מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- (-) Remove and filter and
- book (196) Apply book filter
- print (117) Apply print filter
- earli (83) Apply earli filter
- letter (83) Apply letter filter
- מכתבים (79) Apply מכתבים filter
- ספרים (76) Apply ספרים filter
- of (74) Apply of filter
- יד (73) Apply יד filter
- manuscript (73) Apply manuscript filter
- דפוסי (71) Apply דפוסי filter
- in (71) Apply in filter
- חסידות (68) Apply חסידות filter
- בודדים (61) Apply בודדים filter
- הראשונים (61) Apply הראשונים filter
- ודפים (61) Apply ודפים filter
- ונדירים (61) Apply ונדירים filter
- ירושלים (61) Apply ירושלים filter
- broadsid (61) Apply broadsid filter
- hebrew (61) Apply hebrew filter
- jerusalem (61) Apply jerusalem filter
- rabbi (57) Apply rabbi filter
- ספרי (52) Apply ספרי filter
- כתבייד (43) Apply כתבייד filter
- כתבי (43) Apply כתבי filter
- th (43) Apply th filter
- document (40) Apply document filter
- כתבי-יד, (39) Apply כתבי-יד, filter
- manuscripts, (39) Apply manuscripts, filter
- וקבלה (38) Apply וקבלה filter
- chassid (38) Apply chassid filter
- kabbalist (38) Apply kabbalist filter
- רבני (34) Apply רבני filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- וכתבי-יד (30) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבייד (30) Apply וכתבייד filter
- פולין (28) Apply פולין filter
- poland (28) Apply poland filter
- חתימות (26) Apply חתימות filter
- מיוחסים (26) Apply מיוחסים filter
- עותקים (26) Apply עותקים filter
- gloss (26) Apply gloss filter
- import (26) Apply import filter
- ownership (26) Apply ownership filter
- signatur (26) Apply signatur filter
- stamp (26) Apply stamp filter
- דפוס (24) Apply דפוס filter
- ודברי (24) Apply ודברי filter
- item (24) Apply item filter
- rebb (24) Apply rebb filter
דף מודפס "הוד מלכות מלך ירושלים", דברי ברכה לקיסר פרנץ יוזף, לרגל בקורו בירושלים, עם בקשה אישית, מאת רבי בן ציון שלעז. [ירושלים, ללא שם מדפיס, תר"ל 1869, בערך].
דברי ברכה לקיסר פרנץ יוזף, עם בקשה מיוחדת מאת רבי בן ציון שלעז, שהקיסר יאות להיפגש עמו ולקבל מידו שיר מיוחד שהדפיס לכבודו ומספר ספרים בהם שם הקיסר נזכר בהם. כפי שכותב רבי בן ציון שלעז, הבקשה מגיעה לאחר שהשיר, שנדפס בהידור ובפאר רב, הוגש לקיסר בעת ביקורו בירושלים, אך לא התקבל עליו כל מענה מהקיסר.
[1] דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים, בהם קרע בשולי הדף, משוקם במילוי נייר. כריכה חדשה.
אינו מופיע בש' הלוי, ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה. בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע קונטרס ובו דף זה כרוך יחד עם שני דפים נוספים בראשו, שכותרתם "שיר להשר", בהם נדפס שיר לכבוד ראש ממשלת אוסטריה, אנדראשי, ודברי ברכה נוספים לקיסר פרנץ יוזף, מאת רבי בן ציון שלעז.
דף מודפס, "שיר תהלה, לכבוד הוד הנסיך רודאלף, יורש עצר כסא אוסטריא-ואונגריא יר"ה, ששרו נערי בני ישראל בירושלם". ירושלם, דפוס סלומון, אדר שני תרמ"א [1881].
שיר לכבוד יורש העצר רודולף, בנו של הקיסר פרנץ יוזף הראשון, לרגל ביקורו בירושלים בשנת 1881. מחבר השיר הוא רבי יעקב אלישר, רב קהילת הספרדים בירושלים באותה העת, ששמו נרמז באקרוסטיכון בראשי בתי השיר.
52X34 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדף ובסימני הקיפול, עם פגיעות בטקסט.
לא נרשם אצל ש' הלוי. במפעל הביבליוגרפיה ובקטלוג הספרייה הלאומית מופיע דף בעל תוכן זהה, אך בשונה מהדף שלפנינו, נרשם שם כי המדפיס הוא יצחק גאשצינני.
דף מודפס, "חברת תפארת ירושלים" – מטרות חברת "תפארת ירושלים" ותקנותיה. [ירושלים, דפוס פרומקין?, תרל"ג 1872].
חברת "תפארת ירושלים" נוסדה על ידי רבי ישראל דוב פרומקין, כארגון המשותף לאשכנזים ולספרדים כאחד, במטרה לספק את צורכיהם של אנשים בודדים המגיעים לירושלים, לתמוך ביתומים ובאלמנות, לסייע לעניי העיר (במיוחד לאלו שקופחו על ידי שיטת ה"חלוקה" של הפרושים), ולפעול למען קידום והפצה של ההשכלה בקרב יהודי העיר.
בדף שלפנינו מופיעה הקדמה קצרה, ולאחריה מוצגות בקיצור מטרותיה המרכזיות של החברה. לאחר מכן נדפסו יז תקנות שונות, עליהן חתומים בדפוס מייסדי החברה, רבי ישראל דב פרומקין, רבי אברהם זוסמאן, רבי מיכל הכהן, רבי בן ציון שלעז מווועקסנא ורבי אליעזר מוולאזין. בנוסף חתמו גם הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי והרב דב"ש (רבי דוד בן שמעון). בתחתית הדף נדפסה דוגמת החותמת של החברה, וכתובתה.
פ' גראייבסקי, במאמרו על רבי ישראל דב פרומקין (מגנזי ירושלים, יג), כותב כי: "עוד נמצא בידינו ספר חברת 'תפארת ירושלים' מטרתה ותקנותיה", ומצטט מהדף שלפנינו, בכתבו כי זהו דף השער, אך לא ברור אם נדפסו עוד דפים נוספים לצד הדף שלפנינו.
יתכן ודף זה צורף למספר עותקים של עיתון "החבצלת" משנת תרל"ג.
[1] דף (שני עמודי טקסט). 28.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קרע חסר בפינה העליונה, משוקם בנייר. כרוך בכריכה חדשה.
לא מופיע אצל ש' הלוי, ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה (בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע צילום העותק שלפנינו).
לשעבר מאוסף ד"ר ישראל מהלמן.
ספר מנהגי מצרים, מנהגים והלכות על פי חכמי וגאוני מצרים, על סדר השלחן ערוך, מאת רבי יום טוב ישראל. ירושלים, דפוס יואל משה בהר"ם [סלומון], [תרל"ג 1873].
מעבר לשער מופיע איור "מצבת קבורת רחל עד היום"; ובהמשך מופיע איור של מקום המקדש והכותל המערבי, ובעמוד האחרון איור של מערת המכפלה.
[3], יז דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכה חדשה.
על פי פרידברג, הספר נדפס במאה עותקים בלבד.
ש' הלוי, מס' 194.
"האריאל" – כתב-עת בעריכת מיכל הכהן, "כל דבר הדרוש לחפץ לבב אוהבי ציון הנאמנים". ירושלים, תרל"ד-תרל"ז [1874-1877]. שני כרכי גיליונות.
כתב-העת נערך בידי מיכל הכהן, והחל מהשנה השישית הצטרף אליו אברהם זוסמאן.
השנה הראשונה של כתב העת מצוינת על שערי החוברות כ"שנה רביעית", שכן מיכל הכהן החשיב את שלוש השנים של עבודתו בעיתון "חבצלת" בתור שלוש השנים הראשונות, כפי שכתב בראש החוברת הראשונה. הירחון נדפס במשך ארבע שנים (שנים ד-ז, שהן למעשה שנים א-ד). החוברות נדפסו תחילה בדפוס יצחק גאשצינני ומיכל הכהן, אך החל מהחוברת הראשונה של "שנה ששית" (ולמעשה השלישית), נדפסו בדפוס מיכל הכהן ואברהם זוסמאן.
שני כרכי גיליונות:
• כרך ראשון. שנה רביעית, תרל"ד: חוברת אחת (אלול תרל"ד; הראשונה והיחידה שנדפסה בשנה זו). שנה חמישית, תרל"ה: 9 חוברות (אלול-סיון). הקדשת המו"ל מיכל הכהן מעבר לדף האחרון של החוברת הראשונה בכרך, והקדשה נוספת (חתומה על ידו) בדף האחרון של הכרך (שתיהן ממוענות לרבי "חיים יוסף פאללאק"; הגאון רבי חיים יוסף פולק, תקנ"ט-תר"מ, תלמיד החתם סופר, אב"ד טרעביטש). בעמוד האחרון של החוברת מחשוון תרל"ה, רישום בכתב-ידו של מיכל הכהן, הממוענת אל "רב נכבד לגאון ולתפארת...".
• כרך שני. שנה שישית, תרל"ו: חוברת א-ג (תמוז-אלול). שנה שביעית, תרל"ז: חוברת א-ב (תשרי-חשוון). הגהות ארוכות במיוחד בשני דפים.
שני כרכים. ככל הנראה חסר דף אחרון בסוף החוברת הראשונה של השנה השביעית. 22-23.5 ס"מ. נייר יבש בכרך השני. כרך ראשון במצב טוב-בינוני, כרך שני במצב בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים במספר מקומות, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. הדבקות נייר בחלק מדפי השערים של החוברות ובדפים נוספים. כריכות חדשות.
ש' הלוי, מס' 205.
לשעבר מאוסף ד"ר ישראל מהלמן.
קונטרס ישמח משה, פסק-דינו של הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי, מלווה בפסקי-דין קצרים מרבני ארץ ישראל האשכנזים והספרדים, מרבני קושטא, אזמיר ומצרים, ומרבני "מדינת רוסיא", בעניין הצוואה של השר נסים שמאמה. [ירושלים, ללא שם מדפיס, תרל"ד 1874].
נדפס ללא שער. שם הקונטרס נקרא על שמו של משה שמאמה, אחד מהיורשים באותה הפרשה. בראש החוברת נדפס פסק הדין המרכזי של הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי, בו הוא קובע כי צוואת השר שמאמה שרירה וקיימת, על אף שחסרים בה דרכי הקניין הנהוגים על פי דיני ישראל.
חלק מהפסקים בספר חתומים בחותמותיהם של הרבנים ובתי הדין (בליטוגרפיה).
השר נסים שמאמה (בצרפתית: Nessim Samama, 1805-1873), יהודי תוניסאי, שכיהן בתפקיד "הקאיד" (ראש, מוביל), של הקהילה היהודית בתוניס. שמאמה עבד במקביל עבור משפחת חוסייני, בתחילה ככונס נכסים כללי, ובהמשך כיהן בתפקיד מנהל הכספים. תפקידים אלו אפשרו לו לצבור הון עתק. שמאמה יצא לפריז בשנת 1864, תחת תפקיד רשמי, אך למעשה נמלט מצרפת ולקח עמו הון רב. בהמשך, בעקבות מלחמת צרפת-פרוסיה עבר לאיטליה, והתגורר בליוורנו, שם נפטר ללא ילדים בשנת 1873. לאחר מותו נמצאה צוואה בכתב-ידו, שנכתבה על פי החוק הצרפתי, ובה הוריש חלקים גדולים מנכסיו ומהונו למספר יורשים, ולמוסדות שונים בארץ ישראל. צוואה זו גרמה למאבק ממושך וארוך בין היורשים, ועוררה פולמוס רבני נרחב בעניין תקפותה ההלכתית (במסגרת פולמוס זה נכתבו מספר חיבורים הלכתיים).
חתימה "ע"ה ישועה הלוי ס"ט", וחותמת: "עה ישועה הלוי סט לישבואה" – רבי ישועה הלוי אב"ד לישבואה (ליסבון, פורטוגל), מחבר הספרים "לי לישועה" (ירושלים תרמ"ג) ו"אוצר חיים" (ירושלים תרס"ח).
כ דף. 22.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. עקבות רטיבות קלים בשולי חלק מהדפים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
חלקו השני של החיבור שלפנינו נדפס בליוורנו בשנת תרל"ח, בו הפסק המרכזי הוא פסקו של רבי אליהו חזן.
ש' הלוי, מס' 208.
ספר שער רוח הקודש, השער השביעי משמונה שערים, לרבינו חיים וויטאל. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפו יעקב דוד, תרל"ד [1874].
הקדשה בכתב-יד בדף השער (מחוקה בחלקה): "קודש לד' לישיבה של הנ' המ' הנדיב [סי' עובדיה הררי הי"ו] הקדישו הגביר בעל הישיבה הנז' בגזרת נח"ש שלא יוציאוהו חוץ מהישיבה הנז' נאום המשתדל יצחק שרים" – רבי יצחק שרים (תר"כ-תרס"ט), מחכמי ארם צובא בירושלים וממקובלי ישיבת "בית אל". חידושיו על ספר "עץ חיים" נדפסו תחת השם "חידושי מהרי"ץ שרים", בסוף הספר שערי רחמים (ירושלים תרפ"ח).
הגהה בכתב-יד בדף מ/2.
[2], פג דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים קטנים בשולי חלק מהדפים. סימני עש עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 227.
ספר טיב גיטין, נוסחי גיטין שנסדרו על ידי רבי חיים מודעי בצפת ובקושטא. ירושלים, דפוס יואל משה [שאלאמאן], תרל"ה [1875].
רישום בשער: "ב"ה מישיבת בית הלל יב"ץ" [באזמיר].
מעבר לשער נדפסה "הקדמת הרב המחבר זלה"ה". ובדף השני הקדמת המוציא לאור, "הצעיר יום טוב ישראל ס"ט".
בהקדמתו כותב המחבר כי חיבורו כולל את שטרי הגט שסידר בצפת, קושטא ואזמיר, אך בפועל הגיטין שסידר באזמיר לא נדפסו כאן, מפני שרובם הובאו בספר פאת הים, מאת רבי רפאל יצחק מאייו, שאלוניקי תקצ"ב.
[2], כח דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמים רבים בדף השער). כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 237.
ספר ישמח ישראל, לקט בקשות ופזמונים, בעריכת רבי יעקב חי בורלא ורבי אליהו משה פאניז'ל. ירושלם, דפוס ניסן ב"ק ונכדו חיים צבי, [תרל"ה 1875].
הבקשות והפזמונים שבספר נועדו לשירת ה"בקשות" שהתקיימה בבית הכנסת איסטנבוליס בירושלים. שירים רבים המופיעים כאן נלקטו מספר "זמירות ישראל", לרבי ישראל נג'ארה. מספר שירים תורגמו ללאדינו.
בחלק מהפזמונים צוינו המאקאם והלחן.
[4], סה, [3] דף. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרע באחד מהדפים, משוקם בנייר-דבק. כריכת עור חדשה.
ראה: א’ סרוסי, לראשיתה של שירת הבקשות בירושלים, פעמים, 56, תשנ"ג, עמ’ 115-116.
ש' הלוי, מס' 241.
ספר מעלות חברת התורה, על מעלת כבוד התורה ולומדיה, מאת רבי ישראל בנימין לעמפערט. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפו, תרל"ה [1875].
המחבר מתייחס ומכוון את דבריו ל"חברת תורה" שתכנן להקים. בדף יב, החסר בעותק שלפנינו, מתוארת בקצרה חברה זו, וכן מופיעה בסופו רשימת תקנות ביידיש לחברי החברה.
יא דף. חסר דף אחרון. 21.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 247.
ספר שבחות לאל, "זמירות, תשבחות ושירות" למוצאי שבת, כמנהג קהילות גרוזיה, על פי "כתב יד ישן נושן". ירושלים, דפוס ניסן ב"ק וחיים צבי, [תרל"ה 1875].
שני שערים, בעלי נוסח כמעט זהה.
הספר כולל שירים שנוהגים לזמרם במוצאי שבת, לפי מנהג קהילות גרוזיה, ובפרט קהילת כותאיס (כותאיסי), כפי שנזכר במהדורה השנייה שנדפסה בירושלים תרנ"ז.
[1], יד דף. 19.5 ס"מ. נייר יבש ושביר במיוחד. מצב בינוני. כתמים. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים. דפים מנותקים. כריכת עור חדשה.
בעותק המופיע בקטלוג הספרייה הלאומית חסרים מספר דפים וכן מופיע דף שער אחד בלבד (גם בעותק שנרשם במפעל הביבליוגרפיה חסר השער הראשון).
ש' הלוי, מס' 256.
קונטרס "שיר תהלות", שיר לכבוד השר משה מונטיפיורי, נכתב לרגל מעמד תפילה מיוחד שנערך לכבודו. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפו [מיכל הכהן], תרל"ה [1875]. עברית עם תרגום לאנגלית, עמוד מול עמוד.
שיר מאת רבי שלום משה חי גאגין, עם תרגום לאנגלית מאת דוד פיינשטיין. שמות המחבר והמתרגם נזכרו באנגלית, בסוף התרגום לשיר. המחבר רמז לשמו בחתימת השיר: "שמח בנו אגן". השיר נדפס בשנית בסוף ספרו "ישמח לב", ירושלים תרל"ח.
[4] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט העברי והאנגלי, משוקמים בנייר דבק. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 259.