קונטרס בכתב-ידו של רבי מזל טוב מודינא – מפתח תשובות ופסקי הלכה מאת רבו – רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת". [מודינה, המחצית השנייה של המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19].

בראש כתב-היד: "סימני פסקי דינים ופסקים ממ"ו כמהררי"ך [=ממורי ורבי כבוד מורנו הרב רבי ישמעאל כהן] נר"ו אשר העתקתי מכתיבת ידו ממש". כולל פ"ז סעיפים, בחלקם נכלל גם מסקנת הפסק להלכה ("והעליתי...", "והכשרתי בצירוף כמה טעמים").

חלק מן הפסקים שנרשמו כאן נדפסו בשלושת חלקי השו"ת "זרע אמת", אך חלקם לא נמצאו שם, וכפי הנראה לא נדפסו, כגון: סימן כז ("אי שרי לעשות הספד בבית הכנסת ולהדליק נרות ולהשתמש מכל כלי הקדש לכבוד מלך מהאה"ע [=מהאומות העולם] כל שאין הדבר מוכרח מפני אימת המלכות"), סימן לג ("בענין אלמון שנשא אלמנה אם צריך ליזהר לישא במילוי הלבנה והעלתי דצריך ליזהר"), סימן עה ("להכשיר ספר תורה שחסר הניקוד בו' דעשרון"), וסימנים פו-פז ("בהסכמת קק"י אחת שעשו ששום אחד אל יורה אפילו הגיע להוראה כי אם אותו שקבלו למורה צדק ומבין ריסי עיניהם ניכר שהסכמה זו נעשית לקנתר[!] ליחיד אחד", "הסכמת מר אחי [בכתיבה מאוחרת שונה ל"אחיו"] על אותו ענין").

רבי מזל טוב מודינא, תלמיד רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת". מגדולי חכמי איטליה בדורו (בשנות התק"ל-תק"צ בקירוב). בשנת תקס"ו נקרא להשתתף באסיפת ה"סנהדרין" של נפוליאון, ולאחר פטירת רבו (בשנת תקע"א) נתמנה תחתיו לכהן כרבה של מודינה. פסקיו וחידושיו נותרו בכתב-יד. בנו ותלמידו וממלא מקומו ברבנות מודינה היה רבי דוד זכות (תקל"ט-תרכ"ה) בעל "זכר דוד" ועוד.

[4] דף (5 עמ' כתובים), כרוכים במעטפת נייר. 18 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל. רישומים וקרעים במעטפת הנייר.

כתב-יד, הפטרות לחג הפסח ולחג השבועות, עם יומן רישומים משפחתיים ואירועי נסים, מעשה ידי שלמה בר יצחק ביאנקיני. פירארה, המחצית הראשונה של המאה ה-19.

חלקו הראשון של כתב-היד כולל את נוסח ההפטרות לימי חג הפסח וחג השבועות, עם התרגום הארמי (פסוק אחר פסוק), ועם ברכות ההפטרה. כתיבה מרובע ובינונית, מנוקדת ברובה. נוסח ההפטרות כולל טעמים. עיטורים פרחוניים במספר מקומות.

בחלקו השני של כתב-היד, תיעד הסופר והבעלים, שלמה ביאנקיני (ביאנקינו) את מאורעות משפחתו, נישואין ולידות, וכן נסים שארעו עמו ועם בני משפחתו, בין השנים תקפ"ג-תקצ"ח. בין היתר מתועדים: הצלתו של בנו משה מנפילה מהמיטה, בשנת תקפ"ז; קריסה של חלק ממדרגות ביתו מבלי שיפגע באף אחד מבני הבית, בשנת תקפ"ה; נישואיו לרבקה "בת הגביר כ' נחום ניפי יצ"ו" בשנת תקפ"ג, ולידת בנו שמואל אביעד שר שלום ומילתו בשנת תקפ"ד; לידת בנו משה ומילתו בשנת תקפ"ה; לידת שלוש בנותיו בשנים תקפ"ז-תקצ"א (כולל חלום שחלמה אשתו); הצלת בתו סטילא מנפילה, בשנת תקפ"ח; פטירת אביו "כ' יצחק חזקיה ביאנקיני" בשנת תקצ"ג, והולדת בן נוסף שנקרא על שם אביו, שנה לאחר מכן; רישום על לידות נוספות, ועוד. בדפים האחרונים רישומים באיטלקית משנים מאוחרות יותר.

[34] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. דפים מנותקים חלקית. כריכה מקורית, פגומה.

כתב-יד, תפילות ופיוטים לימים הנוראים ולמועדים. [פיטיליאנו, איטליה, תרכ"ה 1865].
שער מעוטר במסגרת צבעונית. עם הכותר "שירים ותפלות של כל השנה", ופרט השנה: "שנת לרומם ה'דר'ת'ך'" [=תרכ"ה]. כתיבה איטלקית מרובעת.
כולל: "סדר התרת נדרים – שנהגו לעשות פה ק"ק פיטיליאנו י"ץ", "תפלה על הפרנסה", "סדר סעודת ליל ראש השנה", "סדר לתקיעות", "סדר ותשליך", "פזמון שאומרים אותו קודם נעילה", "יוצר ליום הושענה רבה" עם פסוקים ופיוטים, "פזמון שיאמר בימים טובים קודם נשמת כל חי", פיוטים לשמחת תורה וסדר לחתן תורה וחתן בראשית, הקפות לשמחת תורה שנערכו בזמן המנחה (בראשן נכתב: "במנחה של שמחת תורה נ[ו]הגין פה קהל קדוש פיטיליאנו יע"א להוציא עשרה ספרי תורה..."; ראו על כך: יערי, תולדות חג שמחת תורה, עמ' 288. בדף 47/א נכתב: "בענין הקפות ספרי תורה... יניחו ס"ת בתיבה ויהיה אצלו ירא שמים וידיו אוחזות בס"ת כל זמן ההקפות וזקן שבהם מזהיר...", ראו על כך: יערי, שם, עמ' 297), "ברכת האילנות", תפילת "הנותן תשועה" על "המלך הנבחר... ויטוריו אימנואילי סיקונדו" [ויטוריו אמנואלה השני, שהוכרז כמלכה הראשון של איטליה המאוחדת בשנת 1861], ועוד.

[65] דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמי אוכל בדפים של "סדר סעודת ליל ראש השנה"). שני דפים מנותקים. כריכה ישנה, עם פגמים קלים.

מקור: אוסף הרב מנחם עמנואל הרטום, כתב יד מס' 8.

אוסף של למעלה מ-150 מכתבים (על גבי גלויות) ששלחו גולי סיביר מבני ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק שבבירז', אל רבי אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף נובהרדוק" בירושלים. [סיביר, קזחסטן וצפון-הקווקז (רוסיה), לודז' (פולין) ומקומות נוספים, תש"ב-תש"ו 1942-1946 בקירוב]. יידיש (אחדים מהם בעברית ורוסית).

לפנינו תיעוד נדיר, מקיף ויוצא-דופן של תלמידי ישיבת נובהרדוק-ביאליסטוק בתקופת גלותם בערבות סיביר, ובעיירות הנידחות בקזחסטן ובקווקז, ובדרכם לפולין ולארצות החופש לאחר תום מלחמת העולם השניה. במכתביהם מודים התלמידים לרב ברוק על משלוח חבילות הסיוע מארץ ישראל; מתארים את העבודה המפרכת, התנאים הקשים וחיי הלחץ והדחק במחנות ובקולחוזים; כותבים על המחסור בתשמישי קדושה, ספרי קודש, תפילין וציצית, ארבעת המינים ומצות לפסח; מוסרים פרישת שלום לקרוביהם ולמכריהם בחו"ל; מבררים אודות השמועות הנוראיות מחורבן יהדות אירופה ומבקשים מידע על גורל חבריהם, אחיהם וקרוביהם; מתארים את תקוותם למפלת הגרמנים, ותקוותם לניצחון הצבא האדום ולנקמת העם היהודי; כותבים על תכניותיהם ליציאה מגלות רוסיה ושיבתם חזרה לביתם בפולין בדרכם לארץ ישראל, ועוד.
האוסף כולל מכתבים רבים מאת ראשי ישיבות נובהרדוק וגדולי התלמידים, בהם: אחד-עשר מכתבים מאת ר"מ ומנהל הישיבה רבי יהודה ליב נקריץ ורעייתו הרבנית עטל נקריץ (בת ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן ונכדת הסבא מנובהרדוק); שלושה מכתבים מאת ר' יעקב גאלינסקי (לימים המגיד הנודע ר' יענקל'ה גלינסקי), מגדולי ישיבת נובהרדוק בפינסק ובקובל; שני מכתבים מאת רבי חיים זייצ'יק, ראש ישיבת נובהרדוק בבוטשאטש; מכתב מאת רבי יצחק אורלאנסקי, ר"מ בישיבת נובהרדוק בפינסק וקובל; שמונה מכתבים מאת ר' רפאל וואלדשאן ואמו הרבנית גיטל וואלדשאן (אשת רבי יצחק אלחנן וואלדשאן – דער שערשאווער, אחות רבי חיים שמואלביץ ונכדת הסבא מנובהרדוק); מכתב מאת רבי משה רוגינסקי, מראשי כולל "בית יוסף" בווילנא; ומכתבים רבים מאת בני הישיבה הבחורים: ר' יעקב פסטרנק מלוצק, ר' חיים רוכלסמן מקורוב, ר' משה הלמאן מפאפא, ר' יעקב יהושע מאבע משברשין, ר' פנחס מנחם מלאך מאוסטרלנקי, ר' שלמה נפתלי הערץ סמיטיצקי (דרוגוצינער), ר' אהרן צבי הירש נודעל, ר' צבי הירש שמוטס, ר' יצחק שעווקעס, ר' ירחמיאל דאמב מאוסטרובה, ר' נתן מאיר רוזן, ר' יקותיאל פוקס, ר' פנחס אינגברמן (מגולי סיביר עם ר"י מובושוביץ; נהרג בהמשך בדרכו לארץ ישראל בהפלת המטוס שבו נסע מעל שמי בולגריה), ר' אברהם יצחק לינצברג, ר' חיים יוסף לוביאטובסקי, ר' יוחנן לייביקער מאוסטרובה, ר' ראובן וואפנער מאוסטרולנקה, ר' יעקב יורקביץ, ר' בנימין גרודקה מהוסאקוב, ר' קהת בארעק, ר' משה טורנער מבנדין, ר' נח רוכמאן, ר' שלמה פייגא ממאקוב, ר' בן ציון קעניג, ר' אהרן ליב פינקלשטיין, ר' ישראל צבי פרידלנד מקרשוב, ר' יחיאל רוזנצווייג, ר' לייב עמערט, ר' מענדל שפיטאלני, ר' אברהם אליהו גלזרמן, ר' שלמה מרגולין, ר' בן ציון הרשפלד, ר' יצחק פרעטיר, ר' משה ברנשטיין, ר' יעקב חארעס, ר' חנניה בארינאוו, ר' לייביש קראוונער, רבי יעקב שלאנג, ואחרים.

האוסף כולל בנוסף:

• שני מכתבים עם ברכת שנה טובה, מאת משגיח הישיבה הגה"צ רבי ישראל מובשוביץ, ומאת רבי יקותיאל פוקס. פראג, תשרי תש"ז (1946). • מכתב ארוך בן שלושה עמודים מאת רבי יחיאל פישקין מרוביזראוויטש (לימים אב"ד שאבלי), בו הוא מתאר מעט מקורותיו בתקופת השואה ומספר על הידיעות שקיבל מגלות ישיבת נובהרדוק-בירז' ברוסיה (אוסטיה, איטליה, כסלו תש"ו 1945). • מכתב מאת הרבנית פרומה רפפורט (אשת רבי דוד רפפורט בעל "צמח דוד"). • מכתב אל רבי הלל ויטקינד. • שבעה דפים (מודפסים במכונת כתיבה) עם רשימת הרבנים והבחורים המקבלים את חבילות הסיוע, מקום הימצאם, ותאריך שליחת החבילות. • מספר מעטפות-מכתבים.

רקע
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סיפחה ברית המועצות את פולין המזרחית ובכללה גם את העיר ביאליסטוק בה שכנה ישיבת נובהרדוק בראשותו של רבי אברהם יפה'ן, חתנו ר"מ ומנהל הישיבה רבי יהודה ליב נקריץ והמשגיח המוסרי רבי ישראל מובשוביץ. תלמידי הישיבה אשר סירבו לחיות תחת השלטון הקומוניסטי, נמלטו יחד עם הנהלת הישיבה לעיר וילנה הליטאית. בקיץ ת"ש פלשו הרוסים לליטא, ובחורי הישיבה נאלצו לנדוד הלאה לעיירה הקטנה בירז' שעל גבול לטביה, שם המשיכו ללמוד מספר חודשים נוספים, תוך כדי ניסיון למלט את עצמם ולהשיג אשרות כניסה לארצות שאינן תחת שליטת הגרמנים או הרוסים. בשנת תש"א הצליח ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן להשיג אשרת כניסה לארצות הברית ולהגיע לניו יורק עם קבוצה מצומצמת של תלמידים. לבני הישיבה הנותרים בבירז' הציעו השלטונות הרוסים אזרחות סובייטית, ולאחר שסירבו הם הוגלו כ"אויבי העם" לערבות סיביר (מרביתם של בני הישיבה שלא הוגלו ונותרו בבירז', נרצחו בהמשך ע"י הגרמנים).
בשתי קבוצות הוגלו כשישים מבני הישיבה לסיביר – הקבוצה הקטנה נשלחה עם רי"ל נקריץ למחנה כפיה באזור נידח סמוך לפארביג (Parbig) שבמחוז טומסק; קבוצה גדולה יותר נשלחה עם משגיח הישיבה רבי ישראל מובשוביץ אל מחנה כפייה בסביבות העיר קרסנויארסק. שתי הקבוצות הועסקו בעבודות פרך וסבלו מעינויים קשים, מרעב וממחלות. אך למרות התנאים הקשים, המשיכו הבחורים לשמור בגבורה ובמסירות נפש על לימוד התורה וקיום המצוות בסתר.
בשלהי שנת תש"א, הותר לקבוצת הגולים עם ר"י מובשוביץ לצאת מהמחנה ולהתיישב בפנים רוסיה. בשל האקלים החם, בחרה הקבוצה לנדוד דרומה, לעיר מרקי שמחוז ז'אמבול בקזחסטן. אולם גם במרקי לא שפר עליהם גורלם. כדי להתקיים נאלצו הבחורים לעבוד עבודה מפרכת ומסוכנת ב'קולחוז' (משק שיתופי), ורבים מהם מתו מרעב וממחלות. כשלוש שנים לאחר מכן, באביב תש"ד, שוחררה גם הקבוצה של רי"ל נקריץ מגלותם בסיביר. הקבוצה התיישבה בצפון הקווקז, ב'סובחוז' (משק ממשלתי) סמוך לעיירה איפטבו (Ipatovo) שבחבל סטברופול. בתום המלחמה, עזבו כל הגולים בני הישיבה את רוסיה הסובייטית. בתחילה נסעו לעיר לודז' שבפולין ולמחנות העקורים השונים במרכז אירופה, ובהמשך היגרו לארצות הברית ולארץ ישראל.
באביב תש"ב נוצר לראשונה קשר מכתבים בין שתי הקבוצות ובין רבם ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן בניו יורק, אשר פתח מיד בהכנות למשלוח חבילות סיוע עם מזון ובגדים, כסף ומצרכים חיוניים נוספים. החבילות הראשונות הגיעו בחורף תש"ג והביאו עמם הצלה והקלה גדולה. אחד מהיוזמים העיקריים למשלוח החבילות מארץ ישראל היה רבי בן ציון ברוק, שעמד גם בקשר מכתבים רציף עם הגולים בני הישיבה. המכתבים באוסף שלפנינו – שמקורו מארכיונו של רבי בן ציון ברוק – נשלחו ע"י בחורי הישיבה בשנים קשות אלו של תלאות ונדודים בגלות רוסיה.

למעלה מ-150 גלויות. גודל ומצב משתנים. נקבי תיוק.

אוסף של עשרים וששה ספרים שנדפסו בהונגריה ובטרנסילבניה, בתקופת השואה. האוסף כולל: ספרי חסידות וספרי מוסר, ספרים על התורה, הלכה וחידושים על הש"ס, ועוד.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הושבתו כל בתי הדפוס העבריים ברחבי מזרח ומערב אירופה, מלבד במדינות הונגריה ורומניה, שהיו אף הם נתונים במצור ובמצוק. היהודים בהונגריה המשיכו את חייהם הרוחניים, עסקו בלימוד התורה (עד כמה שהיה ניתן) ואף עסקו בהדפסת ספרים, עד שגם עליהם עלה הכורת הנאצי (עם הפלישה הגרמנית להונגריה במרץ 1944, ורציחת מאות-אלפי יהודי הונגריה, החל מחודש אייר שנת תש"ד). חלק מהספרים שבאוסף שלפנינו נדירים במיוחד.
• ספר אהבת ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי ישראל האגר מוויז'ניץ. גרוסוורדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ג 1943]. מהדורה ראשונה.
• ספר פתח טוב, דרשת האדמו"ר רבי יעקב חזקיהו גרינוואלד אב"ד פאפא, בהתחלת לימוד מסכת חולין וסוגיא דרוב, עם בני ישיבתו בתחילת זמן חורף שנת תש"א. מארגיטטא, הוצאת "חבורת קהילת יעקב", דפוס צבי מאשקאוויטש, [תש"א 1941].
• ספר בנין דוד, על התורה, מאת רבי דוד דוב בעריש מייזליש אב"ד אוהעל. אוהעל, דפוס Vajda, תש"ב 1941.
• ספר ישמח משה, דרשות לימים נוראים ומועדים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. סעקלהיד, דפוס שבתי קאהן, תש"ג [1943]. בהוצאת רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים דומ"ץ קאסאן. בראש הספר נדפסו הסכמות: מאביו האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע-נירבאטור, מחותנו האדמו"ר רבי ישראל צבי רוטנברג בעל ה"אור מלא" מקאסאן, ומבן-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.
הספר שלפנינו נדפס בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. בהקדמתו כותב המו"ל על הדפסת הספר בימי המלחמה: "...ובפרט בצוק העיתים הללו, שהוא עקבותא[!] דמשיחא, שה אחת בארבע רוחות העולם פזורה, ולבבות בני ישראל מאד נשברה, ונקרעה לשנים עשר קרעים, ובכליון עינים מחכים ומצפים לישועה ולרחמי שמים... וזכות זקיני המחבר זצוקל"ה יעמוד ויגן עלינו, וימליץ טוב בעדנו, ויעתיר רחמים עלינו להוציאנו מאפלה לאורה ומשועבד[!] לגאולה שלימה...".
• ספר דרכי ישרים, הנהגות ישרות מאת רבי מנחם מנדל מפרמישלאן. סעקעלהיד, דפוס שבתי קאהן, [תש"א 1941?].
• ספר שלחן ארבע, לרבנו בחיי. סעקעלהיד, דפוס שבתי קאהן, [תש"ב 1942].
• ספר אמרי קדוש, אמרות ותולדות רבי אורי מסטרליסק. סעקעלהיד, דפוס אלמנת שבתי קאהן, [תש"ג בערך 1943]. חותמות רבי "נפתלי חיים גוטמאנן" מבני ברק.
• ספר שערי ישועה – כתבי סגולה מהבעש"ט. סעקעלהיד, דפוס אלמנת שבתי קאהן, [תש"ג-תש"ד בערך, 1943?].
• ספר הרקח, מאת רבי אלעזר מגרמייזא. סעקעלהיד, דפוס אלמנת שבתי קאהן, [תש"ג 1943, בערך].
• ספר קדושת לוי לרבי לויי יצחק מברדיטשוב – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. מונקאטש, דפוס "Grafia" של אליעזר יחיאל קאליש, [תרצ"ט 1939].
• ספר נועם אלימלך, לרבי אלימלך מליז'נסק. מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, תרנ"ן [ת"ש 1940]. מהדורה עם הכוכביות.
• ספר מעשה רוקח, על התורה, מאת רבי אלעזר רוקח אב"ד ברודי. מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאליש, [ת"ש 1940].
• ספר ברכת יהושע, על מסכת ברכות, חלק ראשון, מאת רבי יהושע צבי וינשטין. קלויזענבורג, דפוס "עפרון", תש"ב 1942.
• ספר הקדמה ודרך לעץ החיים (סור מרע ועשה טוב), על דרכי לימוד הקבלה, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. פעסט, דפוס שלום פריעדמאן, תש"ב 1942.
• ספר חיי עולם, דברי מוסר וחסידות, מלוקטים מהספר "יד הקטנה" מאת רבי דב בעריש גוטליב. בודפשט, דפוס משולם קאטצבורג, תש"ג [1943]. דף שער צבעוני ומאויר. הסכמות רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה" ורבי יוסף שאול הלוי נאטהאנזאהן.
• ספר לחם אבירים, על התורה, מאת הגאון רבי אלימלך פישמאן (תלמיד ה"קדושת יו"ט" מסיגט). סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תש"ב 1942]. עם הסכמת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (תרע"ב-תש"ד; בן ה"עצי חיים" מסיגט). בצדו השני של דף השער, חתימת המחבר רבי "אלימלך פישמאן".
• ספר ויצא פרח, חידושים על פרקי אבות, מאת רבי אברהם חיים ריינמאן אב"ד קרעטשניף. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [ת"ש 1940]. עם הסכמות האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר וחתנו הגה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בן ה"עצי חיים"), והאדמו"ר רבי מנחם מענדל הגר מווישאווא, ועוד.
• ספר קדושת אהרן, חלק שני על המועדים, מאת הרה"ק רבי אהרן ישעיה פיש אב"ד האדאס. דעברעצין-מאטעסאלקא, דפוס רבי יחזקאל יאקאב, [ת"ש 1940].
• ספר דברי מאיר, על התורה, וליקוטים על נ"ך וש"ס, מאת רבי מאיר מפרמישלאן. דעברעצין, דפוס יצחק אייזיק גראס, [תש- 19].
• ספר דברי אברהם, ביאורים על חמשה חומשי תורה, עם השמטות לספרו של המחבר, "רשפי אש", מאת רבי אברהם שפירא מגאלאנטא. טארנא, דפוס אלמנת יהושע יהודה גלאנץ, [תש"א 1941].
• תלמוד בבלי, מסכת חולין. מישקולץ, הוצאת "שופר", [תש"א 1941]. הסכמות מהאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי.
• תלמוד בבלי, מסכת פסחים. מישקולץ, הוצאת "שופר", [תש"א 1941]. הסכמות מהאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי.
• ספר מקור מים חיים, דברי חיזוק בענייני שמירת הברית וצניעות, מאת רבי אשר יוסט. מישקאלץ, דפוס בנימין פריעדמאן, [ת"ש] 1939.
• ספר מדרש רבינו בחיי, על חמישה חומשי תורה. גראססווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ב] 1942. שני כרכים.
• ספר מהרש"א הארוך, על מסכת ראש השנה, עם שלש פירושים על דברי המהרש"א, מאת רבי דוד צבי פעטעני. גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ג 1943].
• ספר הדרת קודש, תולדותיו והנהגותיו של רבי אברהם יהושע פריינד, אב"ד אינטעראדאם נאסאד, מאת רבי אפרים פרידמאן. גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תש"ב [1942].

26 ספרים ב-27 כרכים. גודל ומצב משתנים. חתימות וחותמות. כריכות חדשות (למעט כרך אחד). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.