שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן ראש ישיבות "בית יוסף – נובהרדוק". ארה"ב, תשי"ב / תשי"ח [1952-1958].
נשלחו אל תלמידו הגה"צ רבי בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בירושלים. המכתבים עוסקים בענייני ישיבות נובהרדוק ובוגריהן, בעניינים ציבוריים ופרטיים.
במכתב מחודש אדר תשי"ב, מברכו רבי אברהם שיזכה לראות נחת מבניו ומבנותיו, ומספר לו על בנו ר' זלמן יוסף [יפה'ן], שהוא "לומד בשקידה בכמות ובאיכות, כן יתן ד' שיהי'[ה] תורתו אומנתו, ואז יש תקוה שבע"ה יפעל גדולות בזיכוי הרבים וד' יהיה בעזרו".

בהמשך המכתב הוא כותב על תלמידו רבי גרשון ליבמן, מקים ישיבות נובהרדוק בצרפת, ועל מפעליו "להצלת ילדי מאראקא ואלז'יר ועוד שהולכים לאבדון". מהדברים עולה כי לרבי אברהם הייתה איזו ביקורת על חוסר שיתוף הפעולה בין תלמידיו, והוא מבקש מהרב"צ ברוק שיחזק את רבי גרשון "בחליפות מכתבים ע"ד [על דרך] ישראל ותורת ישראל הראויה שתתפשט עי"ד בית יוסף בגון האמיתי של עבודת עצמו ועבודת הרבים בכמות ובאיכות ולחזור עטרה ליושנה, וחבל על השבשתא כיון דעל על להיות הכחות מפוזר ומפורד, תחת אשר העולם מתאגדים ומתקשרים יחדיו – ואין אנו מתחכמים כעצת מרן הגרי"ס זצ"ל... בדרכיו נלך וממנו נלמוד וד"ל...".

הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן (תרמ"ו-תש"ל), חתנו ותלמידו המובהק של "הסבא מנובהרדוק". עמד כיובל שנים בראשות רשת ישיבות "בית יוסף-נובהרדוק", והיה מגדולי מרביצי התורה בדורו. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד רבי אברהם יחד עם חותנו הסבא מנובהרדוק אל פנים רוסיה, שם המשיכו להקים עוד ועוד ישיבות, תוך שהם מבעירים את הלבבות ומושכים את בני הנוער לתורה ועבודת ה'. כשנפטר חותנו הסבא מנובהרדוק (כסלו תר"פ), התמנה רבי אברהם לראש הישיבה בקיוב (שהיו לה שם חמשה סניפים), ומשם פיקח על כל הרשת של סניפי הישיבות. בתחילת שנות התר"פ כשהחלה היבסקציה לאסור על לימוד התורה, שלח רבי אברהם הוראה לכל הסניפים שימסרו את נפשם בשעת השמד על הרבצת תורה: "לא לציית, לא להיכנע". בשלהי שנת תרפ"א הושלך לכלא ב"עוון" הרבצת תורה, שם עונה ונחקר. בשנים תרפ"ב-תרפ"ג פתח במבצע נועז ומורכב, שבמהלכו הבריחו את הגבול מרוסיה והעבירו את רוב תלמידי נובהרדוק אל שטחי פולין. להצלחת המבצע גייס רבי אברהם אלפי רובלים. בפולין ייסד רשת ישיבות בשם "בית יוסף" – נובהרדוק, שמנתה עד לשנת תרצ"ט שבעים סניפים, ובהם למדו ארבעת אלפים תלמידים. בשנים שבין שתי המלחמות התגורר בביאליסטוק, ובה עמד בראשות ישיבה שפתח שם. גדול תלמידיו מתקופת ביאליסטוק היה ה"סטייפלר". כשפרצה מלחמת העולם השנייה העביר את ישיבתו לווילנא. בשנת תש"א הגיע לארה"ב, בה התגורר למעלה מעשרים שנה, וגם שם ייסד ישיבה. בערוב ימיו בשנת תשכ"ד עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. חיבר את הספרים: "דרך איתן" (על הש"ס) ו"המוסר והדעת".

2 מכתבים. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. באחד המכתבים קרעים קלים ונקבי תיוק.

אוסף גדול ומגוון של למעלה מחמישים מכתבים מרבנים, תלמידי חכמים ואישים שונים. ליטא, לטביה, פולין ורוסיה. שנות התר"ס-תר"צ בקירוב.

• שני מכתבים מאת רבי צבי הירש הכהן וואלק אב"ד פינסק. תרס"ב (1902).
• מכתב ארוך (4 עמ') מאת רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, בעת כהונתו כאב"ד זאלודאק (פולין). תשרי תרע"ד (1913).
• מכתב מאת רבי אברהם יעקב הכהן מרבני ווילנא (בן ה"חשק שלמה"). טבת תרצ"ז (1937).
• מכתב מאת רבי יצחק בעגון אב"ד ז'ידיק (בעל "שדה יצחק"). ז'ידיק (ליטא), אדר א' תרצ"ב (1932).
• מכתב מאת רבי יצחק אייזיק פרידמן אב"ד טבריג. [תרצ"ב 1932].
• מכתב מאת רבי יחיאל מיכל ברקמן אב"ד אריחוב (בעל "לב ים"). אריחאוו (פלך טאבריא), אלול תרס"ח (1908).
• מכתב מאת רבי יוסף יאסעלעוויץ אב"ד טרעסטינא. טרסטינה, אלול תער"ג (1913).
• שני מכתבים מאת רבי שלמה נתן קוטלר (אב"ד לוקניק ודטרויט), אל רבי שלמה יעקב שיין אב"ד לאצקאווא (ליטא). ממל, תרצ"ג (1933).
• מכתב מאת רבי מנחם צבי טאקסין (מחבר "אור תורה", "עטרת צבי" וספרים רבים). בריסק, תשרי תער"ג (1912).
• מכתב (2 עמ'), מאת רבי יעקב ליבשיטץ אב"ד קאנין (בן רבי הלל ליפשיץ אב"ד לובלין, ואחי רבי יחזקאל ליפשיץ אב"ד קאליש). קאנין (פלך קאליש, פולין), סיון תרפ"ו (1926).
• מכתב מאת ה"לשכה לעניני עגונות – אצל הגאב"ד דקאוונא" (בעל ה"דבר אברהם") בחתימת רבי אליעזר אליהו פרידמן. קובנא, תמוז תרצ"ב (1932).
• מכתב מאת רבי אברהם הכהן לעווין אב"ד פאפילאן (ליטא), אב תרצ"ז (1937).
• מכתב מאת רבי ליב שניידר אב"ד זיימל (מחוז שאוולי, ליטא), [תרצ"ז בקירוב].
• שני מכתבים מאת רבי נטע ירחמיאל ליטווין אב"ד קורשאן (ליטא). תרצ"ד-[תרצ"ז בקירוב].
• מכתב מאת רבי יצחק יפה אב"ד אופינא (מחוז טבריג). סיוון, תרצ"ד (1934).
• מכתב מאת רבי אברהם הכהן ווייסבארד אב"ד סמולנסק. ירושלים, חשוון תרצ"ו (כחודש וחצי לפני פטירתו בירושלים בכ"ג כסלו תרצ"ו).
• שבעה מכתבים מאת רבי יוחנן מירסקי אב"ד זאבלדאווא (זבלבדובה, ליטא), תרפ"ח-תרצ"ח (1928-1938).
• ששה מכתבים מאת רבי אהרן מילבסקי אב"ד אליטא-מערב (לימים אב"ד מונטבידאו, אורגוואי). אליטא (ליטא), תרצ"ד-תרצ"ז (1934-1937).
• שלשה מכתבים מאת רבי שלום יצחק לעוויטאן אב"ד שווקשנא (ליטא). תרצ"ז-תרצ"ט (1937-1939).
• שני מכתבים מאת רבי שמואל מנחם ליעוו אב"ד אשכנזים בקרמנצ'וג. תרצ"ג -תר"ד בקירוב (1933).
• מכתב מאת רבי שרגא פייטל רבינוביץ אב"ד איזבלין (ליטא). מונטריאול (קנדה), תמוז תר"צ (1930).
• מכתב מאת רבי לוי יצחק אובצ'ינסקי (בעל "נחלת אבות") אב"ד יעלגאווא (מיטאווי, לטביה). טבת תרצ"ה (1934).
• מכתב מאת רבי העניך אטקין אב"ד לוגא (על יד לנינגרד), אל חתנו "הנזיר" רבי דוד הכהן. לוגא, תמוז תרצ"ז (1937).
• מכתב מאת רבי יעקב וואלך, אל רבי משה גוטמן (מבארנוביץ). הורודישיטץ, תרצ"א (1931).
• מכתב מאת רבי שמריה העלפאנד, אל אחיו רבי זלמן שמואל שפירא בארה"ב (לימים אב"ד דנוור, קולורדו). [בובר, מוגילוב], תרצ"ג 1933.
• מכתב מאת רבי אהרן מענדיל ווידרעוויץ, אל רבי זלמן חסדן (מחסידי חב"ד בהומיל), אודות לימוד מלאכת השו"ב. [בוברויסק], תרפ"ח (1928).
• ועוד מכתבים רבים.

למעלה מ-60 מכתבים. מתוכם למעלה מ-55 מכתבים חתומים. חלקם הגדול על גלויות דואר. גודל ומצב משתנה.

אוסף מגוון של מכתבי רבנים והמלצות שניתנו לרבי נפתלי הירץ רוגול. ליטא, ארצות שונות וירושלים, שנות התר"צ עד שנות התש"מ.

• מכתב המלצה מאת רבי אברהם צבי גרודז'נסקי מנהל ישיבת ראמיילעס בווילנא, הכותב: "הבחור נפתלי הערץ ראגעל מעיר אלשאן הוא תלמיד מישיבת ראמיילעס בווילנא, הנהגתו המוסרית נכונה מאד וכל חפצו ומטרתו אך ללמוד תורה, וכל יגיעתו אך להשתלם בהמאור שבה...". ווילנא, אלול תרצ"ג [1933].
הגאון רבי אברהם צבי הירש גרודז'נסקי (תרי"ז בערך-תרצ"ח) בנו הבכור של רבי דוד שלמה אב"ד איביה, ואחיו הגדול של הגאון רבי חיים עוזר. כיהן במשך קרוב לחמישים שנה כר"מ ומנהל בישיבת ראמיילס בווילנא. אחיו רבי חיים עוזר היה מכנהו בנערותו במכתביו: "רב אחא בריה דרב אִיוְיָא" [כינוי בדרך-צחות, על שם האמורא המוזכר בתלמוד רב אחא בריה דרב איויא, ובמשמעותו המליצית: אחי ורבי, בנו של הרב של איוויא]. בספרו אחיעזר (ח"ג סי' פ"ג) מזכיר רבי חיים עוזר את "אחי הרה"ג ר' אברהם צבי הירש זצ"ל שהיה ר"מ בישיבת ראמאיילעס דקהלתנו משנת תר"נ ואילך, ונסע למנוחת עולמים א' דר"ח כסלו תרצ"ח".
• מכתב המלצה מאת רבי ראובן חדש אב"ד אולשאן. אולשאן (ליטא), [שנות התר"צ בקירוב].
• מכתב מאת רבי בן ציון במברגר משגיח בישיבת פוניבז'. בני ברק, תשכ"ה [1965].
• מכתב מאת הבחור משה יואל וואלקין (על נייר מכתבים של אביו רבי "שמואל וואלקין – בהגאון ר' אהרן זצ"ל הרב דפינסק"), עם צילום מצורף של מכתב המלצה שקיבל מאת רבי משה פיינשטיין.
• המלצה משלשה רבנים הקוראים להוקיר ולעזור לרבי נפתלי הירץ רוגול, העוסק במצוות ביקור חולים ובהנחת תפילין למאושפזים בבתי חולים. בראש הדף מכתב הגאון רבי בנימין יהושע זילבר, הקורא לעזור לו בביצוע מצווה זו. עליו הוסיף הגרי"ש אלישיב מספר שורות בכתב-ידו וחתימתו: "הנני מצטרף להדברים... וכל הלוקח חלק במצוה הנ"ל יתברך ממקור הברכות בכל משאלות לבבו. יוסף שלום אלישיב". בהמשך הדף הוסיף הגרש"ז אויערבאך בכתב-ידו וחתימתו: "גם אני אבקשה מאד להענות לקריאה החשובה הנ"ל... ותתברכו על ככה מאדון הברכות. שלמה זלמן אויערבאך". [ירושלים], תמוז, תדש"ם [1984]. רישומים נוספים בכתב-ידו של רנ"ה רוגול (מקבל ההמלצה).
• מכתב תודה מאת רבי יעקב רקובסקי – רב בית החולים הדסה, בשם הנהלת בית החולים ובשם החולים, המודים "על הפעולה הנשגבה שלקחת עליך... הנחת תפילין עם החולים המאושפזים. ירושלים, אדר ב' תשד"מ [1984].
• מכתב מאת רבי גבריאל גינזבורג רב דקהלת "תפארת משה" (קיו-גארדינס ניו-יורק), הממליץ על הרב נפתלי הערץ רוגול, "המשפיע על הציבור כל יום ויום בהגדת דברי מוסר ודברי יראה, היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב, לעורר לבבות ישראל ולקרבם לאביהם שבשמים...". תמוז תשל"ט [1979].
• מצורף: אישור מאת רבי שמואל ברום אב"ד לוצרן, עבור א. גרוסמן, שהוא מוסמך להשגיח על כשרות בשר. לוצרן, אלול תרפ"ט 1929. גרמנית.

9 פריטים, מתוכם 8 מכתבים חתומים. גודל ומצב משתנה. חלקם עם הדבקות נייר דבק (סלוטייפ) וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט.

אוסף של 18 מכתבים, על גבי גלויות, בכתב-ידו של הגאון רבי חיים קניבסקי. בני ברק, [תשנ"ט-תשס"א 1999-2001].
תשובות קצרות וענייניות, על שאלות שונות בדברי תורה ומנהגי הלכה, שנשלחו אל הרי"ב גולדנטל מקרית ספר. באחד המכתבים כותב לו ר' חיים בסוף המכתב: "כספך שמתי בצדקה, ואם תרצה תבא ותטלנו". באחד מהמכתבים הוא כותב לו: "בשאלותיך יש הרבה פרטים שקשה לענות מתוך הכתב, כשתהי' בב"ב נדבר אי"ה". במכתב אחר הוא כותב: "קצת מהשאלות לא הבנתי כ"כ, כשתהי' בב"ב תכנס" [=כשתהיה בבני ברק תכנס; כך נהג לענות כשהשאלה הייתה מורכבת מכדי לענות עליה בקצרה על גבי גלויה].
בכל הגלויות, נכתב שם השולח "חיים קניבסקי" ושם הנמען וכתובתו, בעצם כתב-ידו של ר' חיים קניבסקי.

18 גלויות. 14.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וחותמות דואר.

אוסף מכתבים בכתב ידו וחתימתו של רבי שלמה יוסף זוין – ששה מכתבים עם תוכן מעניין, מתקופות שונות ולאנשים שונים.
• מכתב אל הנהלת ישיבת "היכל התלמוד", בו מציע הרב זוין למסור הרצאה על "פרושיו למשניות של הגאון ר' מאיר שמחה", לרגל מלאת עשר שנים לפטירת הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל ה"אור שמח". תל אביב, אלול תרצ"ו [1936].
• מכתב אל הרב מאיר ברלין (בר אילן), על עבודת-צוות העוסקים בעריכת ספר מסוים היוצא לאור מטעם הרב ברלין. תל אביב, תרצ"ה [1935].
• מכתב אל הרב מאיר בר אילן, בענייני "התאחדות הרבנים פליטי רוסיה". ירושלים, אלול תש"ח [1948].
• מכתב (2 עמודים) אל רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב הראשי לארץ ישראל, שביקש ממנו לבדוק ספר תרגום ליידיש של התלמוד. [ירושלים], תשי"א [1951].
• מכתב אל רבי יהודה ליב לוין הרב הראשי למוסקבה, על העברת קבר אמו הרבנית חיה זוין שנקברה בקייב (ארבעים שנה קודם לכן), שכן בית הקברות בעיר עומד לפני חיסול ועקירה. [ירושלים], סיון תשכ"ג [1963].
• מכתב ארוך בדברי תורה, אל נכדו הבחור נחום [זוין]. ירושלים, [חשוון] תשכ"ה [1964].

הגאון הנודע רבי שלמה יוסף זוין (כסלו תרמ"ז-תשל"ח), מחסידי חב"ד ומגדולי הרבנים ברוסיה ובארץ ישראל. נולד לאביו רבי אהרן מרדכי אב"ד קזמירוב. נסמך לרבנות על ידי הגאון הרוגוצ'ובי אב"ד דווינסק ועל-ידי האדמו"ר רבי שמריהו נח שניאורסון אב"ד בוברויסק (נכד ה"צמח צדק"), שהיה רבו המובהק בתורת החסידות. לאחר פטירת אביו בכ' סיון תרס"ג, בהיותו בגיל שבע-עשרה שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות. בהמשך שימש ברבנות קלימוב, מגלין, ונובוזיבקוב, והיה מעורכי הקובץ הרבני "יגדיל תורה" שנדפס בסלוצק. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב. בשנת תרצ"ז עבר לירושלים, ועמד בראש "התאחדות הרבנים פליטי רוסיה ושאר ארצות". כל ימיו עסק בעריכת ספרים וכתבי עת תורניים. בארץ ישראל היה היוזם והעורך של ה"אנציקלופדיה תלמודית", ושל "אוצר הפוסקים". דעתו בענייני הלכה נחשבה כדעת אחד מגדולי הרבנים ולימים כיהן כחבר "מועצת הרבנות הראשית לישראל". מספריו: "אישים ושיטות", "המועדים בהלכה", "לאור ההלכה", "לתורה ולמועדים", "סופרים וספרים", "סיפורי חסידים", ועוד.

6 מכתבים, כולם על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.