"קונטריס שבר פושעים", תעודות ודברי פולמוס בענייני הכוללות בחברון, מאת רבי יהודה פאפו [נכד ה"פלא יועץ"]. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ב 1862].

נדפס בלא שער. הכותר והדפוסת מופיעים בראש העמוד הראשון.
החיבור עוסק בפרשה שהחלה בשנת תרי"ד, בעקבות מינויו של רבי יוסף שלום מבגדאד לאחראי על ניהול כוללות העיר, על ידי אנשי חברון. התושבים מסרו בידו הרשאה עם מספר תנאים שביקש, והוא שלח שליחים לחוץ לארץ. על הכולל שרר עול של חובות רבים, שגם בחלוף השנים לא הצטמצמו. בעקבות זאת דרשו רבני חברון מרבי יוסף שלום לחשוף את חשבון ההכנסות וההוצאות. עקב חוסר מענה מצדו, פנו אנשי חברון לעזרת רבני ירושלים, שפסקו בשנת תרכ"א שרבי יוסף שלום חייב להגיש לתושבי חברון חשבון מפורט. גם בפעם זו, רבי יוסף שלום לא נענה, ואף פנה לעזרתו של הקונסול הבריטי, ג'יימס פין (בנצלו את העובדה שהיה נתין בריטי). בעקבות זאת נכלאו בסיון תרכ"א שני רבנים (רבי רפאל ישראל אליקום ורבי משה קמחי), והדבר גרם לסערת רוחות בקרב יושבי הארץ. לאחר שלושה חודשים שוחררו הרבנים שישבו בכלא, בעקבות מאמצים רבים. בעקבות כך הצטרפו למחאה כנגד רבי יוסף שלום גם רבני צפת וטבריה, ותבעו את סילוקו מכל ענייני הקהילה בחברון. בחוברת שלפנינו באו על החתום רבנים מארבע ערי הקודש שבארץ ישראל.

לב, [2] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים. בלאי קל. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 69.

ספר שערי צדק – שער החצר, על מעלת ארץ ישראל, מאת רבי דוד בן-שמעון (הרב דב"ש). ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ב 1862].

רג דף. 32.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. הדבקת רצועת נייר בשוליים העליונים של דף השער. קרע באחד מהדפים. כריכה חדשה ודפי בטנה חדשים, עם שדרת העור המקורית.

ש' הלוי, מס' 72.

יחד עם ספר זה נדפס ספר אולם השער, שנכרך עם חלק מעותקי מהדורה זו. העותק שלפנינו לא נכרך עם "אולם השער" (שני הספרים נרשמו ככותרים נפרדים אצל ש' הלוי; ראו פריט הבא).

הגדה של פסח עם פירוש ביזת מצרים, מאת רבי עקיבא אב"ד בוריסוב. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרכ"ה [1865].

מעבר לשער – הסכמות רבי מאיר אויערבאך ורבי אליהו יוסף ריבלין (ראש חסידי חב"ד בירושלים), ואיור של מערת המכפלה (בחלק מהעותקים נדפס איור אחר של בתי ירושלים, וכן מופיעה הקדשה קצרה מודפסת לרבי עקיבא גורדון).
ללא שני הדפים האחרונים עם השירים שבסוף ההגדה, עם "פירוש על חד גדיא מהחסיד הגר"א מווילנא זצוק"ל", ו"פירוש לפירושו מכ"י תלמידו החסיד מהור"ר שלמה מ"מ מטאלצין".
חותמות בדף השער של הרב "אהרן אברהם סלאטקי" – המקובל הנודע רבי אהרן אברהם סלאטקי (תרמ"ג-תשל"ו), מתלמידיו המובהקים של הרב השד"ה והרב אלפנדרי. מגדולי המקובלים בירושלים ומראשי ישיבת "שער השמים". האריך ימים ובשנותיו האחרונות היה מראשי ישיבת "אהבת שלום" ללימודי הקבלה.

[1], ג-כו, [2] דף. חסרים שני הדפים האחרונים. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש מעטים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
[2] הדפים האחרונים (וכן שני הדפים החסרים) נדפסו בדפוס יואל משה סלומון.

יערי 932; אוצר ההגדות 1257; ש' הלוי 110.

לוח מודפס, תפילת "ריבונו של עולם" ביידיש לומר בעת הדלקת נרות שבת ויום טוב, עם ברכות הדלקת נרות, ועם איור המנורה. ירושלים, "בדפוס החדש של השותפים שמעלקע יוסף וגיסו יצחק [גאשצינני]", [תרל"ב 1872, בערך].
דף מודפס בדיו מוזהבת. בצדו הימני של הלוח מופיעה מנורת המקדש, ומתחתיה ברכות הדלקת הנרות לשבת ויום טוב. בצדו השמאלי של הלוח מופיעה תפילת ריבונו של עולם ביידיש לאומרה בזמן הדלקת הנרות.
בשוליים התחתונים פרטי מקום הדפוס ושמות המדפיסים, עם כיתוב נוסף מודפס: "מתנה ממני שמעון דייטש ליד ---" (מילה חסרה עקב קרע בדף).

35.5X43.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמים כהים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, בהם קרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט. בשולי הדף קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר-דבק מצדו השני של הדף.

יצחק גאשצינני ייסד בשנת תרל"ב יחד עם גיסו שמעלקע יוסף שמער ויעקב דוד סלוטקי בית דפוס שכונה "דפוס השותפים", אך שותפות זו התקיימה עד אמצע שנת תרל"ד בלבד.

רבי שמעון דייטש (נפטר תרל"ח; אוצר הרבנים 19839), ממייסדי "כולל שומרי החומות" ומתלמידי החת"ם סופר. עלה לירושלים בשנת תר"ב. חיבר הספד על החת"ם סופר ובנו הכתב סופר, שנאמר על ידו בבית הכנסת של קהילת אונגארן, ואף נדפס בקונטרס "שדים סופדים", בידי אותם המדפיסים, בירושלים תרל"ב (ש' הלוי, מס' 182). אגרת ארוכה ממנו, עם בקשה למען נישואי חתן וכלה עניים, מופיעה בלוח מזרח שנדפס בירושלים, בערך באותן השנים בהן נדפס הלוח שלפנינו (ראה: מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000332015; מכירת קדם 35 פריט 6).

דף נדיר ולא ידוע. לא נרשם אצל ש' הלוי ובמפעל הביבליוגרפיה, ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.

ספר "דמעת העשוקים", בעניין "מחלוקת החצר" והבעלות על ישיבת "עץ חיים" בירושלים, מאת רבי שמואל שלמה בויארסקי. ירושלים, [דפוס ישראל ב"ק, תרכ"ד 1864].
הקונטרס פורסם כתגובה לקונטרס "אמת ומשפט" (ירושלים, תרכ"ג), שנדפס מטעם רבני ירושלים, ובו הותקף רבי שמואל שלמה בויארסקי, יחד עם חבריו רבי שאול בנימין הכהן קרליץ הרב מראדישקוביץ, ורבי שמואל מנחם מנדל יאנובר ירושלימסקי. הקונטרס שלפנינו כולל דברים נגד ממוני כולל וורשא, ונגד רבני האשכנזים בירושלים, רבי שמואל סלאנט, רבי משה יהודה ליב זילברברג, רבי מאיר אוירבאך, ורבנים נוספים.

הגאון רבי שאול בנימין הכהן קרליץ מראדישקוביץ, מקים "תלמוד תורה וישיבת עץ חיים" בירושלים, עלה לירושלים בשנת תרי"ז בערך (1857), ועם בואו הקים וביסס "תלמוד תורה" מרכזי בעיר. היה זה חידוש אשר שינה את סדרי העיר, שכן עד אז היו ה"מלמדים" מלמדים את הילדים ב"חדר" בביתם, ללא פיקוח מרכזי. בהקמת ישיבת "עץ חיים" השתתף עמו הגאון רבי שמעון זרחי אב"ד טאבריג (תקמ"ח-תר"כ). רבי שאול בנימין פעל רבות לביסוס הכלכלי של ישיבת "עץ חיים", ואף רכש "חצר" לביסוס קרן קיימת לטובת הת"ת. בשנת תרכ"ג התעוררה מחלוקת גדולה נגדו, ונגד רבי שמואל שלמה בויארסקי וחבריהם, מכיון שרשם את ה"חצר" על שמו הפרטי [כמקובל אז, לפי תנאי החוקים של השלטון העות'מאני, שלא אישר רישומי בעלויות על שם מוסדות ציבוריים חדשים], ולא היה מוכן לתת לרבני העיר מסמך נגדי, בו הוא מאשר שה"חצר" אינה רכושו הפרטי. מאמרים רבים נכתבו בעתונות אותה תקופה (בעתון "המגיד" ועוד) בעד ונגד הרב מראדישקוביץ. היו גם שהעלילו על הרב מראדישקוביץ כי הוא זומם להכניס לימודי השכלה בתכנית הת"ת. רבני ירושלים פרסמו את דעתם בחוברת "אמת ומשפט" (ירושלים, תרכ"ג), והצד שכנגד פרסם את הקונטרס שלפנינו (וכן קונטרס נוסף, "דברי אמת", ירושלים תרכ"ד). מחלוקת זו הסתעפה לדרישות שיוטל פיקוח של הרבנים על הכספים הנגבים עבור ישיבת "עץ חיים" ועבור החובות על רכישת אותה ה"חצר".
ראה עוד אודות פרשה זו: הרב רפאל קצנלבוגן, "באר ראי – תולדות החינוך המקורי במשך הדורות" (ירושלים, תשנ"ז, פרק לח, עמ' רלה-רמב); יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 828-829; פ' גרייבסקי, זכרון לחובבים הראשונים, יג, "החצר מראדישקוביץ", עמ' 115-116.

[1], טו דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים חסרים בשוליים התחתונים של הדפים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 95.