שבעה פסקי דין ומכתבים בחתימת ידו של הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן ראב"ד פאפא. רצעללדאמאלק, תש"ו [1946] / אנטוורפן, תש"ט-תש"י [1949-1950].
כולל: שני מכתבים שנכתבו בתקופת מגוריו באנטוורפן, על נייר מכתבים רשמי שלו, בראשו נדפס "יעקב יצחק ניימאנן – רב מק"ק פאפא יע"א – כעת באנטוערפען..."; חמש גביות עדות שנתקבלו בעיר רצעללדאמאלק – על נשים שנספו בשואה, עליהן חתומים הרב ניימן "מק"ק סאמבאטהעלי" ובית דינו.
גביות העדות נכתבו ונחתמו לצורך היתרי נישואין על ידי "בית הדין המיוחד לעניני עגונות" שנוסד בבודפשט לאחר השואה.

הדיין מפאפא – הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן (תרע"ט-תשס"ז), מזקני הרבנים ומגדולי ההוראה בדור האחרון. העמיד אלפי תלמידים במשך כשבעים שנה. כל ימיו היה תלמיד ונאמן של בית רבותיו רבני פאפא, מאז שנתמנה בשנת תרצ"ז לראש ישיבת פאפא ע"י רבו בעל "ויגד יעקב". אחרי השואה היה יד-ימינו של בנו הרב מפאפא רבי יוסף גרינוואלד בעל ה"ויחי יוסף", בעיר פאפא ובעיר סומבוטהלי, וכיהן כדיין אצל רבו. לאחר שר' יעקב יצחק הקים את ביתו מחדש עם בת רבו בעל "ויגד יעקב" (אחותו של ה"ויחי יוסף"), כיהן כאב"ד פאפא (על מקום גיסו שעבר לסומבוטהלי) וכיהן גם ברבנות ברצעללדאמאלק. בראשית שנת תש"ז עבר בהוראת גיסו הרב מפאפא למחנות העקורים בגרמניה ושהה בפרנוולד, ואח"כ עברו יחד לאנטוורפן. בהמשך עבר ר' יעקב יצחק לכהן ברבנות הקהילה במלבורן (אוסטרליה), ובהמשך השנים עבר למונטריאול (קנדה), בה עמד בראש "קהל מחזיקי הדת" של חסידי בעלז ופאפא. כרבותיו היה מקושר לאדמור"י בעלזא. עמד בראשות הרבה ממוסדות התורה של בית פאפא ובית סקווירא. לאחר פטירתו נדפסו ע"י תלמידיו סדרת הספרים "אגורה באהלך עולמים", שלשת כרכי השו"ת וספר זכרונותיו.

7 דפים. גודל ומצב משתנים.

אוסף גדול ומגוון של מכתבי רבנים מהונגריה ורומניה, בענייני גירושין ונישואין, עגונות וניצולי השואה:

• מכתב ארוך מאת רבי דוד שפרבר (בעל "אפרקסתא דעניא"). בראשוב, תש"ו [1946].
• שני מכתבים מאת רבי יצחק יעקב ווייס "ראב"ד דק"ק ורדיין גדול" (בעל ה"מנחת יצחק"). גרוסוורדיין, אייר תש"ז [1947].
• שני מכתבים מרבי עזריאל יהודה לעבאוויטש ראב"ד האדהאז (בעל "עזר מיהודה"). האדאז, [תש"ו-תש"ז בקירוב].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי אפרים פישל הערשקאוויטש דומ"ץ ראצפערט. רצפרט, סיון תש"ז [1947].
• גביית עדות בחתימת רבי יצחק אהלבוים אב"ד טעשין (בעל "שאילת יצחק"). טעשין, אלול תש"ו [1946].
• גביית עדות, בחתימות דייני הבד"צ בסאטמר: רבי ישי העכט, רבי משה אריה פריינד ורבי יחזקאל שרגא בראך. סאטמר, אדר תש"ט [1949].
• דף בשכפול (סטנסיל), עם עיקרי תשובתו ההלכתית של "הרהגה"ג זקן הדור המפורסם... מוהר"ר חיים מרדכי ראללער"; נדפס מטעם "בית הדין המיוחד לתקנת עגונות" בבודפסט, אשר התבסס על פסק זה במתן אלפי היתרי עגונות לאחר השואה. [בודפסט, תש"ה-תש"ו בערך].

8 מכתבים חתומים + דף בשכפול סטנסיל. גודל ומצב משתנים.

אוסף גדול של למעלה משבעים מכתבים ומסמכים חתומים (רשימות ודו"חות תורמים), שנשלחו מרבנים ואדמו"רים, גבאי צדקה ותורמים שונים, אל "כולל שומרי החומות – כולל אונגארן". הונגריה, טרנסילבניה וארצות שונות, שנות התר"פ-התר"צ בקירוב.

בין הרבנים החתומים באוסף שלפנינו:
• רבי בנימין פוקס אב"ד גרוסוורדיין "נשיא הכולל שומרי החומות". • האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד ניר-באטור (2 מכתבים). • רבי מאיר ליב פרייא אב"ד שוראן. • רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין אב"ד וויטצען. • רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר. • רבי מוזס חיים ליטש-רוזנבוים אב"ד קליינוורדיין. • רבי שאול רוזנברג אב"ד ראצפרט. • האדמו"ר רבי אליעזר ליפא הלוי זילברמן מראצפרט – בן הרה"ק רבי משה מראצפרט ונכד הרה"ק רבי הירצקא מראצפרט (3 מכתבים). • רבי חיים הלוי זילברמן (3 מכתבים). • האדמו"ר רבי נפתלי גרוס מקרסטיר-ברבשט (חתן האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרסטיר). • רבי יוסף מאיר משה הכהן שטיינר אב"ד אילאק – חתן רבי הילל ל"ש מקולומייא (3 מכתבים). • רבי ישראל הילל יצחק הכהן שטיינר אב"ד אילאק. • רבי יעקב שלום סופר, שארוש-פאטאק. • רבי משה אליעזר דונט אב"ד עיר-חדש. • רבי צבי סג"ל פראגר אב"ד פאפראד. • רבי חיים יעקב משה קרויס אב"ד רגנדורף. • רבי משה בונם קרויס אב"ד באדען (3 מכתבים). • רבי ישראל ברודא דומ"ץ מיהלאוויץ (בעל "אשי ישראל"). • רבי שלום צבי אדלער אב"ד דיוסג (הסמוכה לגרוסוורדיין). • רבי ירחמיאל קצבורג אב"ד אזד. • רבי יצחק צבי סופר אב"ד טמשוואר פאבריק (3 מכתבים). • רבי צבי הירש הכהן אב"ד דרעטשקא. • רבי משה חיים גרינפלד אב"ד סנפטר (5 מכתבים). • רבי אפרים גרינפלד אב"ד רימאסעטש (2 מכתבים). • רבי מנחם הכהן פישר אב"ד שארוואר. • רבי מרדכי ליב פישר אב"ד נאדי-קאטא. • רבי מנחם מנדל שיק אב"ד סיקסא. • רבי אשר אנשיל שיק, סיקסא. • רבי אליעזר ברומר הלוי ראב"ד סאניק. • רבי יעקב סג"ל לעבאוויטש אב"ד קאפיש. • רבי פרץ טוביה שטיין אב"ד דיוסגור. • רבי מנחם מנדל טננבוים אב"ד טארנא. • רבי משה טננבוים אב"ד מילדוי סעפשי (4 מכתבים). • רבי חיים סופר שרייבר אב"ד אראד. • רבי אברהם אהרן כ"ץ ראב"ד נייטרא. • רבי אלכסנדר חיים שוורץ אב"ד גוראהאנץ. • רבי ישראל הלוי יונגרייז אב"ד נאדידבר. • רבי בן ציון סניידערס אב"ד ראאב. • רבי אלעזר זינגר אב"ד רימאסאמבאט. • רבי שלום ווידער אב"ד נירדהאז. • רבי בן ציון הלוי אונגאר (בנו של רבי שמואל דוד אב"ד נייטרא). • ועוד מכתבים רבים.

77 מכתבים וגלויות, חלקם הגדול על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. חלקם עם קרעים חסרים ופגעי אש (ניצלו משריפה), עם פגיעות בטקסט.

אוסף של 67 טפסים ומסמכים המתעדים את מינויים, בחירתם ותפקידם של רבני הונגריה ערב השואה. [הונגריה והסביבה, מרביתם משלהי שנות ה-30 וראשית שנות ה-40]. הונגרית (ומעט רומנית).

הצהרות, תעודות, אישורים, פרוטוקולים, תרגומים והעתקי מסמכים שונים, חלקם כתובים בכתב-יד וחלקם מודפסים וממולאים ביד, עם חתימותיהם של ראשי ומנהיגי קהילות הונגריה, חותמות רשמיות של הקהילות, וחתימות וחותמות פקידי הרשויות המקומיות; כמה מהם נושאים גם את חתימות-ידם של הרבנים וחותמות רשמיות שלהם.
לפנינו תיעוד נדיר ויוצא דופן לתולדות הרבנים וקהילותיהם ערב השואה והחורבן הגדול בהונגריה, הכולל פרטי מידע רבים שאינם ידועים ממקורות אחרים. מרבית הרבנים וראשי הקהילה החתומים על הטפסים שלפנינו נספו בשואה.
האוסף כולל:
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי אהרן צבי קסטנבוים דומ"ץ טיסא-אוילאק (Tiszaújlak), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• טופס בעניין כהונתו של רבי חיים פרידמן אב"ד סאמאטאר (Szomotor), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישרון סאמאטאר יע"א".
• טופס בעניין כהונתו של רבי מאיר לייפער כרב בית המדרש "ישראל יעקב" בחוסט (בן האדמו"ר רבי שמואל שמעלקא לייפער מחוסט, בן האדמו"ר רבי ישראל יעקב לייפער מחוסט-נדבורנה), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתיה.
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי שלום גולדנברג אב"ד סט. מיקלאש (Szentmiklós; כנראה מנכדי הגאון רבי שלום גולדנברג אב"ד סוואליווע בעל "דברי שלום"), אחד מהם בחתימת-ידו וחותמתו של רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ אב"ד מונקאטש (חתנו וממלא מקומו של האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש), ובחותמת הקהילה.
• שני טפסים בעניין כהונתו של הגה"צ רבי אהרן כהנא אב"ד ביסטרא (Petrova bisztra; בן-בתו של האדמו"ר הראשון מספינקא רבי יוסף מאיר ווייס בעל "אמרי יוסף").
• טופס בעניין רבנותו של רבי צבי זאב וואלף גולדברגר בברגסס (בעל "אלף זעירא").
• טופס בעניין רבנותו של האדמו"ר רבי משה דוד פרידלנדר מגרוסוורדיין (בן האדמו"ר מבורגא רבי מנחם מענדל פרידלנדר).
• שני טפסים חתומים בידי רבי שמואל לנדא אב"ד ביטשקוב (Nagybocskó), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "אויט ארטה איזר קולטוסגעמיינדע גרויס ביטשקוב".
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי יעקב זיידנפלד אב"ד פּאליען-קאבילצקי (Gyertyánliget), עם חתימות וחותמות רב המחוז רבי שמואל לנדא אב"ד ביטשקוב, וחתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "קהל ארטה' דק"ק דיערטיאנליגעטי".
• טופס בעניין כהונתו של רבי משה דוב בער (ב"ר שלום נח) לנדא אב"ד ווערעצקי, עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• ארבע טפסים המתעדים את מינוי רבי יצחק בעלז ורבי ברוך גרינצוויג לרבנות טרנווה (Ternovo), על מקום חמיהם הישיש, ה"טערנעווער רב" – הגה"ק רבי שלמה אליעזר הלוי וויזעל; עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "אויט. ארטה. איזר. קולטוסגעמיינדע טערניווע" / "קהל עדת ישרין דק"ק טארניווע".
• טופס בענינו של רבי מאיר ווייס רב בראסוויגעף (אראסוועג; Oroszvég), עם חתימת ראש הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורין אויט' ארטה' – אראסוועג".
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי יעקב פעלבערבוים אב"ד זאפסאן (Zápszony) והגליל, עם חתימת ראשי הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורין זאפסאן".
• ארבעה טפסים בעניין כהונתו של רבי אוסקר קליין מסעליש אב"ד זאריטש (Zapson) ואניק (Onok); עם חתימות ראשי הקהילות וחותמותיהן: "קהל עדת ישורין דק"ק זאריטש" / "חותם קהל אניק".
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי שלמה יצחק הכהן שנפלד אב"ד טיסא-אוילאק (Tiszaújlak), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמותיה.
• שלושה טפסים בעניין רבנותו של רבי יצחק (איגנץ) שוורץ בטיסא-אוילאק (Tiszaújlak); עם חתימות ראשי הקהילה והחותמת: "בית המדרש ספרד"; מצורפות שלוש תעודות הסמכה של רבי יצחק שוורץ: האחת מאת רבי שלמה יצחק הכהן שנפלד אב"ד טיסא-אוילאק, השנייה מאת רבי שמואל יחיאל מושקוביץ אב"ד וועלקי-פאלאד והשלישית מבית המדרש לרבנים במונקאטש.
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי יקותיאל יהודה (זלמן) האלפערט אב"ד נאנאש (Hajdúnánás), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורין ארטה. ה. נאנאש".
• טופס בעניין כהונתו של רבי משה האלפערט אב"ד אויבער-אפשא (Felsőapsa), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמותיה.
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי שמואל עדעלהויך אב"ד ברקסובו (Barkaszó) וסערניע (Serne), על מקום אביו רבי נתן עדעלהויך; עם חתימות ראשי ומנהיגי שני הקהילות וחותמותיהן: "ארטה. איזר. געמיינדע בארקאסאווא" / "איזראעליטישע געמיינדע סערניע".
• שלושה טפסים בעניין כהונתו של רבי זאב שעפטיל העניך ב"ר נתן (שטרובאך) עדעלהויך דומ"ץ איסקא והגליל, עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתיה: "קהל עדת ישורן דק"ק איסקא".
• שני טפסים בעניין רבי נתן יוסף צימטבוים רב בית הכנסת "אוהל יששכר" בגרוסוורדיין (Nagyvárad; נכד הגאון רבי פנחס צימטבוים אב"ד גרוסווארדיין), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• שני טפסים בעניין כהותו של רבי דוד גרוס אב"ד טאב, עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי יצחק (איגנץ) גרוס אב"ד טורן (Toronya), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• שני טפסים בעניין רבי יחיאל דוד זאלצר ר"מ בישיבה בסערדאהעלי (בן הגאון רבי מרדכי זאלצר ממונקאטש וחתן הגאון רבי אשר אנשיל כ"ץ אב"ד סערדאהעלי).
• טופס בעניין כהונתו של רבי אברהם אליעזר ציטרון אב"ד דאראג (Hajdúdorog), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• שני טפסים בעניין רבי שלמה צוקר אב"ד נ' האלאס (Nagyhalász), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתה.
• טופס בעניין כהונתו של רבי חיים צבי פריעד אב"ד קאפיש (Veľké Kapušany), על מקום אביו הרה"צ רבי יעקב מאיר פריעד (בן האדמו"ר מקאפיש רבי יהושע העשיל הכהן פריעד), עם חתימת ראש הקהילה וחותמתה: "אויט' ארטה' איזר' געמיינדע דק"ק קאפיש".
• שני טפסים בעניין כהונתו של רבי משה וויינברגר ממונקטש אב"ד ניאגובה (Nyagova), עם חתימות ראשי הקהילה וחותמתיה: "קהל עדת ישורין ניאגעב".
• טופס בעניין כהונתו של רבי משה דוב ווייסברגר אב"ד טארקאני, עם חתימת ראשי הקהילה וחותמתה.
• טופס בעניין כהונתו של רבי זאב (וילמוס) ליכטנשטיין כרב "בית המדרש של ר' יעקב פארקאש ז"ל – חוסט", עם חותמת בית המדרש.
• טופס בעניין כהונתו של רבי אברהם יעקב גולדנברג כרב בית הכנסת "שבת אחים" במונקאטש, עם חתימות ראשי הקהילה וחותמת בית הכנסת.
• טופס בעניין כהונתו של רבי יוסף יוסופוביץ' אב"ד באגראוויץ (Falucska), עם חתימת נשיא הקהילה וחותמתה: "קהל עדת ישורון באגראוויץ".
• טפסים נוספים.

[67] טפסים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.

אוסף של למעלה מ-150 מכתבים (על גבי גלויות) ששלחו גולי סיביר מבני ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק שבבירז', אל רבי אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף נובהרדוק" בירושלים. [סיביר, קזחסטן וצפון-הקווקז (רוסיה), לודז' (פולין) ומקומות נוספים, תש"ב-תש"ו 1942-1946 בקירוב]. יידיש (אחדים מהם בעברית ורוסית).

לפנינו תיעוד נדיר, מקיף ויוצא-דופן של תלמידי ישיבת נובהרדוק-ביאליסטוק בתקופת גלותם בערבות סיביר, ובעיירות הנידחות בקזחסטן ובקווקז, ובדרכם לפולין ולארצות החופש לאחר תום מלחמת העולם השניה. במכתביהם מודים התלמידים לרב ברוק על משלוח חבילות הסיוע מארץ ישראל; מתארים את העבודה המפרכת, התנאים הקשים וחיי הלחץ והדחק במחנות ובקולחוזים; כותבים על המחסור בתשמישי קדושה, ספרי קודש, תפילין וציצית, ארבעת המינים ומצות לפסח; מוסרים פרישת שלום לקרוביהם ולמכריהם בחו"ל; מבררים אודות השמועות הנוראיות מחורבן יהדות אירופה ומבקשים מידע על גורל חבריהם, אחיהם וקרוביהם; מתארים את תקוותם למפלת הגרמנים, ותקוותם לניצחון הצבא האדום ולנקמת העם היהודי; כותבים על תכניותיהם ליציאה מגלות רוסיה ושיבתם חזרה לביתם בפולין בדרכם לארץ ישראל, ועוד.
האוסף כולל מכתבים רבים מאת ראשי ישיבות נובהרדוק וגדולי התלמידים, בהם: אחד-עשר מכתבים מאת ר"מ ומנהל הישיבה רבי יהודה ליב נקריץ ורעייתו הרבנית עטל נקריץ (בת ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן ונכדת הסבא מנובהרדוק); שלושה מכתבים מאת ר' יעקב גאלינסקי (לימים המגיד הנודע ר' יענקל'ה גלינסקי), מגדולי ישיבת נובהרדוק בפינסק ובקובל; שני מכתבים מאת רבי חיים זייצ'יק, ראש ישיבת נובהרדוק בבוטשאטש; מכתב מאת רבי יצחק אורלאנסקי, ר"מ בישיבת נובהרדוק בפינסק וקובל; שמונה מכתבים מאת ר' רפאל וואלדשאן ואמו הרבנית גיטל וואלדשאן (אשת רבי יצחק אלחנן וואלדשאן – דער שערשאווער, אחות רבי חיים שמואלביץ ונכדת הסבא מנובהרדוק); מכתב מאת רבי משה רוגינסקי, מראשי כולל "בית יוסף" בווילנא; ומכתבים רבים מאת בני הישיבה הבחורים: ר' יעקב פסטרנק מלוצק, ר' חיים רוכלסמן מקורוב, ר' משה הלמאן מפאפא, ר' יעקב יהושע מאבע משברשין, ר' פנחס מנחם מלאך מאוסטרלנקי, ר' שלמה נפתלי הערץ סמיטיצקי (דרוגוצינער), ר' אהרן צבי הירש נודעל, ר' צבי הירש שמוטס, ר' יצחק שעווקעס, ר' ירחמיאל דאמב מאוסטרובה, ר' נתן מאיר רוזן, ר' יקותיאל פוקס, ר' פנחס אינגברמן (מגולי סיביר עם ר"י מובושוביץ; נהרג בהמשך בדרכו לארץ ישראל בהפלת המטוס שבו נסע מעל שמי בולגריה), ר' אברהם יצחק לינצברג, ר' חיים יוסף לוביאטובסקי, ר' יוחנן לייביקער מאוסטרובה, ר' ראובן וואפנער מאוסטרולנקה, ר' יעקב יורקביץ, ר' בנימין גרודקה מהוסאקוב, ר' קהת בארעק, ר' משה טורנער מבנדין, ר' נח רוכמאן, ר' שלמה פייגא ממאקוב, ר' בן ציון קעניג, ר' אהרן ליב פינקלשטיין, ר' ישראל צבי פרידלנד מקרשוב, ר' יחיאל רוזנצווייג, ר' לייב עמערט, ר' מענדל שפיטאלני, ר' אברהם אליהו גלזרמן, ר' שלמה מרגולין, ר' בן ציון הרשפלד, ר' יצחק פרעטיר, ר' משה ברנשטיין, ר' יעקב חארעס, ר' חנניה בארינאוו, ר' לייביש קראוונער, רבי יעקב שלאנג, ואחרים.

האוסף כולל בנוסף:

• שני מכתבים עם ברכת שנה טובה, מאת משגיח הישיבה הגה"צ רבי ישראל מובשוביץ, ומאת רבי יקותיאל פוקס. פראג, תשרי תש"ז (1946). • מכתב ארוך בן שלושה עמודים מאת רבי יחיאל פישקין מרוביזראוויטש (לימים אב"ד שאבלי), בו הוא מתאר מעט מקורותיו בתקופת השואה ומספר על הידיעות שקיבל מגלות ישיבת נובהרדוק-בירז' ברוסיה (אוסטיה, איטליה, כסלו תש"ו 1945). • מכתב מאת הרבנית פרומה רפפורט (אשת רבי דוד רפפורט בעל "צמח דוד"). • מכתב אל רבי הלל ויטקינד. • שבעה דפים (מודפסים במכונת כתיבה) עם רשימת הרבנים והבחורים המקבלים את חבילות הסיוע, מקום הימצאם, ותאריך שליחת החבילות. • מספר מעטפות-מכתבים.

רקע
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סיפחה ברית המועצות את פולין המזרחית ובכללה גם את העיר ביאליסטוק בה שכנה ישיבת נובהרדוק בראשותו של רבי אברהם יפה'ן, חתנו ר"מ ומנהל הישיבה רבי יהודה ליב נקריץ והמשגיח המוסרי רבי ישראל מובשוביץ. תלמידי הישיבה אשר סירבו לחיות תחת השלטון הקומוניסטי, נמלטו יחד עם הנהלת הישיבה לעיר וילנה הליטאית. בקיץ ת"ש פלשו הרוסים לליטא, ובחורי הישיבה נאלצו לנדוד הלאה לעיירה הקטנה בירז' שעל גבול לטביה, שם המשיכו ללמוד מספר חודשים נוספים, תוך כדי ניסיון למלט את עצמם ולהשיג אשרות כניסה לארצות שאינן תחת שליטת הגרמנים או הרוסים. בשנת תש"א הצליח ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן להשיג אשרת כניסה לארצות הברית ולהגיע לניו יורק עם קבוצה מצומצמת של תלמידים. לבני הישיבה הנותרים בבירז' הציעו השלטונות הרוסים אזרחות סובייטית, ולאחר שסירבו הם הוגלו כ"אויבי העם" לערבות סיביר (מרביתם של בני הישיבה שלא הוגלו ונותרו בבירז', נרצחו בהמשך ע"י הגרמנים).
בשתי קבוצות הוגלו כשישים מבני הישיבה לסיביר – הקבוצה הקטנה נשלחה עם רי"ל נקריץ למחנה כפיה באזור נידח סמוך לפארביג (Parbig) שבמחוז טומסק; קבוצה גדולה יותר נשלחה עם משגיח הישיבה רבי ישראל מובשוביץ אל מחנה כפייה בסביבות העיר קרסנויארסק. שתי הקבוצות הועסקו בעבודות פרך וסבלו מעינויים קשים, מרעב וממחלות. אך למרות התנאים הקשים, המשיכו הבחורים לשמור בגבורה ובמסירות נפש על לימוד התורה וקיום המצוות בסתר.
בשלהי שנת תש"א, הותר לקבוצת הגולים עם ר"י מובשוביץ לצאת מהמחנה ולהתיישב בפנים רוסיה. בשל האקלים החם, בחרה הקבוצה לנדוד דרומה, לעיר מרקי שמחוז ז'אמבול בקזחסטן. אולם גם במרקי לא שפר עליהם גורלם. כדי להתקיים נאלצו הבחורים לעבוד עבודה מפרכת ומסוכנת ב'קולחוז' (משק שיתופי), ורבים מהם מתו מרעב וממחלות. כשלוש שנים לאחר מכן, באביב תש"ד, שוחררה גם הקבוצה של רי"ל נקריץ מגלותם בסיביר. הקבוצה התיישבה בצפון הקווקז, ב'סובחוז' (משק ממשלתי) סמוך לעיירה איפטבו (Ipatovo) שבחבל סטברופול. בתום המלחמה, עזבו כל הגולים בני הישיבה את רוסיה הסובייטית. בתחילה נסעו לעיר לודז' שבפולין ולמחנות העקורים השונים במרכז אירופה, ובהמשך היגרו לארצות הברית ולארץ ישראל.
באביב תש"ב נוצר לראשונה קשר מכתבים בין שתי הקבוצות ובין רבם ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן בניו יורק, אשר פתח מיד בהכנות למשלוח חבילות סיוע עם מזון ובגדים, כסף ומצרכים חיוניים נוספים. החבילות הראשונות הגיעו בחורף תש"ג והביאו עמם הצלה והקלה גדולה. אחד מהיוזמים העיקריים למשלוח החבילות מארץ ישראל היה רבי בן ציון ברוק, שעמד גם בקשר מכתבים רציף עם הגולים בני הישיבה. המכתבים באוסף שלפנינו – שמקורו מארכיונו של רבי בן ציון ברוק – נשלחו ע"י בחורי הישיבה בשנים קשות אלו של תלאות ונדודים בגלות רוסיה.

למעלה מ-150 גלויות. גודל ומצב משתנים. נקבי תיוק.