אוסף של 18 מכתבים, על גבי גלויות, בכתב-ידו של הגאון רבי חיים קניבסקי. בני ברק, [תשנ"ט-תשס"א 1999-2001].
תשובות קצרות וענייניות, על שאלות שונות בדברי תורה ומנהגי הלכה, שנשלחו אל הרי"ב גולדנטל מקרית ספר. באחד המכתבים כותב לו ר' חיים בסוף המכתב: "כספך שמתי בצדקה, ואם תרצה תבא ותטלנו". באחד מהמכתבים הוא כותב לו: "בשאלותיך יש הרבה פרטים שקשה לענות מתוך הכתב, כשתהי' בב"ב נדבר אי"ה". במכתב אחר הוא כותב: "קצת מהשאלות לא הבנתי כ"כ, כשתהי' בב"ב תכנס" [=כשתהיה בבני ברק תכנס; כך נהג לענות כשהשאלה הייתה מורכבת מכדי לענות עליה בקצרה על גבי גלויה].
בכל הגלויות, נכתב שם השולח "חיים קניבסקי" ושם הנמען וכתובתו, בעצם כתב-ידו של ר' חיים קניבסקי.

18 גלויות. 14.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וחותמות דואר.

אוסף מכתבים בכתב ידו וחתימתו של רבי שלמה יוסף זוין – ששה מכתבים עם תוכן מעניין, מתקופות שונות ולאנשים שונים.
• מכתב אל הנהלת ישיבת "היכל התלמוד", בו מציע הרב זוין למסור הרצאה על "פרושיו למשניות של הגאון ר' מאיר שמחה", לרגל מלאת עשר שנים לפטירת הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל ה"אור שמח". תל אביב, אלול תרצ"ו [1936].
• מכתב אל הרב מאיר ברלין (בר אילן), על עבודת-צוות העוסקים בעריכת ספר מסוים היוצא לאור מטעם הרב ברלין. תל אביב, תרצ"ה [1935].
• מכתב אל הרב מאיר בר אילן, בענייני "התאחדות הרבנים פליטי רוסיה". ירושלים, אלול תש"ח [1948].
• מכתב (2 עמודים) אל רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב הראשי לארץ ישראל, שביקש ממנו לבדוק ספר תרגום ליידיש של התלמוד. [ירושלים], תשי"א [1951].
• מכתב אל רבי יהודה ליב לוין הרב הראשי למוסקבה, על העברת קבר אמו הרבנית חיה זוין שנקברה בקייב (ארבעים שנה קודם לכן), שכן בית הקברות בעיר עומד לפני חיסול ועקירה. [ירושלים], סיון תשכ"ג [1963].
• מכתב ארוך בדברי תורה, אל נכדו הבחור נחום [זוין]. ירושלים, [חשוון] תשכ"ה [1964].

הגאון הנודע רבי שלמה יוסף זוין (כסלו תרמ"ז-תשל"ח), מחסידי חב"ד ומגדולי הרבנים ברוסיה ובארץ ישראל. נולד לאביו רבי אהרן מרדכי אב"ד קזמירוב. נסמך לרבנות על ידי הגאון הרוגוצ'ובי אב"ד דווינסק ועל-ידי האדמו"ר רבי שמריהו נח שניאורסון אב"ד בוברויסק (נכד ה"צמח צדק"), שהיה רבו המובהק בתורת החסידות. לאחר פטירת אביו בכ' סיון תרס"ג, בהיותו בגיל שבע-עשרה שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות. בהמשך שימש ברבנות קלימוב, מגלין, ונובוזיבקוב, והיה מעורכי הקובץ הרבני "יגדיל תורה" שנדפס בסלוצק. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב. בשנת תרצ"ז עבר לירושלים, ועמד בראש "התאחדות הרבנים פליטי רוסיה ושאר ארצות". כל ימיו עסק בעריכת ספרים וכתבי עת תורניים. בארץ ישראל היה היוזם והעורך של ה"אנציקלופדיה תלמודית", ושל "אוצר הפוסקים". דעתו בענייני הלכה נחשבה כדעת אחד מגדולי הרבנים ולימים כיהן כחבר "מועצת הרבנות הראשית לישראל". מספריו: "אישים ושיטות", "המועדים בהלכה", "לאור ההלכה", "לתורה ולמועדים", "סופרים וספרים", "סיפורי חסידים", ועוד.

6 מכתבים, כולם על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

מכתב בכתב-יד מ"חברת גמילות חסדים ולינת הצדק למקהלות החסידים" בירושלים, בחתימת ידם של הממונים: הרה"ק רבי "דוד צבי שלמה" בידרמן – האדמו"ר מלעלוב, וקרובו הרה"צ רבי "בנימין בערינשטיין", עם חותמת החברה. ירושלים, שבט תרנ"ב [1892].
אישור על קבלת תרומה לחברת ה"גמילות חסדים", מאת "הרב הישיש הנגיד... מו"ה דוד ב"ר צבי נ"י ווייסמאן מראזענטוב". הממונים הנ"ל מברכים את התורם שיצליח לעמוד במלוא הסכום שהוא נדר להעביר (בתשלומים): "...וה' יגמור בעדו לטובה לברך על המוגמר כאשר אמר...".

האדמו"ר מלעלוב הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח), בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.

הרה"צ רבי בנימין יהודה ליב ברנשטיין, נולד בצפת (בשנות התק"צ בערך) לאביו הרה"ח רבי פישל ברנשטיין מחסידי הרה"ק רבי משה צבי מסאווראן. אביו שהיה חשוך בנים נתברך מרבו הקדוש שיוושע בלידת ילד, ויעץ לו לעלות לארץ ישראל. בהגיעו לפרקו נשא רבי בנימין את בת הרה"ק רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב (בנו של האדמו"ר רבי משה מלעלוב, ודודו של האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה). רבי בנימין היה ממנהיגי הציבור החסידי בירושלים, ונסע בשליחותם כמה פעמים לחו"ל, ונתקבל בכבוד רב בחצרות הצדיקים, ה"דברי חיים" מצאנז והרה"ק מרוז'ין: "הוא נתקבל בזרועות פתוחות אצל צדיקי הדור, אשר קרבוהו מאוד מפאת ערכו הרם, גדולתו בתורה ואצילות דרכו וטוהר יראתו" (תפארת בית דוד, עמ' רנא-רנב). היה גאון מופלג, ועל פי המסופר הגאון רבי יוסף באב"ד אב"ד טרנופול שלח לו את כתב-היד של ספרו "מנחת חינוך", שיעבור עליו ויעיר את הערותיו טרם העלתו על מזבח הדפוס (בנימין רבינוביץ, עמודא דנהורא – לבת אש, ירושלים תשס"ג, עמ' סח-סט). שושלות מפוארות של רבנים ואדמו"רים יצאו מצאצאיו. בניו, חתניו ונכדיו נודעו כתלמידי חכמים ואנשי מעשה בירושלים, בהם חתנו האדמו"ר רבי אלטר בצלאל נטע בידרמן מסוסנובצה וירושלים (אחי האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה).

[1] דף. 11.5X13 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. קרעים בקו הקיפול (מודבקים מאחור בנייר-דבק).

אוסף הכולל שש קבלות על משלוח כספי מעמדות, בחתימת הרבנית ברכה שיינדיל פרלוב; וארבע קבלות (לא חתומות) על נייר מכתבים של בנה האדמו"ר רבי משה פרלוב מסטולין. סטולין, [שנות התר"צ בקירוב].

כתיבת ידי סופר (עם חתימת ידה של הרבנית – בחמש מן הקבלות). אישורים על קבלת כספי "מעמד" שנשלחו אליה מאת החסיד רבי אברהם ("בן חנה") שפירא, בניו רבי אהרן שפירא, ומבני עירם. הרבנית מברכת אותם "ברפואות וישועות", "בהרחבה רבה", ועוד ברכות רבות.
הרבנית ברכה שינדל פרלוב (תרכ"ה בערך-תש"ב; נספתה בשואה), בת האדמו"ר רבי דוד טברסקי מזלטיפולי (חתן האדמו"ר הזקן מקרלין בעל ה"בית אהרן"). נישאה בשנת תרמ"ג לבן דודה רבי ישראל פרלוב (האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין, תרכ"ט-תרפ"ב), וילדה לו ששה בנים וארבע בנות, מהם הסתעפו חצרות הקודש של חסידות קרלין-סטולין. לאחר פטירת בעלה האדמו"ר בדמי-ימיו (בעיר פרנקפורט), ניהלה הרבנית הזקנה את משפחתה בתעצומות רוח, והייתה אֵם-המלוכה של עדת חסידי קרלין-סטולין. נספתה בשואה יחד עם שנים מבניה ועשרות מצאצאיה, בערב ראש השנה תש"ג.

בנה, האדמו"ר רבי משה פרלוב מסטולין (נספה בשואה תש"ב), בנו הרביעי של האדמו"ר רבי ישראל מסטולין וחתן האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה. גאון מופלג בנגלה ובנסתר. לאחר פטירת אביו כיהן באדמו"רות בעיר סטולין בבית מדרשו של אביו. הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "בית ישראל". פעל רבות בענייני חינוך, צדקה וישוב ארץ ישראל. הוא וכל צאצאיו נספו בשואה ובגולת רוסיה.

10 קבלות. גודל ומצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים ועקבות פטריה. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. באחת מן הקבלות חסר כחצי מהטקסט.