מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- (-) Remove וכתבי filter וכתבי
- וכתבי-יד (30) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבייד (30) Apply וכתבייד filter
- יד (30) Apply יד filter
- מכתבים (30) Apply מכתבים filter
- and (30) Apply and filter
- letter (30) Apply letter filter
- manuscript (30) Apply manuscript filter
- שונות (21) Apply שונות filter
- רבני (21) Apply רבני filter
- פולין (21) Apply פולין filter
- ליטא, (21) Apply ליטא, filter
- ליטא (21) Apply ליטא filter
- וארצות (21) Apply וארצות filter
- countri (21) Apply countri filter
- lithuania (21) Apply lithuania filter
- lithuania, (21) Apply lithuania, filter
- of (21) Apply of filter
- other (21) Apply other filter
- poland (21) Apply poland filter
- rabbi (21) Apply rabbi filter
- וסאטמר (9) Apply וסאטמר filter
- ספרים (9) Apply ספרים filter
- סיגט (9) Apply סיגט filter
- חסידות (9) Apply חסידות filter
- ספרים, (9) Apply ספרים, filter
- book (9) Apply book filter
- books, (9) Apply books, filter
- chassidut (9) Apply chassidut filter
- satmar (9) Apply satmar filter
- sighet (9) Apply sighet filter
אוסף של 18 מכתבים, על גבי גלויות, בכתב-ידו של הגאון רבי חיים קניבסקי. בני ברק, [תשנ"ט-תשס"א 1999-2001].
תשובות קצרות וענייניות, על שאלות שונות בדברי תורה ומנהגי הלכה, שנשלחו אל הרי"ב גולדנטל מקרית ספר. באחד המכתבים כותב לו ר' חיים בסוף המכתב: "כספך שמתי בצדקה, ואם תרצה תבא ותטלנו". באחד מהמכתבים הוא כותב לו: "בשאלותיך יש הרבה פרטים שקשה לענות מתוך הכתב, כשתהי' בב"ב נדבר אי"ה". במכתב אחר הוא כותב: "קצת מהשאלות לא הבנתי כ"כ, כשתהי' בב"ב תכנס" [=כשתהיה בבני ברק תכנס; כך נהג לענות כשהשאלה הייתה מורכבת מכדי לענות עליה בקצרה על גבי גלויה].
בכל הגלויות, נכתב שם השולח "חיים קניבסקי" ושם הנמען וכתובתו, בעצם כתב-ידו של ר' חיים קניבסקי.
18 גלויות. 14.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וחותמות דואר.
אוסף גדול ומגוון של למעלה מחמישים מכתבי רבנים ותלמידי חכמים מפורסמים. ארץ ישראל וארצות שונות, שנות התר"פ-התש"נ בקירוב.
בין הרבנים הכותבים וחותמים: רבי מאיר קרליץ; רבי מאיר ועקנין אב"ד טבריה; רבי אפרים שרגא ויינגוט מרבני צפת; רבי אברהם וורנר אב"ד ראש פינה ונתניה; רבי שלמה הכהן אהרונסון אב"ד תל אביב; רבי יקותיאל עזריאלי קושלבסקי אב"ד זכרון יעקב; רבי שמואל קיפניס ראש "אוצר הפוסקים"; רבי זלמן סורוצקין; רבי יצחק מאיר לוין; רבי שמואל מאיר הכהן הולנדר; רבי שמואל תנחום רובינשטיין אב"ד גבעתיים; רבי אברהם הלל גולדברג אב"ד כפר פינס; רבי יצחק יעקב ווכטפוגל; רבי שלמה הלוי פולק אב"ד בית חלקיה; רבי עמרם הלוי יונגרייז אב"ד אזור; רבי יעקב בצלאל זולטי הרב הראשי לירושלים; רבי ישראל איסר שפירא; רבי ראובן מרגליות; רבי בנימין יהושע זילבר; רבי מרדכי מן; רבי שבתי יודלביץ; רבי מאיר גריינמן; רבי יואל קלופט אב"ד בחיפה; רבי שמחה עלברג; רבי יצחק חיים קרסניצקי ראש ישיבת "המצויינים"; רבי שמואל מאיר גלבר (גיסו של הרב וואזנר ומראשי ישיבת יח"ל); רבי אלעזר צדוק טורצין; רבי מרדכי יפה שלזינגר; רבי שמואל עקיבא יפה שלזינגר; רבי יוסף נפתלי שטרן; ועוד רבנים רבים.
51 מכתבים. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.
אוסף מכתבים בכתב ידו וחתימתו של רבי שלמה יוסף זוין – ששה מכתבים עם תוכן מעניין, מתקופות שונות ולאנשים שונים.
• מכתב אל הנהלת ישיבת "היכל התלמוד", בו מציע הרב זוין למסור הרצאה על "פרושיו למשניות של הגאון ר' מאיר שמחה", לרגל מלאת עשר שנים לפטירת הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל ה"אור שמח". תל אביב, אלול תרצ"ו [1936].
• מכתב אל הרב מאיר ברלין (בר אילן), על עבודת-צוות העוסקים בעריכת ספר מסוים היוצא לאור מטעם הרב ברלין. תל אביב, תרצ"ה [1935].
• מכתב אל הרב מאיר בר אילן, בענייני "התאחדות הרבנים פליטי רוסיה". ירושלים, אלול תש"ח [1948].
• מכתב (2 עמודים) אל רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב הראשי לארץ ישראל, שביקש ממנו לבדוק ספר תרגום ליידיש של התלמוד. [ירושלים], תשי"א [1951].
• מכתב אל רבי יהודה ליב לוין הרב הראשי למוסקבה, על העברת קבר אמו הרבנית חיה זוין שנקברה בקייב (ארבעים שנה קודם לכן), שכן בית הקברות בעיר עומד לפני חיסול ועקירה. [ירושלים], סיון תשכ"ג [1963].
• מכתב ארוך בדברי תורה, אל נכדו הבחור נחום [זוין]. ירושלים, [חשוון] תשכ"ה [1964].
הגאון הנודע רבי שלמה יוסף זוין (כסלו תרמ"ז-תשל"ח), מחסידי חב"ד ומגדולי הרבנים ברוסיה ובארץ ישראל. נולד לאביו רבי אהרן מרדכי אב"ד קזמירוב. נסמך לרבנות על ידי הגאון הרוגוצ'ובי אב"ד דווינסק ועל-ידי האדמו"ר רבי שמריהו נח שניאורסון אב"ד בוברויסק (נכד ה"צמח צדק"), שהיה רבו המובהק בתורת החסידות. לאחר פטירת אביו בכ' סיון תרס"ג, בהיותו בגיל שבע-עשרה שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות. בהמשך שימש ברבנות קלימוב, מגלין, ונובוזיבקוב, והיה מעורכי הקובץ הרבני "יגדיל תורה" שנדפס בסלוצק. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב. בשנת תרצ"ז עבר לירושלים, ועמד בראש "התאחדות הרבנים פליטי רוסיה ושאר ארצות". כל ימיו עסק בעריכת ספרים וכתבי עת תורניים. בארץ ישראל היה היוזם והעורך של ה"אנציקלופדיה תלמודית", ושל "אוצר הפוסקים". דעתו בענייני הלכה נחשבה כדעת אחד מגדולי הרבנים ולימים כיהן כחבר "מועצת הרבנות הראשית לישראל". מספריו: "אישים ושיטות", "המועדים בהלכה", "לאור ההלכה", "לתורה ולמועדים", "סופרים וספרים", "סיפורי חסידים", ועוד.
6 מכתבים, כולם על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף מסמכים ומכתבים, כרוזים והודעות, מאת הרבנות ומוסדות הקהילה בבואנוס איירס, בעברית וביידיש, מרביתם נשלחו אל רבי יעקב פינק אב"ד ארגנטינה וחיפה, או קשורים אליו. בואנוס איירס ומקומות נוספים, ת"ש-תש"ל.
בין הפריטים:
• שטר כתובה מבואנוס איירס משנת תש"א, עם אישור בחתימה ובחותמת של רבי יעקב פינק משנת 1952.
• גט, אישור גט והרשאת שליח, מבואנוס איירס, תשי"ט, בחתימות רבי שמואל יעקב גליקסברג, רבה של בואנוס איירס, ורבנים נוספים.
• נוסח תפילה לחנוכת הבית של קק"ל, מאת רבי יעקב פינק. מודפס במכונת כתיבה.
• כרזה מודפסת, הודעה על דרשתו של הרב יעקב פינק, סגן נשיא המזרחי בבואנוס איירס, ב-18 במרץ 1943. יידיש.
• פנקס בכתב-יד, "למזכרת נצח", איחולי מזל טוב לרגל נישואי רבי יעקב פינק בשנת תש"א, עם עשרות חתימות של רבני ותלמידי הת"ת בבואנוס איירס.
• תעודה על פעילותו של רבי יעקב פינק כמנהל המכון ללימודי יהדות בבואנוס איירס, משנת תשי"א.
• מכתבים שנשלחו לרבי יעקב פינק בענייני הרבנות והקהילה.
רבי יעקב פינק (תרס"ב-תשמ"ד), נולד בפשמישל לאביו רבי מנחם מנדל. בבחרותו למד אצל הגאונים רבי מאיר אריק, רבי יוסף ענגיל ובישיבות מפורסמות נוספות בגליציה. משחר נעוריו נודע בעמלו ושקידתו בתורה והתפרסם בכינוי "העילוי מריישא". בהמשך עבר ללמוד בבית המדרש לרבנים בברלין, שם קיים קשרים עם רבי יחיאל יעקב ויינברג, רבי קלמן כהנא ועוד. בשנת תרצ"ט, עם פרוץ השואה, נמלט בעקבות אחותו לארגנטינה, שם נכנס לבית חמיו לעתיד רבי גרשון העניך גינצברג. כבר מראשית הגעתו, ובפרט עם מינויו לאב"ד, החל בפעילות רוחנית להקמת ישיבות, תלמודי תורה, מקוואות ושאר ענייני הצלת היהדות. בבד"ץ המיוחד שהקים, פעל בצילה של מלחמת העולם בשאלות סבוכות רבות של גיטין ועגונות. בשנת תשי"ב נקרא לכהן כרבה של ברזיל, גם בה פעל רבות ונצורות להקמת היהדות, וכך גם כאשר שב לארגנטינה לכהן בה כרב ראשי. בשנת תשכ"ג עלה לארץ ישראל והתמנה לכהן כדיין ואב"ד בבית הדין הרבני בחיפה (עפ"י: תפארת יעקב, מאמרי הלכה ופרקי מחשבה מאת הרב יעקב פינק, ירושלים תשע"ב).
41 פריטים. גודל ומצב משתנים.
אוסף מכתבים ותעודות, מאת רבנים ואישי ציבור, בעיקר מדרום אמריקה, שנשלחו ברובם לרבי יעקב פינק, מהשנים ת"ש-תשמ"ו.
בין המכתבים:
• מכתב מאת רבי זאב צבי הכהן קליין, אב"ד אייזנשטדט, ברלין ובואנוס איירס. [בואנוס איירס, שנות הת"ש 1940 בקירוב].
• מכתב מאת רבי ישעיה דוד בריסקמן. ריו דה ז'ניירו (ברזיל), תשי"א [1951].
• שני מכתבים מאת רבי נתן דוד רוזנבלום מאפטא. אבז'אנדה (ארגנטינה), תשי"ב-תשט"ו [1951-1955].
• מכתב מאת רבי יהושע סג"ל דייטש, אב"ד קהל עדת ישראל במונטיוודיאו ואב"ד קטמון. ירושלים, תשי"ג [1953].
• שלושה מכתבים מאת רבי שמואל יעקב גליקסברג, רבה של בואנוס איירס. בואנוס איירס, תשי"ט [1958-1959].
• עשרה מכתבים מאת רבי נחמיה ברמן, הרב הראשי ואב"ד אורוגואי, ביניהם מכתב תנחומים על פטירתו של הרב פינק שנשלח למשפחתו. בואנוס איירס, תשכ"ד-תשמ"ו [1964-1986].
• שלושה מכתבים מאת רבי יוסף זולטי, רב ואב"ד בואנוס איירס. בואנוס איירס, תשכ"ה [1965].
• שני מכתבים מלשכת הרבנות הראשית לעדת הספרדים, בחתימת רבי משה שחיבר. בואנוס איירס, תשכ"ה [1965].
• מכתב מאת רבי ירחמיאל בלומנפלד, אב"ד ריו דה ז'ניירו. ריו דה ז'ניירו (ברזיל), תשכ"ו [1966].
• שני מכתבים מאת רבי אברהם מרדכי הרשברג, רבה של מקסיקו-סיטי ונשיא "מרכז הרבנים באמריקה הלטינית". מקסיקו, תשכ"ח-תשכ"ט [1968].
• שלושה מכתבים מאת רבי שמואל אריה לוין, ראש ישיבת "חפץ חיים" בבואנוס איירס. בואנוס איירס ובני ברק, תשכ"ט-תשל"ב [1969-1972].
• מכתב מאת רבי יוסף הכהן אופנהיימר, רב קהל "אחדות ישראל". בואנוס איירס, תשל"ב [1972].
• ועוד.
רבי יעקב פינק (תרס"ב-תשמ"ד), נולד בפשמישל לאביו רבי מנחם מנדל. בבחרותו למד אצל הגאונים רבי מאיר אריק, רבי יוסף ענגיל ובישיבות מפורסמות נוספות בגליציה. משחר נעוריו נודע בעמלו ושקידתו בתורה והתפרסם בכינוי "העילוי מריישא". בהמשך עבר ללמוד בבית המדרש לרבנים בברלין, שם קיים קשרים עם רבי יחיאל יעקב ויינברג, רבי קלמן כהנא ועוד. בשנת תרצ"ט, עם פרוץ השואה, נמלט בעקבות אחותו לארגנטינה, שם נכנס לבית חמיו לעתיד רבי גרשון העניך גינצברג. כבר מראשית הגעתו, ובפרט עם מינויו לאב"ד, החל בפעילות רוחנית להקמת ישיבות, תלמודי תורה, מקוואות ושאר ענייני הצלת היהדות. בבד"ץ המיוחד שהקים, פעל בצילה של מלחמת העולם בשאלות סבוכות רבות של גיטין ועגונות. בשנת תשי"ב נקרא לכהן כרבה של ברזיל, גם בה פעל רבות ונצורות להקמת היהדות, וכך גם כאשר שב לארגנטינה לכהן בה כרב ראשי. בשנת תשכ"ג עלה לארץ ישראל והתמנה לכהן כדיין ואב"ד בבית הדין הרבני בחיפה (עפ"י: תפארת יעקב, מאמרי הלכה ופרקי מחשבה מאת הרב יעקב פינק, ירושלים תשע"ב).
33 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קונטרס בכתב-יד (8 עמ'), שני מאמרי חידושי תורה. סטארובין, [שנות התר"ס-התר"ע בקירוב].
כתיבה תמה ונאה [כנראה של בחור צעיר לימים]. ארבעת העמודים הראשונים כוללים מאמר דרוש בעניני "עשה דיבום", "עשה שקודם הדיבור" ובדיני "גיד הנשה". בכותרת המאמר: "בעזה"ש יום ד' לסדר וישב לפ"ק פה סטאראבין – פלפולא זעירא מענינא סדרא דפרשה וישב וגם וישלח – בדין עשה דיבום דפרשה וישב ובדין גיד הנשה דפרשה וישלח". בסוף המאמר נכתב: "...ואנכי הצעיר את הלשיטתיה אשר דרשתי ביום התנאים, דרשתי ג"כ אליביה דמד"א דיש מחלוקת, ובכן יפה דרשתי בעזהשי"ת". המאמר השני עוסק בסוגיא דשטרות, בדברי ה"נתיבות המשפט" בעניני חזקת ממון.
אופי הכתב וסגנון הביטוי נראים כשל נער צעיר, אולם התוכן המעמיק והמקיף של ידיעת והבנת הסוגיות, מעלה מחשבה כי הדברים נכתבו ע"י אחד מבניו ה"עילויים" של רבי דוד פיינשטיין רבה של סטארובין, שנתמנה לאב"ד העיר בשנת תרס"ז: רבי יעקב פיינשטיין, רבי יששכר דוב בער פיינשטיין (השו"ב בסטארובין), רבי משה פיינשטיין ("העילוי מסטארובין", לימים בעל ה"אגרות משה"), או רבי מרדכי פיינשטיין (לימים אב"ד שקלוב). אך לא מסתבר שהכותב הוא אחיהם הגדול רבי אברהם יצחק פיינשטיין (אביו של הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין), שכן הוא כבר היה נשוי בעת שאביהם הרב עבר לגור בסטראובין.
[2] דפים כפולים (8 עמ' כתובים). מצב טוב. כתמים, בלאי וסימני קיפול.