קונטרס בכתב-ידו של רבי מזל טוב מודינא – מפתח תשובות ופסקי הלכה מאת רבו – רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת". [מודינה, המחצית השנייה של המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19].

בראש כתב-היד: "סימני פסקי דינים ופסקים ממ"ו כמהררי"ך [=ממורי ורבי כבוד מורנו הרב רבי ישמעאל כהן] נר"ו אשר העתקתי מכתיבת ידו ממש". כולל פ"ז סעיפים, בחלקם נכלל גם מסקנת הפסק להלכה ("והעליתי...", "והכשרתי בצירוף כמה טעמים").

חלק מן הפסקים שנרשמו כאן נדפסו בשלושת חלקי השו"ת "זרע אמת", אך חלקם לא נמצאו שם, וכפי הנראה לא נדפסו, כגון: סימן כז ("אי שרי לעשות הספד בבית הכנסת ולהדליק נרות ולהשתמש מכל כלי הקדש לכבוד מלך מהאה"ע [=מהאומות העולם] כל שאין הדבר מוכרח מפני אימת המלכות"), סימן לג ("בענין אלמון שנשא אלמנה אם צריך ליזהר לישא במילוי הלבנה והעלתי דצריך ליזהר"), סימן עה ("להכשיר ספר תורה שחסר הניקוד בו' דעשרון"), וסימנים פו-פז ("בהסכמת קק"י אחת שעשו ששום אחד אל יורה אפילו הגיע להוראה כי אם אותו שקבלו למורה צדק ומבין ריסי עיניהם ניכר שהסכמה זו נעשית לקנתר[!] ליחיד אחד", "הסכמת מר אחי [בכתיבה מאוחרת שונה ל"אחיו"] על אותו ענין").

רבי מזל טוב מודינא, תלמיד רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת". מגדולי חכמי איטליה בדורו (בשנות התק"ל-תק"צ בקירוב). בשנת תקס"ו נקרא להשתתף באסיפת ה"סנהדרין" של נפוליאון, ולאחר פטירת רבו (בשנת תקע"א) נתמנה תחתיו לכהן כרבה של מודינה. פסקיו וחידושיו נותרו בכתב-יד. בנו ותלמידו וממלא מקומו ברבנות מודינה היה רבי דוד זכות (תקל"ט-תרכ"ה) בעל "זכר דוד" ועוד.

[4] דף (5 עמ' כתובים), כרוכים במעטפת נייר. 18 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל. רישומים וקרעים במעטפת הנייר.

כתב-יד, הפטרות לחג הפסח ולחג השבועות, עם יומן רישומים משפחתיים ואירועי נסים, מעשה ידי שלמה בר יצחק ביאנקיני. פירארה, המחצית הראשונה של המאה ה-19.

חלקו הראשון של כתב-היד כולל את נוסח ההפטרות לימי חג הפסח וחג השבועות, עם התרגום הארמי (פסוק אחר פסוק), ועם ברכות ההפטרה. כתיבה מרובע ובינונית, מנוקדת ברובה. נוסח ההפטרות כולל טעמים. עיטורים פרחוניים במספר מקומות.

בחלקו השני של כתב-היד, תיעד הסופר והבעלים, שלמה ביאנקיני (ביאנקינו) את מאורעות משפחתו, נישואין ולידות, וכן נסים שארעו עמו ועם בני משפחתו, בין השנים תקפ"ג-תקצ"ח. בין היתר מתועדים: הצלתו של בנו משה מנפילה מהמיטה, בשנת תקפ"ז; קריסה של חלק ממדרגות ביתו מבלי שיפגע באף אחד מבני הבית, בשנת תקפ"ה; נישואיו לרבקה "בת הגביר כ' נחום ניפי יצ"ו" בשנת תקפ"ג, ולידת בנו שמואל אביעד שר שלום ומילתו בשנת תקפ"ד; לידת בנו משה ומילתו בשנת תקפ"ה; לידת שלוש בנותיו בשנים תקפ"ז-תקצ"א (כולל חלום שחלמה אשתו); הצלת בתו סטילא מנפילה, בשנת תקפ"ח; פטירת אביו "כ' יצחק חזקיה ביאנקיני" בשנת תקצ"ג, והולדת בן נוסף שנקרא על שם אביו, שנה לאחר מכן; רישום על לידות נוספות, ועוד. בדפים האחרונים רישומים באיטלקית משנים מאוחרות יותר.

[34] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. דפים מנותקים חלקית. כריכה מקורית, פגומה.

כתב-יד, תפילות ופיוטים לימים הנוראים ולמועדים. [פיטיליאנו, איטליה, תרכ"ה 1865].
שער מעוטר במסגרת צבעונית. עם הכותר "שירים ותפלות של כל השנה", ופרט השנה: "שנת לרומם ה'דר'ת'ך'" [=תרכ"ה]. כתיבה איטלקית מרובעת.
כולל: "סדר התרת נדרים – שנהגו לעשות פה ק"ק פיטיליאנו י"ץ", "תפלה על הפרנסה", "סדר סעודת ליל ראש השנה", "סדר לתקיעות", "סדר ותשליך", "פזמון שאומרים אותו קודם נעילה", "יוצר ליום הושענה רבה" עם פסוקים ופיוטים, "פזמון שיאמר בימים טובים קודם נשמת כל חי", פיוטים לשמחת תורה וסדר לחתן תורה וחתן בראשית, הקפות לשמחת תורה שנערכו בזמן המנחה (בראשן נכתב: "במנחה של שמחת תורה נ[ו]הגין פה קהל קדוש פיטיליאנו יע"א להוציא עשרה ספרי תורה..."; ראו על כך: יערי, תולדות חג שמחת תורה, עמ' 288. בדף 47/א נכתב: "בענין הקפות ספרי תורה... יניחו ס"ת בתיבה ויהיה אצלו ירא שמים וידיו אוחזות בס"ת כל זמן ההקפות וזקן שבהם מזהיר...", ראו על כך: יערי, שם, עמ' 297), "ברכת האילנות", תפילת "הנותן תשועה" על "המלך הנבחר... ויטוריו אימנואילי סיקונדו" [ויטוריו אמנואלה השני, שהוכרז כמלכה הראשון של איטליה המאוחדת בשנת 1861], ועוד.

[65] דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמי אוכל בדפים של "סדר סעודת ליל ראש השנה"). שני דפים מנותקים. כריכה ישנה, עם פגמים קלים.

מקור: אוסף הרב מנחם עמנואל הרטום, כתב יד מס' 8.

אוסף של למעלה משישים מכתבים שנשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט – מאת רבנים, גבאי-צדקה, שד"רים ונדיבי-עם, מרחבי אנגליה, דרום-אפריקה, אוסטרליה, ומדינות שונות מהממלכה הבריטית. [שנות התר"מ-התר"ס בקירוב].
המכתבים נשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. חלקם ממוענים גם אל הרבנים הנוספים שעמדו לצדו בניהול קופות הצדקה בעיר: רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת), רבי יצחק בלאזער הרב מפטרבורג, רבי חיים ברלין הרב ממוסקבה, ורבנים וגבאים נוספים מראשי "הועד הכללי" ומוסדות נוספים בעיר.
בין כותבי המכתבים ניתן למנות את: יעקב חיים בן מוהר"ר אליעזר הלוי (מזכירו של מונטיפיורי). לונדון (חשוון תרמ"ט 1888); רבי אלי' ב"ר שלמה יעקב, מרבני מנצ'סטר (אלול תרנ"ח 1898); רבי משה אביגדור חייקין "רב לאגודת בתי כנסיות בלונדון" (חשוון תרס"ג 1902); רבי יואל הלוי הרצוג מרבני לידז (2 מכתבים, תרס"ח-תרס"ט 1908-1909); רבי מרדכי יצחק הלוי עפשטיין אב"ד דק"ק שעפילד (אדר תרס"ז 1907); רבי אהרן ליב ניומאן מעיה"ק ירושלים, מגיד מישרים ב"חברה תורה" בלונדון (חשוון תרס"ג 1902); רבי "יעקב דובער בל"א מאיר משה לענצער ש"ץ לק"ק מקוה ישראל במעלבארן" (תר"ן 1890 ותרס"ב 1902); רבי יהושע מאיר רייפמאן מהעיר פרטוריה, דרום אפריקה (כסלו תרנ"ט 1898); רבי "אריה צבי ב"ר משה פישל אייזיקס ש"ץ ומ"מ דק"ק קימבערלי, אפריקא" (כסלו תרס"א 1900); השד"ר רבי יוסף הלוי איש הורוויץ מיוהנסבורג (4 מכתבים מעניינים, תרנ"ו-תרנ"ז 1896-1897); רבי מנחם מענדיל וואלפרט מיוהנסבורג (3 מכתבים, תרנ"ו 1895-1896); ועוד כותבים רבים.

הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), עלה בשנת תר"א (1841) מהעיר סלנט לארץ ישראל, כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. חותנו הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט עלה לירושלים באותה תקופה. רבי שמואל שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.

63 מכתבים. גודל ומצב משתנים.

אוסף גדול ומגוון של למעלה מ-70 מכתבים, מאת רבנים ומנהיגי ציבור מאנגליה, שנות התר"נ-תש"כ בקירוב [1890-1960]. עברית ואנגלית.

בין כותבי המכתבים: הרב הראשי רבי נפתלי הכהן אדלר (תשרי תרנ"ו 1895); רבי אלי' ב"ר שלמה יעקב, מרבני מנצ'סטר (טבת תר"ן 1889 ותרנ"ט 1899); רבי ישראל יעקב הכהן יפה (מנצ'סטר, כסלו תרפ"א 1920); רבי צבי הירש פערבער (לונדון, תרפ"ו 1926); רבי שמריה יצחק בלאך (בירמינגהאם, תרע"ד 1914); רבי שמריה מנשה הכהן אדלר (לונדון, תשרי תרפ"ב 1921; אל רבי שלמה ברייער אב"ד פרנקפורט דמיין); רבי אהרן היימאן (2 מכתבים, תר"ס-תרס"א בקירוב 1900-1901c); רבי יואל הלוי הרצוג (4 מכתבים; לידז, תרס"ט-תר"ע בקירוב 1909-1910c); רבי ישראל חיים דייכעס (לידז, 1934); רבי יהודה ליב אסטרינסקי, (לידז; שני מכתבים); רבי בנימין בינש אטלס אב"ד גלזגוי (6 מכתבים); רבי יעקב דוד לוריא (גלזגוי; 6 מכתבים); רבי מיכל אשר הכהן מאטלין אב"ד דובלין (4 מכתבים); רבי יצחק מאיר יאסעלזאן (דובלין, תרס"ט 1909); רבי שמואל יצחק הילמן (לונדון, תרצ"א 1931); רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג; רבי איסר יהודה אונטרמן (ליברפול; 5 מכתבים); רבי אשר גרוניס (קארדיף, תרצ"ז 1937); רבי נחמן שלמה גרינשפן מלידז (מכתב ממנו, ומכתבים רבים אליו); רבי חיים העליר ורבי ירוחם ליינער (גלויה אל הרב גרינשפאן עם מכתבים משניהם); רבי יוסף צבי הערץ הרב הראשי לאנגליה (שני מכתבים); רבי ישראל ברודי הרב הראשי לאנגליה; רבי אברהם משה באב"ד (סונדרלנד, תש"ו 1946); רבי יעקב שכטר אב"ד בלפסט (2 מכתבים); רבי אריה ליב גרוסנס ובית דינו (לונדון, תשכ"ו 1966); ועוד מכתבים מרבנים רבים.

77 פריטים, מתוכם למעלה מ-70 מכתבים חתומים. מרביתם על ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנה.