אוסף מסמכים, קבלות ופריטי נייר מודפסים, רובם עם חתימות-ידם של ראשי ישיבת "אור תורה" בטבריה, רבני העדה החסידית-אשכנזית וגדולי חסידי סלונים: רבי יצחק מתתיהו סאנדבערג; רבי משה קליערס אב"ד טבריה; רבי ישראל כהן, רבי פנחס מינצבערג ורבי אברהם וינברג [האדמו"ר מסלונים בעל "ברכת אברהם"]. טבריה, שנות התר"ס-תש"י בקירוב.
כולל קבלות מודפסות, חלקן מעוטרות או בהדפסה צבעונית, עם מילוי בכתב-יד וחתימות הרבנים; שני דפים בכתב-יד, חתומים על ידי רבי יצחק מתתיהו סאנדבערג, האחד עם "רשימת ת"ח ולומדי הישיבה 'אור תורה'...", והשני עם "רשימת מלמדי התלמוד תורה 'אור תורה'..."; ועוד.

הגאון החסיד רבי משה קלירס בעל "תורת הארץ" (תרל"ד-תרצ"ד), רבה של עדת האשכנזים בטבריה וראש ישיבת "אור תורה". חתנו של רבי יהודה ליב קסטלניץ מגדולי חסידי סלונים שהתיישבו בטבריה, וגיסו של האדמו"ר רבי מרדכי חיים סלונים, שכיהן כדיין בבית דינו של רבי משה קלירס.

הרה"צ רבי יצחק מתתיהו סנדברג (תר"ך-תרפ"ט), מראשי היישוב החסידי בטבריה. נכדו (בן-בתו) של האדמו"ר הראשון מסלונים בעל "יסוד העבודה", וביוזמתו עלה לארץ ישראל בשנות התר"ל, יחד עם בן-דודו רבי נח וינברג. חתן הגאון רבי מאיר מארים שאפיט אב"ד קוברין בעל ספר "ניר" על הירושלמי. פרנס היישוב בטבריה במשך שנים רבות ומנהלה של ישיבת "אור תורה" (לתולדותיו יצא הספר "טובה ראייתה – מסלונים ועד טבריה. ירושלים, תשע"ז).

האדמו"ר מסלונים רבי אברהם וינברג (השלישי), בעל "ברכת אברהם" (תרמ"ט-תשמ"א), נולד בטבריה לאביו רבי נח (אחיו של האדמו"ר בעל "דברי שמואל" ונכדו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג הראשון בעל "יסוד העבודה"). מראשי ישיבת "אור תורה" בטבריה וממייסדי החינוך החרדי בארץ ישראל. לאחר השואה ביקשו זקני עדת חסידי סלונים להכתירו לאדמו"ר, אך הוא סירב ופעל להכתרת רעו רבי מרדכי חיים סלונים. רק לאחר פטירת האדמו"ר רבי מוטל סלונימער בשנת תשי"ד הסכים רבי אברהם (שהיה אז כבר כבן שישים וחמש) לעמוד בראשות העדה. אז עבר מטבריה לירושלים, והנהיג את קהל החסידים כעשרים ושבע שנים. חבר "מועצת גדולי התורה".

10 פריטים. 7 מהם עם חתימות מקוריות (באחרים – הדפסת צילום חתימות). גודל משתנה. מצב כללי טוב.

אוסף אישורי נישואין מודפסים מ"ועד עדת אשכנזים בירושלים". ירושלים, דפוס ציון [שנות התר"פ]. עם מילוי בכתב-יד וחתימות, לנישואין שנערכו בין השנים תרצ"א-תרצ"ו בקירוב [1931-1936].

האישורים נדפסו על דפים גדולים, והפרטים מולאו בכתב-יד. כותרת המסמך היא: "אישור הנישואין". בראש הדפים כותרת רשמית: "ועד עדת אשכנזים בירושלים... תחת נשיאותו של מרן הגאב"ד רבי אברהם שור שליט"א".
בחלק מהתעודות חתום מסדר הקידושין בחתימת-ידו. בין הרבנים החתומים: רבי אלימלך רובינשטיין (הרב מראחוב); האדמו"ר מפוריסוב רבי אריה מרדכי רבינוביץ (הרב מקארוב ואב"ד בני ברק); רבי יעקב משה חרל"פ; רבי יוסף גרשון הורוויץ (רב וראש ישיבת "מאה שערים"); רבי יצחק יעקב וכטפויגל; רבי שלמה אהרן ווערטהיימר; רבי אברהם עלישאוו (הרב מהאמלע; רב "תפארת בחורים"); רבי יעקב העניך סנקביץ (ראש ישיבת "שפת אמת" דחסידי גור); רבי יעקב אשר הלוי גרייבסקי; רבי יצחק דוד רובינשטיין; רבי יאיר פטרזייל "מלפנים רב בבערלין"; רבי יעקב אריה הלוי פראגר; רבי שמחה בונם ווערנער; רבי שמואל ווינגארט; האדמו"ר רבי פנחס הלוי איש הורוויץ; רבי פנחס ליכטנשטיין (רב בגבעת שאול); רבי שמואל פסח היילפרין; רבי חיים פסחביץ; רבי שמואל אליעזרי; ועוד.
באחת התעודות, לנישואין שנערכו בתאריך י"ב אלול תרצ"ב, נרשם שם מסדר הקידושין: "הרה"ג ר' יואל טייטעלבוים מקראלי" [בעת ביקורו הראשון בארץ ישראל בשנת תרצ"ב, לפני שנתמנה לאב"ד סאטמר].

כ-72 אישורי נישואין. גודל ומצב משתנה (מצב כללי טוב. פגמים וכתמים בחלק מהאישורים).

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אלחנן (ספקטור) אב"ד קובנא. קובנא, סיון תרמ"ט [1889].
סמיכה לרבנות ל"הרב הגדול חריף ובקי מו"ה ישראל יהונתן ירושלימסקי בן הרב... הצדיק המפורסם... מו"ה יעקב משה זצ"ל אב"ד דק' מוש". רבי יצחק אלחנן כותב עליו: "...וראיתי כי ידיו רב לו למשקל ולמטרי בגמ' ופוסקים וראוי ומוכשר להיות מורה ודאין בעז"ה, ויצליח וישכיל ויעלה מעלה מעלה ויתעביד לאילנא רברבא...".

הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר, משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".

מקבל הסמיכה, הגאון רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי אב"ד אורלא ואייהומן (תר"כ-תרע"ז), בנו של הצדיק הקדוש רבי יעקב משה דירעקטור אב"ד מוש (תקס"ט-תרל"ט; גאון מתלמידי וולוז'ין ו"בעל מופת" מפורסם). בשנת תרל"ב שלחו אביו לארץ ישראל (יחד עם שמש מיוחד), כדי שיחוג את הבר מצוה שלו בירושלים להתבשם מקדושתה ולהתברך מפי חכמי ירושלים (על שם כך החליף מאז את שם משפחתו, והיה חותם מאז: "יש"י ירושלימסקי", או "יש"י איש-ירושלים"). למד בישיבת וולוז'ין, ולימים נשא את בתו של הגאון הרידב"ז רבי יעקב דוד וילובסקי אב"ד סלוצק. בשנת תרנ"ב התקבל לאב"ד אורלא (הסמוכה לגרודנה) ובשנת תרס"ב נתמנה לאב"ד אייהומן (פלך מינסק). לאחר פטירתו בדמי ימיו, אמר עליו רבו הגר"ח סולובייציק אב"ד בריסק, כי "אינני מכיר בדור הזה עוד שני רבנים משיעור-קומתו בכל רחבי רוסיה ופולין" (סורסקי, מלך ביפיו, עמ' 49). חתנו הוא הגאון המפורסם רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בעל ה"חזון יחזקאל".

[1] דף כפול. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול.

מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב ידו וחתימתו של ה"אדר"ת" – הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים רבה של פוניבז'. פוניבז', [תרמ"א 1881].
נשלח אל קרוב משפחתו רבי חיים נתנזון אב"ד פיקעלין (מחוז טלז). מתוך הדברים עולה כי היה מעורב בהדפסת חידושי תורה של האדר"ת באיזו במה. האדר"ת כותב לו בתוך הדברים: "...ולפי מהירות כתיבתי וקושי הקריאה לאינו רגיל בה, מסופקני מאד אם יקובל לרצון לפני המסדרים, ואני אומר ד"ז בכלל ולא על שלו בפרט, ולוא לא אצתי במלאכתי כי אז נתתים להעתיק, אך חזקו עלי דברי חותני המאיץ בי, ומי יודע אם עוד חזון למועד...".

הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר"ת (תר"ה-תרס"ה) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. נודע מילדותו באהבת הלימוד ובהתמדתו, בצדקותו ובמידותיו הנעלות. גאון מופלא, בקי וחריף, היודע את כל התורה כולה, ומחדש בה חידושים גאוניים. עודו רך בשנים כבר נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר, ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיה"ק. נפטר בשנת תרס"ה, בגיל 60, כשלוש שנים לאחר שעלה לירושלים, עוד בחיי הגר"ש סלנט [שנפטר בשנת תרס"ט קרוב לגיל מאה]. הותיר אחריו בכת"י למעלה ממאה חיבורים, שרובם לא נדפסו.
חתנו היה הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי של ירושלים וארץ ישראל. לאחר פטירת האדר"ת כתב הראי"ה את הספר "אדר היקר", בו העלה קווים לדמותו המרוממת של חותנו. בהקדמתו לספר כותב הראי"ה: "אחד מהחזיונות הנפלאים שיש בידם לרומם נפש המסתכל בהם, היו בימינו חיי איש המורם מעם, מו"ח הגאון הצדיק פאר עמנו מרן אליהו דוד ראבינאוויטץ תאומים זצ"ל... תמיד היה משפיע על חוגו רוממות נפש, קדושה ותפארת... היה מלא תורה ויראת ה', מדות קדושות ונשגבות, ומעשים טובים עד להפליא". בספר זה מאריך הראי"ה על סוגי החיבורים של חותנו, שבחלקם הם מערכות ארוכות וחלקם הם הערות קצרות והברקות: "אצלו היתה גם אהבת הפלפול פרי החסידות, אהבת השם יתברך ואהבת התורה שהיתה חרותה על לבבו... לא קטנו בעיניו אף ההערות היותר קטנות בכל מקצוע שבתורה, וכולם היו חביבים עליו כנפשו".

גלויית דואר, 12.5X9 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים ובלאי.

מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון מרוגאטשוב (הרוגוצ'ובער) רבי "יוסף ראזין רב מדווינסק". ערב חג הסוכות תרפ"א [1920].
נשלח לרבי יצחק גינזבורג, ששלח לו חבילות מזון. הרוגוצ'ובער מודה לו ומברכו בברכות רבות לרגל חג הסוכות, תוך כדי שהוא מפלפל בגאוניות מעניין לעניין בנושאים שונים: ניסוך המים וניסוך היין, תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, סוכה ולולב, תשובה ומלחמת היצר, ארץ ישראל, "עיר התמרים" ו"פתחה של גיהנם", ועוד נושאים.
המכתב שלפנינו נדפס עם הערות וביאורים, בשו"ת צפנת פענח החדשות (מודיעין עילית תשע"ב, חלק ב', מדור מכתבים ואגרות, אגרת יא, עמ' תמא-תמה).

הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק בעל "צפנת פענח" (תרי"ח-תרצ"ו) – הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובער" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט. בילדותו לקחו אביו לברכה אצל האדמו"ר בעל "צמח צדק" שברכו בלמדנות יתירה והורה לו ללמוד מסכת נזיר (יש אומרים שזו הסיבה שהרוגוצ'ובר לא גזז את שערותיו). בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.

[1] דף. 18X11.5 ס"מ. כתוב בצפיפות משני צדדיו. מצב טוב. קרע חסר קטן בשוליים.