מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- (-) Remove manuscript filter manuscript
- יד (73) Apply יד filter
- and (73) Apply and filter
- letter (55) Apply letter filter
- מכתבים (51) Apply מכתבים filter
- כתבי (43) Apply כתבי filter
- כתבייד (43) Apply כתבייד filter
- of (42) Apply of filter
- כתבי-יד, (39) Apply כתבי-יד, filter
- manuscripts, (39) Apply manuscripts, filter
- חסידות (30) Apply חסידות filter
- וכתבייד (30) Apply וכתבייד filter
- וכתבי-יד (30) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- יהדות (22) Apply יהדות filter
- jewri (22) Apply jewri filter
- ליטא, (21) Apply ליטא, filter
- ליטא (21) Apply ליטא filter
- יא (21) Apply יא filter
- חלוקות (21) Apply חלוקות filter
- חבד (21) Apply חבד filter
- חב (21) Apply חב filter
- וחלוקות (21) Apply וחלוקות filter
- וארצות (21) Apply וארצות filter
- רבני (21) Apply רבני filter
- ניסן (21) Apply ניסן filter
- שונות (21) Apply שונות filter
- פולין (21) Apply פולין filter
- חב"ד (21) Apply חב"ד filter
- י"א (21) Apply י"א filter
- ו"חלוקות" (21) Apply ו"חלוקות" filter
- 11 (21) Apply 11 filter
- 11th (21) Apply 11th filter
- chabad (21) Apply chabad filter
- chaluka (21) Apply chaluka filter
- countri (21) Apply countri filter
- lithuania (21) Apply lithuania filter
- lithuania, (21) Apply lithuania, filter
- nissan (21) Apply nissan filter
- other (21) Apply other filter
- poland (21) Apply poland filter
- rabbi (21) Apply rabbi filter
- th (21) Apply th filter
- איטליה (18) Apply איטליה filter
- דפוס (18) Apply דפוס filter
- ודברי (18) Apply ודברי filter
- document (18) Apply document filter
- italian (18) Apply italian filter
- item (18) Apply item filter
- print (18) Apply print filter
דף בכתב-יד, תשובה הלכתית בענייני אתרוגים מורכבים, בכתב-ידו של רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת". [איטליה], תקנ"ג [1793].
כתיבה אוטוגרפית, עם מחיקות ותיקונים, והוספות בין השורות. בראש כתב היד נכתב באיטלקית: Dalla villeggiat.a 2 agosto 5553 [מקום החופשה, 2 באוגוסט, תקנ"ג]. גם השורות הראשונות נכתבו באיטלקית (בהן הוא מתנצל על עיכוב המכתב עקב צאתו לחופשה) ולאחר מכן הוא עובר לכתוב בעברית. בתחילת דבריו הוא כותב כי "במח"ק [במחנה קודשנו] נהגו מעולם ומשנים קדמוניות לקנות אתרוגים מהתגרי'[ם] גויים הבאים מגינובא ע"י הב' סימנים החיצונים ולפעמים כשיש לנו איזה חשש בהם פותחים מהם ב' או ג' ומתירי'[ם] השאר...". לאחר מכן מזכיר פסק ארוך שכתב בנושא זה: "וכבר עמדתי על מדוכה זו וכתבתי ע"ז [=על זה] בארוכה...", וכוונתו כנראה לתשובה משנת תקנ"ב שנדפסה בשו"ת זרע אמת חלק ג, סימן עג. בהמשך כותב: "ואם ירצה ה' אחרי שובי לשלום אם יחפוץ מעכ"ת אשלח לו העתקה מפסקי הנ"ל".
בסוף דבריו מתייחס לנושא הלכתי אחר – "ענין הכלים הבלועי' מאיסור", ומפנה לתשובה נוספת שלו: "וכבר כתבתי ע"ז פסק ארוך אשר יצא לאורה בקרוב אם ירצה ה' בחלק י"ד מספרי ז"א [=זרע אמת] ושם יראה מעכ"ת מילתא בטעמא..." (כוונתו לתשובה שנדפסה בחלק יו"ד, סימן לט).
בראש ובתחתית הדף מופיע הרישום "הועתק". למיטב ידיעתנו תשובה זו לא נדפסה.
הגאון רבי ישמעאל הכהן רבה של מודינה (תפ"ד-תקע"א 1724-1810), גדול חכמי איטליה בדורו ומגדולי הפוסקים. בשנת תקמ"ב (1782), לאחר פטירת אחיו רבי דוד הכהן רבה של העיר מודינה, החל לכהן תחתיו כרבה של מודינה, שהייתה ממרכזי התורה הגדולים באיטליה במאה ה-18. עשרות שנים שימש רבי ישמעאל כרב ומנהיג העיר מודינה, ולמעשה שימש כרבה ומנהיגה של כל יהדות איטליה. במשך תקופה זו היה רבי ישמעאל הכהן המכריע העיקרי בפסקי ההלכה, בהנהגת הקהילות ובכל ענייני החיים היהודיים באיטליה. "פסקיו נתקבלו ללא עוררין, ושמו יצא לפניו כגאון-הפסק ואחרון המכריעים" (תולדות המחבר, בראש ספר "שבח פסח", ירושלים, תשנ"ז).
בזמן כינון ה"סנהדרין" היהודי ע"י נפוליאון בשנת 1806, כתב מכתב תשובה מפורט ל-12 השאלות שנשאלו ע"י נפוליאון, בענייני היחס בין חוקי המדינות לחוקי ההלכה. באותו הזמן היה רבי ישמעאל הכהן זקן-מופלג בן 83 ונמנע ממנו לנסוע להשתתף במושב ה"סנהדרין", אך דבריו שנכתבו בחכמה וללא חת, היוו את הבסיס ההלכתי לדבריהם ב"סנהדרין" של חכמי-ישראל נציגי המחוזות האיטלקיים. שלשת חלקי ספרו שו"ת "זרע אמת" (ליוורנו, תקמ"ג-תקע"ב) הם על חלקי אורח חיים ויורה דעה בלבד, ואילו חיבוריו על אבן העזר וחושן משפט נותרו בכתבי-יד.
[1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
קונטרס בכתב-ידו של רבי מזל טוב מודינא – מפתח תשובות ופסקי הלכה מאת רבו – רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת". [מודינה, המחצית השנייה של המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19].
בראש כתב-היד: "סימני פסקי דינים ופסקים ממ"ו כמהררי"ך [=ממורי ורבי כבוד מורנו הרב רבי ישמעאל כהן] נר"ו אשר העתקתי מכתיבת ידו ממש". כולל פ"ז סעיפים, בחלקם נכלל גם מסקנת הפסק להלכה ("והעליתי...", "והכשרתי בצירוף כמה טעמים").
חלק מן הפסקים שנרשמו כאן נדפסו בשלושת חלקי השו"ת "זרע אמת", אך חלקם לא נמצאו שם, וכפי הנראה לא נדפסו, כגון: סימן כז ("אי שרי לעשות הספד בבית הכנסת ולהדליק נרות ולהשתמש מכל כלי הקדש לכבוד מלך מהאה"ע [=מהאומות העולם] כל שאין הדבר מוכרח מפני אימת המלכות"), סימן לג ("בענין אלמון שנשא אלמנה אם צריך ליזהר לישא במילוי הלבנה והעלתי דצריך ליזהר"), סימן עה ("להכשיר ספר תורה שחסר הניקוד בו' דעשרון"), וסימנים פו-פז ("בהסכמת קק"י אחת שעשו ששום אחד אל יורה אפילו הגיע להוראה כי אם אותו שקבלו למורה צדק ומבין ריסי עיניהם ניכר שהסכמה זו נעשית לקנתר[!] ליחיד אחד", "הסכמת מר אחי [בכתיבה מאוחרת שונה ל"אחיו"] על אותו ענין").
רבי מזל טוב מודינא, תלמיד רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת". מגדולי חכמי איטליה בדורו (בשנות התק"ל-תק"צ בקירוב). בשנת תקס"ו נקרא להשתתף באסיפת ה"סנהדרין" של נפוליאון, ולאחר פטירת רבו (בשנת תקע"א) נתמנה תחתיו לכהן כרבה של מודינה. פסקיו וחידושיו נותרו בכתב-יד. בנו ותלמידו וממלא מקומו ברבנות מודינה היה רבי דוד זכות (תקל"ט-תרכ"ה) בעל "זכר דוד" ועוד.
[4] דף (5 עמ' כתובים), כרוכים במעטפת נייר. 18 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל. רישומים וקרעים במעטפת הנייר.
כתב-יד, "סדר ספירת העומר על פי הסוד", עם תפילות וכוונות בעניינים נוספים. [איטליה, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה איטלקית מרובעת, משולבת עם מספר צבעים – חלק מהמילים נכתבו בדיו אדומה, ירוקה ומוזהבת. בעמוד הראשון איור מנורת "למנצח".
כולל פירוט כל ימי הספירה עם הכוונות המתאימות להם על פי הקבלה.
לאחר מכן מופיעה תפילה עם כוונות קבליות להצלחה בפרנסה: "כשהולך לעשות איזה עסק יאמר...", ותפילות נוספות לזמנים שונים. לאחר מכן מופיעה תפילה לראש השנה ויום כיפור ואחריה וידוי על פי הקבלה, משולב בכוונות קבליות; ולאחר מכן תפילות שונות (בהן: "תפילה זו לאומרה מי שיש לו לב להבין [ולא ההמוניים]", "מי שיש חולי בתוך ביתו... יתפלל...", ועוד).
[14] דף. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים ובלאי. סימני עש. מספר דפים מנותקים. כריכה קטיפה מפוארת, פגומה מאד.
כתב-יד, הפטרות לחג הפסח ולחג השבועות, עם יומן רישומים משפחתיים ואירועי נסים, מעשה ידי שלמה בר יצחק ביאנקיני. פירארה, המחצית הראשונה של המאה ה-19.
חלקו הראשון של כתב-היד כולל את נוסח ההפטרות לימי חג הפסח וחג השבועות, עם התרגום הארמי (פסוק אחר פסוק), ועם ברכות ההפטרה. כתיבה מרובע ובינונית, מנוקדת ברובה. נוסח ההפטרות כולל טעמים. עיטורים פרחוניים במספר מקומות.
בחלקו השני של כתב-היד, תיעד הסופר והבעלים, שלמה ביאנקיני (ביאנקינו) את מאורעות משפחתו, נישואין ולידות, וכן נסים שארעו עמו ועם בני משפחתו, בין השנים תקפ"ג-תקצ"ח. בין היתר מתועדים: הצלתו של בנו משה מנפילה מהמיטה, בשנת תקפ"ז; קריסה של חלק ממדרגות ביתו מבלי שיפגע באף אחד מבני הבית, בשנת תקפ"ה; נישואיו לרבקה "בת הגביר כ' נחום ניפי יצ"ו" בשנת תקפ"ג, ולידת בנו שמואל אביעד שר שלום ומילתו בשנת תקפ"ד; לידת בנו משה ומילתו בשנת תקפ"ה; לידת שלוש בנותיו בשנים תקפ"ז-תקצ"א (כולל חלום שחלמה אשתו); הצלת בתו סטילא מנפילה, בשנת תקפ"ח; פטירת אביו "כ' יצחק חזקיה ביאנקיני" בשנת תקצ"ג, והולדת בן נוסף שנקרא על שם אביו, שנה לאחר מכן; רישום על לידות נוספות, ועוד. בדפים האחרונים רישומים באיטלקית משנים מאוחרות יותר.
[34] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. דפים מנותקים חלקית. כריכה מקורית, פגומה.
כתב-יד, קובץ פיוטים ופזמונים, עם "פזמונים של מילה". [אנקונה], תקפ"ו [1826].
שערים מאוירים בצבע, בסגנון אופייני לאנקונה. כתיבה איטלקית מרובעת (עם מעט כתיבה רהוטה).
בשער שבראש כתב-היד נכתב: "זה הס'[פר] של פזמונים לזמר לשוכן מעונים... של יצחק מורגי יצ"ו בשנת הת[קפ]"ו ליצ'[ירה]". בשער נוסף באמצע כתב-היד נכתב: "זה הספר פזמונים של מילה... רבי יצחק מורגי...".
בשני השערים נכתב השם "יצחק מורגי" על גבי מחיקה של שם הבעלים הקודם. בנוסף, ניסה הבעלים המאוחר לשנות את פרט השנה תקפ"ו ל-תרכ"ו, באמצעות גירוד האותיות.
החלק הראשון כולל פיוטים ופזמונים לשבתות ולמועדים, לחתן ואירועים שונים (חלק מהפיוטים אופייניים לעיר אנקונה; בין הפיוטים לפורים מופיע גם הפיוט באיטלקית-יהודית: "דיאמו גלוריה אל קריאטורי"); בחלק השני – פזמונים לברית מילה.
באמצע כתב-היד נכרכו דפים מתקופה מאוחרת יותר, ובכתיבה שונה, בהם מופיעים פיוט בר יוחאי, סדר התרת קללות, פזמונים ותפילות ל"משמרות של מעירי שחר", ועוד.
[103] דף. 14.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש. קרעים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רוב הדפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה.
מקור: אוסף הרב מנחם עמנואל הרטום, כתב יד מס' 7.
כתב-יד, תפילות ופיוטים לימים הנוראים ולמועדים. [פיטיליאנו, איטליה, תרכ"ה 1865].
שער מעוטר במסגרת צבעונית. עם הכותר "שירים ותפלות של כל השנה", ופרט השנה: "שנת לרומם ה'דר'ת'ך'" [=תרכ"ה]. כתיבה איטלקית מרובעת.
כולל: "סדר התרת נדרים – שנהגו לעשות פה ק"ק פיטיליאנו י"ץ", "תפלה על הפרנסה", "סדר סעודת ליל ראש השנה", "סדר לתקיעות", "סדר ותשליך", "פזמון שאומרים אותו קודם נעילה", "יוצר ליום הושענה רבה" עם פסוקים ופיוטים, "פזמון שיאמר בימים טובים קודם נשמת כל חי", פיוטים לשמחת תורה וסדר לחתן תורה וחתן בראשית, הקפות לשמחת תורה שנערכו בזמן המנחה (בראשן נכתב: "במנחה של שמחת תורה נ[ו]הגין פה קהל קדוש פיטיליאנו יע"א להוציא עשרה ספרי תורה..."; ראו על כך: יערי, תולדות חג שמחת תורה, עמ' 288. בדף 47/א נכתב: "בענין הקפות ספרי תורה... יניחו ס"ת בתיבה ויהיה אצלו ירא שמים וידיו אוחזות בס"ת כל זמן ההקפות וזקן שבהם מזהיר...", ראו על כך: יערי, שם, עמ' 297), "ברכת האילנות", תפילת "הנותן תשועה" על "המלך הנבחר... ויטוריו אימנואילי סיקונדו" [ויטוריו אמנואלה השני, שהוכרז כמלכה הראשון של איטליה המאוחדת בשנת 1861], ועוד.
[65] דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמי אוכל בדפים של "סדר סעודת ליל ראש השנה"). שני דפים מנותקים. כריכה ישנה, עם פגמים קלים.
מקור: אוסף הרב מנחם עמנואל הרטום, כתב יד מס' 8.
ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בארבעה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת חלק בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת חלק במדבר וחלק דברים נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא.
בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
סט בארבעה כרכים. בראשית: [1], קיז דף. שמות-ויקרא: צ; מב דף. במדבר: [1], מט דף. דברים: עב, [1] דף. 23-24 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים, כרך ראשון במצב טוב-בינוני, יתר הכרכים במצב בינוני-טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים במספר מקומות. עקבות רטיבות בכרך השני. בלאי בחלק מהדפים. קרעים וקרעים חסרים, כולל קרעים בדף השער של הכרך הרביעי, עם פגיעות במסגרת השער, ופגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בנייר-דבק. סימני עש במספר מקומות, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).
ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.
מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתן לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".
בדף השער, חתימה לא מזוהה, וחותמת של "בית מסחר הספרים – מאיר יודא קטינא".
[1], לח; פב, [1] דף. 35 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים; במספר דפים כתמים רבים. חותמת בדף השער. כריכה מקורית, עם פגמים וקרע חסר בשדרה.
כולל [1] דף בסופו, עם העתקת תשובת הגאון רבי משולם איגרא מפרשבורג ומפתחות לחלק אבן העזר וחושן משפט. דף זה חסר במקצת מהעותקים.
ספר תולדות אדם, חידושים על סוגיות הש"ס, מאת הגאון הקדוש רבי משה דוד אשכנזי. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ה 1845].
עותק מיוחס שהיה ברשותם של כמה מרבני הונגריה החשובים, עם חתימות ורישומי בעלות (בשער ובדפים נוספים) המלמדים על גלגוליו של הספר: תחילה היה ברשות רבי אלעזר פירשט אב"ד דינדיש, ממנו הגיע אל רבי אברהם אשי הירשלר מפרשבורג, וממנו אל רבי אברהם חייא הירש רב"ד סערעד (תלמיד החת"ס). לאחר מכן הגיע הספר אל רבי עקיבא פישער אב"ד טעטה (תלמיד החת"ס), דרך בנו רבי צבי הירש פישר אב"ד ויינערן (דעווא-וואניא) שהיה חתן דודו רבי אברהם חייא הנ"ל, ואל אחיו רבי עמרם פישער אב"ד יינק (חתן רבי אליעזר זוסמאן סופר).
בדפי הספר הגהות משני כותבים.
מחבר הספר, הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא-צפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש) בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע", חותנו של האדמו"ר בעל "ייטב לב" מסיגעט ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמור"ים מסאטמר-סיגט ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספרו שלפנינו בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כותב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, וכיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.
[2], קמב דף. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות גדולים בחלק מהדפים. בלאי רב וקמטים. קרעים בשולי מספר דפים. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 33.
ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה.
חמשת החלקים בשני כרכים. שער ראשי בראש הכרך הראשון, וחמשה שערים בנוסח-מקוצר לכל אחד מהחומשים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"]. בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".
חמישה חלקים בשני כרכים. כרך ראשון (חלק ראשון ושני): [3], קמא, [2]; צא, [1] דף. כרך שני (חלקים שלישי-חמישי): [3], נה, [1]; [3], נה, [1]; [1], פ, [1]; [1], נב, נה-ע, [1] דף. 23.5-24.5 ס"מ. כרך ראשון במצב כללי טוב, כרך שני במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים בשולי הדפים בכרך השני. בלאי וקמטים בכרך השני. קרעים בכרך השני, בהם קרע חסר קטן בדף השער. הדף האחרון בכרך הראשון מנותק, עם קרעים בשוליו (הדף בגודל שונה והושלם מעותק אחר). כריכות עור חדשות (אחידות).
אוסף מספרי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב":
• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלק א – למברג (לבוב), יעקב משולם ניק ו-U. W. Salat, תרמ"ב 1881; חלק ב – מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרמ"ג 1883. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים. החלק השני נכרך לפני החלק הראשון. חסר דף קנז בחלק השני.
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלקו השני של הספר יצא לאור ימים ספורים קודם הסתלקותו, בחודש אלול תרמ"ג, ובשעה שהובא הספר החדש אל מיטת חוליו, נשקו מכל צד, "ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו" – ראה להלן. ספר זה נערך והובא לדפוס על ידי נכדו בן-בתו, רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, המספר בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (למברג, תרמ"ה): "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה..." (ראה גם בהקדמת רבי משה דוד טייטלבוים לספר "ישמח משה", מהדורת סיגט תרנ"ח).
שם המחבר אינו נזכר בשער (כמו בספרו הקודם "ייטב לב"), אלא נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"].
מאמרים ודרשות על דרך החסידות למועדי השנה: חלק א – לראש השנה, שבת תשובה, י"ג מדות ויום העשור, סוכות וחנוכה, וחלק ב – לימי שובבים, ארבע פרשיות, פורים, שבת הגדול, פסח, שבועות, ימי בין המצרים, ט"ו באב וחודש אלול.
חתימות בדפי השער: "ישראל ראזענפעלד".
• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חוסט, מאיר יהודא קטינא, [תרע"ב] 1912. מהדורה שנייה. שני חלקים בשני כרכים. חסר הדף האחרון בכרך השני, עם לוח הטעות והתיקון.
מהדורה שנייה, עם הסכמת נכד המחבר האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר), בה הוא כותב כי החליט להזכיר את שם המחבר, על אף שבמהדורה הראשונה הוא לא היה מפורש.
• ספר רב טוב לבית ישראל, ביאורים על התורה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" אב"ד סיגט. לבוב (למברג), דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.
הספר נערך ויצא לאור על ידי נכדו (בן-בתו) ותלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (לבוב, תרמ"ה) הוא מספר על הדפסת ספרי סבו הגדול המחבר, אשר מסר לידיו את כל כתבי ידו על מנת שיערכם ויביאם לדפוס (ראה לעיל).
בדף האחרון נדפסו שתי אגרות מאת המחבר: "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויין נסך".
• ספר שאלות ותשובות אבני צדק, חלק ראשון על או"ח ויו"ד, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל "ייטב לב"). לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרמ"ה 1885. מהדורה ראשונה. חסרים שני דפי המפתחות, לאחר דף השער.
חותמות: "שמואל ברוך גוטטמאנן שו"ב וש"ץ גראס-ווארדיין ומגיד דחברה שיעור".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ.
בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש.
בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".
5 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות במרבית הכרכים.
דף מגן (פורזץ) של ספר, עם חתימות האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט בעל "ייטב לב".
הדף כולל רישומים ושרבוטים רבים, ביניהם מספר חתימות בכתב-יד קדשו של האדמו"ר: "הק' יקותיאל יהודא ט"ב", "יקותיאל יהודא טייטעלבוים", וכן מופיעה מספר פעמים חתימתו המקוצרת: "ייט"ב". בנוסף מופיעה בדף חותמתו, רישומים באותיות לטיניות (של שם המשפחה Teitallbaum, ועוד), וכן רישום בעלות: "זה הספר עצי לבונה שייך לכבוד ה"ה הרב המאה"ג חריף ובקי... כקש"ת מו"ה יקותיאל יהודא טייטלבוים אב"ד דק"ק סיגעט והגליל... עבדו המשתחוה ומתאבק בעפר רגליו".
כמו כן, מופיע בדף רישום קוויטל: "ראובן בן פריידל...", ורישומים נוספים.
האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגעט בירת מחוז מארמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגעט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגעט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש" ובחכמתו המופלאה. מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: ספר ספר ייטב פנים על המועדים, ספר רב טוב על התורה ושו"ת אבני צדק.
[1] דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי.