קונטרס בכתב-ידו של רבי מזל טוב מודינא – מפתח תשובות ופסקי הלכה מאת רבו – רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת". [מודינה, המחצית השנייה של המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19].

בראש כתב-היד: "סימני פסקי דינים ופסקים ממ"ו כמהררי"ך [=ממורי ורבי כבוד מורנו הרב רבי ישמעאל כהן] נר"ו אשר העתקתי מכתיבת ידו ממש". כולל פ"ז סעיפים, בחלקם נכלל גם מסקנת הפסק להלכה ("והעליתי...", "והכשרתי בצירוף כמה טעמים").

חלק מן הפסקים שנרשמו כאן נדפסו בשלושת חלקי השו"ת "זרע אמת", אך חלקם לא נמצאו שם, וכפי הנראה לא נדפסו, כגון: סימן כז ("אי שרי לעשות הספד בבית הכנסת ולהדליק נרות ולהשתמש מכל כלי הקדש לכבוד מלך מהאה"ע [=מהאומות העולם] כל שאין הדבר מוכרח מפני אימת המלכות"), סימן לג ("בענין אלמון שנשא אלמנה אם צריך ליזהר לישא במילוי הלבנה והעלתי דצריך ליזהר"), סימן עה ("להכשיר ספר תורה שחסר הניקוד בו' דעשרון"), וסימנים פו-פז ("בהסכמת קק"י אחת שעשו ששום אחד אל יורה אפילו הגיע להוראה כי אם אותו שקבלו למורה צדק ומבין ריסי עיניהם ניכר שהסכמה זו נעשית לקנתר[!] ליחיד אחד", "הסכמת מר אחי [בכתיבה מאוחרת שונה ל"אחיו"] על אותו ענין").

רבי מזל טוב מודינא, תלמיד רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת". מגדולי חכמי איטליה בדורו (בשנות התק"ל-תק"צ בקירוב). בשנת תקס"ו נקרא להשתתף באסיפת ה"סנהדרין" של נפוליאון, ולאחר פטירת רבו (בשנת תקע"א) נתמנה תחתיו לכהן כרבה של מודינה. פסקיו וחידושיו נותרו בכתב-יד. בנו ותלמידו וממלא מקומו ברבנות מודינה היה רבי דוד זכות (תקל"ט-תרכ"ה) בעל "זכר דוד" ועוד.

[4] דף (5 עמ' כתובים), כרוכים במעטפת נייר. 18 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל. רישומים וקרעים במעטפת הנייר.

כתב-יד, הפטרות לחג הפסח ולחג השבועות, עם יומן רישומים משפחתיים ואירועי נסים, מעשה ידי שלמה בר יצחק ביאנקיני. פירארה, המחצית הראשונה של המאה ה-19.

חלקו הראשון של כתב-היד כולל את נוסח ההפטרות לימי חג הפסח וחג השבועות, עם התרגום הארמי (פסוק אחר פסוק), ועם ברכות ההפטרה. כתיבה מרובע ובינונית, מנוקדת ברובה. נוסח ההפטרות כולל טעמים. עיטורים פרחוניים במספר מקומות.

בחלקו השני של כתב-היד, תיעד הסופר והבעלים, שלמה ביאנקיני (ביאנקינו) את מאורעות משפחתו, נישואין ולידות, וכן נסים שארעו עמו ועם בני משפחתו, בין השנים תקפ"ג-תקצ"ח. בין היתר מתועדים: הצלתו של בנו משה מנפילה מהמיטה, בשנת תקפ"ז; קריסה של חלק ממדרגות ביתו מבלי שיפגע באף אחד מבני הבית, בשנת תקפ"ה; נישואיו לרבקה "בת הגביר כ' נחום ניפי יצ"ו" בשנת תקפ"ג, ולידת בנו שמואל אביעד שר שלום ומילתו בשנת תקפ"ד; לידת בנו משה ומילתו בשנת תקפ"ה; לידת שלוש בנותיו בשנים תקפ"ז-תקצ"א (כולל חלום שחלמה אשתו); הצלת בתו סטילא מנפילה, בשנת תקפ"ח; פטירת אביו "כ' יצחק חזקיה ביאנקיני" בשנת תקצ"ג, והולדת בן נוסף שנקרא על שם אביו, שנה לאחר מכן; רישום על לידות נוספות, ועוד. בדפים האחרונים רישומים באיטלקית משנים מאוחרות יותר.

[34] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. דפים מנותקים חלקית. כריכה מקורית, פגומה.

כתב-יד, תפילות ופיוטים לימים הנוראים ולמועדים. [פיטיליאנו, איטליה, תרכ"ה 1865].
שער מעוטר במסגרת צבעונית. עם הכותר "שירים ותפלות של כל השנה", ופרט השנה: "שנת לרומם ה'דר'ת'ך'" [=תרכ"ה]. כתיבה איטלקית מרובעת.
כולל: "סדר התרת נדרים – שנהגו לעשות פה ק"ק פיטיליאנו י"ץ", "תפלה על הפרנסה", "סדר סעודת ליל ראש השנה", "סדר לתקיעות", "סדר ותשליך", "פזמון שאומרים אותו קודם נעילה", "יוצר ליום הושענה רבה" עם פסוקים ופיוטים, "פזמון שיאמר בימים טובים קודם נשמת כל חי", פיוטים לשמחת תורה וסדר לחתן תורה וחתן בראשית, הקפות לשמחת תורה שנערכו בזמן המנחה (בראשן נכתב: "במנחה של שמחת תורה נ[ו]הגין פה קהל קדוש פיטיליאנו יע"א להוציא עשרה ספרי תורה..."; ראו על כך: יערי, תולדות חג שמחת תורה, עמ' 288. בדף 47/א נכתב: "בענין הקפות ספרי תורה... יניחו ס"ת בתיבה ויהיה אצלו ירא שמים וידיו אוחזות בס"ת כל זמן ההקפות וזקן שבהם מזהיר...", ראו על כך: יערי, שם, עמ' 297), "ברכת האילנות", תפילת "הנותן תשועה" על "המלך הנבחר... ויטוריו אימנואילי סיקונדו" [ויטוריו אמנואלה השני, שהוכרז כמלכה הראשון של איטליה המאוחדת בשנת 1861], ועוד.

[65] דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמי אוכל בדפים של "סדר סעודת ליל ראש השנה"). שני דפים מנותקים. כריכה ישנה, עם פגמים קלים.

מקור: אוסף הרב מנחם עמנואל הרטום, כתב יד מס' 8.

אוסף ענק של למעלה מ-200 מכתבים מרבנים, גבאי-צדקה ונדיבי-עם מרחבי תבל: ארה"ב, אירופה, דרום-אפריקה ומדינות שונות. [שנות התר"נ-התר"ס בקירוב].
המכתבים נשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. חלקם ממוענים גם אל הרבנים הנוספים שעמדו לצידו בניהול קופות הצדקה בעיר: רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת), רבי יצחק בלאזער הרב מפטרבורג, רבי חיים ברלין הרב ממוסקבה, ורבנים וגבאים נוספים מראשי "הועד הכללי" ומוסדות נוספים בעיר.

הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), עלה בשנת תר"א (1841) מהעיר סלנט לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. חותנו הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט עלה לירושלים באותה תקופה. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.

למעלה מ-200 מכתבים. גודל ומצב משתנה.

אוסף מגוון של מכתבים מאת חכמי הספרדים בירושלים, מכתבי שד"רות ומכתבים לנדיבים, מכתבים בעניינים שונים ומסמכים. ירושלים, שנות התר"מ-תר"צ בקירוב:

• מכתב שד"רות מטעם ישיבת המקובלים "בית אל", לשד"ר רבי משה בן שושן, בחתימות ראשי הישיבה – רבי שלום הדאייה, רבי נפתלי ברוך, רבי ישועה בן שושן ורבי אברהם עזריאל. [ירושלים, שנות התר"צ בקירוב].
• מכתב אל רבי רפאל צרפתי ואל הגביר יחיא אמויאל, בקריאה לעזרה לישיבת המקובלים "בית אל", בחתימות ראשי הישיבה – רבי שלום הדאייה, רבי נפתלי ברוך, רבי שמואל עזראן, רבי ישועה בן שושן ורבי אברהם עזריאל. [ירושלים, שנות התר"צ בקירוב].
• מכתב אל הנדיב משה סיקיררה, בקשת עזרה לעניי ירושלים לקראת חג הפסח, בחתימות הראשון לציון רבי אליהו משה פאניז'יל, והרבנים רבי מרדכי ישראל, רבי חיים דוד סורנאגה ורבי שמואל נסים. ירושלים, אדר תרפ"ט [1929].
• שלשה מכתבים מ"בי דינא רבא מק"ק הספרדים": מכתב בענייני גט אל הרב עוזיאל, בחתימות הדיינים – רבי שמואל נסים, רבי שלום הדאייה ורבי חיים אליה הלוי. ירושלים, תמוז תרע"ב [1912]; תעודת רווקות לבחור אברהם בן חיים חסון, בחתימות הדיינים – רבי חיים אליה הלוי, רבי שמואל משה מזרחי ורבי שלום הדאייה. ירושלים, אלול תרע"ב [1912]; תעודת רווקות לבתולה בת שבע בת החכם יצחק הלוי, בחתימות הדיינים – רבי שמואל נסים, רבי שלום הדאייה ורבי אברהם ביג'אג'ו. ירושלים, אייר תרע"ד [1914].
• מכתב בחתימת וחותמת רבי משה פראנקו "חכם באשי בירושלם", אל רבי בן ציון עוזיאל. ירושלים, אב תרע"ד [1914].
• מכתב מאת ועד "עדת המערביים" [יוצאי צפון-אפריקה], שנשלח לגיברלטר אל הרב הרחמ"ן רבי רפאל חיים משה בן נאיים, בחתימות וחותמות רבני ירושלים וממוני העדה המערבית – רבי נחמן בטיטו רב לעדת המערביים, רבי אליהו יעקב אלעג'ימי, רבי שמעון אשריקי, רבי שמואל אלעלוף ורבי יעקב ן' עטר. ירושלים, תשרי תער"ג [1912].
• מכתב בית דין צדק מק"ק המערבים בירושלים, אל רבי בן ציון עוזיאל רבה של תל אביב, בחתימות הדיינים – רבי שמואל עזראן, רבי יוסף שלוש, ורבי שלום מ' אזולאי. ירושלים, תמוז תרצ"א [1931].
• מכתב שד"רות מודפס (בדיו זהובה), עבור שד"ר עדת המערבים רבי שלמה כהן זגורי, עם חתימות (בדפוס) של הרבנים: רבי אברהם אביכזיר, רבי יוסף שלוש, רבי שלום אזולאי, רבי עמרם אבורביע, וממוני העדה. דפוס רוהלד, ירושלים. עם מילוי בכתב-יד: "עי"ת צפרו" ושם הגביר "עמרם עטייא", ועם חותמת רבי שלמה הכהן סקלי, סיון תרצ"ו [1936].
• מכתב בקשה מ"בית חינוך יתומים הכללי", בחתימות רבי אברהם פילוסוף, רבי יוסף מ' הלוי, רבי חנניא גבריאל ורבי אברהם עזריאל. ירושלים, אלול תרע"ד [1914].
• מכתב בחתימת רבי נסים דאנון, ראש הרבנות הראשית בירושלים, אודות בית היתומים בלומנטל. ירושלים, שבט תרע"ט [1919].
• רשימה בכתב-יד (בכתיבה אשכנזית) של חשבונות כספים – "חשבון הנכנס מעות איטאלי'[ה]". מעברו השני של הדף, סיכום החשבונות (בכתיבה ספרדית) ובחתימת רבי יעקב שאול אלישר, החותם "הצעיר יש"א ברכ"ה ס"ט". ירושלים, תשרי תרח"ם [1887].

13 פריטים, מתוכם 12 פריטים בחתימות-ידם של הרבנים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.