ספר משלי שרח, בלשון ערבי, מאת המעתיק, מאיר ששון סופר באר"צ [בארם צובא]. ירושלים, דפוס אג"ן, תרמ"ד [1884].
תרגום ערבי (באותיות עבריות) לספר משלי.
בראש הספר מופיעה הסכמת חכמי ארם-צובא, רבי משה סוויד, רבי עזרא עילי הכהן ורבי רפאל משה ששון.

כ דף. 18.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים במספר דפים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. דיו דהויה באחד מהדפים. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 460.

ספר בני ישחק, דרושים לזמנים שונים, מאת רבי יצחק אקשוטי, עם ספר קול שח"ל, דרושים נוספים, ליקוטים וחידושים על הש"ס, מאת אחיו הצעיר רבי שבתי אקשוטי. ירושלים, דפוס משה פרץ והאחים אברהם ויצחק גאגין, ע"י המנהל שמואל הלוי צוקערמאן, [תרמ"ד 1884]. שער נפרד לספר קול שח"ל.
בדף השער הקדשה בכתב-ידו ובחתימתו של מחבר קול שחל והמו"ל, רבי שבתי אקשוטי: "לקבל נברשתא דדהבא מש"ה ספי"ר ויהלום... מנחה היא שלוחה מאיתי שפל אנשים צעיר וזוטי שבתי אקשוטי נר"ו".
בראש ספר קול שח"ל (שח"ל – ראשי התיבות של: שבתי – שם המחבר, חיים – שם אביו, לונה – שם אמו), נדפסה הקדמה ארוכה ורבת-עניין מאת מחבר הספר, והמו"ל של שני הספרים, רבי שבתי אקשוטי, המספר על הקורות אותו טרם עלייתו לארץ ישראל, בשנת תר"ל.

שני הספרים בכרך אחד. בני ישחק: [3], קלה, [2] דף. קול שחל: [2], סט, [2] דף. 36 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש בשולי חלק מהדפים. כריכה ישנה, עם שדרת עור. בלאי, פגמים וסימני עש בכריכה.

ש' הלוי, מס' 445, 446.

קונטרס מודפס, "קול מהיכל", דברי פולמוס כנגד אנשי הישוב החדש, שהתנגדו להמשך חלוקת כספי המגביות שנאספו בגולה למען יושבי ארץ ישראל. [ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, תרמ"ה 1885]. נדפס ללא שער.
על הקונטרס חתומים בדפוס כשמונים אנשים, "ראשי זקני מנהלי ויחי"ס דכוללות ק"ק אשכנזים פרושים וחסידים", הכוללים את: "אנשי מחוז ווילנא" (ובראשם: הדיין רבי בנימין דוד ווילנר, רבי אייזיק יפה מדרויא ורבי יהודה יודל הרב דראדין), "מחוז זאמוט" (ובראשם רבי זאב ב"ר מרדכי המו"צ מטעלז ורבי מאיר מאניקשט), "מחוז רייסין" (ובראשם רבי משה נחמיה כהנוב ורבי שאול חיים הלוי אב"ד דוברובנא), "מחוז מינסק" (ובראשם רבי בנימין אב"ד סטויפץ ורבי שלמה זלמן פרוש), "מחוז סובלק" (ובראשם רבי יצחק צבי הלוי, חתן רבי אייזיק חבר), "מחוז ווארשא" (ובראשם הרה"ק רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב ורבי אברהם אליעזר אב"ד יוזפוף), "מחוז הוראדנא" (ובראשם רבי יהושע בצלאל אב"ד מאלטש בעל "משכן בצלאל", רבי אברהם אייזנשטיין ורבי זבולון מביאליסטוק), "מדינת אונגארן" (ובראשם רבי איצק בעהם מקראל ורבי משה נחום וולנשטיין) ו"חסידי וואלין".
מחבר הקונטרס הוא כנראה, הנוסע המפורסם רבי יעקב ספיר בעל "אבן ספיר" (שנפטר באותה שנה, בתמוז תרמ"ה). הכותב מתאר את התועלת הרבה לכלכלת הארץ ע"י אנשי הישוב הישן מקבלי "החלוקה" של קופות ה"כוללים", לעומת אזלת ידם של המתיישבים החדשים הנהנים מהמגביות של חברות "ישוב ארץ ישראל" וחברת "כי"ח". בהמשך הדברים הוא מספר על העול הכספי שגדל והכביד על קופות "החלוקה" בירושלים, בעקבות העולים שנמלטו מרוסיה ורומניה לאחר הפוגרומים בשנת תרמ"א.
חוברת זו עוררה בשעתו ענין רב, והיא התגובה הרשמית של היישוב הישן לפולמוס שהיה בשעתו נגד מוסדות "החלוקה". בעיתון "הצבי" נכתב בשעתו: "קונט' קול מהיכל אשר הדפיסו הממונים ע"ד החלוקה וישוב א"י היה עתה ענין למה"ע [למכתבי העת] בחו"ל ולסופריהם, גם בהמגיד וגם בהמליץ באו דברים על אודותיו..." (הצבי, שנה א, גליון כב, ד' בניסן תרמ"ה, עמ' צו).

ח עמ'. 20.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים רבים. בלאי. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר-דבק. כריכה ישנה.

ש' הלוי, מס' 529 (כותבת: "חוברת יקרת-מציאות ביותר").
נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום.

ספר שלחן ערוך אורח חיים, עם פירוש שתילי זיתים, מאת רבי דוד מזרחי מק"ק צנעא. ירושלים, [דפוס הירשנזון – דפוס מערכת "הצבי"], [תרמ"ו]-תרנ"ה [1886-1895].

פירוש לשלחן ערוך אורח חיים, עם הפנים, ומקצת ההגהות של הרמ"א. המחבר כתב שהשמיט את הגהות הרמ"א הסותרות את דברי השו"ע, וגם מנהגים שאינם נהוגים בקרב בני תימן, אך בפועל הוסיפו המדפיסים את ההגהות שהשמיט המחבר. לספר נוספו שני חיבורים מאת רבי יעקב מרדכי הירשנזון (מקים בית הדפוס ואביו של המדפיס יצחק הירשנזון): "מי באר", ביאור והרחבת דברי "באר הגולה" (נכלל בתוך "באר הגולה") ו-"עינות מים", מקורות וביאורים קצרים לשולחן ערוך. חיבוריו של הירשנזון מגיעים עד סימן שצב (נפסקים באמצע הסימן), שם נסתיימה ההדפסה של שנת תרמ"ו (ראה להלן).

[6], צז; קצח, [1]; קנו, [1] דף. 25 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים קטנים בשולי דף השער, וקרעים חסרים בדף האחרון עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

הספר הובא לדפוס בשנים תרמ"ה-תרמ"ו בידי רבי משה השאש, בבית הדפוס של משפחת הירשנזון, אך ההדפסה התעכבה ולא הושלמה, כפי הנראה בעקבות סכסוך שפרץ בין השאש לבין קבוצת חכמים תימנים שהחלה להדפיס את הספר במקביל, עם הוספות אחרות, בדפוסו של ישראל דב פרומקין. בעקבות הסכסוך, חלקו של החיבור שכבר נדפס בדפוס הירשנזון (דפים [2]-[6], א-צז מהספירה הראשונה ודפים א-קפו מהספירה השניה) נשאר מונח בבית הדפוס. בינתיים עזבו בני משפחת הירשנזון את ארץ-ישראל, ובסופו של דבר, רק בשנת תרנ"ה (תשע שנים לאחר התחלת ההדפסה), ביוזמת רבי חייא בנו של רבי משה השאש, נדפסו יתר הדפים, עם דף שער לספר כולו, באותו הדפוס, שכעת היה נקרא "דפוס מערכת הצבי" (ראה עוד: ש' הלוי, מס' 564, 565).

ש' הלוי, מס' 565.

אוסף ענק של למעלה מ-200 מכתבים מרבנים, גבאי-צדקה ונדיבי-עם מרחבי תבל: ארה"ב, אירופה, דרום-אפריקה ומדינות שונות. [שנות התר"נ-התר"ס בקירוב].
המכתבים נשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. חלקם ממוענים גם אל הרבנים הנוספים שעמדו לצידו בניהול קופות הצדקה בעיר: רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת), רבי יצחק בלאזער הרב מפטרבורג, רבי חיים ברלין הרב ממוסקבה, ורבנים וגבאים נוספים מראשי "הועד הכללי" ומוסדות נוספים בעיר.

הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), עלה בשנת תר"א (1841) מהעיר סלנט לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. חותנו הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט עלה לירושלים באותה תקופה. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.

למעלה מ-200 מכתבים. גודל ומצב משתנה.