מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מפרימשלן-לונדון הרה"ק רבי ישראל אריה מרגליות. לונדון, "לסדר ד' מצליח בעדו" [כסלו] תרפ"ט [1928].

נשלח אל הגאון רבי צבי [פרבר] "רבא דעמא מדברנא דאומתי' בעיר לונדון", עם הזמנה ובקשה ממנו לכבדו ולבוא להשתתף בשמחת סיום כתיבת ספר תורה בבית מדרשו "ביום א' מקץ ב' דחנוכה" [כ"ו כסלו].

האדמו"ר רבי ישראל אריה מרגליות (תרנ"ב-תשט"ו), בן-בתו של האדמו"ר רבי ישראל אריה פרנקל מפרימישלאן. במלחמת העולם הראשונה ברח לבודפשט וכיהן בה כאדמו"ר. לאחר המלחמה חזר לגליציה וכיהן כאדמו"ר בעיר לבוב. בשנת תרפ"ז היגר לאנגליה וכיהן כאדמו"ר מפרימשלן בעיר לונדון. היה מן הדמויות המרכזיות בקהילה היהודית בלונדון. ביתו היה פתוח לרווחה ונדיבותו הייתה לאגדה. בניו וחתניו נודעו אף הם בצדקותם ובמעשיהם הטובים, בהם חתנו רבי אברהם משה באב"ד אב"ד סונדרלנד וחתנו רבי שמואל שמלקא פינטר האדמו"ר מבוקווסק-לונדון.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי, 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק.

מכתב מאת האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. ברוקלין, "לס' ואני אברכם" [סיון] תשמ"ב [1982].
מכתב בכתב-יד סופר, בחתימת יד-קדשו של האדמו"ר: "הק' שלמהלברשטאם אבד"ק באבוב יע"א".
המלצה להכנסת כלה וקריאה לנדיבי עם לתמיכה כספית. האדמו"ר מציין כי באופן חד-פעמי הוא יוצא מגדרו "וטעמו הכמוס" שלא לתת המלצות: "הנה נודע שזה זמן רב גדר גדרתי בעדי למנוע ידי מליתן כתבי המלצות מטעם הכמוס אתי, אמנם אדעתא דגברא רבא שאני, ה"ה ש"ב וידידי הרה"צ המאה"ג פאר מקדושים כש"ת מו"ה משה... שליט"א העומד להשיא את בנו החתן הב' היקר המופלג בתורה ויראה תלמיד ותיק בישיבותינו הקדושה...".
האדמו"ר מברך את הנדיבים: "וזכות המצוה הגדולה וזכות אבותיו הקדושים יעמוד לכל העוזרים המשתדלים והתומכים להוושע בשפע ברכה והצלחה ובכל משאלות לבם לטובה...".

האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב. רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מצורפת המעטפה המקורית של האדמו"ר.

מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו ובחתימתו וחותמתו של הגאון רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד. בוניהאד, "ל"ח למב"י" [אייר תרע"ג 1913].
נשלח אל רבי בנימין אולמאן, בנו של רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא בעל ה"יריעות שלמה". במכתב מבקש ממנו הרב מבוניהאד, שישלח לו בהקדם את הספר "יריעות שלמה", כי הוא עוסק "בסוגיא דתקנת אושא" והוא חפץ להזכיר בספרו דברים בשמו של אותו צדיק: "...והנני צמא לשאוב מבאר תוה"ק, ומובן ממילא כי אביא קצת דבריו בקונטרוס שלי על הסוגיות, ובודאי יהיה ניחא לאותו צדיק ז"ל... אליעזר דייטש". [מעניין לציין כי במכתב אחר של רבי אליעזר דייטש, שהופיע בקטלוג "קדם" (מכירה 95, פריט 287), הוא כותב אל ר' בנימין אולמאן, בערב חג השבועות סיון תרע"ג (כשבועיים לאחר המכתב לפנינו): "...ספרא חמרא טב ממר אביו מאור הגולה זי"ע, וכבר ראיתי בו דברים יקרים ואיזה מהם הבאתי בקונטרוסי"].

הגאון רבי אליעזר חיים דייטש אב"ד בוניהאד (תר"י-תרע"ה), מגדולי הפוסקים בדורו, ומהנודעים בחכמי הונגריה. תלמיד מהרי"א אסאד ומהר"ם א"ש. בעל שו"ת "פרי השדה", ספרי "תבואות השדה" ועוד ספרים. חתנו המפורסם הוא רבי יוסף הכהן שוורץ בעל ה"וילקט יוסף".

גלויית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות דואר מבוניהאד ומ-Alsóvalkó.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מקוסון הגה"ק רבי "ישראל צבי ר"ב" [רוטנברג]. קוסון, תרח"ץ [1938].
נכתב אל האדמו"ר רבי ברוך ירחמיאל רבינוביץ אב"ד מונקאטש ואל נשיאות כולל מונקאטש. האדמו"ר מבקש מהם לבוא לידי פשרה עם "סופר הכולל" מירושלים, שתבע לדין-תורה את נשיאות ה"כולל" וזכה בתביעתו: "וראוי למלאות חסרונו ותביעתו... אשר לא טוב הדבר שהאיש יעבוד עבודתו... במר נפשו ואי רצון, אדרבה צריך לראות שיעבוד עבודתו בלב ונפש חפצה כראוי, ובכן נא למעה"ש לראות לתקן הענין הזה ולבא עמו לידי גמר בטוב טעם ודעת...". בראש המכתב נרשם: "העתק", אולם לפי השוואת כתבי-ידו היוצאים ממקום אחר, גם ה"העתק" הוא בעצם כתב-יד קדשו של בעל ה"אור מלא".

האדמו"ר השלישי מקוסון – רבי ישראל צבי הלוי רוטנברג בעל ה"אור מלא" (תר"ן-נספה בשואה תש"ד), בנו של האדמו"ר הראשון מקוסון רבי יהוסף רוטנברג אב"ד קוסון (תרי"ג-חשוון תרע"ב), וחתן אחיו הגדול האדמו"ר השני מקוסון רבי חיים שלמה רוטנברג (תרל"א-תר"פ). לאחר פטירת אחיו וחותנו בשנת תר"פ, עלה רבי ישראל צבי על כס אביו כאדמו"ר וכרב העיר קוסון, ואף הקים בעיר ישיבה בשם "עטרת ישראל". בזיווגו השלישי נשא רבי ישראל צבי את הרבנית בת האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטם מראצפרט, נכדת ה"דברי חיים". נודע בגאונות הרבה ובגדלותו בחכמת הקבלה, דרכו הייתה לזמר ולרקוד בשבת קודש, וחמיו הרה"ק מראצפרט העיד עליו, שכל ריקודיו מכוונים על פי סוד מתורת האריז"ל (רבינו הקדוש מראצפערט, עמ' שצג-שצד).

[1] דף כפול. נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים בהם כתמי רטיבות ודיו. בלאי וסימני קיפול.

פסק דין בחתימת האדמו"ר מפאפא רבי יוסף גרינוואלד בעל "ויחי יוסף" ובית דינו. סומבוטהלי (הונגריה), כסלו תש"ו [1945].
גביית עדות על אשה שנספתה בשואה, לצורך התרת בעלה להנשא לאשה אחרת: "במותב תלתא כחדא בי דינא הוינא ואתת לקדמנא.... והעידה בפנינו... כדברים האלה ראיתי את האשה ריזל אשת אחי... באוישוויץ שהלכה לצד שמאל במקום שנשלחו הזקנים...". בחתימת הדיינים: "הק' יוסף גרינוואלד – אב"ד"; רבי "יעקב יצחק ניימאנן"; ו"הק' אלימלך וויעדער". חותמת הרב: "יוסף גרינוואלד – בן לא"א הרה"צ מוהרי"י זצ"ל אב"ד דק"ק פאפא יע"א – אב"ד דק"ק סאמבאטהעלי יע"א".

הגאון הקדוש רבי יוסף גרינוולד – האדמו"ר מפאפא (תרס"ג-תשמ"ד), רבה האחרון של העיר פאפא בהונגריה, ומגדולי הרבנים בארה"ב. בנו וממלא מקומו של רבי יעקב יחזקיה גרינוולד אב"ד פאפא בעל "ויגד יעקב" (בנו של רבי משה גרינוולד בעל "ערוגות הבושם"). בשנת תרפ"ה נשא את בת דוד-אביו רבי יעקב יחזקיה גרינוולד (אחיו של ה"ערוגות הבושם"). כיהן כמו"צ וראש ישיבה בעיר סאטמר, ובשנת תש"א לאחר פטירת אביו בעל ה"ויגד יעקב", עבר לפאפא וכיהן בה כרב העיר. בשנות השואה איבד את אשתו הראשונה ועשרת ילדיהם, שנרצחו ע"י הנאצים. לאחר המלחמה חזר לפאפא והמשיך לכהן בה ברבנות. לאחר תקופה קצרה עבר לעיר סומבוטהלי וכיהן בה ברבנות (במקומו שלח את גיסו הדיין רבי יעקב יצחק ניימאן לכהן כאב"ד פאפא). בהמשך נדד לבלגיה ולאחר תקופה בה שהה באנטוורפן נסע לארה"ב, שם הקים את קהילתו "קהלת יעקב – פאפא", בה שימש כרב וכראש ישיבה. היה ממנהיגי הרבנות החרדית בארה"ב; כיהן כנשיא "התאחדות הרבנים" המקורבים לחסידות סאטמר, ונודע בשם "דער פאפא רב". מספריו: שו"ת "ויען יוסף", סדרת ספרי "ויחי יוסף", "דרכי יוסף", ועוד ספרים.

[1] דף. 15X21 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. רישומים חתומים מעברו השני של הדף.