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ג 1873. בדף השער חתימה של רבי "דוב אריה ריטטער" אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד.
• ספר אמרי יואב, דרושים, מאת רבי יואב רוזנבוים אב"ד אונסדורף וסאנטוב. לבוב (למברג), דפוס Ch. Rohatyn, תרנ"ה 1895. רישום בעלות של הגאון רבי בנימין בישקא [לאדזמן] אב"ד טרעסטינא – מגדולי ה"עילויים" והגאונים המפורסמים בליטא. אחיו הצעיר של "הגדול ממינסק" ותלמיד ה"בית הלוי" בישיבת וואלוז'ין.
• ספר זכותא דאברהם, דרושים וחידושים מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. [וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרנ"ה 1895]. חותמות רבי מאיר דן פלאצקי אב"ד דוואהרט – רבי מאיר דן פלוצקי בעל ה"כלי חמדה" (תרכ"ו-תרפ"ח), מגאוניה החריפים של פולין ומגדולי גאוני דורו המפורסמים. ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה.
• ספר מגן אבות, על ל"ט מלאכות שבת, מאת רבי מרדכי בנעט. פיעטרקוב, דפוס אברהם רוזינגארטען, תרס"ד 1903. מהדורה שנייה. חותמות הגאון רבי מאיר דן פלאצקי אב"ד דוואהרט, וחותמת הגאון רבי צבי הירש גרודז'נסקי – מגדולי הרבנים בארה"ב (תרי"ח-תש"ח), קרוב-משפחתו של רבי חיים עוזר גרודז'נסקי היגר לאמריקה בשנת 1891, שם כיהן למעלה משישים שנה ברבנות בארה"ב וקנדה, ועל אף השממה הרוחנית במקום מגוריו זכה לחַדֵש ולהעמיק בתורה ולהוציא חיבורים חשובים בהלכה ובש"ס.
• ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק. וורשא, [דפוס N. Shriftgisser], תרמ"א 1880. חותמות של "הק' יוסף לעווינשטיין, האבדק"ק סעראצק" – רבי יוסף לווינשטיין אב"ד סעראצק פולין (תקצ"ז-ת"ר בערך –תרפ"ד), מרבני פולין המפורסמים. מחבר ועורך ספרים רבים. בהם הספר "ברכת אברהם" לזקנו רבי אברהם אבוש מליסא אב"ד פרנקפורט, והספר "דור דור ודורשיו" לתולדות רבני ישראל. היה מומחה נודע לתולדות רבנים ולגניאולגיה, ורבות מן מגילות היוחסין שנכתבו בפולין בתקופתו, נעזרו בידיעותיו הרבות.
• ספר ילקוט משה, ליקוטי תפילות ודברי מוסר מספרים שונים, מאת רבי משה לבקוביץ'. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, [תרע"ב] 1912. חותמת הגאון רבי "משה נחום ירושלימסקי, אב"ד קיעלץ והגליל" וחותמת רבי "אפרים זלמן היילפרין". הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קיעלץ (תרט"ו-תרע"ו), מגדולי המשיבים בדורו. מספריו: "מנחת משה", "לשד השמן", "ברכת משה", ועוד.
15 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף של שמונה ספרים, עם הקדשות מחברים ומוציאים לאור, ושני ספרים נוספים:
• ספר שערי דעה, מהדורא קמא והוא שער החיים, שו"ת מאת רבי חיים יהודה ליב ליטוין מסאסניצא ר"מ בבראדי. לבוב (למברג), דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרל"ח 1878. בדף השער הקדשה בכתב-ידו של המחבר, אל רבי משה פרויידינגער מפעסט (עם מקום ותאריך: מארינבאד, מנחם אב תרמ"ה). חותמת בדף המגן של בנו: "הק' יקותיאל בה"ג מהר"ם פריידיגער".
המחבר, הגאון הנודע רבי חיים יהודה ליב ליטווין-סוסניצר בעל "שערי דעה" (ת"ר-תרס"ג), גאון מופלא מגאוני ליטא, שכיהן ברבנות גם בגליציה. נולד בבוברויסק, ונודע בעולם בשם "דער סוסניצר עילוי", על שם העיר סוסניצה בה התגורר לאחר נשואיו. בשנת תרל"א נתקבל לראב"ד וראש ישיבה בעיר ברודי, למלא מקום רבי שלמה קלוגר. בשנת תרמ"ו חזר לליטא לכהן כאב"ד וראש ה"קיבוץ" בסמורגון (לתולדותיו, ראה מאמר הרב י' מונדשיין, בהקדמת ספר שו"ת שערי דעה, מהדורת ירושלים תשע"ב).
מקבל הספר, הגאון רבי משה פריידיגר בעל "משה ידבר" (תקע"ח-תרנ"ז), בן רבי פנחס ליב ראב"ד אובן ישן (בודה ע"י פעסט). תלמיד חכם ודרשן, שסירב לשבת על כסא רבנות. שימש כפרנס ומנהיג קהל יראים בודפסט. בנו רבי יקותיאל פרוידיגר (תרל"ג-תש"ז), תלמיד ה"שבט סופר" וממנהיגי קהילת בודפסט.
• ספר בארות אברהם, חוברת א', שו"ת על או"ח ויו"ד, מאת רבי אברהם צבי קליין, אב"ד סילאש, יוצא לאור עם הערות והוספות על ידי בנו שמואל קליין. טירנויא, דפוס יום טוב ליפמן הכהן קאטצבורג, תרפ"ח [1928]. שער מעטפת מודפס. בדף השער הפנימי הקדשה: "בדרש"ר [בדורון דרשה] מאת המו"ל".
- כרוך עם: ספר בית נאמן, שו"ת מאת רבי יצחק משה פערלס, עם תולדות המחבר, מאת נכדו רבי אברהם צבי פערלס מפעטש. מאראמאראש-סיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ז [1907].
• ספר כלילת המנרה, חלק ראשון, פלפולים בסוגיות שונות בש"ס, וקונטרס עם דרושים והספדים, מאת רבי משה נתן הלוי רובינשטיין ראב"ד דובנא. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרנ"ב [1892]. עם הקדשה בת ארבע שורות ארוכות, בכתב-ידו של המחבר.
• ספר ילקוט הגרשוני, ליקוטים וחידושים שונים, על פי סדר האלף-בית, חלק שני וחלק שלישי, מאת רבי גרשון שטערן אב"ד לודאש. פאקש, דפוס מאיר סג"ל ראזענבוים, תרנ"ה-תרנ"ו [1895-1896]. שני חלקים בכרך אחד. בראש דף השער של חלק שני: הקדשה בכתב-יד (בכתב-ידו של המחבר?) אל רבי מיכאל חיים פאשקעס ראש הקהל בק"ק מאקאווע. רישומים רבים בדפי המגן והבטנה: חתימות רבי יואל חיים סופר [בנו של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש] ורשימות יארצייט של בני משפחתו. הגהות רבות בכתב-יד.
• ספר שו"ת נטע שורק, מאת רבי שרגא צבי טננבוים. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ושותפו מנחם קליין, [תרנ"ט] 1899. בהוצאת חתן המחבר רבי יהודה אלטמאן אב"ד טשאטה. בדף המגן הקדשה בכתב-יד: "לאהובי שא"ב היקר מה"ו שבתי אלטמאנן ניר"ו". בדף המגן מופיעה חתימה בכתיבה שונה, של "הק' זאב וואלף טננבוים" [מבני משפחת המחבר].
• ספר מכתב הראשון, עם מכתב השני, דרושים ודברי מוסר, מאת רבי יהושע ברוך רייניץ אב"ד טשעטשעוויטץ. אונגוואר, דפוס Max Pollacsek, [תרל"ו] 1876. בדף המגן, הקדשה ארוכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה רייניטץ [אחי המחבר?], אל "הרב הגאון הצדיק המפורסים" רבי ישראל חיים ברוין [בעל "בית ישראל", רב בהאללע ואח"כ מגיד מישרים ואב"ד בבודפסט].
• ספר משנת אליעזר, מהדורה תנינא, דרושים ופלפולים ושו"ת, מאת רבי אליעזר סג"ל מישעל אב"ד טורקא. [פולין], ללא שם מדפיס, תרפ"ד [1924]. בדף השלישי הקדשת הספר ל"מתנת דרשה" בכתב-ידו של המחבר, עם חותמתו.
• ספר אור פני משה, שו"ת פירושים וביאורים על התורה וש"ס, מאת הגאון רבי משה טוביה מזונטהיים אב"ד האנוי. פרנקפורט ע"נ מיין, דפוס חרמון, תרפ"ח [1928]. בבטנת הכריכה פיסת נייר מודבקת, עם הקדשה מודפסת מאת ד"ר יהודה זונטהיימר נכד-המחבר: "לידידינו ובני משפחתנו, לזכר חג כלולותינו לפני חמשה ועשרים שנה, הספר נתון במתנה... יהודה אברהם ורעיתו גיטל המכונה ד"ר אלבערט זאנדהיימער ומארגארעטע לבית כהן – י"ז טבת תרפ"ז... 1926).
10 ספרים ב-8 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות ישנות ובלויות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
"ספר ראשון – שו"ת מהרי מטראני" (שו"ת מהרי"ט – חלק ראשון), מאת רבי יוסף מטראני מצפת וקושטא. פיורדא, [תקכ"ח 1768]. מהדורה שנייה.
עותק מיוחס, עם רישומי בעלות וחתימות שונות, בהם רישום בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מנחם א"ש אב"ד אונגוואר: "חנני ה' בחסדו הגדול עלי – הק' מנחם באאמ"ו מאיר א"ש"; לצד רישום זה – רישום בעלות קודם של רבי שלום אולמאן [בעל ה"דברי ר"ש"]: "זה שייך להגאון הגדול כש"ת כמו"ה שלו' אולמאן החונה פה פקה"ק". חתימות ורישומי בעלות נוספים: "הק' בער"; "הק' מיכאל ב[..?]"; "הק' אברהם" (חתימה בעיפרון). בראש הדף חתימות נוספות קצוצות.
הגאון רבי שלום אולמן בעל ה"דברי ר"ש" (תקט"ו-תקפ"ה), מגדולי גאוני גרמניה והונגריה – הנודע בשם "רבי שלום חריף". נולד בפיורדא ולמד אצל רב העיר רבי יוסף שטיינהרט בעל ה"זכרון יוסף". למד גם בפרנקפורט אצל בעל ה"הפלאה" ואצל רבי נתן אדלר. בשנת תקמ"ד בערך נתמנה לאב"ד אנשבך, ובשנות התק"נ הגיע למדינת הונגריה, וכיהן ברבנות בערים שטאמפי, נאדי-אטאד, ופרויען-קיכן. בשנת תקס"ט עבר לכהן ברבנות לאקנבך בה כיהן למעלה מ-15 שנה. לאחר פטירתו נדפסו חידושי תורתו על הש"ס בספר "דברי ר"ש" (וינה תקפ"ו).
הגאון רבי מנחם אייזנשטטר – מהר"ם א"ש השני (תקס"ח-תר"ל), בעל "חומת אש". בנו וממלא מקומו של הגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר, שהיה מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" ונכד רבי דוד דייטש בעל "אהל דוד". רבי מנחם א"ש נחשב מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. מתלמידיו המובהקים נודעו: רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד בעל "תבואות השדה" ורבי יוסף מאיר ווייס (האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא). ראה הספד עליו בספר "הישר והטוב" מידידו ורעו האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא.
[1], קט, [1] דף. 32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים גדולים בדף השער ובכ-40 דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט (שיקומים ישנים בהדבקות נייר). כריכה ישנה.
ללא הדפים הנוספים: ב-סה דף, של חידושי המהרי"ט על הש"ס, שנדפסו יחד עם חלק ראשון של השו"ת.
ספר המקנה, חידושים בסוגיות שונות בענייני קניינים, מאת רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש. חלק ראשון: פרשבורג, דפוס "אטטא קעטעריטש", תרל"ז 1877; חלק שני: פרשבורג, דפוס "שטעפאן נירשי", תר"מ [1880]; חלק שלישי: פאקש, דפוס "איצק ליב ראזענבוים", תרמ"ד 1884. מהדורה ראשונה. שלושה חלקים בשני כרכים.
בכרך השני, בשער המעטפת של החלק השלישי, הקדשה [קטועה במקצת] בכתב-יד וחתימת המחבר, לגאון רבי משה פריידיגר: "לאהובי הרבני החריף מו"ה משה פריידיגער נ"י רה"ק בק"ק פעס[ט], מנאי הק' זוסמן באאמ"ו".
המחבר, הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש (תקפ"ח-תרס"ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' סג-סה), מגדולי רבני הונגריה. נימול על ברכי ה"חתם סופר" ואף זכה ללמוד אצלו זמן קצר בשנותיו האחרונות. לאחר פטירת החתם סופר המשיך ללמוד אצל בנו ה"כתב סופר" ולאחר מכן היה גם תלמידו המובהק של המהר"ם שיק. לאחר נישואיו עבר להתגורר בפאקש לצד חותנו הגאון רבי יואל אונגר אב"ד העיר. שם התמנה לדיין ומגיד מישרים ואף עמד בראשות ישיבה. בשנת תרי"ז נתמנה לרב העיר האלאש, ובאותה עת החל להתפרסם כאחד מראשי המדברים בהנהגת היהדות החרדית בהונגריה. בשל ההערצה אליו קיבל כתבי רבנות מהערים הסמוכות להאלאש, פעלעדיהאז וסאבאד-סאלאש, אשר הסכימו כי בנוסף לרבנותו בהאלאש ייקרא שמו גם עליהן, ובתנאי שיבוא לבקרם לפרקים קבועים וישא את דרשותיו בעירם. בשנת תרמ"ו, לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש, כשהערים באזור האלאש נותרו נאמנות לו על אף שהמרחק גדל ביניהם. בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו. מחבר ספרים רבים, נודע בעיקר בספריו "ילקוט אליעזר", "המקנה" ו"עט סופר".
מקבל הספר, הגאון רבי משה פריידיגר, בעל "משה ידבר" (תקע"ח-תרנ"ז), בן רבי פנחס ליב ראב"ד אובן ישן (בודפשט), תלמיד חכם עצום ודרשן מפואר, שסירב לשבת על כסא רבנות. שימש כפרנס ומנהיג קהל יראים בודפשט. בנו הבכור רבי אברהם פריידיגר ראש הקהל בבודפשט (חתן רבי יצחק ליב סופר בן הכתב סופר), אבי רבי פנחס דוד פריידיגר, (חתן הרב מפרשבורג בעל ה"דעת סופר").
שני כרכים. כרך ראשון (חלק ראשון ושני): [4], 16, [2], 270, [2] עמ'; 8, 148 עמ'. כרך שני (חלק שלישי): 8, 220, [1], 220-250, [4] עמ’ (כולל שער מעטפת). 32.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר בכרך השני. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי דיו כהים בדף השער של הכרך הראשון. בלאי קל בכרך הראשון. קרעים, בהם קרע חסר בדף השער של הכרך הראשון, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר. דף אחרון בכרך השני מנותק. חותמות רבות ורישומים בכתב-יד בכרך הראשון. כריכות ישנות, בלויות ורופפות.
הגדה של פסח, "יום ישועה", עם הפירושים "אמת ליעקב" מאת המגיד מדובנה, ו"חסד לאברהם" מרבי אברהם דוב בעריש פלאהם ממזריטש ושעברשין (בעל שמן המור, תלמיד המגיד מדובנה). זולקווא, דפוס שאול דוב מאירהאפער, [תקצ"ז] 1836. מהדורה שנייה.
העותק של הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין. בדף המגן הקדמי רישומים המעיד שהספר שייך לו: "זה הספר יום ישועה שייך לה"ה אאמ"ו הגאון המפרסם הצדיק... הבקי בחדרי תורה כש"ת מ"ה אברהם יצחק וויינבע[ר]גער מק"ק קליינוא[ר]דיין"; רישום דומה בעפרון, החתום: "...אני הכותב נכדו... הק' מרדכי במו"ה אברהם... תרל"א לפ"ק"; ורישום שמו ועובדת היותו רב ראשי בקליינווארדיין באותיות לטיניות. רישום נוסף בדף המגן האחורי: "שייך לאמ"ו הגאון שמו נודע בשערים... כקש"ת מ"ה אברהם יצחק וו"ב אב"ד דקקו"ו והגליל".
הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין (תקס"ה-תרמ"ה), חתן הגאון החריף רבי צבי הירש העליר אב"ד אובן ישן בעל "טיב גיטין", וחתנו החורג של בעל ה"חתם סופר" [לאחר פטירת חותנו רצ"ה העליר בשנת תקצ"ה, נישאה אלמנתו לבעל ה"חתם סופר" בזיווגו השלישי. בתה וחתנה עברו עמה לפרשבורג, והתגוררו בביתו של ה"חתם סופר" כמה שנים, כאשר רא"י קיבל הדרכה רבה מחמיו ה"חתם סופר" בדרכי התורה והיראה]. לאחר תקופה עבר לכהן כרב בפריישטאדטל, ולאחר כמה שנים עבר לכהן בעיר קליינווארדיין. רבי אברהם יצחק היה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. בין תלמידיו נודעו רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר והאדמו"ר רבי משולם פייש לאווי (הראשון) אב"ד טאהש (תקפ"א-תרל"ג). מחבר הספרים "פני יצחק" (מונקאטש תרנ"ב) ו"מילל לאברהם" (מונקאטש, תרנ"ב). חתנו היה רבי אברהם ברודא אב"ד ברזנא (תקפ"ה-תרמ"ב), בעל "פרי החג", שהיה מתלמידי ה"חתם סופר" וה"כתב סופר".
כח דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. בלאי. סימני עש בשולי מספר דפים. קרע בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני (ללא חסרון). דפים וקונטרסים רופפים. כריכה ישנה ובלויה, פגומה ומנותקת חלקית, ללא שדרה.
יערי 559; אוצר ההגדות 773.
שנים-עשר ספרים עם חתימות, רישומי בעלות והגהות למדניות של חכמי הונגריה וטרנסילבניה:
• ספר שני עפרים, מאמרי מוסר לשבתות וחגים, מאת רבי צבי הירש ברודא. פראג, דפוס Scholl & Landau, [תקפ"ו] 1825. מהדורה יחידה.
חתימות בדף השער: "איסרל טויבער" – הגאון רבי ישראל איסר טויבר תלמיד ה"חתם סופר" (תקפ"ג-תרס"ד, החת"ס ותלמידיו עמ' ערה-רעו). חתימה נוספת: רבי "ישעי' ליב פישהאף" – ראב"ד בעיר חדש (נאוואמעסטא) בשנים תקע"ה-תק"צ בקירוב (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' רכא). שתי הגהות ארוכות בכתב-יד. בדף המגן הקדמי רישום מעניין [כנראה בכתב ידו של רבי איסר טויבער], רמזים של חשבון נפש פרטי, עם הכותרת: "נשבעתי ואקיימה".
• ספר ארעא דרבנן, כללי המצוות, מאת רבי יעקב ישראל אלגאזי. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרמ"ה [1885].
חותמות רבי ישראל וועלץ ראב"ד בודפסט וחותמת רבי "יצחק מארקאוויטש". בדפי המגן, רישומים ארוכים בכתב-יד של דברי תורה. בשולי הגליונות עשרות הגהות בכתב-יד.
• ספר מורה נבוכים, מאת רבי משה בן מיימון. זולקווא, דפוס הירש שפערלינג ובעריש לוריא, [תר"כ] 1860.
חתימה, רישומי בעלות וחותמת של רבי יקותיאל יהודה בערגפעלד אב"ד נימוזא. רישומים ארוכים בכתב-יד בדפי המגן – ביניהם רישום מעניין של צוואת המגיד ממעזריטש, שהיא "סגולה בדוקה לפרנסה", ונמצאה בכתב-יד בספרייתו של הצר ברוסיה (צוואה זו נדפסה גם בנפרד, ועל פי ג' שלום מדובר בזיוף).
• שו"ת לבושי מרדכי, חלק ראשון על אורח חיים, וחלק שני על יורה דעה, מאת רבי מרדכי וינקלר. טולטשווא, דפוס בנימין פריעדמאנן, [תרע"ב 1912]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד.
בתחילת החלק הראשון שתי הגהות ארוכות בכתב-יד זעיר.
• ספר נטע שורק, חידושי סוגיות, על סדר הפרשות, מאת רבי שרגא צבי טננבוים. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ושותפו מנחם קליין, תרנ"ח 1898.
בדף השער רישום בעלות של רבי שלום גולדנברג אב"ד סוואליווע (גיסו של ה"אמרי יוסף מספינקא"). בדף עג/2 הגהות ארוכות בכתב-יד. חותמת "יצחק אייזיק עפשטיין סאטמאר".
• ספר מנחת יוסף, הלכות טרפות מהדורא תניינא, עם ספר שירי מנחה, מאת רבי חיים יוסף אריה פרגר ("רבי יאשע שו"ב" – מחסידי סלונים הנודעים והשו"ב בעיר בריסק אצל המהרי"ל דיסקין). וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, תרס"ד [1904].
חותמת רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב, והגהה בכתב-ידו.
• ספר שו"ת תפארת יוסף, מאת רבי יוסף חנניא ליפא מיזילש אב"ד פרמישלה. פרמישלה, דפוס בעריש לוריא (Druck von A. Levay), [תרכ"ט] 1869.
בדף השער חותמת רבי "יעקב מאיר וואלד, ראב"ד דק"ק קלוזש (קלויזענבורג)" [תרל"ד-תרפ"ח; מתלמידי ה"שבט סופר" ונסמך להוראה על ידו. הסתופף בצילו של האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלזא. חתן רבי משה שמואל גלזנר, רבה המפורסם של קלויזנבורג ובשנת תר"ס התמנה לדיין ומו"צ בקלויזנבורג]. בדף יז הגהה בכתב-יד.
• ספר תשובות מהרי"א, חלק ראשון על או"ח ויו"ד, מאת רבי יהודה אסאד. לבוב (למברג), דפוס Lewin et Comp., L. Kugel, תרל"ג 1873.
חותמת בדף השער: "יוסף ישראל דייטש בה"ג מו"ה א"ד זצ"ל, אב"ד דק"ק ב. יארמוט", וחותמת בנו "חיים אהרן דוד דייטש בן הגה"ק מו"ה י"י [=יוסף ישראל] ז"ל אב"ד דק"ק ב' יארמוט יע"א". חתימות ורישומים בדף המגן, בהם חתימות: "יצחק מארקאוויטש"; "אברהם שמואל בנימין שפיטצער" ועוד. בגליונות הספר הגהות בכתב-זעיר, בחתימת "יעקב דייטש".
הגאון רבי יוסף ישראל דייטש (תר"ה-תרפ"ז), בעל "בן גרני", תלמיד ה"כתב סופר", כיהן כאב"ד סענדרא. בנו של רבי אהרן דוד דייטש (תקע"ג-תרל"ח), בעל "גורן דוד" ותלמיד מובהק לרבו ה"חתם סופר". משנת תרל"ח מילא רבי יוסף ישראל את מקום אביו ברבנות באלאשא-יארמוט. בנו רבי חיים אהרן דוד דייטש (תרנ"ח-תש"ד, נספה בשואה), עמד בראשות ישיבה ובין תלמידיו היה האדמו"ר מערלוי (אוצר הרבנים 6219).
• ספר יריעות שלמה, על סוגיות הש"ס, חלק ראשון, מאת רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא. [וינה, דפוס Adalbert della Torre, תרי"ד 1854]. מהדורה ראשונה. חסר דף השער. הגהות בכתב-יד.
• ספר "עצי חיים" על התורה, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן עט זאהנע ודפוס פאננאניא אחים ראזענטהאל, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה.
בשער חתימת רבי "חיים אריה לרנר". בדפי הספר עשרות הגהות בכתב-יד (כנראה משני כותבים, אחד מהם בכתיבה הדומה לכתב-היד של החתימה בשער).
רבי חיים אריה לרנר, מתלמידיו המובהקים של ה"עצי חיים" ולימים מרבני ניו יורק. בספריו "אמרי חיים" מביא דברים ששמע מרבו ה"עצי חיים" שלא הובאו בדפוס (מתוך הסכמת האדמו"ר מסאטמר בעל ה"ברך משה", לספר "אמרי חיים").
• ספר כנסת יחזקאל, על התורה ודרושים, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי יחזקאל בן רבי משה פאנעט אב"ד דעעש. קלוזש, דפוס יואל זיסמאן שפיטצער, דעעש, תרצ"א [1931]. שני חלקים בכרך אחד.
הגהה בכתב-יד, חתומה: "צי"פ"[?].
• ספר חידושי מהר"פ, חידושים על הגדות ומדרשי חז"ל, מאת רבי פסח גוטליב אב"ד נעמרוב. לבוב (למברג), דפוס L. Margosches, תרמ"ט 1889.
חותמת קצוצה של האדמו"ר "רבי יואל מ. טייטלבוים, אבדק"ק קיראלהאזא יצ"ו", וחותמת נוספת שלו מתקופת מגוריו בארצות הברית. הגהה ורישומים בכתב-יד.
12 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
חמישה ספרים, עותקים מיוחסים לרבני הונגריה, תלמידי ה"חתם סופר" ו"הכתב סופר", עם חתימות ורישומי בעלות:
• ספר עמודי שיטים לבית הלוי, על מסכתות מסדר נזיקין, מאת רבי לוי בן דוד פולאק. פראג, דפוס עלזינוואנגרישען בוכדרוקרייא, [תקנ"א] 1791. מהדורה יחידה.
הקדשה בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי אברהם צבי אבלס אב"ד שארבאגארד (תקע"ט-תרל"א, החתם סופר ותלמידיו, עמ' כב-כג), מתלמידי החתם סופר, חתן רבי יצחק משה פרלס. בהספד עליו אמר ידידו רבי אליעזר זוסמן סופר (אב"ד פאקש): "גאון הגדול חריף עמוק נפלא... באבו נקטף... בימי בחרותו כאשר למד בישיבה של חת"ס כבר היה מפורסם... ועלה מעלה בקדש... ואם היה יושב בעיר גדולה היה רעש גדול בעולם". חתימות נוספות: "הק' אליעזר"; הקדשה משנת תרצ"ט ל"דורון דרשה" לחתן "מנשה" וחתימתו של "מנשה באך".
• ספר ככבא דשביט, חידושים על הש"ס, מאת רבי אליהו ונטורה. שאלוניקי, דפוס חיים אברהם בן שבתי נחמה וסעדי הלוי, תקנ"ט [1799].
בראש דף השער הקדשת המחבר (קצוצה), בכתיבה אשכנזית "להקצין האלוף... יצחק חאטשיג[?]... מנח[ה] ממני המחבר ולחתנו... כמה"ר הירש ליב נר"ו". במרכז השער – חתימת רבי משה הערצפעלד (אב"ד סילאש-באלהאש; תקע"ו-תרל"ו; תלמיד החתם סופר וחתנו של רבי דניאל פרוסטיץ; החת"ס ותלמידיו, עמ' שמח-שמט).
• ספר פני יהושע, חלק ראשון, שאלות ותשובות מאת רבי יעקב יהושע פאלק. לבוב (למברג), דפוס זלמן ליב פלעקיר ושותפיו, [תר"כ] 1860.
בדף המגן רישומי בעלות של הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין, וחתימות נוספות. הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין (תקס"ה-תרמ"ה), חתן הגאון החריף רבי צבי הירש העליר אב"ד אובן ישן בעל "טיב גיטין", וחתנו החורג של בעל ה"חתם סופר" [לאחר פטירת חותנו רצ"ה העליר בשנת תקצ"ה, נישאה אלמנתו לבעל ה"חתם סופר" בזיווגו השלישי. בתה וחתנה עברו עמה לפרשבורג, והתגוררו בביתו של ה"חתם סופר" כמה שנים, כאשר רא"י קיבל הדרכה רבה מחמיו ה"חתם סופר" בדרכי התורה והיראה]. לאחר תקופה עבר לכהן כרב בפריישטאדטל, ולאחר כמה שנים עבר לכהן בעיר קליינווארדיין. רבי אברהם יצחק היה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. בין תלמידיו נודעו רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר והאדמו"ר רבי משולם פייש לאווי (הראשון) אב"ד טאהש (תקפ"א-תרל"ג). מחבר הספרים "פני יצחק" (מונקאטש תרנ"ב) ו"מילל לאברהם" (מונקאטש, תרנ"ב).
• ספר ברכת כהנים, דרושים וחדושים על מדרשי חז"ל, מאת רבי ברוך הכהן משרנקובה. אמשטרדם, דפוס דוד בן יעקב פרופס כ"ץ, תקפ"ח [1828].
חתימות בשער ובדפים שאחריו: "וואלף ליב פיקסל", "וואלף ליב" – רבי בנימין וואלף ליב פיקסל, תלמיד ה"ברוך טעם" וה"חתם סופר", דיין בעיר-חדש בתקופת רבי דוד דייטש בעל "אהל דוד", נפטר תרכ"ח (ראה אודותיו: החתם סופר ובני דורו, עמ' צח); "יצחק גבריאל" (רישום נוסף, קצוץ, בראש השער).
• ספר מחנה אפרים, שו"ת וחידושים על הרמב"ם, מאת רבי אפרים נבון. לבוב (למברג), דפוס זלמן ליב פלעקיר ושותפיו, [תר"כ] 1860.
חותמת ורישום בעלות בכתב-ידו ובחתימתו של רבי נפתלי סופר-שרייבר, תלמיד ה"כתב סופר", בדף השער: "חנני ה' בזה בית חותני נ"י פה אזאראוויטץ גדול נפתלי בלאמו"ה צבי נ"י שרייבער" – רבי נפתלי סופר-שרייבר, דיין בקליינוורדיין משנת תרל"ז, בעל "מעטה נפתלי" (תקצ"ו בערך-תרע"ג; תלמיד הכתב סופר; החתם סופר ותלמידיו, עמ' תקל).
• ספר תורת חיים, על תשע מסכתות, מאת רבי אברהם חיים שור. פראג, דפוס השותפים בדפוס משה כ"ץ ז"ל, תנ"ב [1692].
בדף א' חתימה עתיקה: "יעקב ---[?]"; בדפי המגן רישומי בעלות של רבי יוסף ישראל דייטש אב"ד דיארמוט. רבי יוסף ישראל דייטש (תר"ה-תרפ"ז), בעל "בן גרני", תלמיד ה"כתב סופר", כיהן כאב"ד סענדרא. בנו של רבי אהרן דוד דייטש (תקע"ג-תרל"ח), בעל "גורן דוד" ותלמיד מובהק לרבו ה"חתם סופר". משנת תרל"ח מילא רבי יוסף ישראל את מקום אביו ברבנות באלאשא-יארמוט.
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים רבים ועקבות רטיבות, עם סימני עובש. קרעים. כריכות ישנות, בלויות ופגומות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ארבעה ספרים, עם רישומי בעלות והקדשות של גדולי רבני הונגריה ורומניה:
• ספר תולדות אדם וחוה (מישרים), מאת רבינו ירוחם, שלושת החלקים. קאפוסט, דפוס אברהם בן יעקב סג"ל ויצחק בן שמואל, תקס"ח [1808].
בדף השער רישום בעלות מעניין בחתימת הגאון רבי פסח זינגר אב"ד קירכדורף, הכותב: "הספר היקר הזה הוא קנין כספו של בני הגדול הרב המובהק דק"ק פאלאטא, ונתנו תשורה לזקנו חותני הגאב"ד זצ"ל ק"ק ט"ר [טרענשין] ומעזבונו השתדלתי להשיגו להאיר עיני בד"ק [בדברי קדשו], הק' פסח זינגער מברודא".
הגאון רבי פסח זינגר אב"ד פאלאטא וקירכדורף (נולד תקע"ו ונפטר בערב פסח תרנ"ח – ונאמר עליו: "קרבן פסח"), חתן רבי אהרן יוסף שמואל הלוי סג"ל אב"ד טרענשין (תקס"ו-תרמ"ב; תלמיד ה"חתם סופר"). נודע בהתמדתו ובקדושתו וה"כתב סופר" היה רגיל לשבחו ולומר עליו במליצה: "אין פסח שני בזמן הזה" [כלומר, אין שני לו בדור בתורתו וביראתו]. לאחר שעבר לכהן ברבנות קירכדורף בשנת תרל"א, נתמנה בנו רבי אברהם זינגר (תר"ט-תרע"ד) על מקומו כאב"ד פאלאטא (ווארפעלט), וכיהן שם למעלה מארבעים שנה.
• ספר שו"ת בן יהודה, חלק ראשון, מאת רבי אברהם ליטש-ראזענבוים. פרשבורג, דפוס זיעבער'ס ערבען, תרל"א [1871]. מהדורה ראשונה. לא נדפסו חלקים נוספים. חותמות ורישומי בעלות של רבי יקותיאל זלמן קורן מאילאק (כיהן תחילה כרב בפטרובוסלא בשנות התר"ל ולאחר מכן עבר לכהן ברבנות אילאק).
בדף השער הקדשה (מוסתרת מעט בחותמת) בכתב-יד וחתימת רבי יוחנן גלאזער מפרשבורג, ל"דורון דרשה" לחתן ר' אבא הרצל, חתנו של רבי יחיאל שלזינגר מפרשבורג.
רבי יוחנן גלזר מקרומונוי ופרשבורג, משמשו של ה"חתם סופר" (נפטר תר"מ; החתם סופר ותלמידיו, עמ' קפז); החתן רבי אברהם אבא הרצל (תרי"ז-תרפ"ח, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תעז) בעל "שפתי חכמים", רב ומגיד-מישרים בפרשבורג. בזיווגו הראשון היה חתן רבי יחיאל שלזינגר מפרשבורג [והיה גיסם של רבי הלל אב"ד קולומייא ושל רבי עקיבא יוסף שלזינגר].
• ספר תורת אליהו, חידושים על הש"ס, מאת רבי אליהו לייכטאג אב"ד קלאסני. קראקא, תרנ"ג 1893.
בדף השער: הקדשה בכתב-יד וחתימת רבי משה דוד ווינטרניץ ראב"ד סאטמר (וחותמתו), לדורון דרשה לתלמידו החתן ישראל גולדמן. חתימה וחותמת של מקבל הספר רבי ישראל גולדמן מגרוסוורדיין.
הגאון רבי משה דוד ווינטרניץ ראב"ד סאטמר (תר"כ-נספה בשואה תש"ד) זקן ההוראה בסאטמר ומגדולי רבני דורו. חתן רבי בנימין זאב מנדלבוים רבה הראשון של העיר סאטמר.
מקבל הספר, הגאון רבי ישראל גולדמן מגרוסוורדיין (תר"ל בערך-תש"ג), תלמידם של רבי בנימין זאב מנדלבוים אב"ד סאטמר וחתנו הגרמ"ד וינטרניץ. משנת תרנ"ט מגיד-מישרים בגרוסוורדיין ורב בית הכנסת הישן בעיר. חתנו הוא המקובל הנודע רבי חיים משה מנדל מבני ברק.
• ספר שאלות ותשובות אפרקסתא דעניא, מאת הגאון רבי דוד שפרבר. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [ת"ש 1940].
הקדשת המחבר בדף השני: "ב"ה, מנחה היא שלוחה, לאהובי הנחמד בעל רוח נדיב מר יעקב פאגל נ"י, מני אוהבו ומברכו בגמ"ט, דוד שפערבר".
המחבר, הגאון מבראשוב רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. משנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). בחורף תש"י עלה לארץ ישראל, והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שבעה ספרים, עותקים מיוחסים של חכמי הונגריה ורומניה:
• ספר קול שמואל, פירוש על התורה, מאת רבי שמואל קונפורטי. שאלוניקי, דפוס מרדכי נחמן וחיים ליאון קלעי, [תקמ"ז 1787]. מהדורה יחידה.
בדף המגן רישום בעלות מעניין של "הק' יעקב סגל", שקנה את הספר בקנין חליפין עם חכם "מק"ק שאלוניקי בארץ הקודש", שהתארח אצלו בשבת פרשת בהעלותך תר"ב, "ושמו מו"ה אלי' ממשפחת שופמי משבט בנימן" [אודות החכם אליהו שופמי משאלוניקי, שהמיר את דתו בירושלים בשנת 1848, ראה חומר מצורף]. באותו דף הקדשה מאת "הק' יוסף הלוי מהעלליטש", שנתן את הספר ל"דורן דרשה" לחברו החתן יעקב סגל. חתימות רבות של רבני משפחת הברפלד: רבי "משה שמעון צבי הלוי האבערפעלד"; רבי "פנחס יוחנן הלוי האבערפלד"; רבי "יעקב האבערפעלד הלוי"; וחתימות ורישומים רבים, בהם רישום על שאלת הספר מידי "אמי מורתי הצדקת... מרת רחל", בחתימת ר' פנחס יוחנן הלוי הברפלד.
- יוסף הלוי מהעליטש הוא כנראה בנו של יעקב סגל (הראשון) שאירח את אליהו שופמי בשנת תר"ב, והספר ניתן במתנה לחברו "יעקב סגל" השני. המקבל היה כנראה, רבי יעקב ישראל הלוי האברפלד מו"ץ טורלוקה (נפטר תרנ"ו) – אביהם של רבי משה שמעון צבי הלוי הברפלד אב"ד טאפלשאן (אביו של רבי יעקב הלוי האברפלד דיין בעיר פאפא) ורבי פנחס יוחנן הלוי הברפלד. אמם הרבנית רחל, הייתה בתו של הגאון רבי דוד שיק אב"ד טוקאי בעל ה"אמרי דוד" (ראה חומר מצורף).
• ספר יריעות שלמה, חלק ראשון על יו"ד, הלכות שחיטות וטריפות, מאת רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא. וינה, דפוס Adalbert della Torre, [תרי"ד] 1854. מהדורה ראשונה. עותק פגום.
רישומים רבים בכתב-יד: חידושי תורה ורישומי בעלות של רבי חיים משה כהנא אב"ד סעליש, ונכדו רבי שלמה גלאנץ. הגאון רבי חיים משה כהנא כיהן כאב"ד סעליש משנת תר"ב בערך, עד פטירתו בי"א כסלו תרי"ז (1856). חתנו רבי יוסף גלאנץ כיהן כדיין בעיר סעליש.
• ספר יריעות שלמה, חלק ראשון על סויות הש"ס, מאת רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא וחתנו עוזר הכהן פריעד, [תרע"ג 1913]. מהדורה ראשונה.
רישום בכתב-יד בדף המגן: "אחוזת יצחק טיגערמאנן אב"ד ק"ק גאווא יצ"ו". רבי יצחק טיגרמן (נספה בשואה תש"ד), רב בערים גאווע, טיסאלוק ובעקעשטאבא. בנו של רבי יוסף מאיר טיגרמן אב"ד ניהייזל (נאוואזמקי). מעבר לדף המגן רישומים נוספים של מראי מקומות בכתב-יד.
• ספר שער המלך, על הרמב"ם, מאת רבי יצחק נוניס-בילמונטי. לבוב (למברג), דפוס E. Salat, [תר"ע 1910].
רישומים בכתב-יד בדף השער ובדף המגן: "אחוזת יצחק טיגערמאן מנ"ה" [מניהייזל].
• ספר שאלות ותשובות מהר"ח אור זרוע, מאת רבי חיים אליעזר בן רבי יצחק מוינה. לייפציג, דפוס כ. ו. פוללראטה, [תר"כ 1860].
העותק של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור – חותמות רבות בדף השער ובדפים נוספים: "נפתלי טייטלבוים אב"דקה"י ניר-באטארא".
הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של בעל ה"ייטב לב" האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, משנת תרנ"ח, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בתקופתו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. מוזכר לשבח במכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שפעל יחד עמו לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
• שאלות ותשובות מהרב רבי יצחק מלאטאש, עם הגהות מרדכי ועטרת צבי, מאת רבי מרדכי צבי פרידלענדער. וינה, דפוס J. Knoepflmacher u. Soehne, [תר"כ 1860].
בדף השער: חותמת וחתימת הגאון רבי משה חיים ווייס מקליינורדיין [בעל ה"ברית משה" על הסמ"ג; נפטר תרפ"ב]; חותמת: "ישעי' ב"ב מסקווירא", וחתימה: "ישעי' פראה[יזנער?] חונה כעת בסקווירא".
• חומש בראשית, עם פירוש רש"י ושלושה תרגומים, ועם שלושה חיבורים נוספים, המסורה, ספר למודי השם וציונים, חלק שני, פרקים ב-יא (עד סוף פרשת נח), בעריכת רבי יונתן שטייף. בודפשט, דפוס Gewuercz Ferdinand, [תרצ"ב 1932]. מהדורה ראשונה.
בדף השער, רישום בכתב-יד על הקדשת הספר לבית המדרש החסידי "ספרד פולין" [בעיר בודפסט].
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב טוב עד בינוני. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.